החושב כתב:בלי נדר אביא את מה שכתבתי באשכול שנמחק (ובס"ד שמרתי לעצמי את מה שכתבתי שם - דבר שלא עשיתי מעולם)
אך מפני כבודך (שנראה שלא הסכמת אתי) לא אביא זאת בִתחילת האשכול, אלא בהמשך שיהיה מובלע יותר.
חיימשה כתב:הביטחון באספקלריה והבלעך בביהמ"ד...
חיימשה כתב:במגילת רות יש דבר מפעים.
נעמי שבה ממואב אבלה וחסרת כל.
מי האישה היחידה שצפויה לסייע לה בחזרתה לעיר? אשתו של בעז, נכבד העיר.
והנה היא מגיעה לבית לחם, היישר להלוויה של האשה הנכבדה הזאת.
מה נואש היה מצבה, יש לך ביש מזל יותר מזה?
ולבסוף מה נתברר?
דוקא זו הצרה הנוראה היתה ההכנה לישועה הגדולה, כאשר בעקבות התאלמנותו בועז נשא את רות, וכך זכתה נעמי להיות לסבתא של מלכות בית דוד!
"והיה אמונת עתיך וגו'. והיה לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמין לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם. ד"א אמונת עתך. את שהאמנת בהקב"ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה תהיה לך לחוסן : יראת ה'. שתירא מלפניו היא אוצר טוב להפתח לך מאתו על ידה".
"ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה, כמו מעלת הבחירה, שנאמר (דברים ל, יט): "ובחרת בחיים", ומעלות תלמוד תורה, שנאמר (שם ו, ז): "ודברת בם", ומעלות לכת בדרכי ה', שנאמר (שם כח, ט): "והלכת בדרכיו", ומעלות שלמות הבטחון, שנאמר (שם יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלהיך".
חיימשה כתב:לייטנר כתב:חיימשה כתב:במגילת רות יש דבר מפעים.
נעמי שבה ממואב אבלה וחסרת כל.
מי האישה היחידה שצפויה לסייע לה בחזרתה לעיר? אשתו של בעז, נכבד העיר.
והנה היא מגיעה לבית לחם, היישר להלוויה של האשה הנכבדה הזאת.
מה נואש היה מצבה, יש לך ביש מזל יותר מזה?
ולבסוף מה נתברר?
דוקא זו הצרה הנוראה היתה ההכנה לישועה הגדולה, כאשר בעקבות התאלמנותו בועז נשא את רות, וכך זכתה נעמי להיות לסבתא של מלכות בית דוד!
תלי תלים על דבר שכלל לא מוזכר בכתובים
הנני לגלות דעתי שהרעיונות שלי לא מתאימים למי שנמנה על כת הקראים.
מבחינתי מה שהובא בבבלי ובירושלמי הוא שווה ערך למה שנכתב בפסוק.
לייטנר כתב:יגעתי ולמדתי הרבה בתלמודים ובמדרשים השונים על מגילת רות, ולא מצאתי שנעמי תכנננה להסתמך על אשת בועז.
ילמדנו רבנו היכן כתוב זה באותם ספרים, שלדידו שווים בקדושתם לכתבי הקודש ממש.
(ילקוט שמעוני, תהילים רמז תשיד)."'מזמור לדוד בך ה' חסיתי' אל אבושה לעולם' (תהילים לא, ב) – אתה מוצא שכל מי שבוטח בהקב"ה הוא מצילו. שנאמר: 'יבטח בשם ה' וישען באלוקיו' (ישעיה נ, י)... אמר דוד הואיל וכן הוא שכל מי שבוטח בך אתה מצילו 'בך ה' חסיתי', וכן הוא אומר: 'ישראל נושע בה' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו' (ישעיה מה, יז), אף 'בך ה' חסיתי'".
(שם, רמז תתמב)"'אומר לה' מחסי ומצודתי' (תהילים צא, ב), שהוא מחסי ועשוי לי כמין חומה. 'אלהי אבטח בו' (שם), אמר הקדוש ברוך הוא בשמי בטחת, חייך שהוא עומד לך.
חיימשה כתב: ציטוטים ומובאות בענייני ביטחון ואמונה, לברר ולחזק איש את אחיו בעניין גדול זה, אשר דדא ביה כולא ביה!
לייטנר כתב:יגעתי ולמדתי הרבה בתלמודים ובמדרשים השונים על מגילת רות, ולא מצאתי שנעמי תכנננה להסתמך על אשת בועז.
ילמדנו רבנו היכן כתוב זה באותם ספרים, שלדידו שווים בקדושתם לכתבי הקודש ממש.
עקביה כתב:לייטנר כתב:יגעתי ולמדתי הרבה בתלמודים ובמדרשים השונים על מגילת רות, ולא מצאתי שנעמי תכנננה להסתמך על אשת בועז.
ילמדנו רבנו היכן כתוב זה באותם ספרים, שלדידו שווים בקדושתם לכתבי הקודש ממש.
הוא מהפשטות המתחדשים בכל יום, שהם תלויי תרבות מקום וזמן. פלוני, שאיש חסיד היה, פשוט לו שלא יעלה על הדעת שנעמי תפנה ישירות לבועז בבקשת עזרה, אלא רק דרך אשתו של בועז (נוסף על ההנחה שזו הייתה תכניתה), ואילו אלמוני אינו מבין מדוע היא זקוקה דווקא לאשתו של בועז, שהרי פעמים הרבה מצאנו בתנ"ך ובחז"ל נשים הפונות לגברים זרים, או להיפך, לשם קבלת עזרה.
כך זכה החסיד מן ההפקר בחיזוק למידת הביטחון מהסיפור שיצר לעצמו.
וכבר נודע מה שהאריכו ממעלת הבטחון, שהוא איש אמונה, ואמר הפסוק (ירמיה יז, ז) 'ברוך הגבר אשר יבטח בה'', כי הבוטח מוסר עצמו וכל אשר לו ביד הקדוש ברוך הוא, ובוטח בו הבטחה גמורה, ומקבל באהבה כל מה ששולח הקדוש ברוך הוא עליו, הן טוב הן רע, כי בוטח שגם זו לטובה, ואף שהוא לכאורה רע, 'אלהים חשבה לטבה' (בראשית נ, כ).
ההוא דאמר כתב:של"ה שער האותיות אות סמ"ך - סיפוקוכבר נודע מה שהאריכו ממעלת הבטחון, שהוא איש אמונה, ואמר הפסוק (ירמיה יז, ז) 'ברוך הגבר אשר יבטח בה'', כי הבוטח מוסר עצמו וכל אשר לו ביד הקדוש ברוך הוא, ובוטח בו הבטחה גמורה, ומקבל באהבה כל מה ששולח הקדוש ברוך הוא עליו, הן טוב הן רע, כי בוטח שגם זו לטובה, ואף שהוא לכאורה רע, 'אלהים חשבה לטבה' (בראשית נ, כ).
ונראה מדבריו כדברי החזו"א, שאדם יכול לבטוח רק שכל מה שהקב"ה עושה עימו זהו לטובה, הגם שנראה על פניו כרע.
עקביה כתב:לייטנר כתב:יגעתי ולמדתי הרבה בתלמודים ובמדרשים השונים על מגילת רות, ולא מצאתי שנעמי תכנננה להסתמך על אשת בועז.
ילמדנו רבנו היכן כתוב זה באותם ספרים, שלדידו שווים בקדושתם לכתבי הקודש ממש.
הוא מהפשטות המתחדשים בכל יום, שהם תלויי תרבות מקום וזמן. פלוני, שאיש חסיד היה, פשוט לו שלא יעלה על הדעת שנעמי תפנה ישירות לבועז בבקשת עזרה, אלא רק דרך אשתו של בועז (נוסף על ההנחה שזו הייתה תכניתה), ואילו אלמוני אינו מבין מדוע היא זקוקה דווקא לאשתו של בועז, שהרי פעמים הרבה מצאנו בתנ"ך ובחז"ל נשים הפונות לגברים זרים, או להיפך, לשם קבלת עזרה.
כך זכה החסיד מן ההפקר בחיזוק למידת הביטחון מהסיפור שיצר לעצמו.
חיימשה כתב:יש מספיק אשכולות עבור ויכוחים של חסו''מ. אפשר בע"ה להתחזק בבטחון כאן, ואפשר גם לנהל דיון ענייני ורציני מה נכון ומה לא, הציניות אין לה פה מקום. גם אם לשיטתכם הסיפור הזה של נעמי הוא לא מרפסין איגרא, אין כאן שום דבר שמצדיק להלחם בזה כאילו יש כאן בקשת האמת. הרי אין 2 שיטות האם כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד. זה נראה יותר כמו קנאה
דרומי כתב:ולמדנו מדבריך הרב עקביה שיש תועלת גם בבטחונו של ילד קטן, אפילו אם אביו לא כל כך...
[לענין הנידון לעיל אביע דעתי הקלושה שאכן למדתי מגילת רות כמה פעמים ומעולם לא עלתה בדעתי נקודה זו שחידש הרב חיימשה בדבר בועז ואשתו וכו', כוונתי לומר שכמדומה שאין לה מקור מבוסס]
דרומי כתב:ולמדנו מדבריך הרב עקביה שיש תועלת גם בבטחונו של ילד קטן, אפילו אם אביו לא כל כך...
(קדושת לוי לפסח, ד"ה כהא לחמא)"דהנה כשאדם מאמין באמונה שלימה שהקב"ה הוא אבינו, ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל כאשר היכולת בידו לתת טובות לכל העולמות, אז האדם אינו חסר כלום. וכשיבקש מן הקדוש ברוך הוא לרחם על עמו, בודאי הקדוש ברוך הוא ימלא רצונו. וזה הרמז בפסוק: 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' (דברים יח, יג), כלומר אתה תהיה 'תמים' בלתי חסר שום דבר, כשתהיה 'עם ה' אלהיך'. אבל כשאדם אינו מאמין בזה אז הוא חסר, כי אינו עושה רצון בהשם יתברך להשפיע עלינו טובות". .
עקביה כתב:דרומי כתב:ולמדנו מדבריך הרב עקביה שיש תועלת גם בבטחונו של ילד קטן, אפילו אם אביו לא כל כך...
1. למעשה לא בביטחון עסקינן. בני לא בטח שבקשתו תתמלא. העניין הוא מילוי רצונו באופן פלאי שכזה.
2. לא כל כך מה?
ההוא דאמר כתב:דרומי כתב:ולמדנו מדבריך הרב עקביה שיש תועלת גם בבטחונו של ילד קטן, אפילו אם אביו לא כל כך...
[לענין הנידון לעיל אביע דעתי הקלושה שאכן למדתי מגילת רות כמה פעמים ומעולם לא עלתה בדעתי נקודה זו שחידש הרב חיימשה בדבר בועז ואשתו וכו', כוונתי לומר שכמדומה שאין לה מקור מבוסס]
חיימשה כתב:ההוא דאמר כתב:דרומי כתב:ולמדנו מדבריך הרב עקביה שיש תועלת גם בבטחונו של ילד קטן, אפילו אם אביו לא כל כך...
[לענין הנידון לעיל אביע דעתי הקלושה שאכן למדתי מגילת רות כמה פעמים ומעולם לא עלתה בדעתי נקודה זו שחידש הרב חיימשה בדבר בועז ואשתו וכו', כוונתי לומר שכמדומה שאין לה מקור מבוסס]
אם היתה עולה בדעת כל אחד לא הייתי כותבה...
א. נעמי הגבירה שבה עניה וחסרת כל .
ב. האם תאלץ להזדקק לבריות? אנו רואים כי הלכה ללקוט שיבלים בשדות.
ג. גדול העיר בועז הוא אחיינה. הוא גם היה הקרוב המועדף לייבם, למרות שהיו קרובים הימנו
ד. היא לא ביקשה את עזרתו. מדוע? איננו יודעים אם בגלל בושה צניעות או שבכל זאת לא רצתה להזדקק לבריות.
ה. אם היתה זו אשתו של בועז, האם היה נח לה יותר להזדקק לחסדיו?
אין ראיה, אפשר לשער שנעמי הצנועה והחסודה ודאי היתה מעדיפה לבקש מאשה ולא מאיש, וכמו שרואים את הדגשת העדינות והצניעות בהמשך כלפי רות. [מי שנראה לו שזו רק הרגשה "חסידית", צריך הרבה חיזוק ביר"ש שלו]
ו. גם אם לא תכננה לבקש עזרה, ברור שהלוויה של אחייניתה החשובה והקרובה ["מודעתנו"] בעת הגיעה לעיר מהווה טרגדיה עבורה באבדן הנפש הקרובה אליה כנראה מהמשך הפסוקים וכנ"ל.
ז. מאותה טרגדיה גופא נגרם מהר מאד שנעמי שבה לכבודה ונכנסה להסטוריה של עם ישראל.
ח. מפעים להווכח כיצד מתוך טרגדיה כזו עצמה באה לה ישועה גדולה, כל מאי דעביד רחמנא לטב הוא דעביד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים