בשו'ע או'ח סימן רנ'ז סעיף ד' איתא:
"אף על פי שאין טומנין בשבת אפילו בדבר שאין מוסיף הבל, אם טמן בו מבעוד יום ונתגלה משחשיכה, מותר לחזור ולכסותו. וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת, מוסיף.... והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכה, אבל אם אינה מבושלת כל צרכה, אפילו להוסיף על הכיסוי אסור, שתוספת זה גורם לה להתבשל"
ושם בבאה'ל ד'ה גורם לה באר איסור זה בשם בית מאיר וכתב ז"ל:
"והטעם כתב בספר בית מאיר, דכשמטמין דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל, אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו בחמימותו וברתיחתו, כ[b]ל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה גורם בשול"[/b]
וכמדומני, שזה מקור הפוסקים לאסור בשבת החזרת מכסה שהורד מסיר שבו תבשיל חם שלא נתבשל כל צרכו, על אף שכבר איננו על גבי האש.
וטעם הדבר, כיון שהוספת הכיסוי גורמת להארכת משך החום של התבשיל, כלומר החום שנשאר טמון בו מאז שהורד לאחרונה מן האש, ומונעת בעצם את ההתקררות שצפויה היתה להתרחש לאותו תבשיל לא הוספת הכיסוי, ובאופן זה הוא מוסיף להתבשל.
ולכאורה לפי זה, היה מקום לאסור כל פעולה ששומרת את חום התבשיל שלא נתבשל כל צרכו ומונעת את התקררותו, כיון שבפעולה זו הוא "גורם בישול".
ואם כך יוצא לכאורה, שיהיה אסור להניח בחמה בשבת תבשיל שהורד מן האש ועדיין לא נתבשל כל צרכו, בייחוד במקומות החמים, כיון שחום החמה שומר על חומו של התבשיל ומונע ממנו מלהתקרר, ובכך הוא "גורם בישול".
ומצד שני, הלא מותר לבשל בשבת בחמה?