לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הרוצה לעשות בשפופרת, לחיי. אבל הרוצה להחמיר צריך להתאמץ לצורך כך, בוודאי עדיף מאשר שהמוהל יעבור בכל יום עוד ועוד תינוקות ואין לדעת מי ידבק כתוצאה מכך. לגבי מומחיות, איני מכחיש שאני חסר כל מומחיות בנושא. אבל סבי לעומת זאת היה ראש המחלקה למיקרוביולוגיה בבר אילן, ומנהל המעבדה המיקרוביולוגית באסף הרופא ...
איך שהבנתי, כיום הוראת הרבנות הראשית ועוד כהנה וכהנה רבנים מנכבדי הארץ לעשות המציצה ע"י שפופרת ועם הפסק צמר גפן. אין צורך לחזור על כל הדיון בנושא השפופרת וכבר עמדו בזה קמאי דקמן, כידוע. בכל מקרה שמעתי מסבי פתרון פשוט לכל העסק, ואני מעוניין לשתף אותו כאן לתועלת הציבור. מאחר שאם האב נשא של קורונה...
השאלה הנשאלת היא, האם בספרי היוונים יש איזכור לכך שניתן להפיק את הצבע הכחול (לא הסגול) ממין הארגמונים? אם לא, שמא ניתן לומר שהם לא ידעו כלל שאפשר להפיק כחול מהארגמונים ולכן לא ראו צורך לאפוקי חלזונות אלו.
ראה כאן מסקנתו להתיר http://www.zomet.org.il/?CategoryID=253&ArticleID=141&Page=1 על סמך מש"כ כאן http://www.zomet.org.il/?CategoryID=198&ArticleID=218&Page=1 ואינו ברור איך מסברא מחודשת נהפך הדבר להתר עיקר סברתו שאע"פ שהוכח בצילום שהרשת חותכת לבדה ככל תער כיון שבעין רגילה...
עשוי לנחת כתב:מביאים בשם הגר"ח מוואלז'ין שיש עניין לדייק בשמות התנאים והאמוראים בעלי המימרות בש"ס כדי שנדע להבין אותם עפ"י שיטתם במק"א. ואני לא זוכר כעת היכן זה.
גמרא קידושין פרק האיש מקדש. למאי נ"מ למירמי דידיה אדידיה.
המשנה ברורה מחליט וודאי שהשינוי בין יושב בהווה לישב בעבר מעכב הקריאה אע"פ שלכאורה צריך עיון מה גדר הדבר. שהרי כשזה בא בתוך משפט שלם, יכול כל אדם ואפילו לא כל כך משכיל לפענח את משמעות המשפט למרות הטעות. ומנא תיתי להסתכל על המילה בפני עצמה מחוץ לכל הקשר?
להגיד שהמאכל הפוטר הוא טפל לגמרי שאינו טעון ברכה כלל לא מצאנו. איברא, המג"א סימן קע"ז סק"א מסתפק לומר שאין הפת פוטרת כל מיני מאכלים הטפלים לסעודה, בכהא"ג שאינה באה אלא לפטור.
וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות. וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'. ודו"ק היטב.
באמת כשהקב"ה עושה חסד עם האדם ישנם שתי הפנמות שצריכות להתחולל בו. האחת, שאין ערך לחסד הבורא ושום צדקה שיעשה לא תבוא כנגדה. ובזה נודע חסד ה'. השנית, שהאל עושה משפט צדק ומביא טובה לצדיק ורעה לרשע, ובזה נודע משפטו הטוב 'נודע ה' משפט עשה' 'ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה'.
היות שאין חשיבות לניקוי דבר שעומד לזריקה וכילוי שעניין הליבון הוא או הכנתו כצמר להיות חוטים יפים או שמחדש את הבגד אך בדבר שהוא חד פעמי במהותו לא שייך לחדש אותו כיון שנזרק. לפי דעתך אם יש לי מגבון מלוכלך ואני רוצה לנגב בו פעם אחת. ואני שוטף אותו במים וסוחט ומנגב בו ומשליך אותו אין בזה ליבון? האם מכי...
האוסרים ברמ"א סעיף ט שרייה בבגד נקי, הם המתירים שהביא רמ"א בסעיף י' בדרך לכלוך. ואף הכא חשיב דרך לכלוך כשהוא סוחט את זה ישר על על הלכלוך וכל המגבון אינו אלא מתלכלך.
לא ברור כל כך על מה אתה סומך בסברות אלו. א. מי אמר שזה שונה מ'בורר'? (והסברא השניה שהבאת בשם אלמונים זרה מאד. ברור לכל משתמש מתחיל במגבונים שיש צורך רב בהפרשת המים. מאיפה מגיע הקטע של 'גוף רטוב' הזה?) ב.לא נראה לי דומה כלל לצורת אכילה. ראשית יש לזכור שההיתר של צורת אכילה כשלעצמו לא ברור בדיוק, אלא ש...
דבר מוזר יש, שגם אותם שמכריזים על עצמם כתלמידי הגר"א לכל דבר ונוהגים כמותו לקולא ולחומרא, משום מה בנושאים מסוימים שוכחים אותו לגמרי, ונוצר קונצנזוס, לא ברור בדיוק מאיפה, שבנושאים אלו אין לנהוג כמותו. לדוגמא, ברכת על נטילת ידיים לתפילה, כל תפילה. שלא ראיתי שנהג אדם בזה מעולם. וכן שיטתו היא, שאם ...
לשון הגהת הגר"א ב"ק דכ"ג. אלא למאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו- רמב"ם ורי"ף מפרשים שחזר מתירוץ הראשון כגון שנפלה וכו' ומפרשים דחיוב חציו הוא משום ממונו . לפענוח שיטת הגר"א בסוגייא, מציינים המדפיסים ובצדק להגהותיו על השו"ע בסי' תי"ח. אך למשפט הזה ...
א. כבר זמן מה שאני מנסה למצוא מראי מקומות לאחרונים שעמדו על ההגהה התמוהה שלו בב"ק בפרק כיצד הרגל לגבי מסקנת הגמרא בנושא אשו משום חציו. אשמח אם יוכל מישהו לעזור בזה. ב. בביאור הגר"א על שו"ע סי' קפא בסעיף י"א ביו"ד מובא ליקוט מדבריו שפוסק בהם כרש"י לגבי מיקומן של פאות הזק...
בנדון זה יש כמה צדדים להקל וההחמרה בו היא חומרא דחומרא דחומרא. ראשית, לשיטת התוס' (השו"ע הביא את דעתם) סוכה שתחת האילן (וכן תחת סורגים) לא נחשבת כסכך פסול. ואם הסורגים חמתן מרובה מצילתן והסוכה צילתה מרובה מחמתה אין בעייה כלל. שנית, בדך כלל גם אם יש לבוד לחומרא בדרך כלל באורך הסורגים אין שלושה ט...
המעניין הוא, שהרמב"ם בטעמי המצוות, במורה נבוכים כותב, שאחד הטעמים שהתורה צוותה דווקא על מינים אלו, הוא שהם אינם מרקיבים במהירות. ואולי זה באמת נכון יחסית.
ר' שלמה פישר דבר על זה פעם באחד משיעוריו. הוא תקף את כל העניין של פלג המנחה, בטענה כי גם בעבר שהיו נוהגים בנעילה מפלג המנחה, לא היה זה אלא מפני שנהגו בשקיעה כמנהג ר"ת, ומשום כך פלג המנחה דידהו הוי ממש כשחמה בראש האילנות (אם לא יותר מאוחר).
ח'ליפה הוא השם או התואר של המנהיג האסלאמי של ה"אמה", או אומת האסלאם. פירושו בערבית "מחליף" או "יורש", כלומר המחליף או ממלא המקום של הנביא מוחמד. לעתים קרובות הח'ליפה נקרא "אמיר אל-מואמינין", "מנהיג המאמינים" או "שליט המאמינים". מאז התפרקות ...
לא עסקתי בנושא מספיק. אבל אם הבנתי נכון דעת רוב הפוסקים שהנצרות ע"ז. ייתכן שרק קתולים. ושמא אין להקל לברך עליהם גם כיום (אע"פ שלא נראה כן מהראשונים שדברו על ע"ז שביניהם והיא נצרות).
דרך אגב יש להעיר, כי הסבר הראשונים אינו מסביר מדוע לא יברך אותה האדם לראשונה בחייו. אכן נחלקו כבר, אם אדם שראה ולא ברך אם יברך שוב תוך שלושים ותליא בהא. ועוד יש לומר, שאין כוונת הראשונים לבוא מצד דינא דשלושים יום דהירושלמי. אלא התכוונו לפן הרעיוני של הדבר, שכיוון שהיו מצויים בין כנסיות רבות אין התעו...
בגמרא איתא הרואה מרקוליס (וכן שאר ע"ז. ירושלמי) אומר ברוך שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו. וכתבו הראשונים שכבר אין לברך ברכה זו, לפי שהיא מצויה בינינו וכמעט א"א שלא יראנה שלושים יום ברצף. לכאורה כיום יש וודאי לברכה לכל הפחות בארץ. וכן הורה לי חכם אחד יושב בישיבה של מטה. נסיתי לחפש באוצר החכמה ...
העיר לי ידיד, דלכאורה לפי רש"י בפרשת השבוע שהמילה לחם משמעותה כל אוכל, אמורים לצאת בברכת המוציא בדיעבד על כל היוצא מן הארץ. ולא מצאתי מעיון ראשון מי שהעיר על כך.
אם הבנתי נכון את הדיון על בהירות השמיים, הבעייה בימינו היא, שכיפת השמיים מושפעת מאורות חשמל הממוקמים באזור. לפי זה גם באופן יחסי לא ניתן למדוד את הזמן בין כוכב לכוכב. שהרי ככל שהשמיים מחשיכים, אנשים באזור מדליקים יותר אורות, וממילא פוגמים בבהירות השמיים באופן לא יחסי להחשכה האמיתית.
הרמב"ם בתשובה שיבח מאד את פירושו. לעומת זאת הרש"ל בהקדמתו כותב על הרמב"ם שלא כהוגן שיבח ומבקר את האבן עזרא על התכחשותו לחז"ל. הרמב"ן גם הוא, כפי שניכר מפירושו מספר פעמים, התייחס אליו די בכבוד. איזה עוד מחכמינו במהלך הדורות גילה דעתו לגבי האבן עזרא?