מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2222
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » א' אוקטובר 09, 2022 12:51 pm

ר_חיים_הקטן כתב:
סגי נהור כתב:
ר_חיים_הקטן כתב:אולי יבאו הבקיאים בחכמת חב"ד ויואילו להעלות לכאן המאמרים או השיחות הרלוונטים.

כנראה הכוונה לד"ה ביום עשתי עשר תשל"א (נמצא באתר הספריה), יעויין שם סעיפים ב-ד.

חכם אחד שלח לי המאמר הזה, מצו"ב.
Byom Ashti Asar.pdf

מישהו יודע בדיוק איפה נפדס המאמר הזה? מה השם של הספר ובאיזה כרך שממנו נלקח הPDF הזה?

סגי נהור
הודעות: 5712
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' אוקטובר 09, 2022 1:26 pm

ר_חיים_הקטן כתב:מישהו יודע בדיוק איפה נפדס המאמר הזה? מה השם של הספר ובאיזה כרך שממנו נלקח הPDF הזה?

ספר המאמרים - מלוקט, כרך ג (ראה באתר הספרייה שציינתי לעיל).

גם זו לטובה
הודעות: 2529
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' פברואר 19, 2023 2:53 am

רמב"ן (שמות כג כה )
כוונת הכתוב הזה בעבור שרוב עובדי ע"ז יכירו וידעו כי השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים, ואין כונתם בע"ז, רק יחשבו כי בעבודות ההם תהיה להם הצלחה. כגון שיעבדו השמש בעבור שמצאו לו ממשלת בתבואות, והירח במעינות ובכל התהומות, וכן כיוצא בהם בכל צבא השמים. וכ"ש שיחשבו כי תהיה להם תוספת טובה בעבודת המלאכים, בעבור שהם מכבדים משרתי האל הגדול. ועל כן יאמר הכתוב הזה כי בעבודת הקדוש ברוך הוא בלבד תהיה להם ההצלחה והשמירה, ועקירת ע"ז לא תזיק אבל תוסיף לכם טובה וברכה,

גביר
הודעות: 3062
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

הודעהעל ידי גביר » ג' אוגוסט 20, 2024 7:22 pm

בספורנו בפרשת עקב -

כל המצווה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות - הנה המכוון בעניין עבודה זרה אצל עובדיה הוא השגת הצלחות זמניות הנכללות בג' מינים, והם אורך ימים והבנים והממון [ספורנו דברים ח, א].

מבואר מדבריו שעניינם של עובדי עבודה זרה הוא שלא לשמה אלא לקבל 'הצלחות זמניות'.

[ומה שהקשו שאם כן מה עניינו של 'יצרא דעבודה זרה', יתכן שהוא כמו יצר הממון, שראשיתו 'שלא לשמה' - להשיג אותם דברים שניתן להשיגם בממון, וסופו בתאוות ממון לשם ממון ( אאל"ט האריך בזה מוהר"ן מברסלב ; הכרתי פעם יהודי, שהיה שקוע ממש בצבירת ממון בצורה חולנית, ונמנע מלהוציא אף על הצרכים הבסיסיים ביותר, היה הולך לבוש בגדים קרועים וכו', והיה יושב בבנק מול המסך ומסתכל בהנאה על ההון שצבר. הגיעו דברים לידי כך שאף לא אכל כראוי, סבל מתת תזונה והתמוטט. קרוביו פנו לרב העיר שבה גר שישוחח איתו, הוא אכן פנה אליו אך הלה טען שאלה הם חייו הפרטיים ואין לאחרים להתערב בהם. אמר לי פעם יהודי י"ש ממשפחת רם שאותו אדם הוא בגדר 'ספר מוסר חי', שכן ניתן ללמוד ממנו עד כמה מידה אחת, תאוות הממון במקרה זה, עלולה להשתלט על האישיות כולה].


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים