עומד לפני המלך - מחוץ למסגרת של תפילת שמו"ע

[עושה חדשות]

השאילה הזו מוכרת מכל מיני זויות, אשמח אם מישהו יעשה לי בזה קצת סדר.

תפילת שמו"ע יש בה מעמד מיוחד, שנגזר ממנו כמה דינים.
כמו למשל - האיסור לעבור לפני המתפלל, החומרא גדולה להפסיק באמצע, כמה הלכות בצורת העמידה, ועוד.
אמנם לפני שתיקנו חז"ל את הנוסח של שמו"ע, הרי ג"כ היה תפילה, וכמבו' ברמב"ם ריש הל' תפילה.
האם היה לזה את הדינים של עומד לפני המלך כמו בתפילת שמו"ע?
ולמה (או: האם) היום מותר לעבור לפני מי שמתפלל תפילות אחרות חוץ משמו"ע?
(כגון: תפילה על החולה, "אהבה רבה", ברכת השכיבנו של מעריב, תפילת ביהמד"ר וכו').
ומה בעצם קובע את ההבדל בין תפילת שמו"ע לתפילות אחרות?
או אולי זה השתנה כשקבעו את המסגרת של תפילת שמו"ע?
(ואז אולי יובן מה דנו לאסור לעבור לפני מוסלמי המתפלל).

עזרו נא.

[צביב]

בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.

[עושה חדשות]

ראה עוד כאן.

[נשר]

ידוע שחלקי התפילה הם כנגד עולמות אבי"ע ותפילת שמו"ע שייכת לעולם האצילות.
משום מה נראה לי שיש קשר בין הדינים לבין הנ"ל.

מעתה יש לשאול האם או יותר נכון כיצד היתה החלוקה הנ"ל לפני שתיקנו תפילת שמו"ע.

ואולי אני טועה בעצם ההנחה שיש קשר בין הנ"ל.

[פרי יהושע]

לא צריך להגיע עד עולם האצילות, כל כך לא פשוט שיש מושג של עומד לפני המלך בתפילת עמידה?, וזה גם ברור שגם קודם שתיקנו אנשי כנה"ג היה דין תפילה ועמידה כאברהם וכברמב"ם וממילא ברור שנהוג בו כל הדינים.
שמעתי לעיין במה שמוסיפים בקשות לאחר התפילה שלכא' לא מתקיים כאן סדר התפילה שכתב הרמב"ם בעיקר צורת התפילה, שבח בקשה הודאה. ואולי צ"ל שילפ' מאברהם ואברהם עודנו עומד לפני ה' שתפילה בתר צלותא הוא דין בפ"ע.

[מ,א,ור]

לא מצינו בהלכה איסור אלא רק לפני עומד שמו"ע
וכן לא לעבור לפני מי שקורא פסוק ראשון של ק"ש וכמו"כ כ' שלא לעבור לפני האומר קדיש

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש בראשונים (אולי תר"י) שפסוקד"ז זה בגדר שוהים שעה אחת לפני התפילה וקדושא דסדרא וכו' זה בגד שובים אחרי

[עושה חדשות]

כהמשך לשאלה הפותחת,
למה מי שמתפלל כעת את ברכת "אהבה רבה - אהבת עולם" אינו מצטרף להשלים מנין לאלו שמתחילים כעת שמו"ע?

[עזריאל ברגר]

באגרת הקודש שבתניא (סימן כד) משמע שיש קצת "כעומד לפני המלך" אפילו משעה שמתחיל הש"ץ פסוד"ז וכיו"ב.
והקשיתי למו"ח (הרב גד ונקרט) ממ"ש אדה"ז בשולחנו (עד,ז)

שבתפלה צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה אבל בקריאת שמע אינו מדבר עם המלך.

ותירץ לי, שבפסוד"ז וכיו"ב צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך וממתין שהמלך יפנה להאזין לו, ורק בשמו"ע הוא "כעומד לפני המלך ומדבר עמו".

[סעדיה]

כהמשך לשאלה הפותחת,
למה מי שמתפלל כעת את ברכת "אהבה רבה - אהבת עולם" אינו מצטרף להשלים מנין לאלו שמתחילים כעת שמו"ע?

כעי"ז בצל"ח ברכות ו.


לעצם הנושא בזכרוני שיש לעי' בשמחת יהושע על פר' ויחי, ואינו ת"י.

[עושה חדשות]

לגבי תפילה קבועה לפני תקנת אנשי כנה"ג, עי' בד' הנצי"ב - הרח"ד בראשית מח-כב ובהעמ"ד שמות לב-יא וברש"ת שיר השירים ב-יד. ועי"ש מש"כ לגבי הקדמת שבח וכו' "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל", כאשר אדם מתפלל תפילה פרטית.

[חוקר ודורש]

לא צריך להגיע עד עולם האצילות, כל כך לא פשוט שיש מושג של עומד לפני המלך בתפילת עמידה?, וזה גם ברור שגם קודם שתיקנו אנשי כנה"ג היה דין תפילה ועמידה כאברהם וכברמב"ם וממילא ברור שנהוג בו כל הדינים.
שמעתי לעיין במה שמוסיפים בקשות לאחר התפילה שלכא' לא מתקיים כאן סדר התפילה שכתב הרמב"ם בעיקר צורת התפילה, שבח בקשה הודאה. ואולי צ"ל שילפ' מאברהם ואברהם עודנו עומד לפני ה' שתפילה בתר צלותא הוא דין בפ"ע.

סדר התפילה זה עד אלוקי נצור ושפיר יש שבח בקשה ושבח.

[פרי יהושע]

לא צריך להגיע עד עולם האצילות, כל כך לא פשוט שיש מושג של עומד לפני המלך בתפילת עמידה?, וזה גם ברור שגם קודם שתיקנו אנשי כנה"ג היה דין תפילה ועמידה כאברהם וכברמב"ם וממילא ברור שנהוג בו כל הדינים.
שמעתי לעיין במה שמוסיפים בקשות לאחר התפילה שלכא' לא מתקיים כאן סדר התפילה שכתב הרמב"ם בעיקר צורת התפילה, שבח בקשה הודאה. ואולי צ"ל שילפ' מאברהם ואברהם עודנו עומד לפני ה' שתפילה בתר צלותא הוא דין בפ"ע.

סדר התפילה זה עד אלוקי נצור ושפיר יש שבח בקשה ושבח.

השאלה היא לגבי אלוקי נצור גופא שאין בה סדר זה של שבח בקשה הודאה.

[עושה חדשות]

גם זה שייך:

תפילה פרטית בקול רם.PDF

(523.29 KiB) הורד 282 פעמים

[מיכאל1]

בספר עמק סוכות הביא מהפמ"ג סי' צ"ו לאסור החזקת דבר בידו בשעת קריאת שמע, משום שאין דרך לעמוד בפני גדולים כשאוחז דבר בידו. ומבואר שיש בחינה של עומד בפני גדולים גם בק"ש.
ולכאורה יש להקשות ע"ז מהא דאיתא ברכות כה,א שלקריאת שמע אין צריך לכסות לבו שאינו כעומד לפני המלך רק בתפילה צריך להראות כעומד לפני המלך.
ואולי יש חילוק בין עומד לפני גדולים או עומד לפני מלך.

[עושה חדשות]

בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.

אפשר ציטוט?

[מה שנכון נכון]

בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.

אפשר ציטוט?

הוא מתכוין לזה.
איני רואה סיבה לפרש שם כך.

[עושה חדשות]

מענין לענין, בעניני דיומא.
ז"ל הדרכי משה בסי' תעג (על 'ורחץ') - מיהו אפשר לומר דסיפור ההגדה הוי כמו תפלה שאנו מספרים כבוד האל ושבחיו יתעלה לכן צריך כאן נטילה.

[שום בעל בכי]

מענין לענין, בעניני דיומא.
ז"ל הדרכי משה בסי' תעג (על 'ורחץ') - מיהו אפשר לומר דסיפור ההגדה הוי כמו תפלה שאנו מספרים כבוד האל ושבחיו יתעלה לכן צריך כאן נטילה.

נפלא!

