פלתי כתב:ש. ספראי כתב:(ואמנם ד' חז"ל הקדושים במד"ר מורים דלא כדברינו. דאיתא שם צורת הסימנים וכן איתא שם (פרשה ע פסקה יט): וכל ההוא ליליא הוה צווח לה רחל והיא עניא ליה בצפרא והנה היא לאה אמר לה מה רמייתא בת רמאה לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי אמרה ליה אית ספר דלית ליה תלמידים לא כך היה צווח לך אבוך עשו ואת עני ליה)
כל האריכות אך למותר.
וכל הענין מאד מוזר.
בתחילה אומר אתה המצאה,
קצת דמיונית בלשון המעטה.
ובסוף הענין בסוגריים מוסיף אתה
כי דעת חז"ל מורים שלא כדעתך.
נשאלת א"כ השאלה,
אם דעת חז"ל שלא כדעתך,
א"כ מדוע אתה ברבים כותבה?
ועוד, את שלך אתה כותב בגלוי עינים
ואת דעת חז"ל הקדושים בסוגריים?
יש כאן שאלה עקרונית, הראויה לדיון, האם בבואנו לחדש רעיונות על התורה, לא ניתן לומר וורטים ורעיונות שאינם תואמים עם כל מדרשי חז"ל. כמדומני שכבר במפרשים קדומים (אולי במדרש אחר? לא זוכר כעת) צויינו סימנים אחרים (הלכות נדה) וכן יש במפרשי התורה סימנים אחרים, שאינם כסימנים שנתנו חז"ל בענין.
א"צ להיות כרוכלא ולמנות אין ספור וורטים על התורה שאינם מסתדרים עם מדרשי חז"ל. זכורני שהערתי למו"ר בעל משאת המלך על התורה והש"ס, שרעיון שלו בפרשת וארא נוגד את ד' המדרש רבה, אך הדבר לא הפריע לו.
בעוד שבוורטים ושטיקלאך על הש"ס, מקובל שלא חולקים על ראשונים, הרי שברעיונות עה"ת, הדבר מקובל מאד. לבד מהגישה המעניינת לתלות את מחלוקת עשו ויעקב, ואפילו נח והעורב, במחלוקת אמוראים, או במחלוקת קצות ונתיבות... וכדומה.
בנוגע לחרוזיו של הכותב היקר והנכבד: ישנם כללים לחרוזים. שום משפט כאן אינו מתחרז עם המשפט הקודם, וכתיבתם בטור יורד אינו מחשיב זאת לחרוזים...
בנוגע להערת פלתי בענין פורים: חושבני שכדאי לשמור על שיח ת"ח מכובד בפורום. אחרת סתם נתנגח במרירות, ע"מ לקנטר.
בנוגע להערה/הארה שהסימן לומר 'אני לאה' הוא סימן פשוט וקל מידי: הנה כבר ציינו לעיל שהרעיון כבר כתוב בבית הלוי, לגבי הסימן שיצחק צייוה את עשו שידבר בקולו של יעקב, ובזה ביאר הביה"ל כיצד יצחק ראה שהקול קול יעקב והידים ידי עשו, ובכל זאת, למרות קול יעקב, העניק לו את הברכות.
