שעוברים על (לתא ד)אונא"ד. מרגש לפגוש באחד מהם, ולו באופן וירטואלי.בתבונה כתב:אני מניח שיש גם כאלו
שעוברים על (לתא ד)אונא"ד. מרגש לפגוש באחד מהם, ולו באופן וירטואלי.בתבונה כתב:אני מניח שיש גם כאלו
לבי במערב כתב:וכנ"ל:בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
דהיינו:בברכה המשולשת כתב:על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
[וכפי שהוכיח הרב 'צופה_ומביט' ממעשה דהגראז"מ, שאף כת"ר מוכן לקבל מעשיות שאינם עונים לסטנדרטים גבוהים שכאלה (שכמעט ואינם מצויים - מסיבות טבעיות המובנות ומוצדקות לחלוטין)].לבי במערב כתב:סטנדרטי־אימות גבוהים [בהרבה] מהממוצע
לבי במערב כתב:שעוברים על (לתא ד)אונא"ד. מרגש לפגוש באחד מהם, ולו באופן וירטואלי.בתבונה כתב:אני מניח שיש גם כאלו
בברכה המשולשת כתב:לבי במערב כתב:וכנ"ל:בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
אכתוב בצורה הכי ברורה, למען הסר כל ספק, ואני מבקש מחילה מכל מי שעלול להיפגע מדבריי-
על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר
וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים
וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
(ובכך תשובה גם לשאלת הרב הגאון צו"מ שליט"א)
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:מהי הלשון המדויקת שבה נאמרו דבריו?
וראה גם:
לבי במערב כתב:א. כמדומה שלא הובן הענין. על המעשה מהרה"ק מוהרמ"נ אמר הרה"צ ר' הלל שזהו רוה"ק, לאפוקי ממה שסיפרו לפניו אודות (בנו) הרה"ק ר' מרדכי - שאינו אלא טהרת המחשבה (והתכוונתי בעיקר לראי' מהמעשה השני, שלכאורה אין עיקרו בהכרת העומדים 'לפניו', אלא בתפיסת מחשבות שולחי').
קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].
צופה_ומביט כתב:נ.ב.
באם התכוון מעלתו לסדר תגובותיו לפי אותיות דבריי, כמדומה נתחלפו אצלו אותיות א-ב.
איני יודע. זו עכ"פ הבנתי־שלי במעשה הנ"ל.צופה_ומביט כתב:[והפלפול שבמעשה השני יש תפיסת מחשבת השולחים, (ושזהו עיקרו של המעשה), במחיכ"ת, מה צריך לזה תפיסת מחשבה, ברור/מסתבר מאד שמישהו העמידה שם, וברור/מסתבר מאד מדוע, ועל מארגני העניין אמר מה שאמר (מה עוד שיתכן והיה אז רקע באותו המקום שלא נכלל בסיפור, וממילא ההבנה וההקשר היו מתבקשים). להזכיר שעל סברות פחות מזה (לענ"ד) אמרה הגמרא במגילה ז, א שהן פירכא לטענה לרוה"ק (ואל ישיבני מר שזו פירכא "לרוה"ק" דייקא)].
לבי במערב כתב:ב. לשאלתו - הכי מטו משמי' דמוהרי"א מהאמיל נ"ע, שכ"ק אדה"ז נ"ע הי' משמש תדיר ברוה"ק, כ"ק בנו אדהאמ"צ נ"ע כל אימת שחפץ הי' משתמש בה (ולא כל העת), וכ"ק אדמו"ר הצ"צ מליובאוויטש נ"ע - איזה פעמים ביום [וטען לפניו רעהו הרה"צ ר' הלל, שבכדי לומר 'מבינות' על רוה"ק - יש להיות בעצמו בעל רוה"ק... ולנוסחא א' השיבו מוהרי"א שעכ"פ גילוי אלי' אפשר שיהי' לו (להרה"צ הר"ה)].
בברכה המשולשת כתב:מעיין כתב:לענין החוזה ור' מאיר פרימשלאן ור' מרדכי מנדבורנא שייך המפורסמות א"צ ראי' ושם שנקרא חוזה מוכיח עליו.
---
ומ"מ נזכרתי דבר שאין מן הענין ממש אבל הוא מענין לענין באותו ענין שלאחרונה נדפס בהיכל הבעש"ט באריכות נפלא העתק מאנגלית מה שאיש פשוט מאוד כמסיח לפי תומו הוציא לאור לאיזה ענין שהי' נוגע למשפט באמעריקא שדנו שם בגוי שהותיר ממונו לאיזה תפלה והמשפחה ערער ע"ז שלא מסתבר להותיר ממון לדברים רוחניים או למוסד רוחני והי' זה על סדר היום באמעריקע, או אז הדפיס יהודי אחד פשוט שכנראה לא הי' שומר תורה ומצוות בשלימות, מעשה באריכות מה שהי' עד ראי' מהצדיק ר' צבי הירש מליסקא שהי' בנעוריו בארצות אירופא לביקור אצל משפחתו, ותמצית הסיפור שראה נפלאות אצלו איך שקרוביו רצו להרע ליהודי ולהוציא מחנותו ופתאום ראו מחזה שהצדיק התגלה להם, והוא נתפעל מזה עד שנסע אל הצדיק ושאל לו, והסביר לו ענין זה, וגם דיבר עם הצדיק בשאר ענינים של תפלות ומדריגות הצדיקים, והנה המתרגם שם בהקדמות האריך שאף שהתדפיס הי' מוכר ומוזכר בספרי הביבלאטעק של אמעריקא מ"מ הי' זה בחזקת אגדה, אבל היא חקר על זאת וראה שכל השמות והפרטים הנזכרים שם מאומתים ממקומות אחרים, וכנראה שדברים אמיתים הם, ואף שהוא לא הי' שומר תורה ומצוות וגם הסיבה שהוצא לאור הי' רק להראות שיש דברים רוחניים בעולם ולא הבחין בין איש צדיק מופת להבדיל בין הגלחים מ"מ נכרים דברי אמת שכל האריכות בהקונטרס אמת, ואשאל אם אחד מן החבירים יש לו גישה לזה להעלות כאן.
---
ולענין תפיסת המחשבה, אני ראיתי זאת בכמה ספרים בשם כמה צדיקים ואזכיר א'
הגה"ק ר' יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל הי' רגיל לספר סיפורי צדיקים ממה ששמע מצדיקים הקודמים ונקלטו על טעיפס ומהטעיפס עשו הנכדים ספר י"ג אורות
ובספר י"ג אורות ע' שנט מוזכר מעשה שהי' שהרה"ק מציעשנוב הרגיש מחשבה של חתנו ר' לייבוש מטאמשוב ונשתומם מזה ואז אמר לו חותנו תפיסת מחשבה אינו רוח הקודש, ובהערה שם שר' יעקב סיפר ששמע דבר זה מבעל העובדה ר' לייבוש.
אחרי בקשת המחילה, יוצא שכל המקורות הם סיפורים שסיפרו חסידים.
(את הסיפור מאמעריקא אשמח לראות במקורו, כי הוא נשמע משונה מאוד מכו"כ סיבות)
פרנקל תאומים כתב:קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].
א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..
מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא
זאב ערבות כתב:מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא
את זה כל אחד יכול להרגיש
מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא
קרית מלך כתב:פרנקל תאומים כתב:קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].
א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..
א. כמדומני שאין זה נחשב למידי דאכילה, אלא בגוף האכילה כמבואר בתוס'.
ב. פרשנות כבקשתך [לא כתבתי שזה היה ברוה"ק].
ג. אין מקשין בדוחק...
ד. כבר נזכר בפורום במק"א מכתוב של הגרמ"מ שולזינגר זצללה"ה אודות קדושתם הנוראה של גדולי ליטא ועל ההסתר שנהגו בדרכיהם, וא"צ לכפול. [ומ"מ הוא לו לספר קדשי יהושע לחתן הגרא"א דסלר שהביא בסוף חלק ה' עובדות נוראות מאד מקדושתו של הסבא מקעלם אשר הרגיש הרגשות קדושה מבהילות על הרעיון].
צופה_ומביט כתב:מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא
זכור לי על רבי אלחנן.
לרבי זאב, המכיר הנך את המעשה?
לקחוהו ברכב עם וילונות על החלונות ברחובות שאינו מכיר, ועיניו עצומות, וזעק כאשר הנהג עשה קיצור דרך ברחוב שהיו בו ענייני היפך הקדושה.
זה לא כל אחד יכול להרגיש. [אא"כ נאמר שהיה נשמע לאוזניים וששם לבו לזה הגם שהיה מן הסתם שקוע בתלמודו וכיו"ב].
פרנקל תאומים כתב:קרית מלך כתב:פרנקל תאומים כתב:קרית מלך כתב:בענין כוס שאינה טבולה.
א. בעיני ראיתי שהגישו כוס תה למרנא הגרש"ז זצ"ל [הסדר היה שבעת שהגיע לישיבה היו מגישים לפניו כוס תה והיה שותה] ולא הסכים לשתותה, למרות שביקשו ושאלו מדוע אינו שותה, הוא דחה את השואלים ולא שתה. למרבה הפלא התברר לאחר מכן שהכוס לא נטבלה.
