נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ג' יולי 09, 2019 4:07 pm

מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יולי 09, 2019 4:33 pm

ראה הקדמת הסמ"ע על אמו,
וראה בשם הגדולים מערכת גדולים אות ר קונטרס אחרון [ה] רבנית [ה] רבנית גדול המורים הרשב"ץ בח"ג סי' ע"ח הביא משם רבנית אחת תירוץ לקושית התוספות. ומהר"ר יוזפא בנו של הגאון סמ"ע בהקדמתו לפרישה מביא שני דינים שחידשה הרבנית אמו. ובס' זרע בירך ח"ג כתב דשאלה לו הרבנית פירוש מאמר רז"ל. והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית ע"ש:
ויען ראיתי להגאון רבינו שמשון בספר כריתות דף ל"ה ע"ג דפוס אמשטרדם שכתב וז"ל מצינו אשה נזכרת בברייתא חולקת עם התנאים בתוספתא דכלים פ"א דבבא מציעא וכו' יצאתי מהכוונה אך לחדוש בעלמא להמצא אשה בגבול התנאים עכ"ל. גם אני בעניי הלכתי בעקבות הגאון לחידוש שנזכרו במחברים:
ודע כי בתוספתא שזכר הגאון ז"ל באותו מקום באותו פר"ק באותה אשה שם אתה מוצא שהיא ברוריא ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון ודביתהו דרבי מאיר. ושם בתוספתא דכלים ב"ק פ"ד היא חולקת עם אביה כמ"ש בהגה"ה שם בספר כריתות. ובפסחים דף ס"ב אתמר עלה דהוות גמרה תלת מאה שמעתתא מתלת מאה רבוואתא ביומא דסיתוא. ובערובין דף נ"ג בטשא בההוא תלמידא ודרשה פסוק:
ואולם אין כל חדש וכבר היה לעולמים דאמרינן פ"ק דמגילה דהיו שבע נביאות. ואמרו בבתרא דף קי"ט דבנות צלפחד חכמניות דרשניות. ומאי דאמר רבי אליעזר לאשה חכמה ביומא דף ס"ו אין חכמה לאשה אלא בפלך והאי עובדא איתיה בירושלמי פ"ג דסוטה היינו דרובא דרובא דנשי הכי הוו ולמיעוטא דמיעוטא אפילו לר"מ לא חיישינן. ותו דרבי אליעזר לטעמיה דסבר כל המלמד את בתו תורה כאלו וכו'. וכמ"ש התם בירושלמי ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים. ושפיר עבד ואל האשה אמר אין חכמה לאשה אלא בפלך. ועיין מ"ש אני בעניי בקונטרס טוב עין סי' ד' ע"כ:

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ג' יולי 09, 2019 5:24 pm

טוב וחסד כתב:מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 09, 2019 5:34 pm

הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

הרבנית אסנת בראזני

הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן. הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.

אסנת נולדה למשפחת ברזאני, משפחת רבנים מקובלים ידועה בצפון כורדיסטן, בסביבות מחצית המאה ה-16. סבה, הרב נתנאל הלוי, עמד בראש קהילת יהודי מוצול, והיה איש קדוש בעיני יהודי כורדיסטן וסביבותיה. מפאת כבוד תורתו הוא כונה "אדוֹניִ", שם שדבק ביורשיו לתפקיד הרבנות. בנו, הרב שמואל בר נתנאל אדוני, הוטרד ממצבם התורני הירוד של יהודי כורדיסטן, ומהמחסור במנהיגים רוחניים ובפוסקי הלכה. הוא הקים מספר ישיבות בבארזאן (אנ'), בעקרה (אנ'), בעמידיה ובמוצול, כדי לטפח בהן תלמידי חכמים שיוכלו לשמש את הציבור כרבנים, חזנים, ושוחטים.הישיבות התקיימו מתרומות של נדבנים יהודיים תושבי האזור. את כל כספי התרומות השקיע בישיבות, והוא ומשפחתו חיו חיי דוחק.

ראשית חייה
מקום הולדתה המדויק של אסנת לא ידוע, אך משוער כי היא נולדה באזור שנמצא כיום תחת המחוז נינוה או דהוכ של עיראק.אביה של אסנת העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק, לטענתה, משום שלא היו לו בנים שימשיכו את דרכו. במילותיה של ברזאני: "בת מלך ישראל פה הייתי- מאן מלכי? רבנן! בין ברכי חכמים גדלתי, מעונגת לאבי ז"ל הייתי. שום מעשה ומלאכה לא למדני חוץ ממלאכת שמים, לקיים מה שנאמר "והגית בו יומם ולילה". בעונות הרבים – לא היו לו בנים כי אם בנות"[5] לדבריה היא מעולם לא למדה מלאכה כלשהי, אלא עסקה בתורה. הדבר היה חריג מאוד בתקופה בה לרוב נשים לא זכו להשכלה בכלל, ולהשכלה דתית בפרט, ויועדו בעיקר לטיפול בילדים ובמלאכות הבית.[6] היא נישאה לבן דודה, הרב יעקב מזרחי, שהיה התלמיד המצטיין בישיבה והחביב על אביה. אביה של אסנת, שהעריך את כישוריה וחכמתה, התנה את הנישואין בכך שאסנת תמשיך בלימוד התורה ולא תאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת הטיפול בבית. כך בלשונה: "השביע את בן זוגי ז"ל לבלתי עשות בי מלאכה, וכן עשה כאשר ציוהו".

כראש ישיבה
שמואל בר נתנאל אדוני ראה ביעקב מזרחי את ממשיך דרכו ואף כתב עליו "שהוא מקומי ויורשי", ואכן, לאחר פטירתו, מונה יעקב מזרחי לראש הישיבה. אסנת, שכבר הייתה בקיאה בנלמד, לימדה בישיבה יחד איתו, ואף במקומו, כשהיה שקוע בלימוד: "מתחילה הרב ז"ל טרוד היה בעיונו ולא היה לו פנאי ללמד התלמידים, כי אני הייתי מלמדת אותם במקומו, עוזרת הייתי כנגדו".

לאחר פטירתו של יעקב מזרחי הפכה באופן מעשי לראש הישיבה. היא הייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה. אסנת העידה על עצמה: "שאני נשארתי מלמדת ומוכחת ודורשת לטבילה ולשבת ולנִדה ולתפילה וכיוצא". ברזאני לא ראתה עצמה מתאימה לעריכת מסעות לאיסוף כספים לישיבתה, אך ניהלה חליפת מכתבים עם נדבני הקהילות היהודיות השונות בכורדיסטן, ופנתה אליהם בבקשה שיתרמו כספים לישיבה שנקלעה לקשיים כלכליים חריפים. על אף היותה אישה הנושאת במשרה גברית, ראו בה בני דורה סמכות רבנית לכל דבר, תלמידת חכמים ופוסקת הלכה.

מהאגרות שפורסמו על ידי יעקב מאן עולה כי לאחר פטירת ר' יעקב מזרחי, הישיבה נתקלה בקשיים כלכליים. בנוסף - מאותן האגרות, ומהאגרות בינה ובן ר' פנחס חרירי עולה כי היה קיים סכסוך בנוגע לספריית בעלה, כאשר ר' יצחק דודה טען כי הספרייה אמורה הייתה לעבור אליו. לעומת אגרות אלו נראה כי דווקא יחסיה עם חוג המקובלים השבתאים בכורדיסטן היו טובים. אגרת שנשלחה אליה מלמדת כי הם נהגו בה בכבוד הראוי. פנחס בן יצחק חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, אשר אליו שלחה אסנת את בנה ללמוד תורה, פנה אליה בנוסח מליצי ומחורז, וכינה אותה : "גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי [...] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה".הוא אף הוסיף: "שמחתי בניב מליצותיה [של הרבנית אסנת], ועלזתי בנועם שיחתיה, ואזרתי חיל לנגד מילותיה, המתוקים מדבש ונופת צופים". בהמשך, הוא מדווח לה על התנאים הפיזיים של בנה בישיבתו. הדיין מתתיהו בן בנימין זאב אשכנזי כינה אותה בכתביו "אשת חבר הדומה לחבר".