[עושה חדשות]

שאלה אחרת;
מיסמך גאולה לתפילה זה רק בתפילת שמו"ע, או גם בשאר תפילות?
(מחד גיסא הרי מצינו מחלוקת לגבי תפילת ערבית, ומאידך זה מוזכר גם אצל חזקיהו)

[אבא יודן]

בתקנות ליאזני, כתב בעל התניא שאין לעבור לפני האומר פסוקי דזמרא מדינא דגמרא.

אפשר ציטוט?

הוא מתכוין לזה.
איני רואה סיבה לפרש שם כך.

ניקוד שגוי, אטעתיה.

[שומע ומשמיע]

שאלה אחרת;
מיסמך גאולה לתפילה זה רק בתפילת שמו"ע, או גם בשאר תפילות?
(מחד גיסא הרי מצינו מחלוקת לגבי תפילת ערבית, ומאידך זה מוזכר גם אצל חזקיהו)

בזמן חזקיהו לא נתקן שמו"ע, אולי תפילתו היתה מאותו ענין של שמו"ע.

[לענד]

באותו ענין נסתפקתי לפי דברי המג"א סי' ק"ו דנשים אינם מחויבים אלא בתפלה מדאורייתא, ולא בתקנת חז"ל, ולכן יוצאים יד"ח באיזה בקשה [ושבח והודאה, אחרונים], וכ' שכן מנהג רוב הנשים, וא"כ יש להסתפק אי יש לבקשה שלהן דיני תפילה לכל ענינים, שצריך עמידה, מזרח, לכסות הלב, איסור לישב בתוך ד"א, איסור לעבור לפניהם, וכו' כו', ולפום רהיטא לא מצאתי מדובר מזה

[סעדיה]

שאלה אחרת;
מיסמך גאולה לתפילה זה רק בתפילת שמו"ע, או גם בשאר תפילות?
(מחד גיסא הרי מצינו מחלוקת לגבי תפילת ערבית, ומאידך זה מוזכר גם אצל חזקיהו)

[אוהב עמו]

ראיתי שבס' עמק סוכות הביא מהפמ"ג סי' צ"ו לאסור החזקת דבר בידו בשעת קריאת שמע, משום שאין דרך לעמוד בפני גדולים כשאוחז דבר בידו.

האם יש חילוק בין עומד לפני מלך לעומד בפני גדולים?

[אוהב תוכחה]

תפילת שמו"ע יש בה מעמד מיוחד, שנגזר ממנו כמה דינים.
כמו למשל - האיסור לעבור לפני המתפלל, החומרא גדולה להפסיק באמצע, כמה הלכות בצורת העמידה, ועוד.
אמנם לפני שתיקנו חז"ל את הנוסח של שמו"ע, הרי ג"כ היה תפילה, וכמבו' ברמב"ם ריש הל' תפילה.
האם היה לזה את הדינים של עומד לפני המלך כמו בתפילת שמו"ע?

אולי פספסתי, אבל נראה שאף אחד לא חש להביא את מקור האיסור עצמו של לשבת לפני המתפלל
שהוא בברכות (לא:) 'אני האשה הנצבת עמכה בזה אמר ריב''ל מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה'.
וזה לא היה שמו"ע. (הערה ששמעתי מחכ"א)

[אוצר החכמה]

כמדומני שהנצי"ב בהרחב דבר נוקט שכן היה זה שמונה עשרה.

[שמואל שלומוביץ]

זה לפני תקנת אנשי כנסת הגדולה? לא?
אלא שכנראה גם אז היתה תפילה של התיחדות לפני ה' שבמהותה הייתה דומה לתפילת שמונה עשרה.
למרות שבוודאי לא היו בה שמונה עשרה ברכות.

ומכך שכל הלימודים מתפילת חנה מחייבים רק בתפילת היחיד בעמידה.
ולא מחייבים בכל סדר של תפילה.
כמו לשם דוגמא בתפילת הדרך. או בהשכיבנו ואהבה רבה, וכדו'.

מכך למדנו, שחכמים הבינו שהתפילה של חנה הייתה מקבילה למה שאכנה"ג נתנו לו לדורות את התבנית של שמונה עשרה ברכות.
ולא הייתה זאת סתם בקשה או תפילה.
ועדיין צריך לידע מה מבחין את התפילה של חנה להיות דומה דווקא לתפילת העמידה שלנו ולא לשאר תפילות.

[אוצר החכמה]

הנה דברי הנצי"ב בבראשית (יח כג). ולמד שהיה זה באמת שמו"ע. ואיני יודע מנין לך שלפני תקנת אנשי כנה"ג לא התפללו תפילת עמידה כדינה שהרי תפילות אבות תיקנום רק לא היה נוסח קבוע בזה.

[שמואל שלומוביץ]

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פ"א ה"ב
..אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
הלכה ג
אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה, וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו, יש מתפלל פעם אחת ביום, ויש מתפללין פעמים הרבה, והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה, וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
הלכה ד
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.

אמנם כאמור נראה שהיה סדר תפילה שיש קביעות סידור שבח, ובקשת צרכים, והודאה לבסוף.
אבל מנין שמונ"ע ברכות ודאי לא היה לפי הרמב"ם.
ואולי גם הנצי"ב אינו מתכוין שמונ"ע במובן של מנין הברכות אלא במובן של קביעות סדר תפילה שיש בו דוגמת שמונה עשרה שלנו.
כי דין סידור שבח קודם תפילה אינו שייך בכל תפילה כתפילת הדרך רק בקביעות האדם לתפילתו שבכל יום.
וחז"ל למדו שתפילתה של חנה שם, הייתה זו תפילה עיקרית וקבועה, ולא בקשה בעלמא, כי נצבה לפני ה' לייחד סדר תפילה כדינו.
ולכך לא למדו ממנה לשאר תפילות פרטיות הנאמרות בישיבה ובקו"ר, ואין בהם משום עובר לפני המתפלל., ומשום חובת סידור שבח לפניהם.

[עושה חדשות]

מענין לענין, בעניני דיומא.
ז"ל הדרכי משה בסי' תעג (על 'ורחץ') - מיהו אפשר לומר דסיפור ההגדה הוי כמו תפלה שאנו מספרים כבוד האל ושבחיו יתעלה לכן צריך כאן נטילה.

ראה במוריה הנוכחי (תשרי תשפ) הערת ר"א קרביץ האם להדרכ"מ זהו טעם הנטילה קודם הכרפס.

[עושה חדשות]

ז"ל המבי"ט, שער התפילה פרק ה;
ועיקר תפילותינו הם י"ח ברכות שאנו מתפללין ג' פעמים בכל יום, ותקנו אותם כאילו מדבר עם השכינה לנוכח, ברוך אתה, אתה גבור, אתה קדוש, אתה חונן, השיבנו וגו', רצה, מודים אנחנו לך וגו', ולזה צריך ג"כ שיהפוך פניו אל מקום שכינתו, כמדבר איש אל חברו שמדבר לו פנים אל פנים, בפרט בתפילת י"ח שהוא לנוכח, כי במה שמתפלל האדם בישיבה כמו ק"ש וברכותיה אין צריך להיות נוכח השכינה, וכן תקנו הברכות קצתם לנוכח וקצתם בנסתר, ואפילו בברכה א' בא"י יוצר אור וגו' לנוכח, וטובו מחדש בכל יום וגו' לנסתר, אל ברוך וגו' בנסתר, הבוחר בעמו ישראל בנסתר, אמת אלוהי עולם מלכנו וגו' בנסתר, וכן בברכות ק"ש של ערבית, ולזה אין אנו מתפללים אותם בעמידה ונוכח השכינה.

[דרומי]

ייש"כ.

באשכול אחר הובא פעם מא' הראשונים שיש ענין להתפלל כל התפלה (גם ברכות ק"ש וכו') לצד מזרח, ולדברי המבי"ט כאן מובן שאינו.

אמנם בברכו ומודים דרבנן ועלינו לשבח נהגו כן להסתובב למזרח. ועצ"ע.

[עושה חדשות]

ייש"כ.

באשכול אחר הובא פעם מא' הראשונים שיש ענין להתפלל כל התפלה (גם ברכות ק"ש וכו') לצד מזרח, ולדברי המבי"ט כאן מובן שאינו.

אמנם בברכו ומודים דרבנן ועלינו לשבח נהגו כן להסתובב למזרח. ועצ"ע.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=44646
viewtopic.php?t=28947#p300410
viewtopic.php?f=7&t=5473&p=45675#p45665
viewtopic.php?t=10802#p101142

[עושה חדשות]

ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ. אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך..

האם זה נאמר גם על שאר תפילות מחוץ לתפילת העמידה? זכורני שנכב"ב. מי יכול לציין.

[צביב]

כמדומני שהנצי"ב בהרחב דבר נוקט שכן היה זה שמונה עשרה.

בילקוט שם מבאר שיש בתפילת חנה י''ח ברכות,

[עושה חדשות]

מענין לענין

צל"ח מסכת ברכות דף ו עמוד א
...אבל אם היחיד מתפלל בבה"כ בעת שהצבור שם, אף שנתאחר וכבר סיימו הצבור תפלתם אלא שהם עדיין עוסקים בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון וכדומה, והיחיד מתפלל שם תפלתו נשמעת, והיינו לשמוע אל הרנה ואל התפלה, הואיל והקב"ה שומע אל הרנה של הצבור, שומע ג"כ תפלה של היחיד, וק"ו אם מתפלל בבית הכנסת שחרית בעת שהציבור מתפללים מוסף.

[צביב]

הגרי''ש אלישיב זצ''ל אמר שמי שמתחיל להתפלל עם הציבור עד קדיש תתקבל,
נחשב תפילה עם הציבור.

[עושה חדשות]

ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ. אמר ליה: סיימתינהו לשבחיה דמרך..

האם זה נאמר גם על שאר תפילות מחוץ לתפילת העמידה?

עי' רשב"א בברכות שם, ובמו"נ א,נט, ובטור או"ח סי' קיג.

[עושה חדשות]

זה לפני תקנת אנשי כנסת הגדולה? לא?
אלא שכנראה גם אז היתה תפילה של התיחדות לפני ה' שבמהותה הייתה דומה לתפילת שמונה עשרה.
למרות שבוודאי לא היו בה שמונה עשרה ברכות.

ומכך שכל הלימודים מתפילת חנה מחייבים רק בתפילת היחיד בעמידה.
ולא מחייבים בכל סדר של תפילה.
כמו לשם דוגמא בתפילת הדרך. או בהשכיבנו ואהבה רבה, וכדו'.

מכך למדנו, שחכמים הבינו שהתפילה של חנה הייתה מקבילה למה שאכנה"ג נתנו לו לדורות את התבנית של שמונה עשרה ברכות.
ולא הייתה זאת סתם בקשה או תפילה.
ועדיין צריך לידע מה מבחין את התפילה של חנה להיות דומה דווקא לתפילת העמידה שלנו ולא לשאר תפילות.

בנו"ט להעתיק את לש' הילקוט שמעוני (המצויין בדברי הנצי"ב שם) והוא ממדרש ילמדנו -
ותתפלל חנה, מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפלה שכן חנה היתה מתפללת י"ח ברכות רמה קרני בה' - מגן אברהם. ה' ממית ומחיה - מחיה המתים. אין קדוש כה' - האל הקדוש. כי אל דעות ה' - אתה חונן. ונכשלים (בעונם) אזרו חיל - הרוצה בתשובה, מוריד שאול ויעל - המרבה לסלוח. שמחתי בישועתך - גואל ישראל. מקימי מעפר דל - רופא חולים. שבעים בלחם - מברך השנים. רגלי חסידיו ישמור - מקבץ נדחי עמו ישראל. ה' ידין אפסי ארץ - אוהב צדקה ומשפט. ורשעים בחשך ידמו - מכניע זדים. ויתן עוז למלכו - בונה ירושלים. וירם קרן משיחו - את צמח דוד. ואין צור כאלהינו - שומע תפלה. אל תרבו תדברו גבוהה - שאותך לבדך ביראה [נעבוד]. יצא עתק מפיכם - הטוב שמך ולך נאה להודות. ויתן עוז למלכו - עושה השלום. הרי שמונה עשרה ברכות שהתפללה: