גם זו לטובה כתב:כמד' שהיה נגד הוספת תפילות כיו"כ קטן וכד' משום דאין אנו מכוונים.
זלזל בקביעת ההפסקות בקריאת התורה המודפסות בחומשים, ולכן תלמידיו הנהיגו שכל בעל קורא מחליט היכן להפסיק.
אני הק' התחלתי את המנהג הזה על דעת עצמי, לאחר ששמעתי כמה פעמים מרה"י זצ"ל שההפסקות בחומשים אינן הגונות. לאחר שהתחלתי עודד אותי.
המנהג פסק לאחר כשנתיים, כשהתמנה קורא אחר, וחזר שוב לאחר שההוא עזב, עד היום.
המנהג שבחומשים מקורו בספר עבור שנים לר' ישכר בן סוסאן. שם יש שתי רשימות וזו שבחומשים אחת מהן. כך שמעתי.
מרחביה כתב:אחד מתלמידי הגר"ה ביקשני לפרסם פה את הודעתו זו:המנהג שבחומשים מקורו בספר עבור שנים לר' ישכר בן סוסאן. שם יש שתי רשימות וזו שבחומשים אחת מהן. כך שמעתי.
דן בן יעקב כתב:שמעתי שלא היה מסכים להשתמש במילים החדשות בעברית שחידש בן יהודה, כגון שקרא לרמזור "האורות המתחלפים"
דן בן יעקב כתב:שמעתי שעל הסיפור שהח"ח קנה מעיל מיוחד כדי לקבל אתו את פני המשיח, אמר הרב זקס זצוק"ל שאם היה לח"ח כסף מיותר היה מפרנס אתו עוד יתומים ואלמנות.
ארזי ביתר כתב:דן בן יעקב כתב:שמעתי שעל הסיפור שהח"ח קנה מעיל מיוחד כדי לקבל אתו את פני המשיח, אמר הרב זקס זצוק"ל שאם היה לח"ח כסף מיותר היה מפרנס אתו עוד יתומים ואלמנות.
הבנו בפעם הראשונה.
זיסע יונגאלע כתב:סטיה קלה מהאשכול "דעות והגיגים של הגאון ר' הלל זקס ז"ל.
בפעם הראשונה שקניתי אתרוג לעצמי בחיי, שאלתי את אחד מרבותיי אודות מחירו של האתרוג, וענין הידור מצווה עד שליש. וענה לי : הרבה יותר נח"ר לקב"ה אם תקנה אתרוג רגיל ופשוט יותר, ואת ההפרש של המאות אחוזים במחיר תתן לצדקה ליתומים ואלמנות.
מחד גיסא.
מאידך גיסא,
שאלתי פעם בכתב את הגר"ח קנייבסקי, לגבי הידור מסוים בתפילין, שמישהו טען שעדיף לקחת הכסף שעולה ההידור ולתתו לצדקה ליתומים ואלמנות. ושאלתי הגרח"ק, מה קודם. תשובתו : יש ענין להדר (-בתפילין).
מסקנה : הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיקֹוָ֖ק יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב.
קנצי למיליי, ויעמוד הקולמוס מהסטת האשכול,
חזרה לדעות והגיגים דהגר"ה זקס זצ"ל.
מלח הארץ כתב:על הסיפור הידוע על הח"ח שרדף אחר הגנב לומר לו שהוא מוחל לו, היה ר' הלל אומר שלא כך היה המעשה אלא רדף אחריו וצעק לו גנב גנב אינני מוחל לך לא בזה ולא בבא...
ככלל היה מבטל סיפורים רבים המסופרים על הח"ח ולועג להם.
לייטנר כתב:דן בן יעקב כתב:שמעתי שלא היה מסכים להשתמש במילים החדשות בעברית שחידש בן יהודה, כגון שקרא לרמזור "האורות המתחלפים"
בדוק את שמועותיך.
בן יהודה לא חידש את המילה 'רמזור'.
אמסטרדם כתב:בתחילת האשכול הוזכרו דברי הגר"ח בשורף בול דחייב [ור' הלל אמר ע"ז שהגר"ח התכוין לבדיחה]. אני זוכר להיפוך, שהגר"ח פסק שפטור. מישהו יכול להביא מקור?
דן בן יעקב כתב:וכן שמעתי שלא היה מסכים להשתמש במילים החדשות בעברית שחידש בן יהודה, כגון שקרא לרמזור "האורות המתחלפים", וכן לא היה אומר שמות של רשעים ומסופר שפעם אחת שאלוהו איפה הוא נמצא וענה "אני נמצא ברחוב 'עוכר ישראל' פינת 'עוכר ישראל'".
מלח הארץ כתב:סכינא חריפא כתב:שמעתי שהכחיש הטעם שהחפץ חיים לא אמר 'בריך שמיה' שלא יהיה דובר שקרים לומר 'אנא עבדא', כי עבד זה המטלה שצריך לעבוד את ה' ולא שעובד את ה' בפועל.
בליטא לא כ"כ נהגו לומר בריך שמיה המיוסד עפ"י הזוהר, ועד היום אין אומרים אותו בישיבת פוניבז'.
לוצאטי כתב:מאחד התלמידים
אום אני חומה כתב:חי עם הרבנית תחי' בשלום בית מופלא.
פעם הלכו לבית הכנסת בשבת בבוקר וירד גשם, וכיסה אותה בטליתו לאורך כל הדרך.
מכתב לבני הישיבה [1]
אחי ורעי – יהי ברכת השם עליכם.
כי איך אשא שלום – ואוסף שלום מכל אדם – ומכש"כ אנו, אשר השריפה אחזה בנו.
אהה; וידום אהרן – וזו מצות השעה. שבין כך לא ידועים לנו חשבונות של מעלה, וכ"ש כעת – שלאף אחד לא ידוע, ואפי' להמוני מעלה – וק"ו לברואי מטה.
ואם בשמיני למילואים, אשר הוכן לגלות כבר, כל ענין ז' ימי המילואים, וכל ה"ושכנתי בתוכם". והורמה העטרה מעליהם – אלו אשר בבחינה מסויימת, הינם גדולים ממשה ומאהרן, ע"ה, שלימי מן האנושי – וחסר ענינם לדורות עולם, שהרי יש ענין לבכות על הסתלקותם בכל שנה ושנה, ביום הכיפורים. ועם כל זה, לא ראו בזה דור דעה, מקום להתחלש בעבודה, ח"ו, ולשית לב לסימנא מילתא. אולי חלילה אין מעשיהם רצויים כ"כ לפניו ית', והמשיכו והקריבו קרבנם לרצון לפני השם, ועלתה להם. מה נימא אנן אבתרייהו – ואדרבא מקום הוי סימן – והמשכיל בעת הזאת ידום – כי מאת השם היתה זאת – מה שנפלאת בעינינו.
אחי, אהובי נפשי – שוכני בתרי לבי, ולא יתפרדו.
צר לי מאד, והרבה דמעות שפכתי ע"ז, שהוגליתי מבית חיינו, ואנני אתכם בעידנא עקא רבתא דא. – ומצות השעה – איש לרעהו יאמר חזק – כמו שעשה אדונינו דוד, ע"ה, בעת צרתו – ויתחזק דוד בשם א-לקיו [2]. חזקו והתחזקו
כה דברי נאמן באהבתכם המתפלל תמיד להצלחתכם משתוקק לקרבתכם
________________________________
[1] שנשלח כשנפטר הבחור רפאל אוחיון ע"ה
[2] ש"א ל ו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 342 אורחים