פורום אוצר החכמה

(חוקית. ואולי צריך לפתוח אשכול נוסף על "דינא דמלכותא דינא" כיום. הר"ן בנדרים כותב שאם יהודים שאינם שותו"מ שולטים בארץ אין דינן של "דינא דמלכותא דינא" במקרה כזה. אך הבנתי שאינו להלכה) משום הזכויות יוצרים שיש על הספר. אשמח לשמוע גם בזה סברא בענין. לפני כחדשיים יצא קונט' ...

למען צדקו כתב:עיין יסוד יוסף פרק פ' במתק שפתיו

שם מבואר רק דנר שדלק לצורך מצוה אין משתמשים ממנו לדבר חול, אך אין מבואר שחוזרים ומדליקים אותו עד שיכלה.

אשמח אם יחכימוני במקורות למה שנהוג שנר [מהנרות שיועדו להדלקה בערש"ק] שלא דלק בשבת או שכבה באמצע מאיזה סיבה, חוזרים ומדליקים אותו עד כלותו.

יצא לפני כמה שנים חוברת של הרב מנחם מנדל פוקס שליט"א רב ברמות, שבו דחה את כל ההתרים בזה, וטען שבזמנינו אין הם שייכים, אינני זוכר את שם הקונט', אבל מסתמא אפשר לברר בקלות אצל המחבר.

קהל[ו]ת יעקב

א. אנשים פחות מחשיבים מצוות באל"ח ל"מצוה"... פחות בהרגשה, לצערינו. כעין סברא זו הביא השד"ח מערכת הנו"ן כלל י' אות ה' לתרץ הסתירה בד' הגמ' אי אמרינן ניחא ליה לאינש כו' או לא, וע"ז הביא לתרץ שיש חילוק בין מצוות הבאות מזמן לזמן שחביבות בעיני בנ"א שבזה אמרינן ניח"...

לעיקר העניין, יעו' בספר הנפלא 'נפש הגר' שעמד בזה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 47&hilite=

בזכרוני שראיתי באיזה ספר הנקרא 'שמחת תורה' ליהודי בן ימינו שליקט ד' הפוסקים, שהביא המקור לזה מאיזה מדרש או זוהר שמבו' שם שבש"ת "מקפצים כגדיים", או משהו כזה, איני זוכר כעת במדוייק.

במד"ר מובא המעשה דריב"ק בלא הפתיח "וזו לתשובת המינים", כך שיש להסיק שאלו הם דברי רש"י. וכעי"ז מצינו בד' רש"י בעוד מקומות, עי' לעיל א, כו, וכן בישעיה ט, ו, ועוד. כפי הנראה רווח כן דרך הפירוש בזמנו, עי' כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9475&st=&a...

אגב אורחא, כן מקובל בחב"ד (...) שכתב הרמב"ם הל' מלך המשיח לרמז על עצמו. וראה באריכות בהקדמת ר"פ בלוי לרמב"ם הוצאת 'חזק'. אינני יודע מה מקובל בחב"ד, אבל מה שבטוח שהשם 'הל' מלך המשיח' הוא שם שהומצא מאות שנים אחרי הרמב"ם, ואינו מופיע בשום דפוס מהדפוסים המוקדמים, אך בכל או...

שמעתי [מכלי ראשון] מהרב מורגנשטרן שליט"א מבאי ביתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א משמיה דהגרי"ש, שמותר משום שיש בזה זיכוי הרבים להגדיל תורה ולהאדירה.

שכחתם את 'בים דרך' של ר' מיכל זילבר שליט"א שאמנם מיוסד על ההפטרות אך בד"כ הוא גולש גם לפרשה.

אחלה נא פני חכמי בית המדרש אולי יואילו לאלפני בינה, מה פשר הקטע האחרון ב'על חטא' [על חטאים שאנו חייבים עליהם עולה, חטאת, עולה ויורד וכו' וכו'], דבשלמא כל סדר הפיוט מיוסד על פירוט החטא כיון שיש לפרט החטא בשעת הוידוי, אבל איזה פירוט הוא כאשר מזכירים 'חטאים שאנו חייבים עליהם עולה'? הא למה הדבר דומה, לא...

יישר כח,

לא מצאתי את הגליון הנ"ל במקוון, אם תדע היכן אפשר לצפות בו אנא קשרני.

אולי יוכל אי מי מחכמי הפורום להאיר את עיני מי הוא רבי יוסף בן אברהם הכהן מקורפו, מחבר ס' 'מושעות אל' על ההושענות, וכן קונטרס 'טעם למוסף תקנת שבת'. שני ספרים פלאיים שנראה שיש מאחוריהם סיפור חיים מעניין. http://www.hebrewbooks.org/44901 http://www.hebrewbooks.org/22343 אין לערב עם יוסף בן אברהם הקראי ...

יש להוסיף שלטבילות שטובלים לתוס' קדושה כמו בערש"ק, כבר כתבו המקובלים שלא לרחוץ אחר המקוה בכדי שישאר הארת המקוה עליו.

לשבטי, כל הסידורים כהיום העתיקו את נוסח התפילה מסידור אשכול הוותיק, על כל שיבושיו וטעויותיו. ועל כן לא פלא שהעתיקו גם את היה"ר הזה משם. הסידורים המכבדים את עצמם בנוסח מדוייק [עליות אליהו, וילנא וכו'] אכן השמיטו יה"ר זה והכניסו במקומו את היה"ר של ר"ה ויו"כ, כמבואר במט"א....

הנה הנוסח: "יהי רצון מלפניך ע"י הארת תיקונים עתיקא קדישא דעתיקין בזעיר שבאריך, יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עימנו במידת הרחמים ותתן לנו חיים ארוכים וטובים בעסקי תורתך וקיום מצוותך ולעשות רצונך, אמן וכן יהי רצון". אף אם נמצא כזאת באחד מסידורי המקובלים, אך מי יימר ...

מידיעה, מאמרו של הגרא"ד אוירבך נכתב על ידו לפני שנים רבות, מיד לאחר צאת ספר מסוים לאור עולם, והגרא"ד נתרעם מאוד על חומרותיו החדשות , וכתב לעצמו דברים בעניין, ועתה כאשר פנו אליו אנשי 'ישורון' בבקשה למאמר, הוציא את המאמר הזה מתוך תכריך כתביו. באמת שזה זמן רב שחסר ספר ממצה ומקיף את כל דיני בי...

למישהו יש מושג מהיכן נלקח ה'יהי רצון' המוזר שנמצא בסידור 'אשכול' לאומרו בעשי"ת אחר י"ג מידות?
במט"א, שהוא המקור הקדום ביותר לאמירת הי"ג מידות בעשי"ת, מובא שאומרים אחריו היהי רצון שאומרים בר"ה ויו"כ. לא מצאתי מקור ליה"ר של סידור אשכול הלז, אשמח אם יחכימוני.