פורום אוצר החכמה

אוי על שחת נגזרו גם קבורה לא היתה להם, ישחק כל ימיו כי עופף תבל, טיסת כנפיו תחרוש חלד. גם בני איש בהבל השמיד, חבול ופצוע, חיבל גוויות, קרע בשר, התיז דם - וישת, ריוה רעבון בהמון פגרי אדם. וישבע ויאמר הה! גזלתי נפש, חיבלתי גוף, שיחתי גידים, עצמות שיברתי, הכל גרסה נפשי, לתאוותי שרפתי עולל. אך עתה אהה י...

סחי צגי היכל. באי חילוי תחן, רוגשים במעמדם, זיוום הדור, יחון קולם, בהשתפכם, עידון עמידתם. ארמון פילול, זעיר מקדש, כלול בהק, צחצוח יפויו, פאר גינונו, נעימת הדר כליל. אהה, פתע שואת מבוהלים, יצחינו טנף, געילת טרד, רעש פצח, ירעיד אולם אכן נאטם זעק, סותם חינון, מאוס הבהיל ריצוי עומדים, על כל בירה, תחת כל...

ביאת גדי צח תנופף עלי קו שדמת זיהור טללי יוף, רונו רגבים, אדמת טימום חללים, גודש שיר שאי נא, שפעת ניצוצי טנא ביכור און שפלים להינשא, הנה קט, זרמת כרמל, איווי סנסין, חשק סמדר, מרגוע בשם, עיפת צוף לבוא, ריחוף צהלת שחק נושבת רגע, רגשת רשע צלול, שלוות חידוש שיבלי זהב צדק, דריסת יגון גרוס לגלול, ששון יעט...

וינף שנית זרוע קטל, שחוט והרוג, קרוע גוויות. יכוננו חנינה, ייאספו גשת פילול, זעק פני ריבונם, ייפלו אפיים, ארון א-ל נגדם, שוועתם בקידתם, ותוצץ חרב, בלע לשון, טבוח גרון, משחיתם בם. שאיית חורפים, פתאום בא, לנגח עצמות, שבור קדקד, עפר ליחכו, עוד רחף תחן עלי דבבם, תצמת געייתם, חנית לרצץ, לאטום חינון, טמום...

צלול יחידת נפש, המיית שער קטב, נוס ורדוף, גלול כל אבן, כל רסיסי סלע, אדמת חומר, קוו מפלט נשמת איש. כי בסער תידח שלוות מרגוע נפש, בכף קלע תרוצץ, נסתר מנוח, נאטם אהב, נטרדה תנומת עייף, גזול צדק עשוק משפט, אכן נסתם כל איווי! אמנם, ישוב יתהלך בעידון לב! יינפש בטללי חמדת מרפאהו, געגועי נפש הומיה ינובב וי...

סער יהום, עטויי רקמת כתר, לרוצץ שנויים מהלומות.
אבינה לאחרית, ראשי פתן הכרית, זעקו הריעו.
כל יקר תפארת בית, יירדו לשאיות, בוטים מדקרות.
צמת והרחק, שאנני נדחים, יושבי דממת אומר.
אכן נודעה צפונת לב, מושיע אין, דורכי מזימות.
שאגת עלובים, תחרט לעד, גבהו עושי פלילות.

חינון חלוחיל.

מאביד גיבורי חכמה, לקעקעם בהתפללם, נידח גרזן, להשמיד עטופי פתיל, עטורי אות. ויבוא חרב, בלב הומי תחן, לבוססם בדם, ריצח עצמות, גידע חללי ברית, שיבר גופות. נצרר דמם, בכנפי כסותם, האדם בגדם, נופץ קדקד, לגדוע זעק, הורד לשאיות. ניתז זעם, צווחת שפלי לב, טהורים לטרדם, שחוט וטבוח, תוככי מקדש, תל תלפיות. השחז...

אתחלחל בשורי גרון דק הצווח ופולח זעפו.
חסדו: טנא ימלא כליל, לכבוד מילול נטפי סחים עזוז.
פוצחי צהלה קדים: רגוז שבעתי, תאמנו!
חלחלת חלוחיל.

אברר בשטם גמול דורשי הבל, ולבוש זנב חיל טינוף יעטו, כעסי לבשתי, מרר נשאתי, סער עוז פלול צימת קריאת רגשם, ששון תלבישני.

היה מעשה שלם עם עירוב תחומין בהבלעה שהיו הולכים מעיר קצנאו לעיירת מרפא, ונתעורר פולמוס עד שפיטרו את הש"ץ ומ"ץ ושו"ב, לא תקפ"ץ. כפי שבזכרוני הנחלש עורר בשעתו את המהומה המורה שריד החרב שמשפחתו נשארה במלחמה, והוא מדד בשעלו תחומין ומילט את העיר בחכמתו מחשש חילולי שבת המוניים שהיו הו...

ואני על משמרתי אעמודה שמדובר בר' שבח קריגער כידוע שהיה בקשרי מכתבים עם החכם בעל ספר הברית, והיות ולא הניח זש"ק אחר שלא בא בברית הנשואין מעולם הציב לו המחבר ספר הברית יד ושם ושארית, ולא אחר מלהביאו בספרו אחת ושתיים. ושארית ישראל לא יעשו עולה ליתן שבחו ביד אחר שאינו מבני ברית, וממצות מאשי"ן ...

כפי שבזכרוני הנחלש עורר בשעתו את המהומה המורה שריד החרב שמשפחתו נשארה במלחמה, והוא מדד בשעלו תחומין ומילט את העיר בחכמתו מחשש חילולי שבת המוניים שהיו הולכים לעיירת מרפא וכו' וכו'

החכם ר' שבח קריגר מוזכר כבר בספרי הקדמונים, הוא המציא גם את המכונה הראשונה לאפיית מצות [אמנם באופן מכאני, עי' בזה בשו"ת ר"ע מוינא].

היה מעשה שלם עם עירוב תחומין בהבלעה שהיו הולכים מעיר קצנאו לעיירת מרפא, ונתעורר פולמוס עד שפיטרו את הש"ץ ומ"ץ ושו"ב, לא תקפ"ץ.