הגה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון זצוק"ל

הרב בן הרב

היום, כ' מנחם אב, הוא יום ההילולא הע"ב של הגה"ק ר' לוי יצחק שניאורסון זצוק"ל - אביו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע - רבה של דנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב) שברוסיא, אשר נלב"ע בכ' מנ"א תש"ד באלמא אטא שבקזחסטאן (לשם נסע כשהוא תשוש וידוע חולי אחרי חמש שנות גלות בצ'אילי שבערבות רוסיא, לשם הוגלה בידי הקומוניסטים ימ"ש בשל פעילותו ומסירות נפשו בהחזקת היהדות בעירו).

מכתביו הרבים לא הגיעו לידנו (מלבד תכריך אגרות ששלח לבנו) רק הערות שרשם (לש"ס, זוהר ותניא) בימי גלותו על שולי ספרי הקודש הבודדים שהיו לו. הערות שרובם ביאורים לספרים הנ"ל ע"ד הקבלה, והם מלאים מזן אל זן בביאורים נפלאים והברקות יחודיות. חלקם אף נותנות הבנות מחודשות במושגים הקבליים עצמם. (לפי עדותו לר' זלמן דוכמאן ז"ל (נדפסה בספרו 'לשמע אוזן'), את דרכו זו קיבל מכ"ק האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע. הדבר מעניין כי בכתביו של האדמו"ר לא ניכרת כ"כ דרך זו).

סקירה על תורתו, כפי שנכתבה על ידי ר' יהושע מונדשיין ז"ל (נדפסה כהקדמה לספר ההמפתחות לתורת רלוי"צ בעריכת הרי"מ):

http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew

(שמועה שמעתי שהרי"מ הנ"ל עסק רבות בתורת רלוי"צ, עוד בימים שלא רבים נחשפו אלי' (כי מחמת המחסור שהי' לו בדפים ובדיו כתב בקיצור רב. ובכלל נהג בכתיבה קצרה...). וכ"כ 'הונח' בה עד שלבנו השני, בטבעיות, קרא 'לוי יצחק'...)

סקירה על דרך לימודו (נכתבה כמדומה בקיץ תשמ"ה) מאת ר' יואל כהן שי':

http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=96203

אנקדוטה מעניינת, על בחינה של ר לוי יצחק אצל ר' חיים:

http://chabadlibrary.org/books/default. ... 258&search

[פרט מעניין שמשתקף דווקא מתוך מכתביו או רשימותיו, הוא ה'הנחה פשוטה' שלו של השגחה פרטית תמידית, וכל מה שלמטה משתלשל מההנהגה למעלה, כך שכל אירוע שקורה אצלו משתלב היטב בתורת הקבלה... ורבותא היא שלא חי כך רק בימי השלווה אלא גם בימי צר ומצוק, מיד ראה בכל אירוע את פנימיותו כפי שמוארת בחכמת האמת.. ודו"ק כי עמוק הוא. וראה ברשימה שרשם לעצמו, בה מבאר מהלך מאסרו וגלותו ע"פ דרך האמת : http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 1612_4.pdf]

נוסף לגדלותו התורנית הי' גברא רבא ממש גם בהנהגתו רבת המס"נ אל מול הקומוניסטים ושאר תלאות ששררו אז, שהוא ז"ל עמד איתן בתוקף גדול למען קיום התומ"צ, ואף רבים השיב מעוון (ביניהם הסטודנט מיטייא גורארי' ע"ה, אביו של ר' מרדכי גורארי' שי' רב ביכהנ"ס חברה ש"ס בקראון הייטס).

כאן רשימת הזכרונות של זוג' הרבנית חנה ע"ה (בת הגה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי ע"ה, נכדו של ה'שער הכולל' ורב העיר ניקולייב), בה תיאורים ופרטים רבים על מסירות נפשו ותוקפו של רלוי"צ הן בהנהגת הקהילה והן בחמשת שנות הגלות המייסרות, בהם התגלתה ביותר דמותו כמי ש'מוצב ארצה' אך ראשו מגיע השמיימה ממש, א הימלדיקע מענטש

viewtopic.php?f=7&t=6440

הרב בן הרב

כיוון שב'משפחות סופרים' עסקינן, אצרף בקצרה את רשימת יחוסו

א) ר' לוי יצחק

בן ב) הרה"ח ר' ברוך שניאור (רשימותיו נדפסו לאחרונה בהוצאת קה"ת, בהם נראה שהי' ת"ח),

בן ג) הרה"ח ר' לוי יצחק (הי' רב בעיר פודברונקע ואח"ז בבינשקוביץ. נלב"ע בקיצוי"ש).

בן ד) הרה"ק ר' ברוך שלום זי"ע (מאמר חסידות שלו: http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew)

בן ה) כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' זי"ע מליובאוויטש.

ר' ברוך שניאור הנ"ל (ב) הי' חתנו של הגביר ר' זלמן חייקין, ממשפחת הרבנים חייקין.

אחיו של ר' לוי יצחק שימשו אף הם ברבנות: אחיו ר' שמואל (נשא את אחות אשתו של רלוי"צ בת רמ"ש ינובסקי) שהי' 'רב מטעם' של ניקולייב (ושימש בתומך לחותנו ברבנות הקהילה). מספרים שהי' עילוי גדול הן בנגלה והן בקבלה. אחיו ר' שלום שלמה (חתן של הרד"צ חן הידוע) שימש כרב במושבה שירקא במשך כמה שנים, ואח"כ שימש על יד חותנו ברבנות צ'רניגוב (בתו היא המשוררת זלדה).

רלוי"צ נשא את הרבנית חנה (נלב"ע בניו יורק בש"ק ו' תשרי תשכ"ה), בתו של

ב) הרה"ג והרה"ח ר' מאיר שלמה הלוי ינובסקי (נלב"ע כ"ג אלול תרצ"ז), רבה של ניקולייב

בן ג) הרה"ג ר' ישראל לייב הלוי ינובסקי, שהי' ר"מ (ואח"כ רב) במושבה רומנובקה.

שהי' חתן ד) הרה"ג ר' אברהם דוד לאוואט, רב רומנובקה ואח"כ נקיולייב, מחבר 'שער הכולל' (על סידור אדמוה"ז בעל התניא זי"ע), 'נתיב חיים' (על דרך חיים) ועוד. ר' ישראל לייב נלב"ע בגיל צעיר, ורמ"ש נתגדל בבית זקנו רא"ד לאוואט.

[הערת אגב, המשורר אברהם שלונסקי הי' נין לרב לאוואט ואף נקרא על שמו (אברהם דוד)]

ר' מאיר שלמה (ב) הי' חתנו של הרב יצחק פושניץ שהי' רב המושבה דוברינקא (דוברייה).

איטשע טבריאנער

נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » ב' אוגוסט 29, 2016 12:27 am

לא אליאור אלא אריאל. מפי השמועה, שאינם מתגוררים בארה,ק, וא' מהם משתייך לקהילה של מודרן-אורדוטוקס

איטשע טבריאנער

צודק, אריאל.
גרים ברחובות. לפני כמה שנים היתה הכנסת ס"ת לחב"ד בצפת לע"נ זקינם ר' ישראל לייב שטמון שם בעיר.
הם ניאותו לבוא להשתתף במאורע וביקשו שלא יפרסמו הדבר ומי הם וכו'.

אדמו"ר הרמ"מ זי"ע כמעט לא שמר איתם קשר, אך היו מנאמני ביתו שהיה להם קשר.
מהפעמים הבודדות שהיה בין הרבי קשר למשפחה: בענין שיפוץ המצבה בצפת, הם פנו לליובאוויטשאי והפנה אותם לרב קפלן שיסדר הענין.
גם בענין השידוך של אותה דליה, הליובאוויטשאי שלח את א' ממכריו מתקופת פריז חסיד גור בשם בסר [אולי ר' יחזקאל] שיבדוק אם מי מדובר או ששלח להציע הצעה.