ב. שמעתי ממו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרא"ז זצ"ל אמר שלראות על כוס שאיננה טבולה אינו רבותא כל כך וכל רב גדול בליטא ידע זאת, ואמר שרואים זאת ע"י צירוף מסויים של שם הוי"ה. [הדברים נאמרו בעקבות הסיפור הנ"ל].
א. אני לא חושב שמרן זי"ע זיהה שהכוס אינה טבולה. מה"ת. אלא שהתקיים בו מאה"כ "רגלי חסידיו ישמור", ומאמרם ז"ל דאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים, במידי דאכילה.
ב. אם כל רב בליטא ידע זאת, מדוע הרבנים דהיום אינם יודעים זאת? מדוע הגרב"ש עצמו לרפו"ש אינו יודע זאת? היכן יש בכתובים מהו אותו צירוף שם הוי"ה הק'? אם זה היה כ''כ נפוץ, הרי זה אך מתבקש שיהיו רבים שקיבלו זאת במסורת ויוכלו לפרט מהו הצירוף וגם יוכלו להוכיח את פעולתו בפני תלמידיהם.
כל העניין הזה נשמע מוזר. סיפורי ליטאים שהתקנאו בסיפורי חסידים..
א. כמדומני שאין זה נחשב למידי דאכילה, אלא בגוף האכילה כמבואר בתוס'.
ב. פרשנות כבקשתך [לא כתבתי שזה היה ברוה"ק].
ג. אין מקשין בדוחק...
ד. כבר נזכר בפורום במק"א מכתוב של הגרמ"מ שולזינגר זצללה"ה אודות קדושתם הנוראה של גדולי ליטא ועל ההסתר שנהגו בדרכיהם, וא"צ לכפול. [ומ"מ הוא לו לספר קדשי יהושע לחתן הגרא"א דסלר שהביא בסוף חלק ה' עובדות נוראות מאד מקדושתו של הסבא מקעלם אשר הרגיש הרגשות קדושה מבהילות על הרעיון].
ב. לא הבנתי.
ג. זו קושיא אלימתא. מתבקשת לגמרי. לפלא בעיניי שידידי סבור אחרת.
ד. הגרמ"מ ידוע בסגנונו בעניינים הללו ובכלל. בכל אופן, אצ"ל שגדולי ליטא היו והינם קדושים וטהורים. יהודים שעמלים בתורה יומם ולילה מתוך יר"ש טהורה, ופורקים מעל צווארם עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, מדקדקים במצוות ה', ענוונתנים ושפלי ברך ולא מחזיקים טובה לעצמם, הרי הם מתקדשים קודש קדשים. ואצ"ל שרבינו מרן הגרש''ז זי"ע היה קדוש וטהור אמיתי. אין קדושה כתורה. אבל סבורני שאת המסקנות שכפי הנראה ידידי רוצה להסיק מכך, לא בהכרח ניתן להסיק..
קרית מלך כתב:חשבתי שהענין ברור, אם עדיין מע"כ מתעקש על השאלה אשיב בפירוט יותר... מאחר שבליטא לא עשו "עסק" מדברים כגון אלו [כידוע גם שיחת הגר"ח על 'מופתים' שסיפר כמה וכמה מופתים פלאיים מאביו הבה"ל], הדברים לא היו ידועים לרבים, והאבות גם לא הנחילו זאת לבניהם, ולא עשו מזה "מסורת". ופשוט עד מאד.
פרנקל תאומים כתב:נ"ב:
פשוט וברור ואצ"ל שהיו ענקי עולם בעלי מדרגות כאלו ואחרות ברוה"ק. מה שכפי הנראה מפריע למע''כ הג''ר בברכה המשולשת שליט"א (וגם לי הקטן), זו האינפלציה המסחררת שנעשתה בעניין זה ועדיין נעשית, כאשר מאות רבות של רביים (ולא רק) מהמאתיים/שלוש מאות השנים האחרונות מוכתרים בטייטל של בעלי רוה"ק על סמך סיפורי מעשיות על ניסים ונפלאות ללא שום חוש ביקורת, משל היו הם כולם בדרגה של תנאים ואמוראים או לכה"פ כגדולי הראשונים, או משל רוה"ק וענפיה הם מוצרים שניתן לרוכשם כמעט כלאחר יד אם עכ"פ נולדת למשפחה הנכונה...
לבי במערב כתב:דהיינו:בברכה המשולשת כתב:על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת[וכפי שהוכיח הרב 'צופה_ומביט' ממעשה דהגראז"מ, שאף כת"ר מוכן לקבל מעשיות שאינם עונים לסטנדרטים גבוהים שכאלה (שכמעט ואינם מצויים - מסיבות טבעיות המובנות ומוצדקות לחלוטין)].לבי במערב כתב:סטנדרטי־אימות גבוהים [בהרבה] מהממוצע
אגב, אינני רואה סיבה לפגיעה כלשהי מהדברים.