בראשותה של אסנת הישיבה המשיכה להיות בית גידול לתלמידי חכמים, אך נקלעה לקשיים כלכליים, וביתה ורכושה עוקלו. כשתפקיד הרבנות הראשית בבגדאד התפנה, פנתה קהילת יהודי בגדד אל אסנת בבקשה שתשלח אליהם רב מתלמידיה. היא שלחה את בנה, שמואל בן יעקב, שהיה תלמידה החשוב. ילדיה של אסנת בכורדיסטן ובמצרים המשיכו את השושלת הרבנית. משפחת ברזאני־אדוני נשארה משמשת ברבנות בבגדד במשך כמאה וחמישים שנה, עד שנת 1743, ובמוצול עד למאה העשרים.

כתבים
אגרות
מתוך כתביה של אסנת השתמרו שתי אגרות באופן חלקי. שתי האגרות מיועדות לנדבנים שתרמו לישיבה. האגרות מלמדות על שליטתה המופתית בעברית, כמו גם בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובקבלה. האגרות כתובות עברית רהוטה ומשלבות ציטוטים מן הכתובים ופרפרזות עליהם, כמו גם פיוטים פרי עטה. אסנת כתבה בסגנון הרבני המקובל, בניגוד לאופן בו נשים בנות דורה התנסחו בדרך כלל – בלהג עממי ובאופן יומיומי וענייני.

פיוטים
נשתמרו מספר פיוטים שחיברה אסנת. הפיוטים כתובים עברית, ובעלי משקל וחריזה. תוכנם עוסק במצבו הירוד של הדור ובמאמצים של אסנת לשקמו:

על התורה אזעק אנאקה כי נעדרה מכל גבולי

נתכסה ניצוץ מאיר תוך ענן מעון מקהלי

[...]

הדור אפל, אין מוכיח, אבכה לזמני גם חדלי

אני עמדתי במצב צרות הקיפוני אאת ידי, רגלי

תכנתי עמודי ארץ אז אציב דינים בפלילי

גם סגרתי הנפרצות מדרש ותפלה בגלילי

המסורת יחסה לאסנת את כתיבתו של פיוט נוסף, הפותח במילים "האל הביטה וראה", העוסק בגעגועים לציון. במחקר התברר כי מקור המסורת הזו בטעות, וכי הפיוט קדום ונכתב כנראה על ידי ר' יצחק השנירי, מחכמי פורבנס בימי הביניים.

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ג' יולי 09, 2019 5:42 pm

לייטנר כתב:
הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

גם לי זכור משם צריך להביא אולי את הציטוט

הרבנית אסנת בראזני
הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.

פלא שלאחת מהדורות המאוחרים יקראו בכינוי זה, אם כי גם בזמן הגאונים השתמשו בכינויים של תנא וכיו"ב

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ג' יולי 09, 2019 5:45 pm

בן מיכאל כתב:ואולם אין כל חדש וכבר היה לעולמים :

יישר כוח גדול, אכן הם הראשונים שהנהיגו הנהגה זו בעם ישראל

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 09, 2019 5:47 pm

טוב וחסד כתב:
לייטנר כתב:
הסרפד כתב:באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

גם לי זכור משם צריך להביא אולי את הציטוט

הרבנית אסנת בראזני
הייתה ידועה בכינויה התנאית, בדומה לחכמי המשנה.

פלא שלאחת מהדורות המאוחרים יקראו בכינוי זה, אם כי גם בזמן הגאונים השתמשו בכינויים של תנא וכיו"ב

אולי נזכיר את 'הגאון' מוילנא?
ברור שהכינוי ניתן לה בהשוואה לברוריה.

בברכה המשולשת

הסרפד כתב:
טוב וחסד כתב:מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

באחד מספרי המסעות (ר' בנימין או ר' פתחיה?) נזכרה אשה מלומדת תופסת ישיבה בבגדד, כמדומה.

היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

אולם, לגוף האשכול לענ"ד הביטוי "הרבה נשים דגולות בתורה" הוא מוגזם, וק"ו הכותרת "המרביצות תורה" שזה נער יספרם (אם הכוונה למי שלימדו גם גברים)

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ג' יולי 09, 2019 11:02 pm

בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?

בברכה המשולשת

טוב וחסד כתב:
בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?

יעויין כאן, הערות 16-17
(ובכלל המאמר נוגע לנושא האשכול)(

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ד' יולי 10, 2019 11:58 am

בברכה המשולשת כתב:
טוב וחסד כתב:
בברכה המשולשת כתב:היא בתו של רבי שמואל בן עלי.

יש מקור לזה?

יעויין כאן, הערות 16-17
(ובכלל המאמר נוגע לנושא האשכול)(

יחולו על ראשו ברכה משולשת

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ד' יולי 31, 2019 2:49 pm

האם ישנו מקור על כך שבנותיו של רש"י כתבו תשובות בשמו לשאלות שנשלחו אליו לעת זקנותו כשלא היה בכוחו לענות בעצמו.

כולל יונגערמאן

נשים מותרות ללמוד לעצמן, בפרט כהיום שיש ארטסקרול וכדו'

יש רק לשאול על הנשים הנזכרים מי לימדם והאם זה היה מותר - הרבנית אסנת הנזכרת כתבה שאביה לימדה וזה לכאורה בניגוד לפסק הרמב"ם וצ"ע

ויש גם לעיין אם לנשים מלומדות כן מותר ללמד לנשים

(ובענין ללמד לאנשים, תינוקות או גדולים יל"ע בפ' עשרה יוחסין)

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » ה' אוגוסט 01, 2019 3:06 pm

כולל יונגערמאן כתב:נשים מותרות ללמוד לעצמן, בפרט כהיום שיש ארטסקרול וכדו'

יש רק לשאול על הנשים הנזכרים מי לימדם והאם זה היה מותר - הרבנית אסנת הנזכרת כתבה שאביה לימדה וזה לכאורה בניגוד לפסק הרמב"ם וצ"ע

ויש גם לעיין אם לנשים מלומדות כן מותר ללמד לנשים

(ובענין ללמד לאנשים, תינוקות או גדולים יל"ע בפ' עשרה יוחסין)

כיום ישנו היתר גורף כדברי החפץ חיים: "כל החששות והפקפוקים מאיסור ללמד את בתו תורה - אין שום בית מיחוש לזה בימינו אלה". (מכתב מתאריך כ"ג בשבת תרצ"ג). ובפרט הרבי מליובאוויטש אשר מרחיק לכת בהיתרו, אפילו תורה שבע"פ"- גמרא. כמובא בספר שיח שרפי קודש' (עמ' 404) שיחה שהתקיימה בין האדמו"ר מליובאויטש, לבין האדמו"ר מבעלז.

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » ה' אוגוסט 01, 2019 8:12 pm

בגמ' ביצה ריש פ"ג מבואר שילתא היה צורך רבים שתצא, אך בתוס' שם ביארו שהיתה בתו של ריש גלותא ומשו"ה היה צורך רבים. כדאי לבדוק אם יש ראשונים שפירשו שלימדה תורה לרבים.

יש שמייחסים חלק מהשטיקלאך באבן האזל לרבנית בילא הינדא שהביאה והעתיקה לדפוס

ר_חיים_הקטן

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%99%D7%A8

אשר ברא · הודעהעל ידי **אשר ברא** » ו' אוגוסט 02, 2019 11:11 pm

ר_חיים_הקטן כתב:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%A8

זה קצת שונה.
ויש כעין זה פה שר' מוטלה טשערנובליר הי' בעריכת שלחן של רבנית אחר פטירת בעלה.

שייף נפיק

בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.
איך אפשר להגיע לזה?

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » א' אוגוסט 04, 2019 3:07 pm

יש הטוענים לציטוט מספר שבלי הלקט מדברי רש"י: "תש כחי אזלת ידי מלמשוך בשבט סופר ולכן בתי קראתי".

אלא שבשו"ת רש"י (מהדורת אלפנביין, בני ברק תש"מ, דפוס צילום ניו יורק תש"ג) סימן פא, הגירסא היא ל"בן ביתי":

"הנני צעיר שעל החתום נידון ביסורי חולי מוטל על ערס דווי [עת] היא לי עתה לבא בקצרה אשר לא כדת, כי תש כחי ואזלת ידי מלמשוך בעט סופר ולבן ביתי קראתי מפי שורות הללו, והוא כותבן אל אדוני ומורי אב תפארת הכהונה הרב ר' אברהם בר' מאיר הכהן. אני צעיר גידולי משרת בית אביו משיב שלום כתלמיד לרב ויראתי לעבור על פיו בראותי את הקצין הזה ר' יוסף עובר אצלם, הנני משיב דבר לאדוני כאשר ציוני".

טוב וחסד · הודעהעל ידי **טוב וחסד** » א' אוגוסט 04, 2019 3:19 pm

שייף נפיק כתב:בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.
איך אפשר להגיע לזה?

תודה על ההפניה, זה נמצא בגיליון 37 אייר תשס"ו, כותרת "הלומדות תורה" חלק מהן היו תלמידות חכמים ממש. נמצא באוצר

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' אוגוסט 07, 2019 2:06 pm

לא הרביצה תורה ברבים, אך מכיוון שהיום ו' באב יומא פקודת חכם ר' יעקב כהן יונתן מג'רבא, (החכם היומי), הנה מתוך הקדמת בנו לספר "זרע שלום"

: 10.png (84.31 KiB) נצפה 13403 פעמים

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' אוגוסט 07, 2019 2:49 pm

כמדומני שהרבנית דיויד תחי' היתה מוסרת 'מאמר' מאביה הפחד יצחק מאחורי וילון
הנכון הדבר?

יוסף חיים אוהב ציון

בזכרוני שיש ס' נשים חכמניות, ולא ראיתיו באוצר.

מיני ומינך · הודעהעל ידי **מיני ומינך** » א' ינואר 17, 2021 5:54 pm

עי' מה שליקט באופן נפלא הרב ב"ש המבורגר שליט"א

הישיבה הרמה בפיורדא.PDF: (1.61 MiB) הורד 268 פעמים

טוב וחסד כתב:
שייף נפיק כתב:בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.

זה נמצא בגיליון 37 אייר תשס"ו, כותרת "הלומדות תורה"

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=9

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » א' ינואר 17, 2021 6:01 pm

הרב הנקין הקים מכון להכשרת נשים כיועצות הלכה, ושם לומדות הנשים את ההלכות השייכות להן בטהרת המשפחה, כמובא בשו"ע יורה דעה סימן רמו סעיף ו, "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה). בד"א בתורה שבע"פ; אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה, ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות. הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה". ומציין לאגור בשם סמ"ג. והגר"א הביא לזה מקור מתוס' בסוטה כ"א.

ובנוגע לזה ראיתי דבר מעניין, דהרה"ק מליובאוויטש זצ"ל סבר שיש לנשים ללמוד את ההלכה ואף את המשנה והגמ' הנוגעת להלכות הקשורות אליהן (בדומה לנשים הנ"ל מהמכון הנ"ל), בנימוק מעניין מאוד, שבזמננו לומדות הנשים שלל מקצועות, וחשופות לכל רוח רעה המנשבת בעולם, ואין סיבה למנוע מהן דוקא תורה. מדהים!

וזה לשון 'המכלול':

"הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד הלכה ואף משנה וגמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ובנות ללמוד את תורת החסידות ולהשתלם בה, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה".

ומספר הפרופסור ברנובר, ששאל פעם את הרבי זצ"ל, האם ראוי להרשות לאשה לתרגם את החומש לרוסית, והרבי ענה, שלא רק שזה ראוי, אלא שיש בכך אפילו יתרון.

וראיתי מעשה בבעלת תשובה מרוסיה, ששאלה את הרבי אם היא יכולה לתרגם חלקים מספר התניא לרוסית, והרבי השיב לה, למה חלקים? את כל ספר התניא! ומעידה המספרת, שע"י זה חזרה מישהי בתשובה! "פגשתי בחורה יוצאת רוסיה, שסיפרה לי על תהליך חזרתה בתשובה. היא למדה באוניברסיטה העברית בהר הצופים, ומשום מה נמשכה להתחקות על שרשיה היהודיים, וכל לילה היתה הולכת לבית הכנסת של האוניברסיטה, כדי ללמוד משהו על יהדות, והנה התגלגל לידיה ספר התניא בתרגום לרוסית שתרגמה גולדה… ומאותו רגע שנתקלה בספר זה לא חדלה מלקרוא בו, עד שגילתה את חסידות חב"ד וחזרה בתשובה, עזבה את האוניברסיטה, והלכה ללמוד ב"בית רבקה" בכפר חב"ד".

ולהלן שיח מרתק בין הרבי מליובאוויטש זצ"ל להאדמו"ר מבעלז:

אדמו"ר מבעלז הוסיף ושאל: האם הרבי מתיר לבנות ללמוד משנה או גמרא?

הרבי ענה שמשניות הן הלכות, הכוללות הלכות שבת הלכות ברכות וכו', שנשים חייבות בהן! וממילא מותר להן ללמוד, והלכות אלה יש ללמוד גם מתוך הגמרא. אנחנו חיים בדור שונה מן הדורות הקודמים שבהן היו הבנות בבית, וכל דבר שלא ידעו שאלו את הוריהן. היום אנו חיים בדור שהבנות יודעות הכל, ויש להן כל האמצעים ללמוד גמרא בעצמן. הן הולכות לבית כנסת ופוגשות חברות שיודעות דברים מהגמרא. ואם תלמידה שומעת שיש גמרא שעוסקת במה שלמדה, היא תפתח את הגמרא ותעיין בכל השקלא וטריא שמסביב לנושא שלמדה. ועדיף שמורים יראי שמים יכוונו אותה, ולא שתפתח ספרים שאין ראוי ללמוד בהם.

ואז שאל האדמו"ר מבעלז, אז מה נחשב ל"מלמדה תפלות"?

ומשיב הרבי, לכאורה, על פי שולחן ערוך מותר ללמד את הבנות תורה שבכתב בלבד, ואילו כל התורה שבעל פה נחשבת ל"מלמדה תפלות". אולם הרבי מדייק, שכיום ה"תפלות" כבר קיימת אצל הבנות, אלא שצריך לכוון אותן לאמת.

הרבי אמר שפגש בנות שלמדו רק תורה שבכתב בבית ספר, אולם בלימודי חול, או לימים כשהגיעו למכללות וכיו"ב, לימדו אותן דברים היפך התורה. כגון שהעולם קיים מליוני שנים ועוד דברים מסוג זה. וכשפנתה תלמידה למורה שלה וביקשה ממנה לישב את הסתירה, ענתה המורה, ש"כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תפלות". וכתוצאה מכך, תתייחס תלמידה כזו, למה שלמדה בלימודי חול כעובדה, ואל דברי התורה שהעולם נברא בשבעה ימים תתייחס כאילו הם דברי אגדה. ובסך הכל תהיה מבולבלת. תלמידה כזו תהיה אם בישראל, ואיך היא תחנך את ילדיה?… והתייחסות בעניין זה לבנות שיהיו אמהות מחנכות חשובה אפילו יותר מלבנים. אמא כמחנכת צריכה לדעת להשיב לילדיה על כל שאלותיהם, כדי שלא יתבלבלו בדרכם בעבודת ה'. ויש להקדים את הנשים בלימוד תורה כמו במתן תורה, ולהקדים תרופה למכת ה"תפלות" שנוצרה בימינו, על ידי לימוד תורה שבעל פה לנשים!

ולטענת אדמו"ר מבעלז שיש ללמד לימודי חול על טהרת הקודש.

השיב הרבי, עד שמשרד החינוך יאשר, ועד שיתקנו את הספרים יכול לגדול דור שלם, שאין לו תשובות על שאלות יסודיות.

ועוד הוסיף הרבי וסיפר שהיה רב שלא רצה ללמוד "מורה נבוכים", כי טען שיש לו סדר יום עמוס, וחשש שאם יתחיל בסוף היום ללמוד "מורה נבוכים", יישן רק עם הקושיא כי לא יגיע לתרוץ.

אולם בימינו, מסביר הרבי, כבר יודעים את כל הקושיות, ומה שנשאר זה רק לתרץ אותן. לכן אין מנוס אלא ללמוד תורה שבעל פה בעומק גברים ונשים כאחת.

(נכתב על פי שיחת הרבי עם אדמו"ר מבעלז ביום ג', ד' אדר שני ה'תשמ"א, כפי שפורסמה בספר "בצל החכמה" מסעיף יא עמ' 119).

נמצאנו למדים כמה חידושים, א. דבזמנם היו מחוסרי ספרים ואם לא היו מלמדים תורה לאשה, לא היתה יודעת כלום (וגם לאחר שהודפס, הספרים לא היו כ"כ מצויים ונגישים, והפירושים קשים, ובאותיות קטנות) אבל היום? בלחיצת כפתור יכולה לדעת כל גמרא שתרצה וכל פירוש שיהיה, והכל ברור ופשוט ונגיש ואין צורך ללמדה כלל, ואם כבר עדיף שתלמד בצורה מסודרת. ב. שכיום לומדת ויודעת תיפלות ממקומות אחרים ואדרבה טוב שתלמד תורה ויהיה לה פחות תיפלות בראש. ג. שלימוד הדינים השייכים לה כולל לימוד בעמקות משרשי הדין בגמ' וכו'.

יוסף חיים אוהב ציון

מיני ומינך כתב:עי' מה שליקט באופן נפלא הרב ב"ש המבורגר שליט"א
הישיבה הרמה בפיורדא.PDF

טוב וחסד כתב:
שייף נפיק כתב:בקולמוס תשס''ו - ז כמדומני היתה כתבה מאוד מקיפה בענין.

זה נמצא בגיליון 37 אייר תשס"ו, כותרת "הלומדות תורה"

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=9

נתקלס עילאה על ידך יישר כחך.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 21, 2021 7:38 am

: עלים לתרופה פרשת בא.png (256.99 KiB) נצפה 10396 פעמים

yankev · הודעהעל ידי **yankev** » ה' פברואר 25, 2021 2:30 pm

טוב וחסד כתב:מלבד התנאית ברוריה (ראה אשכול בזה) ראינו במשך הדורות שהיו עוד הרבה נשים דגולות בתורה, בשו"ת תשב"ץ (חלק ג סימן עח) הובאה שאלה שנשאל: "שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלמיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג ע"ב) ... הרבה תירוצים נאמרו בזה... אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן...".
המהרש"ל (שו"ת סימן כט) מביא סיפור על סבתא שלו שהיתה יושבת ודורשת מאחורי וילון: "אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים. כך קבלתי מאבותי בכתב ובע"פ".
האם ידוע על עוד מפורסמות?

היכן האשכול המדובר?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' פברואר 25, 2021 2:51 pm

yankev כתב:היכן האשכול המדובר?

viewtopic.php?f=53&t=46103
[להבא, שאלות כאלו שייכות במדור '◆ האם והיכן נכתב בפורום על... ◆'].

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' פברואר 25, 2021 8:32 pm

כשסבא רבא רבא שלי סיים מסכת חולין, אשתו אמרה את הפלפול.

הפצת המעיינות

תוכל להעלות העתק מדבריה?

יחיאל מ · הודעהעל ידי **יחיאל מ** » א' פברואר 28, 2021 6:57 pm

הקדמת חות יאיר על סבתו
(אם זה הוכנס כבר אבקש למחוק)
.ומלבד כל זה בחרתי עוד בשם הזה להיות למזכרת טוב לזקינתי החסידה מרת חוה זצ"ל אם אבי הגאון מוהר"ר שמשון זצ"ל כי ראויה היא לכך הן מצד שממנה נשתלשל לי ולבית אבי יחוסו של עטרת תפארת הגאון הנודע ונזכר בפי המחברים מהר"ר ליב פראג עיין סוף ספר צמח דוד כי זקינתי היתה בת בתו של הגאון מוה"ר לייב פראג הנזכר מבעלה המופלג הגאון מוהר"ר יצחק כהן שהיה נקרא בשמו בפה כל ר' איצק ר' ליבמש על שם חמיו הגאון מוה"ר לייב פראג הנזכר והיה מופלג בצחות לשון אין דוגמתו והוא כתב הקדמה לשו"ת מהר"מ דפוס פראג גם בעל הג"ה פענח רזא והשלים איזה סדרות בספר חתן דמים הן מצד למודה שהיתה יחידה במינה בדורה בתורה ונהירנא שהיה לה מדרש רבה בלי פירוש ולמדה בה על פי השגתה ושכלה ובמקומות רבות השיגה על הרב בעל מתנות כהונה פירוש הרבות ופירשה באופן אחר שכל השומע יבחין שהדין עמה ואיזה דברים מהם כתבתי בכרכים משמה וכן עשתה בפירושי מחזורים וסליחות ובפירוש רש"י בחומש ועשרים וארבע ובתרגומים וספרים החיצונים וכמה פעמים שנתחבטו בדבר גדולי הדור ובאה היא והושיטה בקנה והיתה מופלגת
בכתב ולשון צח ומצוחצח גם הפלגת חסידתה והנהגתה אי אפשר להעלות על נייר ונתאלמנה בהיותה בת שלושים ושוב לא היתה לאיש לכבוד בעלה זקיני הגאון מוהר"ר שמואל ושמעתי מפי קדוש אדוני אבי הגאון מוהר"ר שמשון זצ"ל שהגאון החסיד מוהר"ר ישעיה זצ"ל בעל שני לוחות בנסעו מחוץ לארץ לארץ ישראל רצה לקחתה והיא לא רצתה ואמר עוונתי גרמו שלא זכיתי להזדווג לגוף קדוש כזה והיתה מתגוררת בפראג מקום אבותיה ויהי בנסוע הארון ה' אדוני אבי הגאון ז"ל שנת ת"י מפראג שהיה דרשן לק"ק ווירמיש לרבנות נסעה עמו והיתה אצלו לערך שנה ואחר כך נשאה רגלה ליסע לארץ ישראל ובעו"ה לא הספיקה כי מתה בק"ק סופיאה בארץ תוגרמה ופלא מכבוד שעשו לה במותה שם וכן בכל מקום שבאתה לשם כי היה שמה נודע וריחה נודף במדינות למעלתה בצירוף יחוסה ומעלת שני אחיה הגדולים הרבנים האדירים הגאונים רבני פולין הגאון מוהר"ר חיים כ"ץ אב"ד פוזנא שנסע מרבנות דק"ק פרנקפורט לשם ושם נפטר והגאון אשר לעת עתה נכדו הגאון מוהר"ר נפתלי אב"ד ור"מ דק"ק לובלין מוהר"ר נפתלי כ"ץ אב"ד דק"ק לובלין עם הגאון הנודע מוהר"ר העשיל זצ"ל שהיה שם ראש ישיבה ואי אפשר להפליג מחלוקת כבוד והידור שנהגו שני אחים הגאונים הנ"ל באחותם זקנתי הנ"ל

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » א' פברואר 28, 2021 7:15 pm

בן מיכאל כתב:ראה הקדמת הסמ"ע על אמו,

מגן אברהם סימן רסג סקי"ב

אחר ההדלקה. דאם תברך קבלה לשבת ואסור' להדליק וא"כ בי"ט תברך ואח"כ תדליק כ"כ בסוף ס' הדרישה בא"ע בשם אמו אבל אין חכמה לאשה וכו' דלא חלקו חכמים כמ"ש סי' קנ"ח ע"ש וכ"כ התו' פסחים דף ז' ע"ב:

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' יולי 20, 2021 1:43 am

אשל אברהם רי''ט א' - זוגתי הרבנית תחיה שאלה מדוע אין מברכים הגומל על רפואות ילדים וכו'.

בעל התפארת · הודעהעל ידי **בעל התפארת** » ג' יולי 20, 2021 1:51 am

בזכרוני שעל מצבת הרבנית אשת הגרי"י פישר מצויין שהשיבה תשובות לאלפים.

מי אנוכי · הודעהעל ידי **מי אנוכי** » ג' יולי 20, 2021 5:16 pm

פולסברג כתב:אשל אברהם רי''ט א' - זוגתי הרבנית תחיה שאלה מדוע אין מברכים הגומל על רפואות ילדים וכו'.

לא בהכרח שהיא הרביצה תורה, אולי היא שאלה שאלה בהלכה למה לא מברכים הגומל.
(מסתבר שאשתו של האשל אברהם זיע"א ידעה תורה מאשר אישה רגילה...)

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 20, 2021 6:24 pm

אם הוזכרו נשים תלמידות חכמות, שאינן מרביצות תורה, viewtopic.php?p=59396#p59396

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' יולי 22, 2021 5:04 am

בעל התפארת כתב:בזכרוני שעל מצבת הרבנית אשת הגרי"י פישר מצויין שהשיבה תשובות לאלפים.

: ישורון גל' יג ע' שעה.JPG (85.33 KiB) נצפה 8204 פעמים

: מצבה.jpg (114.63 KiB) נצפה 8204 פעמים

מי אנוכי · הודעהעל ידי **מי אנוכי** » ה' יולי 22, 2021 7:25 pm

בתמונה מההודעה הקודמת השורה שכתוב שהיא ענתה תשובות מוסתרת ע"י אבנים...

נשמח שמישהו יעלה תמונה בלי אבנים.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' דצמבר 09, 2021 12:02 am

הרבנית פריידא בת הבעה''ת היתה אומרת חסידות ברבים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר