פורום אוצר החכמה

חקר

1. בינתיים פרופ' נחם אילן לקראת הוצאה לאור - כבר בשלבי דפוס - של מהדורה ביקורתית ל'נוה שלום' ע"פ כתבי יד (הוא מכנה את ספרו בשם "אלף שנות תפסיר"), מסתבר שנכתב על ידי תלמיד חכם גדול מתימן הרב עמרם קרח. לדברי הפרופ' הנ"ל יש בנדפס הרבה השמטות, שגיאות וחוסרים שלא קיימים בכת"י. כ...

חקר

מעוניין לרכוש את שני הספרים הבאים:
פירוש המשנה להרמב"ם מהדו' מוה"ק עם המקור הערבי חלק ראשון (זרעים א).
שו"ת הרמב"ם מהדו' בלאו ח"ד.
תודה גדולה למסייעים

חקר

אך יצא יצא... המספיק_חדש.jpeg עדיף להוציא את הספר כולו במהדורה אחת במקום לטפטף ממנו טיפין טיפין... בקצב הזה יכולים להיות ממנו עשרות כרכים על ספר שאמור להיות לכל היותר בכרך או שניים. ה'טיפין טיפין' יצאו לאור ע"י מולי"ם שונים שקבלו חומר באדיבות המתרגם שיחי'. לכשתצא מהדורתו, יכללו בה כל פרקי...

חקר

ספר המצוות כולו תורגם מחדש ע"י הרב פנחס קורח שיחי', כולל העתקה מחודשת של המקור הערבי מכתבי יד שונים. [שימוש חלקי בתרגום זה נעשה בספרו של הרב אריאלי שיחי' על סה"מ.]
נקווה לראות באורו בעגלא ובזמן קריב.

חקר

היכן ניתן לראות את עבודת הדוקטורט של נחום אריאלי 'משנתו הפילוסופית של רשב"ץ' [מלבד כמובן בסה"ל].
תודה מראש למסייעים

חקר

לא צריך ללכת רחוק.. ניתן לראות זאת כמעט בכל לשון עשיה המוזכר במקרא שתירגמו רס"ג בשרש זה [קיים באוצר חומש 'תורת אמת' עם תפסיר רס"ג מנוקד].
מ"מ בדקתי במילונו של אלמליח המצוי באוצר, ונוכחתי שאכן כן הוא. ראה שם בעמ' 400.

חקר

בלשון ערב מצינו הרבה שורש צ.נ.ע. במשמעות עשיה ופעולה.

חקר

הספר בחלקו ההלכתי שי"ל בעבר ע"י נסים דנה אכן תורגם כולו מחדש ע"י הרב פנחס קורח שליט"א, פרקים מתרגומו נדפסו בכמה מקומות, אבל עדיין לא י"ל הספר בשלמותו.
המהדורה בסריקה שהועלתה כוללת רק את הפרק על הל' ברכות בתוספת כמה קטעים המיוחסים לראב"ם.

חקר

'בני הצפון' הם השאמים עצמם, שנקראו כן בגלל שנמשכו אחר מנהגים מא"י המכונה בערבית (יחד עם סוריא והאיזור) 'שאם' דהיינו צפון ביחס לערב. כך שאין סתירה בין שני המשפטים. ייש"כ. אז למה הוא הזכיר את בני אשכנז? אינני יודע, וגם אינני יודע אם הוא אחראי ללשון הפרסומת. עדיין לא ראיתי את הספר עצמו, וכתב...

חקר

הספרים האבודים

חקר

משום מה נשתקע זכרו של ספר 'אהב משפט' להרשב"ץ, משנתו סדורה וברורה.

חקר

הרב פלגינן, עזרת לי מאד! תבורך בכל מילי דמיטב.

חקר

נחוץ לי מאמרו של בנימין ריצ'לר 'על מדרש הביאור התימני ומחברו', עלי ספר ב' - שבט תשלו, עמ' 91-96.
תודה גדולה למסייעים

חקר

איני יכול לדבר בשם אותו מומחה, אני יכול רק לומר מה אני משער שגרם לו לומר כך (וזאת עפ"י התרשמותי האישית, שאינה גבוהה בתחום זה). ככל הזכור לי, מהדורת פרנקל אינה מציעה בפני הלומד את נוסח רוב כתה"י, אלא נבדקו כת"י אחדים בלבד, ביניהם גם כמה אשכנזיים. זאת אומרת שככל הנראה הם לא בחרו את כתה...

חקר

התכוונתי למהדורת מקבילי, שבה ניתן משקל משמעותי יותר לכת"י (=עדי נוסח ישירים) מאשר לעדויות נוסח בשם הרמב"ם. איני יודע מה דרכם של פרנקל בעניין זה, אך זכור לי מקום אחד שבו פרנקל הכריעו בנוסח הפנים כעדות בעל המגדל עז בשם כת"י מוגה מספרו של הרמב"ם, למרות שעדות זו סותרת את כל כתה"...

חקר

ב. אינני בקי בכתבי יד. מהכתוב ברמב"ם פרנקל נראה שהם נוטים לכך שהגירסה הנכונה יותר היא זו שברוב כתה"י. המהדורות שהזכרת אינם תח"י לצערי. שמעתי שבמהדורת הרב זיני משפט זה אינו מופיע. זו נחשבת למהדורה מדויקת? לגבי ב' אני משער שמהדורת הרב זיני אינה אלא מהדורת מקבילי (שלמד אצל הרב זיני), וכ...

חקר

זקן ששכח כתב:המחלוקת לכאורה בין הראב"ע לרמב"ם.

איזו מחלוקת?

חקר

ושני הנקבה לעונת נדרים פחות משני הזכר להיות חייהן קצרים מחיי האיש ברוב:

פירוש המשנה להרמב"ם נדה פ"ה מ"ו

חקר

יש גישה ברחבי הרשת לספריית אסקוריאל?
תודה מראש למסייעים

חקר

ליתר דיוק: ונעקד

חקר

תודה למעלי נשכחות...
במחשבה לאחור ניתן אולי להעלות השערה [דחוקה] שהכוונה לטבילת הידים לפני התפילה, ובפרט בהתחשב בכך שמנהג יהודי תימן היה לטבול ידיהם לפני התפילה בשוקת מים בכניסה לביהכ"נ.

חקר

איש_ספר כתב:
מה שנכון נכון כתב:אגב, הצבע החום של הקלף אינו מעיד על יושנו, אלא נגרם מהסמנים שמשתמשים בהם בתימן בעיבוד העור, וגם ס"ת חדש היה נראה כך.

בעיקר משום היותו גויל ולא קלף.

אכן.
אבל גם בגויל היו כמה גוונים [חום\לבן\צהוב]. הצבע תלוי בצורת העיבוד: קראץ'=חום, סיד=לבן, כורכום=צהוב.

חקר

כותרת האשכול לא ברורה.
וכפי שהעירו כאן התעתיק עצמו גרוע ומיניה וביה, לדוג' בפיסקה הראשונה: רטי אלאלה, בפיסקה השלישית: רשי אללה, כששתי הצורות אינן נכונות, והראוי: רצ'י.

חקר

לפי מצבו הנראה בתמונות, קשה להאמין שהוא בן 800 שנה, אולי 300.

חקר

חכם באשי כתב:
אוסיף עוד, חשובה לי במיוחד עדות לניקוד כזה:
תְרַגימא

א"י אם זו עדות כשרה, אבל בערוך השלם ניקד כן תְּרַגֵימָא.

חקר

עוקב בהשתאות אחרי התפתחות הדיון. חלק מהתגובות בגדר 'ויתבררו ויתלבנו.. ולא יבינו, והמשכילים יבינו'.
רק בורות יכולה להפוך את הבקורת האנקדוטית\נקודתית [המוצדקת!] לפקפוק בטיבה של המהדורה.

חקר

יישר כח על המידע. לכאו' אין כאן עדות לקיומה של מהדו' שלישית, הרישום רק מתאר את ההדפסה השניה שיצאה באייר שמ"ה ע"י ר' יהודה מטיוולי, ע"מ לתקן את ההדפסה הראשונה מאותה שנה בחודש אדר של ר' יחיאל דימוטיליץ. התמיהה הנ"ל היא ביחס להדפסה השניה עצמה שבחלק מהעותקים נזכר שם הרי"ג והקדמת...

חקר

פירוש מגילת רות לרבי עובדיה המון ב"א של הרע"ב מפרש המשנה נדפס לראשונה בחודש אדר שנת שמ"ה ע"י ר' יחיאל מונטיליץ, כשלשה חדשים לאחר מכן נדפס הספר שוב תחת השם 'מקרא קדש' על ידי בן משפחת המחבר רבי מרדכי מטיבולי. לדברי המו"ל השני בהקדמתו, הסיבה שבגינה נדפס הספר שוב תוך זמן קצר היא...

חקר

שבט מוסר כתב:שוב אבקש עזרת רו"ח הפורום שליט"א בפענוח
מה הר"ת? ולמה הכוונה?
מתוך מגלה צפנות להגה"ק בעל שבט מוסר זי"ע:
מגלה צפונות.JPG

משמרת ראש חודש.
תענית דערב ראש חודש מכונה 'משמרה' אצל הקדמונים.

חקר

ניתן לראות את הספר כולו אצל פרידברג.
קישורים לעמודים הנ"ל:
https://vf.genizah.org/JA/Images/Raabam ... H177ja.png

https://vf.genizah.org/JA/Images/Raabam ... H178ja.png

חקר

קמנו ונתעודד כתב:עיין בספר השרשים לרד"ק.

יפה.
אבל כפי הנראה צריכין הכא למודעי שמדובר בשרש 'פלל', מאשר נביאיך חזו לך שוא ו'תפל'...

חקר

מה שנכון נכון כתב:[לענין איפכא - דלתות בלי פרוכת כמו בפונוביז'

יש פרוכת מבעד לדלתות.

חקר

ישנם כמה קטעים שנשמטו בדפוסים אלו, חלקם ביחס לזוגתו עם כינויים נוספים, וחלקם ביחס לבניו. נראה יותר שהמדפיסים המאוחרים דילגו על הקטעים הללו מחוסר ענין ולא מהסיבות שהעלית.

: צוואה 1.jpg (1.89 MiB) נצפה 4660 פעמים

: צוואה 2.jpg (1.9 MiB) נצפה 4660 פעמים

: צוואה 3.jpg (1.89 MiB) נצפה 4660 פעמים

חקר

לא חושב שזו צנזורה, אבל בכמה מהדורות אכן דולגו כמה קטעים חשובים יותר או פחות, ראה למשל ב'צוואות וגם דברי קדושים' עמ' 28, וב'צוואת רבי נפתלי' ירושלים תשט"ו עמ' עט.

חקר

בכו"פ פל"א, מביא מהרמב"ם בחידושיו לשבת, שהשוחט בשבת אפילו במזיד שחיטתו כשירה, ורק בפעם השניה שישחוט דינו כמשומד ששחט. ואילו ר"א בהרמב"ם המובא שם מפרש המשנה ששחיטתו כשרה, דוקא בשחט בשוגג. ציון מעניין, ייש"כ. אבל אולי זה יותר שייך לנדון האם דברי הרמב"ם בחידושיו מכרי...

חקר

סידור רס"ג בעמ' רמ"ו.
האמת שאת הירושלמי פשוט ראיתי בימים האחרונים וזה מה שעמד בזכרוני, בכל מקרה לשון הירושלמי בענין זה קצת יותר חד מהבבלי: ע"י שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכך הן באין פרקליטין למים.

חקר

מצאתי את הרעיון בכמה הושענות קדומות, אך כמובן ששם לא נאמר הדבר במפורש אלא ברמיזה, כדרכם של הפייטנים. ואם יש בידי אי מי להוסיף, אודה לו במאוד מאוד. כוונתך לסידור רס"ג? ענה קושרי צמחי מים וסוככי עצי מים רבו מליציהם על שאילת מטר מים. שורש הענין כבר בירושלמי ריש תענית, אבל לא בדווקא על ערבה בהושענ...

חקר

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים, אם בארזים נפלה שלהבת מה נעני אנן בתרייהו, אהה

חקר

קצת מגוחך לדחוק את לשונות רבותינו במסגרת מצומצמת של כללי הדקדוק, דוגמאות למכביר יש בספריהם לכך.
השאלה העיקרית היא, ומן הסתם זו כוונת פותח האשכול, מהו הניקוד הראוי שיביא את כוונת המחבר לעיני הלומד.

חקר

היתה פה בעבר דוגמא מעניינת לא פחות, וכנראה שנמחקה על ידי הכותב.
במדרש שו"ט שנמצא כאן, נוספה הערה תפֵלה בכת"י, במדרש שו"ט מהדו' זכרון אהרן שכנראה השתמש באותה סריקה, כבר נכנסה ההערה לתוך הטקסט עצמו!

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 839 תוצאות