מקוה שלא טעיתי בפרטים!

מנדעל · הודעהעל ידי **מנדעל** » ב' אוגוסט 29, 2016 3:39 am

איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

למי, לרלוי"צ?

ח''ל קאליסק

מנדעל כתב:
איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

למי, לרלוי"צ?

והאם לאחיו של הליובאוויטשער הקבור בצפת ישנם צאצאים??

ח''ל קאליסק

וזהו ציונו

ח''ל קאליסק

איטשע טבריאנער כתב:צודק, אריאל.
גרים ברחובות. לפני כמה שנים היתה הכנסת ס"ת לחב"ד בצפת לע"נ זקינם ר' ישראל לייב שטמון שם בעיר.
הם ניאותו לבוא להשתתף במאורע וביקשו שלא יפרסמו הדבר ומי הם וכו'.

אדמו"ר הרמ"מ זי"ע כמעט לא שמר איתם קשר, אך היו מנאמני ביתו שהיה להם קשר.
מהפעמים הבודדות שהיה בין הרבי קשר למשפחה: בענין שיפוץ המצבה בצפת, הם פנו לליובאוויטשאי והפנה אותם לרב קפלן שיסדר הענין.
גם בענין השידוך של אותה דליה, הליובאוויטשאי שלח את א' ממכריו מתקופת פריז חסיד גור בשם בסר [אולי ר' יחזקאל] שיבדוק אם מי מדובר או ששלח להציע הצעה.

מקוה שלא טעיתי בפרטים!

נראה שכן שמר איתם על קשר ציטוט מחב'דפדיה

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה דליה, בתם היחידה של ר' ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד כ"ד באלול שנת תשל"ה והשני, דניאל יהושע, נולד בז' באדר שנת תשל"ח.
מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, הרבי. בשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב, שיעבירו לה מצות שמורות לחג הפסח. היא הייתה מבקרת עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע לניו יורק, וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ"כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם הרבי בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד[1]. באחד מביקוריה הביאה את הרבי ל-770 במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה[2].
בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות והרב אלימלך שחר, מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני סוכות ובערב פסח, ומעניקים לה סט ארבעת המינים ומצות שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב שלמה מיידנצ'יק לדאוג שאנ"ש ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה[3].
בשטר "מכירת חמץ" מציין הרבי למכירה גם את ה"חמץ" שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי)[4].

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ב' אוגוסט 29, 2016 8:03 am

ח''ל קאליסק כתב:
מנדעל כתב:
איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

למי, לרלוי"צ?

והאם לאחיו של הליובאוויטשער הקבור בצפת ישנם צאצאים??

הצאצאים הנ"ל הם נכדי האח,
אך לא הבנתי מה אמור להיות מטרת האשכול ה'צהוב' הזה.

הרב בן הרב

מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

עתניאל בן קנז

ח''ל קאליסק כתב:
איטשע טבריאנער כתב:צודק, אריאל.
גרים ברחובות. לפני כמה שנים היתה הכנסת ס"ת לחב"ד בצפת לע"נ זקינם ר' ישראל לייב שטמון שם בעיר.
הם ניאותו לבוא להשתתף במאורע וביקשו שלא יפרסמו הדבר ומי הם וכו'.

אדמו"ר הרמ"מ זי"ע כמעט לא שמר איתם קשר, אך היו מנאמני ביתו שהיה להם קשר.
מהפעמים הבודדות שהיה בין הרבי קשר למשפחה: בענין שיפוץ המצבה בצפת, הם פנו לליובאוויטשאי והפנה אותם לרב קפלן שיסדר הענין.
גם בענין השידוך של אותה דליה, הליובאוויטשאי שלח את א' ממכריו מתקופת פריז חסיד גור בשם בסר [אולי ר' יחזקאל] שיבדוק אם מי מדובר או ששלח להציע הצעה.

מקוה שלא טעיתי בפרטים!

נראה שכן שמר איתם על קשר ציטוט מחב'דפדיה

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה דליה, בתם היחידה של ר' ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד כ"ד באלול שנת תשל"ה והשני, דניאל יהושע, נולד בז' באדר שנת תשל"ח.
מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, הרבי. בשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב, שיעבירו לה מצות שמורות לחג הפסח. היא הייתה מבקרת עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע לניו יורק, וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ"כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם הרבי בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד[1]. באחד מביקוריה הביאה את הרבי ל-770 במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה[2].
בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות והרב אלימלך שחר, מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני סוכות ובערב פסח, ומעניקים לה סט ארבעת המינים ומצות שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב שלמה מיידנצ'יק לדאוג שאנ"ש ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה[3].
בשטר "מכירת חמץ" מציין הרבי למכירה גם את ה"חמץ" שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי)[4].

תוספת פיקנטית שמעתי פעם.
שמר 'רוטמן' המדובר, הוא צאצא 'בן אחר בן' להרבי אלימלך מליז'נסק זי"ע. ובשעת שידוכיהם/היכרותם/נישואיהם, הרבי מליובאוויטש עשה 'ענין שלם', מהשילוב והחיבור שנעשה בין צאצאי אדמור"י חב"ד, לצאצאי 'חסידות דפולין'...

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ב' אוגוסט 29, 2016 3:19 pm

רעיון לפתיחת אשכול שיגרוף אלפי צפיות,
גדולי ישראל שבני משפחתם ירדו מדרך התורה והמצוות.

איטשע טבריאנער

חס ושלום!
זה פשוט דבר די מעניין ולא כ"כ מפורסם שישנה אחיינית לליובאויטשער רבי. והאשכול לא נהפך ל'צהוב'.
לגבי 'הקשר של הרבי', כתבתי כי זה דבר מאוד מפליא שהרבי לא שמר על קשר [והמציאות לא תשתנה ע"י מה שחב"ד מפרסמים כיום] וכמעט לא נמצא במשנת חייו שנשכח איזה קשר עם מאן דהוא ברחבי הגלובוס, וח"ו לומר שלא שמר על קשר כי לא מתאים ולא מכובד הפרסום, אלא היה לו איזה ענין בזה. ומי יעמוד בסוד קדושים.

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » ב' אוגוסט 29, 2016 6:30 pm

איטשע טבריאנער כתב: [והמציאות לא תשתנה ע"י מה שחב"ד מפרסמים כיום]

אחר בקשת המחילה, אבקשהו לא לכתוב - וכ"ש שלא בבטחון כה גדול - אודות נושאים שאין לו מידע מהימן אודותם..

איטשע טבריאנער

מנין לך שאין לי מידע מהימן בענין?
אכתוב לך באישי.

אהרן פרידמן

מה שאיטשע טבריאנר כותב שלרבי לא היה כמעט קשר עם האחיינית זה לא שטויות אלא דברי טירוף הפוכים מן האמת מן הקצה אל הקצה.

ריבוי פעמים היתה ביחידויות עם כל בני משפחתה הפעם האחרונה היתה בחודש מנחם אב תש"נ אזביקור נמשך קרוב לחמש שעות באותו יום בעקבות זאת התפלל מעריב במנין מצומצם ליד חדרו מאוחר בלילה. למחרת הגיעה שוב עם צלם במשך קרוב לשעה הצטלמו בחדרו הק'.

הרב בנימין קליין מזכירו הנאמן היה נשלח על ידו במיוחד לארץ כדי לבקרם וכל כיו"ב. מנחם לרר ומני וולף היו בקשר קבוע ממש איתם. כל סיפורי ר' יחזקאל בסר מאגו"י היה סביבם ויש כאן אין ספור סיפורים, עובדות ושליחויות בענינה ובענין בני משפחתה בכל פרט ופרט ממש מן הקל שבקלים ועד לחמור שבחמורות כידוע ליודעים. וניכר מכתלי דבריו של הכותב שאינו מכירם כלל ואין לו כל יד ושם בהנ"ל.

עזריאל ברגר

הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

ראה לקוטי שיחות חלק ט עמוד 91 ואילך.
ומציין שם לשו"ע אדה"ז סימן שע סעיף ו, ולפי המתבאר שם - פשוט לכאורה שכך הוא הדין למעשה, ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

ספרים וועלט

עזריאל ברגר כתב:
הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

ראה לקוטי שיחות חלק ט עמוד 91 ואילך.
ומציין שם לשו"ע אדה"ז סימן שע סעיף ו, ולפי המתבאר שם - פשוט לכאורה שכך הוא הדין למעשה, ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

לא נכון. בשו"ע אדה"ז לא כתוב הדין כשכל אחד אוכל מפתו והם רק משתתפים בדיור תחת קורת גג אחד. וז"פ.

עזריאל ברגר

ספרים וועלט כתב:
עזריאל ברגר כתב:
הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

ראה לקוטי שיחות חלק ט עמוד 91 ואילך.
ומציין שם לשו"ע אדה"ז סימן שע סעיף ו, ולפי המתבאר שם - פשוט לכאורה שכך הוא הדין למעשה, ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

לא נכון. בשו"ע אדה"ז לא כתוב הדין כשכל אחד אוכל מפתו והם רק משתתפים בדיור תחת קורת גג אחד. וז"פ.

זה לשון אדה"ז שם:

עיקר דירת האדם היא מקום אכילת פת ולא מקום השינה ולינה לפיכך אנשי החצר שהיו כולם אוכלים בבית אחד בשבת אעפ"י שכל אחד אוכל משלו על שלחן בפני עצמו ויש לכל אחד חדר בפני עצמו בחצר שדר שם כל היום וכל הלילה אינם צריכים עירוב מפני שהם כאנשי בית אחד ואינן אוסרים זה על זה.

ספרים וועלט

אתה צודק!

עושה חדשות

כמובן שאין קשר בין ד' שו"ע הגר"ז הנ"ל, להוראת הגר"ח כפי המסופר.
הגר"ז בא להעמיד את ההלכה שמקום האכילה קובע ולא מקום השינה, ולכן אם אוכלים כולם במקום אחד (ולא משנה מה אוכלים) אינם חייבים בעירוב, ואפי' שדרים וישנים במקומות חלוקים. אבל בהמעשה שבא לפני הגר"ח היה גם מקום פיתא חלוק, כי הרי הנשים לא אכלו בסוכה אלא בבתים, וכאן יש חידוש גדול לומר שהסוכה מערבת.

עזריאל ברגר

עושה חדשות כתב:כמובן שאין קשר בין ד' שו"ע הגר"ז הנ"ל, להוראת הגר"ח כפי המסופר.
הגר"ז בא להעמיד את ההלכה שמקום האכילה קובע ולא מקום השינה, ולכן אם אוכלים כולם במקום אחד (ולא משנה מה אוכלים) אינם חייבים בעירוב, ואפי' שדרים וישנים במקומות חלוקים. אבל בהמעשה שבא לפני הגר"ח היה גם מקום פיתא חלוק, כי הרי הנשים לא אכלו בסוכה אלא בבתים, וכאן יש חידוש גדול לומר שהסוכה מערבת.

א. מי אמר שהנשים לא אכלו בסוכה?
ב. יש קשר, גם אם מדובר באוקימתא קצת שונה.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' ינואר 13, 2017 2:19 pm

עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:כמובן שאין קשר בין ד' שו"ע הגר"ז הנ"ל, להוראת הגר"ח כפי המסופר.
הגר"ז בא להעמיד את ההלכה שמקום האכילה קובע ולא מקום השינה, ולכן אם אוכלים כולם במקום אחד (ולא משנה מה אוכלים) אינם חייבים בעירוב, ואפי' שדרים וישנים במקומות חלוקים. אבל בהמעשה שבא לפני הגר"ח היה גם מקום פיתא חלוק, כי הרי הנשים לא אכלו בסוכה אלא בבתים, וכאן יש חידוש גדול לומר שהסוכה מערבת.

א. מי אמר שהנשים לא אכלו בסוכה?
ב. יש קשר, גם אם מדובר באוקימתא קצת שונה.

אם הנשים לא אכלו בנפרד לא צריך להזכיר כאן גר"ז וגר"ח, זה דין פשוט בגמ'.
וזאת לא רק אוקימתא שונה, זה ענין אחר לגמרי,
או שבכלל לא התחייבו בעירוב, או שהתחייבו - והאכילה בסוכה מערבת אותם.

עזריאל ברגר

עושה חדשות כתב:אם הנשים לא אכלו בנפרד לא צריך להזכיר כאן גר"ז וגר"ח, זה דין פשוט בגמ'.

כבר כתבתי:

ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

בפרט שהשואל בא מתוך נקודת הנחה שחייבים בעירוב ושאל מה לעשות, וצריכים "להחזיק ראש" כדי לומר לו שהשאלה לא מתחילה...

ולהעיר: אנחנו לא יודעים מה בדיוק היה המעשה שם, ואם השואל היה גאון שבגאונים או פשוט שבפשוטים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' ינואר 15, 2017 12:07 am

נראה שאין הכוונה שהסוכה היא העירוב חצרות, אלא שלא נתחייבו בעירוב חצרות להיותם מעורבים ועומדים (ע"י הסוכה).

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' יוני 14, 2018 1:31 am

נסיונו לעלות ארצה בשלהי שנת תרפ"ה עם אשתו חנה. לפי רישומו של רש"א וובר-שזורי, התשובה של הממשל הייתה חיובית (תיק מהרבנות הראשית בארכיון המדינה http://www.archives.gov.il/archives/#/A ... 06809bae9f , עמ' 718).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' יוני 14, 2018 11:09 am

בנוגע להפסק האמור בקשר לסוכה המערבת - נמצא מקור לכך בדברי המאירי. ראה נטעי גבריאל סוכות ע' שכז הערה ד

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' יולי 27, 2018 1:54 am

ניצוצות מתורתו - לקראת יו"ד

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » א' יולי 29, 2018 12:11 pm

איטשע טבריאנער כתב:לגבי 'הקשר של הרבי', כתבתי כי זה דבר מאוד מפליא שהרבי לא שמר על קשר [והמציאות לא תשתנה ע"י מה שחב"ד מפרסמים כיום] וכמעט לא נמצא במשנת חייו שנשכח איזה קשר עם מאן דהוא ברחבי הגלובוס, וח"ו לומר שלא שמר על קשר כי לא מתאים ולא מכובד הפרסום, אלא היה לו איזה ענין בזה. ומי יעמוד בסוד קדושים.

יתכן מאד שאחיו הוא זה שלא רצה להיות בקשר בכל אופן הרב שאול שמעון דויטש היסטוריון ואדמו"ר (מליאזנה) בברוקלין בספרו על הרבי חקר היטיב לפרטי פרטים הסיפור עם האח הזה.

מי שרוצה פרטים יכול לפנות באישי.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' יולי 29, 2018 12:46 pm

לענ"ד, התיאור האותנטי והמופלא ביותר לדמותו של רבי לוי יצחק נמצא בזכרונות רעייתו הרבנית, שכאשר יצאו לאור פורסמו באשכול זה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוקטובר 30, 2018 1:03 pm

אני מחפש מידע על תאריך פטירתה של אמו של הרב לוי יצחק. שמה היה זעלדא רחל, והיתה נשואה לאביו ר' ברוך שניאור, שיצא ספר מיומנו בשם "רשימות הרב"ש" (בעריכת מיודענו ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ועוד). כפי המובן בספר שם נפטרה בצעירותה ל"ע, ועל כן היה הרב"ש הנ"ל - בעלה - נע ונד וכו'.

משום מה לא מצאתי תיעוד על פטירתה, לא יום ולא שנה. ואולי יש ביד מי מן החוקרים למצוא זאת.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ג' אוקטובר 30, 2018 4:04 pm

דרומי כתב:אני מחפש מידע על תאריך פטירתה של אמו של הרב לוי יצחק. שמה היה זעלדא רחל, והיתה נשואה לאביו ר' ברוך שניאור, שיצא ספר מיומנו בשם "רשימות הרב"ש" (בעריכת מיודענו ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ועוד). כפי המובן בספר שם נפטרה בצעירותה ל"ע, ועל כן היה הרב"ש הנ"ל - בעלה - נע ונד וכו'.

משום מה לא מצאתי תיעוד על פטירתה, לא יום ולא שנה. ואולי יש ביד מי מן החוקרים למצוא זאת.

כמדומני ברור שקראוס עסק בזה בבי"מ בסדרת מאמריו אודות הרב"ש (בשנת תשנ"ז לערך)

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוקטובר 30, 2018 4:27 pm

לך תמצא את זה...

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ג' אוקטובר 30, 2018 4:41 pm

דרומי כתב:לך תמצא את זה...

: Screenshot_20181030-163955__01.jpg (441.47 KiB) נצפה 14443 פעמים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוקטובר 30, 2018 6:04 pm

יישר כח גדול ועצום!

[משמע לי קצת שהיא נפטרה עוד לפני שנת תר"ס, שכן האדמו"ר הרש"ב שלח מכתב ברכה לרב"ש - אביו של הרב לוי יצחק - לרגל נישואי בנו רלוי"צ שהתקיימו בשנת תר"ס, והוא מאחל לו שם ש"כבודו ירווה נחת" וכו', בלי להזכיר כלל את זוגתו - אם כי איני יודע אם דיוק זה נכון הוא שכן יתכן שכך הסגנון הכללי]

פרנקל תאומים

דרומי כתב:אני מחפש מידע על תאריך פטירתה של אמו של הרב לוי יצחק. שמה היה [b]זעלדא רחל[/b], והיתה נשואה לאביו ר' ברוך שניאור, שיצא ספר מיומנו בשם "רשימות הרב"ש" (בעריכת מיודענו ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ועוד). כפי המובן בספר שם נפטרה בצעירותה ל"ע, ועל כן היה הרב"ש הנ"ל - בעלה - נע ונד וכו'.

משום מה לא מצאתי תיעוד על פטירתה, לא יום ולא שנה. ואולי יש ביד מי מן החוקרים למצוא זאת.

מסתמא על שמה נקראה נכדתה המשוררת זלדה ע"ה.

עזריאל ברגר

אכן כך מסתבר.
שמה הוא שיינא זלדה בת רחל, כך שלא נקראה בשמה המלא של הסבתא, בגלל שם אמה...
(מעניין שלשלשת האחים היו "שאלות" על נישואיהם מצד צוואת ריה"ח וכיו"ב - שני אחים (הרב לוי"צ ועוד אחד) נשאו 2 אחיות (שזו בעיה בפ"ע) ששם אמן (הרבנית רחל לבית ינובסקי) הוא חצי שם אמם. והשלישי - אביה של זלדה - נשא אשה ששמה ג"כ רחל!).

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוקטובר 30, 2018 10:06 pm

י"ל שהלכו לפי השיטה שצירוף שני שמות הוא שם נפרד לחלוטין משני השמות שמהם צורף, ופנים חדשות באו לכאן.

עזריאל ברגר

לייטנר כתב:י"ל שהלכו לפי השיטה שצירוף שני שמות הוא שם נפרד לחלוטין משני השמות שמהם צורף, ופנים חדשות באו לכאן.

כמובן. שהרי כך הורה זקנם - אדמו"ר הצמח צדק.

ולגבי נישואי שני האחים לשתי אחיות - שאלו את אדמו"ר הרש"ב והורה שלא יגורו באותה העיר.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר