ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עזריאל ברגר כתב:ועוי"ל בדרך אפשר, שעצם זה ששלח שליח (נאמן!) לתת מאכל לבהמתו - בזה עצמו הוא כבר קיים את חלקו בנתינת המאכל, ומותר לו להתחיל לאכול מיד.
וצריך חיפוש אם מישהו מהפוסקים כתב כך.
סברא זו אמר לי גאון אחד שליט"א, אמנם לא מצא ראיה לדבריו ולא רצה לפסוק על ידו.
פרי יהושע כתב:יש לעיין על מה שנוהגים ע"פ ספר הכוונות להשאיר מעט יין בכוס בליל שבת לשבת בבוקר, והלא בגמ' שבת מבואר שהאומר אשתה ואותיר ה"ז מדרכי האמורי.
איש_ספר כתב:בביאור הגר"א סי' עו מצאתי שכנראה רומז לרמב"ם הל' יוה"כ (דרך ההפניה לשו"ע שהעתיקו). אבל לא מצאתי באוצר שום התייחסות ללשונות הרמב"ם הללו אם כוונתו מן הדין כמהרי"ל או כמש"כ. ופלא.
מה שנכון נכון כתב:['השלך' הוא מקור. ואם נבוא לפרש שהוא בקשה, וננקד רחוץ הר' בשוא, הוא דיבור חסר: באנו לפניך ולכן תטהר אותנו. כמדומני שאין דוגמא לזה. ומשמעות הקטע מורה שבשתי שורות אלו אנו מתארים את מעשינו, ובשתי השורות שאח"כ מבקשים, ורק אז מזכירים 'חטאינו הצלל'].
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:קניתי את הספר, אבל עדיין לא הגיע לידי. אמור להגיע לידי היום בערב. משכנתא היא בסימן קע"ב, כפי מיטב ידיעתי
לענין כתב:'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.
דרומי כתב:שאלו את זה על משה רבינו ועל משיח צדקנו.
עינא דשפיר חזי כתב:ברקים רב כתב:צ"ל כא יד
גם שם לא נמצא.
חיים סגל כתב:ראיתי מצוטט כך בשם מדרש, ולא הצלחתי למצוא, אשמח לעזרה
לחיים כתב:ולהשלמת הגיחוך, חיפוש קל באוצר החכמה מעלה כי המאמר כולו ממוחזר ולעוס. הוא כבר התפרסם בקובץ ששמו "צדקת אפרים", חלק ח. ואין יודע מה ראו הכותב והמערכת לחזור ולפרסם זאת שוב ושוב.
נוטר הכרמים כתב:[ניתן עדיין להשיג בודדים במחיר הישן במוקדים השונים, היכן שנשאר].