ישעיהו לוריא כתב:בברכה המשולשת כתב:לבי במערב כתב:וכנ"ל:בברכה המשולשת כתב: . . אם יש סיפור על קריאת מחשבות, בעיניי זה חידוש הרבה יותר גדול מראייה על כלי אם הוא טבול . .כמובן, הטעמים שציין לעיל לא תירצו קושיא זו.לבי במערב כתב:מהו הטעם להבאת דוגמאות, אם כת"ר רואה בכך ענין הקשור עם רוה"ק (ולכן דורש סטנדרטי־אימות גבוהים מהממוצע)?
אכתוב בצורה הכי ברורה, למען הסר כל ספק, ואני מבקש מחילה מכל מי שעלול להיפגע מדבריי-
על מנת שאקבל סיפור כזה כאמין, הוא צריך להיות מסופר ע"י מי שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו זה מסופר
וצריך שהסיפור יבוא ישירות ממנו, ולא יימסר בשרשרת מסירה, אפילו של אנשים אמינים, בגלל החשש לטעויות במסירה אפילו של אנשים אמינים
וגם אז, צריך לבדוק שאין כאן פרשנות בתום לב של המספר, ושאין אפשרות אחרת להסביר זאת
(ובכך תשובה גם לשאלת הרב הגאון צו"מ שליט"א)
צריך לחקור, לפי אמת המידה הנוקשה של ידידנו, מה יהיה דין העדות הנשמעת ממישהו שאיננו שייך למגזר של האדמו"ר/הרב/המקובל עליו,
אבל אחר שראה מה שראה נעשה לחסידו המושבע/תלמידו הנאמן/מתקבלו התמים, ובפרט מה הדין אם נעשה לחסיד/תלמיד/מושפע - רק בגלל הסיפור המפעים של תפיסת המחשבה שראה.
וצ"ע.
אאמו"ר הכ"מ היה תלמיד ישיבת פוניבז'. ונמשך לדמותו של הרבי זצ"ל.
מדי פעם היה נוסע לשבת ומביא עמו עוד בחורים.
דומני שלפעמים הרבי היה אומר לו להשתדל להביא את פלוני או אלמוני.
שבת אחת אבא שם לב שאת הבחורים שהוא הביא הרבי מקרב בכל מיני קירובים, ואותו עצמו לא כל כך.
כמובן שלרבי היו כל מיני שיקולים, ומי בא בסוד קדושים.
אבל הוא לא הרגיש נעים עם זה והחל לשקול בדעתו להפסיק לנסוע.
כדי "להרגיע" את עצמו הוא החל לחשוב מה בעצם הוא מוצא כאן...
מה רואים בבירור, וכו' וכו', ובתוך מחשבותיו חשב כל הזמן, וכי מדוע עליו להתאמץ כל כך לנסוע ולהתכופף, "וכי כל כך קשה להיות רבי"?
משום מה כל השבת המשפט הזה ניקר בו.
במוצ"ש, כשבא להיפרד (געזייגענן), הביט בו הרבי זצ"ל ואמר לו בזה הלשון "וכי באמת אתה חושב שכל כך קל להיות רבי?"
(מיינסט טאקע ס'איז אזוי גרינג צו זיין א רבי).
אבא גמר בדעתו שבין אם זו רוה"ק גלויה ובין אם זו חכמת הנפש מופלגת, שם מקומו.
ואכן אבא דבק בו בכל נפשו.
עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:מעניין לציין שאבי כל חוזה, משה רבינו ע"ה, לא ידע מה בלב חברו, כמבואר במו"ק טז. זו כנראה מתנה שנתברכו בה צדיקים אחרונים.
זוהי קושיא בין הגמרא במועד קטן לגמרא במגילה, ויש ליישב!
לבי במערב כתב:לא אדע מהי ה"ראי’" שהביא שם כת"ר מלשון רש"י. הלא לא ביאר הטעם לכך ש"אי לאו דשליח דאמר לי' למשה משה לא הוה ידע", אלא רק ציין את העובדה (העולה בפירוש מפשטות הגמרא).עקביה כתב:מעניין לציין שאבי כל חוזה, משה רבינו ע"ה, לא ידע מה בלב חברו, כמבואר במו"ק טז. זו כנראה מתנה שנתברכו בה צדיקים אחרונים..
על כך ועוד יעוי' בתגובה זו viewtopic.php?t=32850&start=40#p353470 ובשאר האשכול.
תוכן כתב:ידוע לי על אברך שיודע מחשבות, ואינו בעל מדרגה מיוחדת, והוא עצמו אומר שזה סתם כשרון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 435 אורחים