איש-אחד כתב:האם בענין זה לא נכון יותר שישאלו רופא אם זה מזיק כיום?
סגן אלוף כתב:איש-אחד כתב:האם בענין זה לא נכון יותר שישאלו רופא אם זה מזיק כיום?
אתה מיתמם או שואל ברצינות??
רופא אפשר לשאול על אכילת בשר עם דגים גם כן ??? האם אינך משלומי אמוני ישראל ??? מקומך אינו בבית המדרש
צופר הנעמתי כתב:סגן אלוף כתב:איש-אחד כתב:האם בענין זה לא נכון יותר שישאלו רופא אם זה מזיק כיום?
אתה מיתמם או שואל ברצינות??
רופא אפשר לשאול על אכילת בשר עם דגים גם כן ??? האם אינך משלומי אמוני ישראל ??? מקומך אינו בבית המדרש
קנאות שנובעת מבורות.
במשנה ברורה (סי' קע"ג סק"ג) כתוב ככה בשם המגן אברהם.
סגן אלוף כתב:צופר הנעמתי כתב:רופא אפשר לשאול על אכילת בשר עם דגים גם כן ??? האם אינך משלומי אמוני ישראל ??? מקומך אינו בבית המדרש
צופר הנעמתי כתב:סגן אלוף כתב:צופר הנעמתי כתב:רופא אפשר לשאול על אכילת בשר עם דגים גם כן ??? האם אינך משלומי אמוני ישראל ??? מקומך אינו בבית המדרש
אני לא יודע מה משיבים למי ששואל מה, אני רק מקווה שמי שכותב דברים כאלה על סברה מסוימת, אותה נוקטים המ"א והמ"ב, זה רק בגלל שהוא לא יודע את דבריהם.
יורה_דעות כתב:במקרה זה צודק איש אחד כי דגים וחלב אינם אסורים כלל לספרדי ואך פליטת קולמוס הוא בב"י כמו שכתבו כל גדולי הפו', ומה שכתב בכנה"ג שיש רופאים שאומרים שמסוכן זו באמת סיבה לשאול רופא, וכמ"ש איש אחד, אבל אין שום קשר בין ספרדי לאשכנזי.
בברכה המשולשת כתב:על המשמעות של הפסיקות השונות לעדות שונות יש בדברי ג"ע החיד"א
...וכל הזמן נזהרו לבל יגעו בדגים בעת אכלם בשר כדי שלא לעורר את חמתם של הרוחות.
- ודאי עשית דבר האסור - אמר בפנים זועמות.
- אין לי כל ידיעה על כך.
- האם אכלת חיות ים יחד עם חיות היבשה? ואולי שמת את יבול הים ואת יבול היבשה לתוך סיר אחד?
- כמובן שלא.
...
הוה אמינא כתב:אלא כך הרמב"ם על בעלי התוס' [אשכנזים] כתב לשונות שמשמע שדרך הפסיקה והלימוד שלהם תוצאה של שינויים פיזיולוגיים.
עיק כתב:הוה אמינא כתב:אלא כך הרמב"ם על בעלי התוס' [אשכנזים] כתב לשונות שמשמע שדרך הפסיקה והלימוד שלהם תוצאה של שינויים פיזיולוגיים.
אני מניח שכוונתך לאגרת המכונה "צוואת הרמב"ם" שכתב לבנו. דע שהיא מזויפת.
עושה חדשות כתב:עיק כתב:הוה אמינא כתב:אלא כך הרמב"ם על בעלי התוס' [אשכנזים] כתב לשונות שמשמע שדרך הפסיקה והלימוד שלהם תוצאה של שינויים פיזיולוגיים.
אני מניח שכוונתך לאגרת המכונה "צוואת הרמב"ם" שכתב לבנו. דע שהיא מזויפת.
אכן. אבל יש דבר דומה בתש' הרמ"א סי' קטו, ז"ל "דע אהובי כי הסכימו החכמים הקדומים כי שינוי הצורות נמשך אחר הרכבת החומרים הנושאים הצורות, והחומרים אחר המזג והטבע, והטבעים מתחלפים בשינוי האקלימים והאוירים, עד שהדעות מתחלפות כרחוק מזרח ממערב. כן הרחיק את דעתנו בדבר זה כאשר אני רואה, כי לא מחשבותי עם החברים המקשיבים לקולי אשר ראו דבור זה כמחשבותיכם, לא עלה על דעתכם דעתנו".
שמש כתב:כיון שאין שום סכנה בחלב ודגים (ואף לא בבשר ודגים וכדברי הפוסקים שלכן הרמב"ם לא הזכירם) וכפי שעינינו רואות שבכל העולם אוכלים אותם יחד ואין פרץ ואין צווחה הרי שנותר רק האיסור מחמת המנהג או מפני כבודו של הב"י וכד' והעובר עליו כעובר על כל מנהג אחר.
אגב, הגרע"י זצ"ל החזיק בפסקיו מנהג זה לחוש לדברי הב"י בחלב ודגים ואעפ"כ פסק ב'הליכות עולם' להתירם באכילה בדיעבד (כשכבר התבשלו יחד).
אוצר החכמה כתב:שמש כתב:כיון שאין שום סכנה בחלב ודגים (ואף לא בבשר ודגים וכדברי הפוסקים שלכן הרמב"ם לא הזכירם) וכפי שעינינו רואות שבכל העולם אוכלים אותם יחד ואין פרץ ואין צווחה הרי שנותר רק האיסור מחמת המנהג או מפני כבודו של הב"י וכד' והעובר עליו כעובר על כל מנהג אחר.
אגב, הגרע"י זצ"ל החזיק בפסקיו מנהג זה לחוש לדברי הב"י בחלב ודגים ואעפ"כ פסק ב'הליכות עולם' להתירם באכילה בדיעבד (כשכבר התבשלו יחד).
טענת עינינו רואות על המפורש בגמרא אין לה מקום. ויש לדבר ראייה מפורשת שהרי הגמרא מציינת שהגויים לא נזהרו בגילוי וגם היו מישראל שלא נזהרו בזה כמבואר בגמרא, וברור שאילו היו מתים מזה באופן שעינינו רואות היו נזהרים בזה שהרי לא בשופטני עסקינן, וע"כ שדברים שציינו חכמים שיש בהם סכנה מדובר גם במציאות שעינינו רואות שאין סכנה ואעפ"כ אסרו, וההסבר בזה יהיה איך שיהיה (אם גזרו אפילו בחשש רחוק מאד או שאסרו מסיבות אחרות כידוע הדיון בזה).
ברזילי כתב:הפוסקים הזכירו טענת עינינו הרואות גם על דברים המפורשים בגמרא שהם סכנה (מג"א קע"א - דחזינן כמה דברים וכו' והאידנא אינו מזיק), ויש לומר נשתנו הטבעים.
מכל מקום יש הבדל גדול בין עינינו הרואות שבזה"ז לעינינו הרואות שבזמנים עברו, "דלא היה שייך לידע אז כל כך ממה שנעשה בעולם כפי שיודעין בדורותינו" (אג"מ חו"מ ב,עג), וממילא היה קשה יותר לדחות טענה על סכנה מכח ראיות אנקדוטליות.
ז"ל המג"א, המתיחס לדין בשר ודגים - "ואפשר דבזה"ז אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק". אם כן, לא רק דברים האסורים משום רוח רעה, אלא גם שאר דברים ובכללם בשר ודגים, והטעם לחשוב שאינם מזיקים הוא משום דחזינן.אוצר החכמה כתב:ברזילי כתב:הפוסקים הזכירו טענת עינינו הרואות גם על דברים המפורשים בגמרא שהם סכנה (מג"א קע"א - דחזינן כמה דברים וכו' והאידנא אינו מזיק), ויש לומר נשתנו הטבעים.
מכל מקום יש הבדל גדול בין עינינו הרואות שבזה"ז לעינינו הרואות שבזמנים עברו, "דלא היה שייך לידע אז כל כך ממה שנעשה בעולם כפי שיודעין בדורותינו" (אג"מ חו"מ ב,עג), וממילא היה קשה יותר לדחות טענה על סכנה מכח ראיות אנקדוטליות.
על זה בדיוק הקשיתי מהגמרא ואדרבה אם המג"א אומר את זה אני מחפש יישוב לקושיה.
במג"א התכוונת לקעג א והרואה את לשונו יכול להסתפק אם לא התכוון לעניין כללי, שכל ענייני הסכנה מרוח רעה בזמה"ז אינם, וכוונתו קצת הפוכה ממה שהבאת למעלה, כלומר שאין כוונתו שהיום מבחינה סטטיסטית אנו רואים שאינו מזיק (כמו שכבר דנו כבר באשכול אחר אודות התפיסה של הקדמונים כולל המג"א שהיתה הרבה פחות סטטיסטית משלנו) אלא הכוונה שאנו רואים שאינו מזיק כי מלבד מה שאינו מזיק במציאות אין סיבה שיזיק כי אין אנו רואים (בחוש או בשכל) בכלל את הרוח הרעה, וכעין מה שכתבו התוספות לגבי שיבתא. ועדיין צריך לי עיון העניין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים