שומע ומשמיע כתב:האם ידוע על פי דעת תורה מה המקור לזה שהיום מתחלק ל12 שעות?
ישראל אליהו כתב:בתורה כתובות שעות?
במשנה כתובות שעות. וכותב הרמב"ם (פה"מ ברכות פ"א מ"ה) שכל השעות המוזכרות במשנה הם שעות זמניות.
[ותה"ד חולק ע"ז לפעמים. ראה רמ"א או"ח תמ"ג ס"א].
שומע ומשמיע כתב:האם ידוע על פי דעת תורה מה המקור לזה שהיום מתחלק ל12 שעות?
קוויטל כתב:שומע ומשמיע כתב:האם ידוע על פי דעת תורה מה המקור לזה שהיום מתחלק ל12 שעות?
לא נמצא במפורש ענין של שעות, אבל ובשכבך ובקומך בא בדרשת חז"ל זמן קימה עד שלש שעות.
גם כתובה חצות, וזאת אי אפשר בלי לדעת השעות, הן לגבי השבתת החמץ והן לגבי אכילת הקרבנות.
אם לא כתוב בתורה אז מה באמת המקור הכי קדום לחלוקת היום לשעות? ולמה דוקא לכ"ד שעות?
זכורני שאדם הראשון קיבל את זה מהבורא ב"ה אחפש מקור בל"נ.
ועי' ערך זו"ן דכ"ד שעות באריז"ל בברכת הנותן לשכוי בינה.
הרוצה להחכים כתב:חלוקת השעות לכ"ד היא חלוקה בבלית (ישנו ספר בשם "שעות שוות בהלכה", שם בפרק א' מרחיב המחבר בנידון שלפנינו). ולכן היא לא מוזכרת בתורה. ע"פ תורה צריך לקרוא קר"ש בזמן שכיבה ובשעה שבני אדם עומדים. ולכן באו השיעורים במשנה ע"פ מנהגו של עולם (משעה שהכהנים נכנסים לאכול וכדו') ורק חז"ל הגדירו את ההלכות ע"פ שעות.
חצות אפשר להגדיר גם בלי שעות, נושאים למרום עיניים ורואים שהשמש נמצאת מעל הראש.
וקשה לי רק כמה שעות המתינו בין בשר לחלב לפני שאמצו באר"י את חלוקת השעות.
הרוצה להחכים כתב:וקשה לי רק כמה שעות המתינו בין בשר לחלב לפני שאמצו באר"י את חלוקת השעות.
שומע ומשמיע כתב:הרוצה להחכים [ולפי מה שהביאו פה זה התומים].
מה נאמר בווסת שעות [דעת ר' יוסי נדה סג:] למ"ד ווסתות דאורייתא?
ישראל אליהו כתב:שומע ומשמיע כתב:הרוצה להחכים [ולפי מה שהביאו פה זה התומים].
מה נאמר בווסת שעות [דעת ר' יוסי נדה סג:] למ"ד ווסתות דאורייתא?
עצם הרעיון שאשה אמורה לראות דם בשעת הוסת הוא מדאורייתא. [למשל "בין הערבים", או "חצות היום"]
ג. שיטת החזו"א בדרך אפשר שהיום מתחלק מדאורייתא לכ"ד שעות.
ברוב ספרי חז"ל היום אכן מתחלק לכ"ד שעות, וכן הלוח שעל פי החשבון בנוי מיום של כ"ד שעות.
שומע ומשמיע כתב:הרוצה להחכים כתב:חלוקת השעות לכ"ד היא חלוקה בבלית (ישנו ספר בשם "שעות שוות בהלכה", שם בפרק א' מרחיב המחבר בנידון שלפנינו). ולכן היא לא מוזכרת בתורה. ע"פ תורה צריך לקרוא קר"ש בזמן שכיבה ובשעה שבני אדם עומדים. ולכן באו השיעורים במשנה ע"פ מנהגו של עולם (משעה שהכהנים נכנסים לאכול וכדו') ורק חז"ל הגדירו את ההלכות ע"פ שעות.
איפה / באיזה מאגרים יש את הספר הזה?
פלתי כתב:הרוצה להחכים כתב:וקשה לי רק כמה שעות המתינו בין בשר לחלב לפני שאמצו באר"י את חלוקת השעות.
המתינו מהלך כך וכך מילין.
הרוצה להחכים כתב:כל רעיון השש שעות נובע מההפסק בין סעודה לסעודה, ובדרך כלל היו שעות קבועות לזמני הסעודה (השווה: ברכות ב:, שבת י. ועוד), ולכן לא היו צריכים להמתין מהלך כמה מילין. ולענין וסת השעות, בגמרא מובא דוגמא של רואה בשעה שישית, וכנראה ששאר השעות חושבו באופן דומה (סמיכות לנץ החמה וכדומה).
הרוצה להחכים כתב:ולענין וסת השעות, בגמרא מובא דוגמא של רואה בשעה שישית, וכנראה ששאר השעות חושבו באופן דומה (סמיכות לנץ החמה וכדומה).
שומע ומשמיע כתב:הרוצה להחכים כתב:ולענין וסת השעות, בגמרא מובא דוגמא של רואה בשעה שישית, וכנראה ששאר השעות חושבו באופן דומה (סמיכות לנץ החמה וכדומה).
הרוצה להחכים
לא הבנתי איך הסברת את שעה שישית. איזו סמיכות זו? זו שעה לא פחות ולא יותר. איזה תוקף יש לזה מדאורייתא?
שומע ומשמיע כתב:האם ידוע על פי דעת תורה מה המקור לזה שהיום מתחלק ל12 שעות?
בברכה המשולשת כתב:המתינו מסעודת הבוקר לסעודת הערב
הרוצה להחכים כתב: (ויש לדון מה היה "מעלות אחז", והאם הראתה את השעה הבבלית, או רק את מהלך השמש בשמים באופן מדוייק יותר).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים