המתנה בין בשר לחלב - חמש וחצי שעות

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי על מנהג של המתנה בין בשר לחלב של חמש שעות שלמות ורוב השעה השישית, היינו כחצי שעה ומעט יותר.

חיפשתי בשו"ע יו"ד פ"ט, ומצאתי נידונים שונים על שש שעות, אם אלו שעות זמניות או לא, ועוד כיו"ב. אך לא מצאתי דעה של חמש שעות ורוב שישית. מישהו יודע מה המקור לכך?

[איש_ספר]

מאירי בחולין קה, א ועיין חמודי דניאל תערובת ח"ב סי' ט"ו.
ולשון הרמב"ם כמו שש שעות. וכבר האריכו בזה.
כמדומה שהרב תוכ"ד יוכל להוסיף.

[אורח]

בשו"ת יביע אומו ח"א יו"ד סימן ד' אות י"ג כתב וז"ל ולולא דמסתפינא הוה אמינא שאם
חסר משש שעות פחות מחצי שעה מותר אף לגדולים שהרי נהב הרמב"ם כמו שש
שעוח וכן הוא בספר ארחות חיים ח"ב עמור שלה ובבל בו סי' קו ובנמנים הראשונים לא
היה מורה שעות מצוי ובודאי שהיו מקילים באומדנא וידוע רכל תוך חצי שעה תשיב סמוך
וכמ"ש רשב"ם פסחים קז אבל יותר מזה חשיב כמופלג ולכן ה"נ יש להקל בתוך חצי שעה
הסמוכה לשש שעורר ובנ"ר לא שייך לומר כמ"ש בכתובות קד כל שיעורי חכמים כן הוא
שהרי לא נוכר בגמ' אלא מסעודתא לסעודתא ועכ"פ בבשר עוף יש להקל בזה וביחוד כשיש
צורך קצת ויש מקום להתלות בזה בדברי המאירי הנ"ל והן אמת כי הגנת ורדים בגן המלך
אות קנ"ד כתב דבעינן שש שעות בדיוק כמו ארבעים סאה במקוה טהרה שאם חסר קורטוב
אינו טובל וכו וכ"כ הפרח שושן ע"ש אך אין דבריהם מוכרחים והמאירי בס' מגן אבות ס
ט עמוד מז כתב חמש שעות או שש שעוח וע' בשו"ת משה האיש חיו ד סי' יד וט"ו ע"ש
ומיהו למעשה יש להחמיר בזה וכמ"ש רבינו ירוחם אות כ"ח דבעינן שישהה לכל הפחות שש
שעות ע"ש ומיהו הסיקל בזה בשעת הדחק יש לו על מה שיסמוך עכ"ל

[איש_ספר]

כידוע העולם אומר שכן היה דעת הגר"א קוטלר שא"צ להמתין ו' שעות שלימות, וכך נוהגים בליקווד לתת ארוחת ערב חלבית אף שלא עבר ו' שעות שלימות מאכילת בשר.
ובאוצר ראיתי ממ"ד שמביא שכן נהגו גם הגר"י אברמסקי והגר"י קמינצקי.

[עשוי לנחת]

בזכרוני מספר הכשרות בשם מרן הגריש"א שמעיקר הדין די בתוך השעה השישית, אך מי שריח של תורה נודף הימנו שימתין שש שעות שלמות. לשון מעניינת.
ומאידך, שמעתי מראש ישיבה פלוני, שהגריש"א הורה לו לגבי ארוחת ערב בישיבה שאם זה מסתדר עם הסדרים רק שיצא חלבי בתוך שעה ששית, אז אין שום בעיה.

[עשוי לנחת]

וראה גם כאן
viewtopic.php?f=17&t=7989&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%A9%D7%A8
viewtopic.php?f=7&t=4999&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%A9%D7%A8

[תוך כדי דיבור]

אכן לשון מעניינת - אמנם לא של הגריש"א אלא של המהרש"ל (המובא בש"ך וט"ז על אתר וכו')...

אכן מי שהעלה שמעיקר הדין די להמתין עד רוב שעה שישית, הוא הגר"ע יוסף, אבל למעשה לא רצה להורות זאת אלא באופן מסויים. השיטה האחרת בזה היא חמש שעות ועוד קצת, וכמדומני שרוב או כל מה שיש לדון בנושא אפשר למצוא כאן (מאמר ב'בית אהרן וישראל'):

בית אהרן וישראל גליון קמא - שנה כד גליון ג - שבט-אדר תשסט - המתנה בין בשר וחלב.pdf

(1.06 MiB) הורד 676 פעמים

[אמרתי אחכמה]

ראה בספר 'הללו עבדי ה' ' (סיפורים מהגרמ"א פריינד) עמוד קה,
שהגה"ק ה'דברי חיים' זצ"ל שחק ממי שממתין ו' שעות שלימות בין אכילת בשר לחלב, שכל שנכנס לשעה שישית סגי.
עיי"ש עוד.

[עשוי לנחת]

אכן לשון מעניינת - אמנם לא של הגריש"א אלא של המהרש"ל (המובא בש"ך וט"ז על אתר וכו')...

לא נעים...

[אפרקסתא דעניא]

יישר כח לכל העונים! החכמתי!

[ביקוש האמת]

ובאוצר ראיתי ממ"ד שמביא שכן נהגו גם הגר"י אברמסקי והגר"י קמינצקי.

היכן ראית?

[איש_ספר]

ובאוצר ראיתי ממ"ד שמביא שכן נהגו גם הגר"י אברמסקי והגר"י קמינצקי.

היכן ראית?

שמחת מועדך עמ' 30 מעמודי האוצר

[הוגה]

א. הקולא שאומרים (איני יודע היכן, אולי בשם הגריש"א?) שאם ישן יכול אח"כ לאכול חלב אף בתוך השש, נכון או לא ?

ב. הקולא המובאת בכה"ח בשם כמה פוסקים, שאם בטעות אכל בתוך שש שעות הללו חלב, יכול להמשיך באכילתו, נוהגים כך או לא ?

(חיפשתי במאמרים ובאשכולות המצו"ב, ולא ראיתי התייחסות מפורשת).

[ביקוש האמת]

הגריש"א באמת אמר כן כמה פעמים לאנשים שונים- והוא נסמך על ספר פסקי תשובה שהביא כן מר' אברהם מטשכנוב- - וכבר האריכו למצוא לזה עוד מקורות כמד' החת"ס בספר הזיכרון ועוד - כמובן שלענ"ד הדבר זר ומוזר ואין להקל בזה כלל

[רבינו הגודל]

א. הקולא שאומרים (איני יודע היכן, אולי בשם הגריש"א?) שאם ישן יכול אח"כ לאכול חלב אף בתוך השש, נכון או לא ?

ב. הקולא המובאת בכה"ח בשם כמה פוסקים, שאם בטעות אכל בתוך שש שעות הללו חלב, יכול להמשיך באכילתו, נוהגים כך או לא ?

(חיפשתי במאמרים ובאשכולות המצו"ב, ולא ראיתי התייחסות מפורשת).

הקולא של הגרי"שא הובאה בחוברת הרבעונית קול ברמה שם כתוב שאם ישן יכול לחכות רק 3 שעות אחר אכילת עוף דמצרף ג קולות של עוף ו3 שעות וישן

[בברכה המשולשת]

דברי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א מקורם טהור בדברי רבותינו הראשונים, שתלו את שיעור ההמתנה בשיעור עיכול לעניין ברכת המזון. יעויין תשובות ופסקים (מהד' קופפר), סימן כ"ג, עמ' 52 – 53 וספר רקח, סימן תס"ט, עמ' שט.
(להרחבה יעויין בדברים שהבאתי באשכול אחר, כאן בסמוך).

[ס''ק]

ואני שמעתי מכלי ראשון [תלמיד מובהק להגריש"א], שהתיר רק בתוך השעה הששית עצמה, ורק אחר שינת הלילה דווקא.

[שמואל דוד]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

[שבענו מטובך]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

חמש שעות ושליש - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

[שמואל דוד]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

חמש שעות ושליש - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

יישר כח! אפשר לשלוח צילום מן הספר?

[אישצפת]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

חמש שעות ושליש - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

באוצר יש את המהדורא הראשונה ושם זה מופיע בעמוד רנב סעיף עג

[שמואל דוד]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

חמש שעות ושליש - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

באוצר יש את המהדורא הראשונה ושם זה מופיע בעמוד רנב סעיף עג

אלפי תודות

[אשי ישראל]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

חמש שעות ושליש - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

באוצר יש את המהדורא הראשונה ושם זה מופיע בעמוד רנב סעיף עג

אלפי תודות

גם בשו"ת מלומדי מלחמה [לרב נחום רבינוביץ שליט"א] סי' קד פסק חמש שעות וקצת. או חמש וחצי.

[שמואל דוד]

שמעתי שהחת״ס אמר שלאחר שינה אפשר לאכול חלב אף אם לא המתין שש שעות.

אשמח במקור לזה.

[אש משמים]

שמעתי בשם מרן הגריש"א דאחר שינת קבע יכול לאכול חלב אף אם לא עברו שש שעות.

[בקרו טלה]

שמעתי שהחת״ס אמר שלאחר שינה אפשר לאכול חלב אף אם לא המתין שש שעות.

אשמח במקור לזה.

הכותב הוא הגאון ר' יצחק וייס אב"ד ווערבוי בעל מחבר ספרי שיח יצחק

[הצעיר באלפי]

שמעתי בשם מרן הגריש"א דאחר שינת קבע יכול לאכול חלב אף אם לא עברו שש שעות.

כ"כ בשו"ת קב ונקי לחתנו הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א (ח"ב סי' רמ"ט) וז"ל מו"ח הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר לי, שאפשר לסמוך על הפוסקים שהורו, שאם אכל בשר, ולאחר מכן ישן שינם קבע, אין צריך להמתין שש שעות עכ"ל.
(וע"ע בשמו של הגריש"א ז"ל בס' הלכות חג בחג (שבועות הערה 118))
אך בס' "קובץ הלכות" מחתנו הג"ר עזריאל אוירבך שליט"א (עמ' ר"י ובהערות שם) בשם חתנו ז"ל דרק מבשר עוף שהוא מדרבנן יש להקל ע"ש.

וצ"ע בזה מה היה דעתו למסקנא ?

[שמואל דוד]

שמעתי בשם מרן הגריש"א דאחר שינת קבע יכול לאכול חלב אף אם לא עברו שש שעות.

כ"כ בשו"ת קב ונקי לחתנו הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א (ח"ב סי' רמ"ט) וז"ל מו"ח הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר לי, שאפשר לסמוך על הפוסקים שהורו, שאם אכל בשר, ולאחר מכן ישן שינם קבע, אין צריך להמתין שש שעות עכ"ל.
(וע"ע בשמו של הגריש"א ז"ל בס' הלכות חג בחג (שבועות הערה 118))
אך בס' "קובץ הלכות" מחתנו הג"ר עזריאל אוירבך שליט"א (עמ' ר"י ובהערות שם) בשם חתנו ז"ל דרק מבשר עוף שהוא מדרבנן יש להקל ע"ש.

וצ"ע בזה מה היה דעתו למסקנא ?

viewtopic.php?t=41705

וע״ע בהערות לרבי אלישיב ז״ל על מסכת חולין ריש פרק כל הבשר. ויש שנו״ס במהדורא קמא ומהדורא בתרא. וצ״ע בכל זה.

[שמואל דוד]

שמעתי שהחת״ס אמר שלאחר שינה אפשר לאכול חלב אף אם לא המתין שש שעות.

אשמח במקור לזה.

הכותב הוא הגאון ר' יצחק וייס אב"ד ווערבוי בעל מחבר ספרי שיח יצחק

יישר כח

[הצעיר באלפי]

שמעתי בשם מרן הגריש"א דאחר שינת קבע יכול לאכול חלב אף אם לא עברו שש שעות.

כ"כ בשו"ת קב ונקי לחתנו הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א (ח"ב סי' רמ"ט) וז"ל מו"ח הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר לי, שאפשר לסמוך על הפוסקים שהורו, שאם אכל בשר, ולאחר מכן ישן שינם קבע, אין צריך להמתין שש שעות עכ"ל.
(וע"ע בשמו של הגריש"א ז"ל בס' הלכות חג בחג (שבועות הערה 118))
אך בס' "קובץ הלכות" מחתנו הג"ר עזריאל אוירבך שליט"א (עמ' ר"י ובהערות שם) בשם חתנו ז"ל דרק מבשר עוף שהוא מדרבנן יש להקל ע"ש.

וצ"ע בזה מה היה דעתו למסקנא ?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=41705

וע״ע בהערות לרבי אלישיב ז״ל על מסכת חולין ריש פרק כל הבשר. ויש שנו״ס במהדורא קמא ומהדורא בתרא. וצ״ע בכל זה.

מה כתב הגריש"א שם בהערות שציינתם ???????

[זאב ערבות]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

[b]חמש שעות ושליש[/b] - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

הרה"ג דוד פיינשטיין שליט"א ענה לשאלתי בנדון שמספיק להמתין מקצת חמישית, דהיינו חמש שעות ורבע.

[שמואל דוד]

אין לי מהדורא קמא

הערות חולין מהדורה חדשה

Screenshot 2018-10-17 at 7.03.46 PM.png (44.73 KiB) נצפה 11014 פעמים

[שמואל דוד]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

[b]חמש שעות ושליש[/b] - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

וכך בקרוב ענה הרה"ג דוד פיינשטיין שליט"א לשאלתי בנדון חמש שעות ורבע.

מה היתה השאלה?

[זאב ערבות]

האם יש מקור בחת״ס שסגי להמתין 5.5 שעות ?

[b]חמש שעות ושליש[/b] - מנהגי רבותינו והליכותיהם - החת"ס, מהדורא שניה, פרק כו אות עו (עמ' רסח).

וכך בקרוב ענה הרה"ג דוד פיינשטיין שליט"א לשאלתי בנדון חמש שעות ורבע.

מה היתה השאלה?

כמה זמן צריך להמתין בין בשר לחלב.

[שמואל דוד]

מה הספק? בשו"ע כתב שש שעות.

[זאב ערבות]

מה הספק? בשו"ע כתב שש שעות.

נכון, אך הרבה נוהגים לא להמתין שש שעות שלמות ורציתי לדעת כיצד הוא פוסק בענין!

[שמואל דוד]

מה הספק? בשו"ע כתב שש שעות.

נכון, אך הרבה נוהגים לא להמתין שש שעות שלמות ורציתי לדעת כיצד הוא פוסק בענין!

הבנתי. וכ"ה דעת אביו הגרמ"פ ז"ל?

[יואל שילה]

לשונות ראשונים רבים מורים שהמתנת שש שעות בין בשר לחלב אינה בדוקא שש שעות מלאות אלא די שימתין עד שעה ששית [רמב"ם (מאכ"א ט' כ"ח) 'מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף - לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת, והוא כמו שש שעות מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח'; האגור (הלכות סעודה רכ"ג) 'המנהג אשר ראיתי אני המחבר מן המורים ששוהין כמו שש שעות, וכן נוהגין בעלי נפש מאשכנז'; המאירי (חולין ק"ה.) 'ולא מצינו בשהייה זו פחות משיעור שבין סעודה לסעודה - והוא שש שעות או קרוב לזה'; אמנם הפמ"ג (משב"ז פ"ט א') כתב שהוא בדוקא 'והני שש שעות הם חלק מכ"ד מעת לעת לא זמניות', ובשיורי ברכה (לחיד"א יו"ד פ"ט) הביא שנחלקו האחרונים אם די בימים הקצרים להמתין כמו שממתינים מסעודה לסעודה אף שהוא כארבע שעות, או שצריכים שש שעות, והוסיף 'גם לשון הרמב"ם שכתב כמו שש שעות משמע דלאו דוקא, והרוצה להחמיר יחמיר' וסיים שלדידן פשטה ההוראה כרמב"ם להמתין שיעור מסעודה לסעודה, וראה ביביע אומר (א' יו"ד ד') שהמקיל בשעה"ד יש לו על מה שיסמוך עכ"פ בבשר עוף, וביחוד כשיש צורך קצת - כי לשון המאירי (מגן אבות ט' עמ' מ"ז) 'חמש שעות או שש שעות' אך רבינו ירוחם (אות כ"ח) כתב שישהה לכל הפחות שש שעות] [כשאחד טען לרב בצעירותו מדוע ממתין שעות רבות ומשנה ממנהג אשכנז להמתין רק שלש שעות השיב "הַראה לי כיצד ניתן להמתין שש שעות ללא המתנת שלש"].

[זאב ערבות]

מה הספק? בשו"ע כתב שש שעות.

נכון, אך הרבה נוהגים לא להמתין שש שעות שלמות ורציתי לדעת כיצד הוא פוסק בענין!

הבנתי. וכ"ה דעת אביו הגרמ"פ ז"ל?

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

[אוצר החכמה]

לשונות ראשונים רבים מורים שהמתנת שש שעות בין בשר לחלב אינה בדוקא שש שעות מלאות אלא די שימתין עד שעה ששית [רמב"ם (מאכ"א ט' כ"ח) 'מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף - לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת, והוא כמו שש שעות מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח'; האגור (הלכות סעודה רכ"ג) 'המנהג אשר ראיתי אני המחבר מן המורים ששוהין כמו שש שעות, וכן נוהגין בעלי נפש מאשכנז'; המאירי (חולין ק"ה.) 'ולא מצינו בשהייה זו פחות משיעור שבין סעודה לסעודה - והוא שש שעות או קרוב לזה'; אמנם הפמ"ג (משב"ז פ"ט א') כתב שהוא בדוקא 'והני שש שעות הם חלק מכ"ד מעת לעת לא זמניות', ובשיורי ברכה (לחיד"א יו"ד פ"ט) הביא שנחלקו האחרונים אם די בימים הקצרים להמתין כמו שממתינים מסעודה לסעודה אף שהוא כארבע שעות, או שצריכים שש שעות, והוסיף 'גם לשון הרמב"ם שכתב כמו שש שעות משמע דלאו דוקא, והרוצה להחמיר יחמיר' וסיים שלדידן פשטה ההוראה כרמב"ם להמתין שיעור מסעודה לסעודה, וראה ביביע אומר (א' יו"ד ד') שהמקיל בשעה"ד יש לו על מה שיסמוך עכ"פ בבשר עוף, וביחוד כשיש צורך קצת - כי לשון המאירי (מגן אבות ט' עמ' מ"ז) 'חמש שעות או שש שעות' אך רבינו ירוחם (אות כ"ח) כתב שישהה לכל הפחות שש שעות] [כשאחד טען לרב בצעירותו מדוע ממתין שעות רבות ומשנה ממנהג אשכנז להמתין רק שלש שעות השיב "הַראה לי כיצד ניתן להמתין שש שעות ללא המתנת שלש"].

לא הבנתי איך משמע מלשון הרמב"ם שדי שימתין עד שעה ששית. מה שמשמע מלשון הרמב"ם הוא שלאו דווקא שש שעות אלא קרוב לזה. (או כהבנות השיורי ברכה שהוא תלוי ביום)