פורום אוצר החכמה

יש לזה איזה מקור מפורש?

ע' קידושין ע ע"ב ופליגא דר"א ורד"ה אל תהרהר וע' ב"ב קס ע"ב גט מקושר

ישר כח.
אבל אני מחפש את הלשון הזה בדייקא, על כהנים, 'רגזנין', או 'רתחנין'.

יהושע100 כתב:ע' קידושין ע ע"ב ופליגא דר"א ורד"ה אל תהרהר וע' ב"ב קס ע"ב גט מקושר

ועד"ז בשבת קמט,ב.

האם את הגמרא לגבי גט מקושר הכרחי להבין שזה משום רגזנותם של הכהנים?
אולי התקנה היא לכהנים משום שהם אינם יכולים להחזיר גרושותיהם?

כדכד כתב:האם את הגמרא לגבי גט מקושר הכרחי להבין שזה משום רגזנותם של הכהנים?
אולי התקנה היא לכהנים משום שהם אינם יכולים להחזיר גרושותיהם?

בסוגיא של גט מקושר אפשר להסביר שמדובר על איזור מסוים (עיר וכדומה) שבו היו הרבה כהנים רגזנים. זה לא אומר כלום על כלל הכהנים בעולם.
אבל מהגמרא בשבת ובקידושין - משמע יותר ברור שהכהנים הם "בעלי מריבה".

זה לא מה ששאלתי

ספר הכהנים רגזנים הם:
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer ... .6.default

כדכד כתב:האם את הגמרא לגבי גט מקושר הכרחי להבין שזה משום רגזנותם של הכהנים?
אולי התקנה היא לכהנים משום שהם אינם יכולים להחזיר גרושותיהם?

ל' הגמ' אתרא דכהני הוו והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו ועבדי רבנן תקנתא... וע' רש"י שם

זכורני שהראו לי גמרא על כך בהקשר לכך שהכהנים שוחטים, מצאתם כזה דבר?

יהושע100 כתב:

כדכד כתב:האם את הגמרא לגבי גט מקושר הכרחי להבין שזה משום רגזנותם של הכהנים?
אולי התקנה היא לכהנים משום שהם אינם יכולים להחזיר גרושותיהם?

ל' הגמ' אתרא דכהני הוו והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו ועבדי רבנן תקנתא... וע' רש"י שם

זה מה שכתבתי לעיל:

עזריאל ברגר כתב:בסוגיא של גט מקושר אפשר להסביר שמדובר על איזור מסוים (עיר וכדומה) שבו היו הרבה כהנים רגזנים. זה לא אומר כלום על כלל הכהנים בעולם.

עזריאל ברגר כתב:

יהושע100 כתב:

כדכד כתב:האם את הגמרא לגבי גט מקושר הכרחי להבין שזה משום רגזנותם של הכהנים?
אולי התקנה היא לכהנים משום שהם אינם יכולים להחזיר גרושותיהם?

ל' הגמ' אתרא דכהני הוו והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו ועבדי רבנן תקנתא... וע' רש"י שם

זה מה שכתבתי לעיל:

עזריאל ברגר כתב:בסוגיא של גט מקושר אפשר להסביר שמדובר על איזור מסוים (עיר וכדומה) שבו היו הרבה כהנים רגזנים. זה לא אומר כלום על כלל הכהנים בעולם.

אמת, רק שאני באתי לענות לדברי הרב כדכד ששאל האם גט מקושר הוא תקנה משום שלא יכולים להחזיר נשותיהם ומהגמ' ורש"י מוכח ששורש התקנה היא משום כעסם של הכהנים. יתכן שאכן אותו מקום היה חריג אך לפחות בגמ' בקידושין הנ"ל משמע שזו בעיה כללית אצל כהנים.

אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־יָרֵ֖ב וְאַל־יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן: (הושע ד ד)


נראה לי ליתן טעם לשבח למה ברכו דוקא משמר היוצא למשמר הנכנס, ולא להיפך משמר הנכנס למשמר היוצא. והוא מפני שכתוב (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן, אלמא שהכהנים הם בני מריבה, וכמו שאמרו בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע, ב) אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנאמר ועמך כמריבי כהן וכו', ולפי שיש לחוש מאד פן ואולי יפול ביניהם מריבה בבית המקדש בענין חילוק הקרבנות ולחם הפנים, ובענין עבודות בית המקדש כיון דנפישי וחמירי, ואם אין ביניהם שלום אז יש לחוש שלא יקריבו הקרבנות ולא יעשו עבודות בית המקדש כסדרן וכהלכתן, דבא לכלל כעס בא לכלל טעות (עי' ספרי מטות פיס' קנ"ז). ועוד היאך יברכו הם לישראל בברכת כהנים וישם לך שלום, אם הם בעצמם אין ביניהם שלום, הלכך הוצרכו משמר הנכנס דוקא לברכה זו. וכהאי גוונא אמרינן בפרק בתרא דהוריות (יג, א) בדין הוא שיקדים המכפר למתכפר, כן נ"ל: (באר שבע מסכת תמיד דף לב ע"ב)


אמר ריב"ל, חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר הכהן, וכולם נשתקעו בכהונה גדולה, הן הן עזי פנים שבכהונה. אמר רבי אלעזר עיקר טרונייא שבהן: ועמך כמריבי כהן, ופירש בקרבן העדה: עיקר יחוסן של הכהנים תמצא במעיזים ומריבים שבהם, שכן דרך הכהנים להיות עזים וקנטרנים וכדכתיב: ועמך כמריבי כהן ע"כ. (ירושלמי פ"ד דקדושין ה"א, וכן בפ"ח דיבמות ה"ג)