ויש מקומות שאין אומרים לכה דודי כשחל יום טוב בשבת או שבת חול המועד, רק מזמור [שיר] ליום השבת, ויש מקומות אומרים ומדלגין התנערי. ומכל מקום לכו נרננה אין אומרים.
א. המנהג הראשון שהזכיר הפמ"ג הוא מנהג הישיבות ובני ליטא.
וכ"כ ערוך השולחן אורח חיים סימן רע סעיף ג
ואין אומרים אז גם המזמורים ולכה דודי רק מזמור שיר ליום השבת דכשנאמר אז פני שבת נקבלה הוי בזיון ליו"ט דמשמע ולא פני יום טוב
ועיין שע"ת שם מש"כ ליישב זה.
ב. המנהג השני שהזכיר הפמ"ג להתחיל ב"לכה דודי" בלי אמירת "לכו נרננה", ולדלג את "התנערי", האם נהוג באיזה מקום?
ג. מה טעם לדלג "התנערי" ביו"ט שחל בשבת, בשלמא בשבת חוה"מ לא מתאים לומר "לבשי בגדי תפארתך", מאחר שכבר בחוה"מ לבשו בגדי שבת (כך שמעתי), אך ביו"ט שחל בשבת למה לדלגו?
ד. בעלון "מבית לוי" [גליון 36, נשלח בעריו"ט] כתוב כי בשנותיו האחרונות של בעל שבט הלוי היה נוהג לומר "לכו נרננה" ורק היו מדלגים "התנערי". האם יש לכך מקור?