שקר וכזב. דוגמא אחת של התייחתסותו למנהגים. שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהגרי"ז לא היה ניחא ליה מהמנהג לקרות בתורה בלילה שמחת תורה אבל לא עלה בדעתו לבטל המנהג וגם במנינו הפרטי שעשו בביתו בירושלים עמדו לקרות בתורה. רק כשהבין מתגובת כמה מבני היישוב הישן שהיו שם שמנהג ירושלים היה שלא לקרות בתורה בלילה הפסיק גם הוא לקרות בתורה.שימען כתב:... והגרי"ז נקטו שאין להתייחס למנהג.
גם זו לטובה כתב:מצינו בפוסקים שמלמדים זכות על כמי מיני מנהגים שבפשטות נוגדים את ההלכה.
משולש כתב:מה שהזכירו את המנהג לעשות תרתי דסתרי בפלג המנחה הוא מנהג כל ישראל ובפרט האשכנזים.
משולש כתב:ומובא בהרבה ראשונים ואחרונים שהקלו בזה...נדמה לי שאפי' הב"י כותב שמנהג העם להקל בתרתי דסתרי.
משולש כתב:ונ"ל שהיו גם ראשונים שקראו "הדיוט" למי שמתפלל ערבית בזמנה ומחמיר במה שאין בו צורך, אולי המרדכי.
משולש כתב:והטעם הפשוט הוא שתפילת ערבית רשות.
משולש כתב:ונ"ל שבפני יהושע מובא עוד טעם שערבית היא כנגד איברים ופדרים ופשוט שהאיברים הנ"ל קרבים גם ביום.
משולש כתב:וזה דווקא דוגמא למנהג שמי שלומד שו"ע בטוח שזה ממש נגד ההלכה
משולש כתב:אבל אחרי שפותחים את הפוסקים רואים שזה לא כל כך פשוט.
משולש כתב:אלי אין לי כוח להתחיל אתך ויכוח חדש.
משולש כתב:אני מוכן לענות לשאלות הנ"ל אם ישאלו על ידי ניק אחר.
משולש כתב:למה אתה נבהל.
משולש כתב:התכוונתי שאני מוכן לדון בנושא הזה עם כל אחד מחברי הפורום חוץ ממך.
עזריאל ברגר כתב:הקדמת תפילת ערבית בגלל שהיא רשות - זה מפורש ברמבם הלכות תפילה, ולא ראיתי שם איזשהו רמז להגבלה שזה דווקא אם התפלל מנחה לפני פלג.
כל הדין של תרתי דסתרי לא התפרש ברמבם כלל.
ברכות קריאת שמע אחרי שעה רביעית זה מחלוקת הפוסקים, וברמבם אין זכר להגבלה כלשהי, ובפשטות לדעתו זמנם עד השקיעה.
אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:הקדמת תפילת ערבית בגלל שהיא רשות - זה מפורש ברמבם הלכות תפילה, ולא ראיתי שם איזשהו רמז להגבלה שזה דווקא אם התפלל מנחה לפני פלג.
כל הדין של תרתי דסתרי לא התפרש ברמבם כלל.
ברכות קריאת שמע אחרי שעה רביעית זה מחלוקת הפוסקים, וברמבם אין זכר להגבלה כלשהי, ובפשטות לדעתו זמנם עד השקיעה.
אפושי פלוגתא לא מפשינן.
על כל פנים - ובלי קשר לכל מה שנאמר עד עתה, ברמב"ם כן מבואר לכל הפחות - שזמן שחרית הוא עד חצות, ולכן שום אדם מישראל - גם אם הוא תימני - אינו רשאי להתפלל רבע שעה אחרי חצות; ודלא ככמה מנהגים בבני ברק, ואכמ"ל, והי"ב.
אלי כהן כתב:גם זו לטובה כתב:מצינו בפוסקים שמלמדים זכות על כמי מיני מנהגים שבפשטות נוגדים את ההלכה.
לענ"ד, אם אפשר להוכיח מהש"ס - או מהרמב"ם והש"ע (לדעת שני מחבריו) - שהמנהג נוגד את ההלכה, אז לכאורה אין שום מקום ללמד עליו זכות: בין אם נוהגים בו אשכנזים או ספרדים או תימנים (אם כי לכאורה צ"ע לגבי אתיופים).
לדוגמה, בהרבה בתי כנסת, במיוחד של חסידים (כמובן לא כולם ולא רובם), נוהגים לברך בירכות ק"ש דשחרית - אחרי שכבר עברו ארבע שעות מהזריחה, או להתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים. וכן בהרבה בתי כנסת, במיוחד של יוצאי בבל - אבל לא רק, נוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים - למרות שהתפללו מנחה אחרי פלג המנחה. אם כן, לכאורה לאו שפיר קא עבדי, שהרי מפורש בש"ס ובש"ע (כגון או"ח: נח ו, רלג א) שאסור לעשות זאת, ולכאורה ברכות כאלה הן לבטלה ר"ל.
וכבר אמרו חכמי הדורות, שעל מנהגים כגון אלו - אשר לגביהם מוכח שהם נוגדים את ההלכה - ראוי לומר: "מנהג אותיות גהנם". השומע ישמע והחדל יחדל; ודי בזה.
סכינא חריפא כתב:כידוע שיש בזה מחלוקת בין הפסיקה האשכנזית לספרדית בזמן הראשונים כמה גדול כח המנהג והאריכו בזה ההיסטוריונים של ההלכה.
לייבעדיג יענקל כתב:כמו שנכתב כבר למעלה, צריך לבדוק כל מנהג לגופו.
לייבעדיג יענקל כתב:אם מדובר במנהג שהיה נהוג בפועל אצל ת"ח גדולים ויראים יש להמשיך בו וא"צ לחוש לשום דבר.
לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.
לייבעדיג יענקל כתב:המכיר קצת את ספרי קדמוני אשכנז (בעיקר ספר מעשה הגאונים) יודע שדברים אלו היו פשוטים אצלם ביותר.
לייבעדיג יענקל כתב:אין מובן כלל מהו הצ"ע לגבי האתיופים...מחמת ניתוקם משאר ישראל ומרוב הצרות והתלאות נשתכחו מהם גופי תורה ממש, כמו מצות שופר ומצות ארבעה מינים.
לייבעדיג יענקל כתב:תרי דסתרי...לפי מיעוט ידיעתי, ההצדקה העיקרית שניתנה לזה בפוסקים היא משום טירחא דציבורא.
לייבעדיג יענקל כתב:סיפר לי הגרא"מ בריסק בעמ"ח ספר אוצר הזמנים שהוא שאל את הגרח"צ שפירא שליט"א מב"ב מהו ההיתר להתפלל באופן של תרי דסתרי, והוא השיבו 'זה שנהגו כך, זהו גופו ההיתר'!
לייבעדיג יענקל כתב:ועל מה שכתבת בהודעה אחרת שלא שייך לנהוג בשום דבר נגד השו"ע והרמ"א אביע תמיהה רבתי, אם כן איפוא, כיצד זה נוהגים הרבה לעשות מלאכות בזמן שע"פ השו"ע והרמ"א הוא עדיין יום שב"ק?
לייבעדיג יענקל כתב:כיון שהזכרתי את משולש אברכו במז"ט לרגל הולדת בנו, ושיזכה להכניסו לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו (ולערוך עבורו גם את ההולגראש בשמחה וטוב לבב), ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט ולראות ממנו ומכל צאצאיו אסאך יידיש נחת בנקל.
אלי כהן כתב:אשמח לעשות לו פדיון הבן (וכמובן אחזיר לו את הכסף)
אלי כהן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.
בעווה"ר, יש כאלה, גם בבני ברק, ובדידי הוה עובדא - לא אחת - אלא כמה, שראיתי בכמה בתי כנסת שם, שהתחילו לומר אשרי שלפני העמידה של המנחה, כשבחוץ כבר היה חושך גמור וכבר היו נראים כמה וכמה כוכבים, וההי"ב.
אילו היו אלה בתי כנסת של עמי הארצות - החרשתי, אבל לא זה היה המצב. ואכמ"ל.
איש רגיל כתב:אלי כהן כתב:אשמח לעשות לו פדיון הבן (וכמובן אחזיר לו את הכסף)
בפוסקים (הספרדים בעיקר) יש רוב ברכות למי שיעשה פדיון הבן ולא יחשוב על טובת ההנאה שיחזיר לו הכהן.
איש רגיל כתב:אלי כהן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:אין אף בית כנסת בעולם שמתפללים בו מנחה לאחר צאת כוכבי הלילה!.
בעווה"ר, יש כאלה, גם בבני ברק, ובדידי הוה עובדא - לא אחת - אלא כמה, שראיתי בכמה בתי כנסת שם, שהתחילו לומר אשרי שלפני העמידה של המנחה, כשבחוץ כבר היה חושך גמור וכבר היו נראים כמה וכמה כוכבים, וההי"ב.
אילו היו אלה בתי כנסת של עמי הארצות - החרשתי, אבל לא זה היה המצב. ואכמ"ל.
מסתמא זה היה קודם זמן ר"ת.
אלי כהן כתב:האם אתה רוצה לומר שר"ת מתיר להתפלל מנחה כשחושך גמור ונראים הכוכבים?
עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:האם אתה רוצה לומר שר"ת מתיר להתפלל מנחה כשחושך גמור ונראים הכוכבים?
לדעת ר"ת, וכן דעת הרבה פוסקים (שו"ע הלכות כניסת שבת וכו') - עד כשעה אחרי השקיעה הנראית הוא יום גמור בוודאי ומותר לכתחילה לעשות מלאכה ביום שישי בזמן זה, וכ"ש וק"ו להתפלל תפילת מנחה.
ואמנם יש אחרונים שביארו שלדעת השו"ע יש לאחר את צאת השבת לפי זמן רבנו תם, אבל אחרונים אחרים הוכיחו ההפך (עיין למשל בשו"ת יצחק ירנן ועוד), ואכמ"ל.
אני תמיד נהנה מאלו שמביאים גמרות מפורשות לפי פירושם.לייבעדיג יענקל כתב:בגמרא (בריש ברכות ובשבת) מבואר שצריך שלא יהיה שום אור באופק המערבי (אדום או לבן),
לייבעדיג יענקל כתב:אין לי כח ופנאי להאריך במו"מ בכל פרט ופרט.
לייבעדיג יענקל כתב:לשונך צריכה ביאור.
לייבעדיג יענקל כתב:הערה כללית לנושא האשכול: לפני שקובעים על מנהג שהוא מנוגד להלכה צריך ללמוד היטב את הענין, בראשונים ובשו"ע ובנו"כ ובאחרונים וספרי שו"ת [שכידוע, קטנם עבה ממתנינו ...], ורק אם לא נמצא למנהג שום בית אב ואחיזה כלשהיא אפשר להגדירו כטעות ושגגה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים