לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
כי המבשל בחמה, עצם הבישול נעשה ע"י החמה ומותר. והמטמין בחמה דבר שנתבשל ע"י האור, עצם הבישול נעשה ע"י האור, וחום השמש אהני רק להחזיק את חום הבישול שנעשה ע"י האור, ולא דמו. החילוק לא כל כך ברור לי, ואדגים בדוגמא מציאותית: לצערי, אני לא מבין בתרמודינמיקה, אבל אם חום השמש מעכב את בר...
כי המבשל בחמה, עצם הבישול נעשה ע"י החמה ומותר. והמטמין בחמה דבר שנתבשל ע"י האור, עצם הבישול נעשה ע"י האור, וחום השמש אהני רק להחזיק את חום הבישול שנעשה ע"י האור, ולא דמו.
עשר קדושות הן: ארץ ישראל, מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה--שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות. א,ז עיירות מוקפות חומה, מקודשות ממנה--שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו; יצא, אין מחזירין אותו. א,ח לפנים מן החומה, מקודש מהן--שאוכלין שם קודשים קלים,...
שאלה בדרך אגב. איך נסתבב שהעולם אומרים שצריך להקנות את ארבעת המינים לחבירו במתנה ע"מ להחזיר? או שאני טועה, ואין אומרים כן? ביו"ט (ראשון?) אין יוצאים ידי חובה בד מינים שאולים, ולכן הדרך לקיים מצוה זו במינים שאינו שלו - היא ע"י שייתן לו במתנה על מנת להחזיר. המקור הראשון לכך הוא במעשה ד...
בפשטות, נתן תתן לו, הכוונה לאותו עני. ונראה לומר דאם צריך לתת לו כדי להחיות את נפשו, סברא היא ולא בעי קרא, דאם היה ח"ו רעב אתמול וכי לא יהיה שוב רעב היום. אלא נראה דהפשט הוא על פי דברי הרמב"ם ז"ל בהלכות מתנ"ע, דהמעלה הכי גדולה בצדקה היא שייתן לו מתנה או הלוואה בשביל לעסוק בהן ולה...
אני חשבתי שהכוונה שאם אפילו הבזויות הללו עושות כן, למרות שבוודאי מידותיהן מקולקלות ורעות, אז ת"ח לא כ"ש שזאת פחות או יותר האפשרות השנייה, אם זונות כך נוהגות בחברות הרעות שלהן, כ"ש שצריכים הת"ח לייקר את חבריהם הת"ח. ועדיין, קצת קשה, שעיקר התרעומת במה שא"ל היית עימנו ונמ...
לא הבנתי את הפשט. אפשרות ראשונה, שיאמרו הבריות שאם זונות, שכ"א רוצה שיבואו אליה, אעפ"כ מחניפות ומפרכסות זא"ז כיוון שאינה יכולה לפרכס עצמה, א"כ ת"ח, אע"פ שמתכבד אחד בקלון חבירו, כמ"ש בגמרא ברכות וישמחו בי חבירי, אעפ"כ מחניפים ומסכימים זל"ז, שאחרת לא יישמעו...
בספר הצדיק רבי שלמה בלוך עמוד קיט: סיפר שרבו החפץ חיים באשר רצה לשתות מים לא רצה לברך שהכל על המים כי אם על דבר אחר כי אמר שאין לברך כי אם לצמאו, ואינו יודע מה היא שיעור צמיאות מה פירוש שיעור צמא, או שיעור צימאון, וכי נחתי רבנן לשיעורא בזה, והא לאפוקי למאן דחנקתיה אומצא, ואי נחתי לשיעורא, הל"ל...
נראה לומר, בדרך אפשר, שבשעה ששם את הנזם על אפה וכו' טרם הייתה ראויה לביאה, דבפשטות, כיוון שכתב רש"י ז"ל הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ, י"ל דבשעה שאליעזר פגשה, עדיין לא נתמלא זמנה להיות רל"ב, וא"כ ליכא חששא דאיסורי עריות.
הלא שרה היא אחייניתו של אברהם, וכל המשפחה הייתה יחד, א"כ כיצד זה שרה גדלה בין החיתיים ואברהם בין האמוריים? מנ"ל למר שהיו יחד. שמא לא גר הרן באתריה דאברהם, רק אחרי שמת חזרו בנותיו לגור אצל תרח, ושם נישאו לדודיהן. אבל בעיקר השאלה, נראה דאין הפסוק מדקדק לומר שדווקא שרה הייתה בין בני חת וכו',...
אם בנבואות על צוררי ישראל עסקינן, כמדומה לי שראיתי לפני שנים רבות, כמדומה בשם הגאון החסיד רבי לוי יצחק זצ"ל, אביו של הרה"ק הרבי מליובאוויטש זצ"ל, על הפסוק כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ, רמז ס"ג = סטלין גיטלר, שם רשעים ירקב. כידוע ברוסית מתחלפת הא בגימל.
ייתכן שיש כאן עוד צד, שנהגו ישראל לתרום ס"ת ולכתוב על המעיל את שמות התורמים ואת שמות, להבדיל, הנפטרים שתרמו עבורם, ואם מחזיקים את הס"ת באופן שאין רואים את השמות, יש כאן חשש של צער ואונאת דברים, ושמא אף צד רחוק של אונאת ממון, דע"ד כן תרמו, שבכ"פ שיוציאו את הס"ת יוכלו העם לקרו...
סתם להעיר. לפני שנים רבות ראיתי קונטרס של קראים, שבו הלעיגו על הא דאמר ריב"ל מה טיבן של טובלי שחרין, דהא טבילת בעל קרי מפורשת בקרא. וכמובן שלא טרחו לציין שכל הסוגיא בגמרא איירי לעניין תקנת עזרא, ולא לעניין טהרת בעל קרי. ועד היום אני לא יודע אם מי שכתב את הקונטרס הנ"ל כתב כך מתוך בורות או מ...
יש לדקדק, דבאמת אאע"ה לא היה אוהבם מצד טבעם, אלא מצד שהם בניו, וזאת כוונת התנחומא ז"ל וכי יש גבול במעיים, ובזה לא ה"ל שום חילוק בין יצחק לישמעאל, דדווקא בשרה אמנו כתיב וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃, היינו ששנאה את ישמעאל מצד טבע...
מפורש בתוס' ד"ה תולדה ישן דאדם ישן הוא אב, וכיחו וניעו עי' רש"י ד"ה כוחו הוא שכתוב והיינו אדם גופו וחייב באמת משמע מדברי התוספות ז"ל דישן הוא אב, אבל אכתי לא אסיק אדעתיה דישן אב, אלא תולדה, אבל מועד לשלם נ"ש כער. וכל זה מפורש בתוספות, בדיבור שלאחריו, והתנן אדם מועד לעולם. ל...
ועוד ראיה, דאמאי נקט הגמרא כיחו וניעו, הל"ל תולדה דאדם, הזורק אבן ושיבר כלים, דהא למסקנה כל דאזיל מכוחו ה"ל כאילו הזיק אדם גופו. אלא פשיטא דהזורק אבן ל"ד לאדם המזיק כמו כיחו וניעו, דכיחו וניעו יוצא מגופו, וא"כ החידוש טפי הוא בזורק אבן דתולדות אדם כיוצא בו, כיוון דה"ל כהזיק ...
והראיה, דתולדה דרגל הזיקה בגופה בדרך הילוכה. ופשיטא דדמיא טפי גופה לרגלה מאשר כוחו וניעו למזיק בידיים, ואעפ"כ ה"ל תולדה דרגל. ועוד ראיה, דאמאי נקט הגמרא כיחו וניעו, הל"ל תולדה דאדם, הזורק אבן ושיבר כלים, דהא למסקנה כל דאזיל מכוחו ה"ל כאילו הזיק אדם גופו. אלא פשיטא דהזורק אבן ל&q...
מפורש בתוס' ד"ה תולדה ישן דאדם ישן הוא אב, וכיחו וניעו עי' רש"י ד"ה כוחו הוא שכתוב והיינו אדם גופו וחייב כוחו הוא זה טעם שכיחו וניעו בהדי דאזלי הוא מועד לשלם נזק שלם מדין תולדה דאדם המזיק, דכיוון דאזיל מכוחו, ה"ל כאדם גופו שהזיק, דמ"ש. אבל אכתי ה"ל תולדה דאדם המזיק, כי...
דף ג' ע"ב אלא תולדה דמבעה כמבעה וצ"ע למעשה לפי דברי הגמרא שמדבר על מבעה שהוא אדם הלא אין תולדה של אדם ולמה כתב הלשון תולדה דמבעה כמבעה הול"ל אין תולדה של מבעה שפיר אפ"ל דתולדה דאדם ישן, או כיחו וניעו. ובפשטות הוא משום שאדם ילפינן מקרא ומכה נפש בהמה וגו', דמשמע דער ומכה הוא אב וכ...
בגמרא דף ד' ע"א כתב דאדם ישן הוא דרכו להזיק כיון דכייף ופשוט אורחיה הוא, א"כ לא יכול לומר לא אסיק אדעתיה דבעי לנטורי נפשיה מלהזיק מכאן השאלה. אם אדם המזיק הגמרא צריכה לומר כיוון דכייף ופשיט אורחיה הוא, דאל"ה ס"ד שרק אדם ער יהיה חייב, אם כן, כ"ש דאם הבעיר אש והלכה והזיקה ברו...
אמר רבי יוסי: אשריך כלים, שנכנסת בטומאה - ויצאת בטהרה. --- ותמוה, דרבנו הקדוש סידר את המשניות, ואיך שייך שרבי יוסי ישבח את מסכת כלים, במה נכנסה ובמה יצאה.
כי יש אמת, וקיים דקדוק לשון הקודש, אותה צורה שבה דיברו אבותינו, אף שלדאבון הלב נשכח מרוב בני ישראל, אם במעט ואם הרבה. חלקו נשמר במסורת תפוצות שונות, והוא ניתן לבירור וכל הרוצה יכול לדייק ולהגיע לרמה סבירה של דקדוק. לכך, כל ד' שאינה נאמרת כהלכה - אותה אות היא רק בדיעבד. ובוודאי עדיף שיאמר כמה שיותר ...
טרם קראתי את כל הדיון המרתק, אי"ה אקרא ואגיב. אבל להערת כבודו, פעם נזדמן לי לשמוע הסכת (podcast), המגיש שלו (אדם חילוני) הוא דמות ידועה למדי. באותו הסכת הוא דיבר על האקדמיה ללשון העברית, וכביכול לעג לכך שלשיטתם, מי שמתבטא באופן כזה או אחר לא מדבר עברית נכונה. וטענתו הייתה, אני יודע בוודאות שאני...
קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, והוא הדין אם דקדק במקצת ולא דקדק במקצת. ולדעתי, לא מקרי קרא ולא דקדק באותיותיה, כיוון דלא דקדק הוא משום שלא נתאמץ לקרוא בדקדוק האותיות, או מחמת שהוא ע"ה ואינו יודע לדקדק, או מחמת שנתרשל בהגיית האותיות בדקדוק. אבל הכא גרע טפי, משום דנתאמץ להגות את הדל"ת שבאחד בא...
קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, והוא הדין אם דקדק במקצת ולא דקדק במקצת. לדברי כבודו, כל קריאת שמע של המקפיד לקרוא בדל"ת רפויה רק את הדל"ת שבאחד, ואצ"ל כל תפילתו, היא שלא בדקדוק, והראיה, מדקפיד אדל"ת שבאחד. אבל לא נחלקו רבי יוסי ורבי יהודה בק"ש אלא בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לדקדק...
סח לי ידיד, שבנערותו למד בישיבת נצח ישראל - תפארת ציון. מקום תפילתו של ר"ש דבליצקי. היה שם ישיש תימני, שאמרו שהוא לימד את רש"ד איך לבטא את הדל"ת של אחד. מאי אהני לן האי סבא. שאם יאמר אדם כל קריאת שמע בהגייתו, ורק דל"ת של אחד יאמר רפויה כמנהג חלק מאחב"י, הרי גילה כבר באמירת ...
יברך על כל פרי הברכה הראויה לו ייש"כ, וכן ענו לי גם בפרטי, ואני צריך לעיין שוב בעיקרי הדינים האלה א"כ, יש לשאול בכל הצירופים, וצירופי הצירופים הנ"ל, האם התשובה משתנה אם הסלט חתוך דק-דק, דשמא דווקא בחתיכות גדולות שייך להפריד ולאכול בפ"ע, כיוון דהוא דרך אכילה, דפעמים אדם אוכל את פ...
סלט פירות שיש בו תערובת של פה"ע ופה"א, כיצד יברך עליו, אם פה"ע הוא הרוב, מי אמרינן דחשיב פה"א טפילה לגבי פה"ע העיקר, או כיוון דאם בירך בפה"א על פירות האילן יצא, לגבי התערובת יברך לכתחילה בפה"א ולא בפה"ע. והאם התשובה משתנה עבור צירופים של המקרים הבאים, או כל כי...
כיון דרחמנא שעבדיה בעל כורחיה הלכך כש"ש דמי. באור שמח (פ"י שכירות ה"א) כ' דכפה"נ שהיא הוספה מגאונים שאחר חתימת הש"ס. על סמך מה כותב כך רבי מאיר שמחה? בפשטות, הלשון איכא דמפרשי הכי אינה לשון הנהוגה בתלמוד, אלא איכא דאמרי וכדומה. ועוד, דרגליים לדבר, מדשקלו וטרו התוספות ז"...
נשאלתי ע״י חכ״א שליט״א בבא בתרא קלו. רבה בר אבוה חלש על לגביה רב הונא ורב נחמן, א"ל ר"ה לר"נ בעי מיניה וכו'. איני מבין מדוע לא היה יכול רב הונא בעצמו לשואלו, ורק ביקש מר"נ לשאלו. אפ"ל משום דהלכה כר"נ בדיני, ולכן שאלות בד"מ שייכי ביה טפי. ואפ"ל משום דהווה חתני...