שח לי מישהו על כך שרב אסר לו לשים חלב במיכל המיועד לכך בנרגילה (שממנו עולים האדים אל הטבא''ק המונח למעלה) אם הוא בתוך שש שעות מאכילת בשר.
וכנראה שטעמו שסובר שהוא זיעת משקין, שדינה כמשקין, וחמורה מזיעת אוכלין. טוש''ע יו''ד צב, ח, ושו''ע קכד כג.
ויש לדון אם כן הוא מצד המציאות, ואם מתמעט החלב שבמיכל.
חיפוש זריז באוצרינו העלה כמה שכתבו להתיר, אך מקופיא (למעט אחד) לא התייחסו כלל לנושא זיעת אוכלין, אלא לנושא מי-חלב, וצ''ע טובא לומר שנושא זה שייך לכאן.
תוכ''ד טענתי בפניו כי 'כשם שאין חשש כלל בשתיית קפה פרוה בכוס חלבית בת יומה בתוך שש שעות....' אבל שכנגדי טען כי ודאי שאסור.
היות ומעולם לא שמעתי לאסור, בדקתי והתברר כי מהר''ש קלוגר (טוטו''ד תליתאי קפג) מתיר מטעם נ"ט בר נ"ט ועוד, וכותב שהאוסר בא לידי גיחוך, אך מהרש''ם (פז סק''ג) דייק מהפמ''ג הידוע בהלכות חג השבועות שמצריך המתנת שש שעות מצנון שנחתך בסכין בשרית, שיאסור גם כאן, ושהקה''י (ארחות רבינו ח''א עמ' שסא אות יא) אמר שאינו רוצה לשתות ממים שהוחמו בסיר חלבי ב''י תוכ''ד שש שעות מאכילת בשר.
האם כך הוא המנהג?
בברכת התורה.