הגאון רבי מרדכי אליפנט זצ"ל ראש ישיבת איתרי

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ש' ינואר 13, 2018 8:07 pm

כמדומני שעל שמו של הרב אברהם הורוויץ נקראה איתרי "תפארת אברהם".

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ו' יוני 14, 2019 6:13 pm

נתעוררתי לפתוח אשכול זה עקב כנס הבוגרים שהיה לישיבת איתרי אמש ועקב הוצאתו לאור של ספרו של הגרמ"א על ויקרא ח"ב שי"ל השבוע.

תקציר על קורות חייו מתוך הכתבה שנתפרסמה ביתד:
הגאון רבי מרדכי אלפנט נולד באמריקה להורים חרדים יוצאי הונגריה. הם התגוררו ב'איסט-סייד' שבניו-יורק.
תחילה למד ב'נר ישראל' שב'בולטימור'. באחד הימים פקד הגאון רבי אהרן קוטלר את הישיבה, במסגרת שהותו בעיר לשם גיוס כספים בעיר עבור ישיבתו.
כפי הנהוג, ראש הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק רודרמן שלח אז כמה מתלמידיו הטובים לדבר עם רבי אהרן בלימוד. רבי אהרן כל כך נהנה מן השיחה עמם, עד שהציע להם: '...אתם כל כך טובים, מדוע שלא תעברו ללמוד אצלנו?' הם אכן נענו להזמנתו ועברו ללמוד בישיבתו.
היו אז באותה חבורת מצוינים הגאונים: רבי אלי שווי, רבי מרדכי, ולהבחל"ח, הגאון רבי שמואל קמינצקי שליט"א.
חלפו מספר שנים, והגאון רבי לייב מאלין שהגיע ממיר שבאירופה דרך שנחאי פתח ישיבה, שאליה הצטרפו בעיקר המבוגרים שהגיעו מאירופה, הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויסוקר רבי שמואל חרקובר ורבי לייב שחר.
כבר אז פקע שמו של רבי מרדכי בקרב בחירי בני הישיבות בארצות הברית. ביותר בלט בכח התמדתו הבלתי מצוי.
לא לחינם בחר בו מורו ורבו המובהק הגאון רבי לייב מאלין לחברותא.
על חבורת הצעירים נמנו אז: גרשון ויזנפלד, נפתלי קפלן (נכדו של רבי ירוחם), מרדכי אלפנט ונתן קמינצקי.
ב'בית התלמוד' למדו אז חצי יום 'נשים - נזיקין' וחצי יום 'קדשים'.
רבי מרדכי תפס את 'קדשים', והפך אותו למקצוע חייו.
בהגיעו לפרקו נלקח רבי מרדכי על ידי רבי נחום דוד (בנו של רבי יוסף) הרמן לחתן.
הוא נישא בגיל צעיר לבקשת אמו שהיתה חולנית וחשה שקיצה קרב. היא רצתה מאד לזכות ללוותו לחופתו.
שמחת נישואיו כשהוא צעיר לימים, היתה לאירוע שבו נטלו חלק רבים מגדולי אמריקה, ובראשם הגאון רבי אהרן קוטלר.
לאחר מספר שנים שבהן לא זכו רבי מרדכי ורעייתו לפרי בטן, עלו ארצה.
שאיפתו הגדולה להרבצת תורה, מצאה את ביטויה בהקמת כולל עבור קבוצת אברכים נבחרים, ביניהם מי שיוכרו לימים כתלמידי חכמים מופלגים - הגאונים רבי מיכל זילבר, רבי חיים ברנד, רבי בערל אייכישנטיין (שותפו של רבי מרדכי לעשייה משך שנים רבות), רבי איתן גרין ועוד.
***
פרק בלתי נפרד בדברי ימיה של הישיבה הוא קיומה החומרי. לשם כך רתם רבי מרדכי את כשרונו הנדיר ואת כושר השכנוע שבו התברך.
הם שסייעו לו לקשור קשרים בלתי מצויים עם אנשי שלטון ואילי הון בארץ ומחוצה לה.
מן הבולטים שבין האנשים החזקים שעמם ניהל רבי מרדכי קשרים ענפים היה הנשיא האמריקאי ניקסון.
בעזרת כריזמה בלתי מצויה שבה התברך יחד עם כושר שכנוע עצום, השכיל רבי מרדכי להפוך לידיד אישי שלו.
גם בקרב ההנהגה המקומית רקם רבי מרדכי קשרים מצוינים, כך למשל, לא אחת פנו אליו ראשי השלטון בארץ כדי שיפעיל השפעתו בקרב הממשל האמריקאי.
מן הבולטים שבין אותם מנהיגים אמריקאים היה הסנאטור רוברט המפרי (סגנו של הנשיא ג'ונסון).
כה גדולה היתה השפעתו של רבי מרדכי עליו, עד כי הוא עצמו הפעיל את כח השפעתו על ממשלת ישראל, לשם מילוי בקשותיו של רבי מרדכי.
בהקשר לכך מסופר:
היה זה עם נחיתתו של המפרי באחד מביקוריו בארץ, רבי מרדכי נמנה על אותו מספר מצומצם של אנשים - רובם המוחלט נושאי תפקידים רשמיים, שהוזמן לקבל את פניו בעת רדתו מן המטוס בסמוך לכבש המטוס.
עוד בטרם ניגש ללחוץ את ידם של נציגי הממשלה, התעניין המפרי היכן רבי מרדכי.
רבי מרדכי מצדו, מלווה בתחושת בטחון עצמי, משכיל לנצל את המומנט ואת המעמד המוצלח שנוצר, ומבקש את עזרתו של המפרי בהפעלת השפעתו על ראש הממשלה לשם מילוי בקשתו לתמיכת הממשלה באחזקת עולם התורה וישיבת איתרי - דבר שלא היה מוכר עד אותם ימים ונחשב לרחוק עד מאד מן המציאות.
המפרי שומע את הדברים ועל אתר מבקש מהגברת מאיר את תגובתה לדברים.
"מדוע שממשלת ישראל תתמוך במוסד כה קטן", השיבה במענה לשאלה.
רבי מרדכי מצדו מגייס את נועזותו - אותה רתם לטובת עניני הישיבה, ומשיב לעומתה: "ומדוע שארצות הברית הגדולה תירתם לעזרתה של מדינה קטנה, חשובה אמנם, אך קטנה?! הוא הדבר בנוגע לענינה של 'איתרי', היא אמנם קטנה, אך חשובה עד מאד", השיב בחריפות והותיר את הנוכחים כשהם פעורי פה.
***
את הישיבה, קרא רבי מרדכי בימיה הראשונים 'לפלגות ראובן' על שמו של הגאון רבי ראובן בנגיס. הוא עשה כן לבקשת אותם שסייעו לו בהקמתה.
בסמוך להקמת הישיבה צירף רבי מרדכי את הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל, אשר שימש כראש ישיבה משך מספר שנים, כשהוא מוסר שיעורים בשעות אחר הצהרים, ומטביע את חותמו על תלמידי הישיבה, אשר חלקם הפכו לגדולי תלמידיו ברבות השנים.
כרמ"ים כיהנו באותה תקופה מי שנמנו קודם לכן על אברכי הכולל - הגאונים: רבי חיים אורי פריינד, רבי חיים ברנד, רבי משה לוריא ורבי יעקב זקבך.
מלבדם נמנו על צוות הישיבה באותם ימים - הגאונים: רבי עזריאל טאובר, ורבי לייב מינצברג.
כבר אז השכיל ללקט אל הישיבה את מיטב הכוחות.
עד כמה היתה חשובה לרבי מרדכי הצלחתם של תלמידי הישיבה - גם אם על חשבון הצלחתו האישית, תלמד העבודה הבאה:
כידוע, לאורך השנים, היו לא מעט תלמידים מבין בוגרי 'היישוב' - בנים למשפחות חסידי גור, שחפצו לשהות בימים הנוראים בקרבת האדמו"ר. הוא חשש כי הדבר ישפיע על האווירה בישיבה, ועלה לביתו של ה'בית ישראל' - כידוע, שררה ביניהם אהבה גדולה.
בסיומה של השיחה, סוכם כי יום אחד ישהו בבית המדרש של האדמו"ר ויום אחד בישיבה.
באותה הזדמנות נשאל רבי מרדכי על ידי האדמו"ר: 'כיצד אתה נותן להם ללכת?'
'אני סוחר טוב', השיבו רבי מרדכי: 'אני מבחין כי הם שבים אל הישיבה כשהם טובים יותר, והרב'ה אינו רוצה ממני משכורת בשל כך. זה טוב בשבילי'.
היה זה זמן לא רב לאחר הגעתו ארצה, רבי מרדכי גיבש סביבו קבוצת בחורים מישיבת חברון, כשבית המדרש של 'ישיבת קמניץ' משמש להם כמקום הלימוד.
על אותה חבורה נמנו אז הגאונים: רבי שמעון משה דיסקין, רבי משה שפירא, יבדל לחיים רבי שלום פוברסקי ועוד.
רבי מרדכי למד בדרך כלל עם הגאון רבי משה שפירא בהתמדה גדולה. עד כי את ארוחת הערב, היתה הרבנית מגישה לו דרך הסורגים.
מדי ליל שבת נהגו בני החבורה לעלות לביתו של הגאון רבי דוד סולובייצי'ק, שהיה משמיע בפניהם שיחה בעניני השקפה.
"רבי מרדכי", אומר רבי שמחה שיף, "היה מופלא מכל אדם - לא היה איכפת לו שיבואו גדולים ממנו, הוא יכתיר אותם להיות גדולים והוא יצטנע.
בשעתו אף דיבר רבות על ליבו של הגרי"ש אלישיב כי הוא ידאג לכל מחסורו, רק שישב וילמד בישיבה, וישמש דוגמת מופת עבור התלמידים.
עד כמה חשובה היתה לו הגדלת כבוד התורה, גם בלא קשר להצלחת הישיבה?
עד כי נסע פעם באופן מיוחד לארצות הברית על מנת לשכנע הורים של בחור שיסכימו להליכתו לישיבה במקום לאוניברסיטה, ולא לישיבתו שלו.
על פי רוב אותם בחורים שסיימו את ה'ישוב החדש', היו ממשיכים ל'חברון'. רבי מרדכי פעל על אותם שהגיעו מבתים חסידיים וצרפם לאיתרי.
מי שסייע לו בכך היה כ"ק האדמו"ר ה'בית ישראל', שהכיר בערכו של רבי מרדכי וראה את הישיבה כמקום מתאים עבור אותם תלמידים".
שיעוריו הכלליים של רבי מרדכי היו מלאי לומדעס', ועמל על הכנתם שעות ארוכות, תוך שהוא מחבר יום ולילה בלימוד.
באותם ימים למדו רבי מרדכי והגאון רבי מיכל זילבר בחברותא, ובהקשר לכך סיפר רבי מיכל:
"למדנו פעם סוגיה מסוימת עד לשעת לילה מאוחרת, למחרת פונה אלי רבי מרדכי ושואל:
'מה עשית אחרי שסיימנו ללמוד? הלכת הביתה לישון? אני ישבתי ולמדתי, וזה הפירות שאני מביא - התירוצים והקושיות'".
בנוגע להתמדתו באותן שנים שבהן פעל כראש כולל, סיפר הגר"ח ברנד:
"לרבי מרדכי היו חמש שש חברותות לאורך שעות היממה , עם כל אחד למד כשלש שעות, בעוד ואנחנו - היינו סחוטים לגמרי, רבי מרדכי המשיך במרץ לחברותא הבאה.
היה זה מחזה שכיח שבו נראה כשהוא ספון על מקומו משך שתים עשרה שעות ואף יותר ללא הפוגה.
עם סיום ארוחת הערב, נותר היה להגות בלימודו עד לתפילת שחרית.
ארע ונזקקנו פעם ל'דבר אברהם' בשעה מאוחרת של אחר חצות לילה, פנינו לחפשו באוצר הספרים של ישיבת חברון ומצאנוהו כשהוא סגור. 'אני יודע כי לרב זווין יש 'דבר אברהם', אמר לי, ותיכף שם פעמיו אל עבר הבית.
כה גדולה היה תשוקתו לתורה. שום מחסום, שום מגבלה, לא עמדו בדרכו להגשמת שאיפתו הגדולה".
***
חזונו הגדול מצא את ביטויו בעולם המעשה, עם התגבשותה של קבוצה מתלמידי ישיבת חברון, שהחלו לשמוע ממנו שיעורים במסכת תמורה. רבי מרדכי השכיל לחבב עליהם את שיעוריו, במקביל, גם דאג למתן שכר הגון בצדו של הלימוד.
השמועה על אותם שיעורים עשתה לה כנפיים, רבים חפצו להתבשם משיעוריו, ומהר מאד הפכה הקבוצה למגובשת.
"היה זה", נזכר רבי יצחק שכטר, "עת פשטה השמועה בקרב תלמידי ישיבת חברון כי רבי מרדכי מגבש סביבו קבוצת תלמידים. הוא היה אז כבן 35.
היה זה חלק מחזונו הגדול להרבצת תורה ולהרחבת גבולו בתלמידים.
עבורנו, בני ארץ ישראל היה זה בבחינת עולם חדש ובלתי מוכר, שהביא עמו רבי מרדכי מארצות הברית, גם הרבצת התורה שלו נעשתה במושגים של אמריקה, הכל בהרחבה ובקנה מידה שלא היו מוכרים כאן בארץ באותם ימים.
על אותה קבוצה נמנו אז ה"ה: עמירם שקדי, אבי בורשטיין - לימים מנהל הישיבה הקטנה, מנחם פינק, בני בירינבוים, יצחק שקופ, בנימין מלק, שפיץ, כשאליהם מצטרפת קבוצה נוספת מישיבת 'חברון'.
חלפו כשנתיים ובחודש אלול של שנת התש"ל, מצטרפת לכאן קבוצה נוספת, חלקם מישיבת חברון וחלקם בוגרי 'היישוב החדש'.
על אותה קבוצת נמנו ה"ה: מאיר הלר, אלישע אודרברג, יענקל יעקובוביץ, יוסי שורש ועוד
במקביל נפתחה אז המחלקה האמריקאית.
***
הגאון רבי רפאל וכסלבוים זצ"ל שימש אז כר"מ ב'מדרשיה', הרב אלפנט פעל להביא משם קבוצת תיכוניסטים, הם אמרו לו: 'אנחנו נבוא אם תביא גם את הרב וכסלבוים'.
תיאור שממחיש את גודל תשוקתו של רבי מרדכי מחד, ואת צערו על שנבצר ממנו להשקיע מירב את כוחו בלימוד בשנים מאוחרות, נכלל בהספדו של הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א בעת ההלוויה.
"רבי מרדכי", שב אז רבי מיכל לאותה שיחה, "תינה בפניי את כאבו הגדול על כך שטרדות הישיבה מונעות ממנו להקדיש את כל כולו ללימוד כפי שנהג בצעירותו. מי יכול לנחם אותי על כך?" הרהר אז בקול.
"אולי הסטייפלער? אולי הרב שך?" שאל, "אולם הם הלא לומדים כל הזמן? ומשכך, לא אתנחם נחמה שלמה".
ואז נצנץ במוחו רעיון, "הלא האדמו"ר מקלויזנבורג שהינו גאון עולם, הקים בית חולים, אסע אליו ואולי אמצא אצלו נחמה".
אמר ועשה, סר למעונו ותינה בפניו את צערו הגדול. "לניאדו - בניאדו", השיב האדמו"ר בתגובה לדברי רבי מרדכי, "שום דבר אינו שווה ללימוד דף אחד של גמרא עם רש"י ותוספות", ורבי מרדכי התקשה למצוא נחמה בדבריו.
"אתה ידעת כמה אתה מקריב", ספד לו רבי מיכל, "אף על פי כן הקרבת את עצמך, את תשוקתך הגדולה ללימוד בשביל להרבות תורה".
***
ואחרי הכל, היה מלא סיפוק מעצם מפעלו הגדול.
הישיבה היתה משוש חייו.
מרגלא בפומיה: 'אבוא לעולם האמת, אקח עמי בימיני תלמיד זה ובשמאלי תלמיד זה'.
תדיר התרפק על כך תוך שהוא מתאר ומונה את תלמידיו הגדולים בשמותם: כיצד תלמיד זה הגיע הנה בראשית דרכו כשהוא נועל סנדלים לרגליו, כשאין לו כל הווא אמינא להישאר בלימוד - אף לא לזמן קצר.

- - -

אסופת סיפורים שהובאו בפורום על זכרונותיו של ר' מרדכי (ויסלחו לי הכתבים על שבשל קוצר הזמן לא הובאו הדברים בשם אומרם):
כשר' מרדכי טייל בכל העולם ועשה ביזנס הגר"מ זילבר היה עורך את חידושיו ובעיקר בקדשים. באחת הפעמים ר' מיכל התקשר לברר על איזה יסוד שהביא בשם שיט"מ וטען שאינו מכיר כזה "שיטה". על המקום הפנה אותו ר' מרדכי לשיט"מ שבשולי הגמ' שבשתיים שלש מילים אמר זאת. כמובן שהוסיף "נזיפה" איך ר' מיכל שיושב ולומד לא זכר שיט"מ מפורש.
-
לפני הקמת הישיבה היה לו כולל ברוממה שהאברכים בו היו מיוחדים במינם (וחלקם היו אח"כ הרמי"ם בישיבה). סיפר הגר"ח ברנד שהיו לר' מרדכי חמש שש חברותות ביממה , עם כל אחד למד שלש שעות ואחרי החברותא הם האברכים היו סחוטים לגמרי והוא ר' מרדכי המשיך במרץ לחברותא הבאה. את הארוחות הרבנית היתה מביאה לו לכולל ותוך כדי לימוד בחברותא היה אוכל את ארוחתו.
-
מספרים, למשל, שהגיע לרב שך בפרשת קרח, והרב שך שאל אותו 'נו, מה יש לך להגיד על קרח', אמר לו: 'אותי לא מעניין קרח, אותי רק מעניין איך הוא עשה את הכסף שלו'..
-
בשנות הל' שר האוצר היה יהושע רבינוביץ. הרב אליפנט כדרכו פנה לבקש פגישה ישר עם הקודקוד. אף אחד לא התיחס אליו ואז פנה לידידו שר האוצר האמריקאי והתלונן שיש לו את המוסד הגבוה ללימודי יהדות הכי חשוב בעולם וכו' ומתנכלים לו. כשהתקימה הפגישה השנתית בקשר לסיוע האמריקאי לישראל חלק נכבד ממנה עסק ב"ראביי שלי שמתלונן שמתנכלים לו, אשמח אם תתיחסו אליו יפה". כמובן כאן במשרד האוצר הבינו את הרמז והמזכירה מיהרה להתקשר ולהזמין את הרב אליפנט לפגישה עם השר. ר' מרדכי אמר למזכירו (ר' מרדכי כהן) תגיד שאני עסוק וזה אפשרי רק בחודש הבא, וכך זה נמשך. בהמשך מנכ"ל האוצר התקשר בעצמו. לאחר מכן השר התקשר והמזכיר התנצל שהרב עסוק ולא יכול לגשת לטלפון. סופו של דבר השר והמנכ"ל נחתו בביתו בבית צפאפה ואז המזכיר נכנס בהתרגשות וסיפר לו. "תגיד להם שאני בשיעור". אחרי המתנה ארוכה יצא הרב מחדרו פונה אל הנוכחים "כן, מי אתם?" אני רבינוביץ, השיב השר. איזה רבינוביץ? שואל הרב...
את הסיפור הזה שמעתי מאחד הבחורים המקורבים שהיה נוכח באירוע .
-
באחד מימי חול המועד נכנס לבקר אצל הרב שך. הרב שך העיר לו בחיוך שבאמת לא בא בשבילו אלא שהיתה מודעה שהגאון הרב אליפנט יגיד שיעור בבני ברק לבוגרי איתרי ואגב זה הוא גם נכנס אליו. ר' מרדכי לא התבלבל , תפס בזרועו של הרב שך ואמר: ראית את המודעה? אז למה לא באת לשיעור?
-
אחד מידידי ר' מרדכי הקרובים היה ר' זליג אפשטיין זצ"ל ראש ישיבת שער התורה בקוינס, ר' מרדכי עזר לו בהחזקה ובמימון כל השנים, ובשלב כל שהוא סוכם שר' מרדכי דואג לישיבתו לבנין של קבע, והוא ישא את שמו של ר' מרדכי ושם זוג' הצדקנית ['זהב מרדכי' כשם ספריו על התורה, שם הרבנית 'גולדה']. כחלוף זמן, והבנין על תלו עומד נודע לר' מרדכי כי נדבן משמעותי מתנה את תרומתו לישיבה בהענקת השם לזכר יקיריו, ר' מרדכי ויתר על הזכות לאלתר, בפשטות ובטבעיות, בלי לעשות מזה ענין.
-
היה מעניין מאוד להשתתף בשיעורים שמסר כבר בערוב ימיו מפעם לפעם בבית המדרש ראדזין בבני ברק, תמיד 'שני דינים', ברק בעינים וניחוח צעיר ורענן. זכיתי לשמוע ממנו לא מעט על עברו המפואר, כאשר בין השיטין היה משחיל מרמור נוקב עד לשיתין על ההווה. תמיד דיבר על מסירת שיעורים ועל תלמידים. 'אמרתי לר' שמואל (אויערבאך), הם חסידים שלך (ע' ערך 'חבורת הקדושים' וש"נ), אבל את ה'זאג' - 'איך להגיד' זה הם קיבלו ממני. הנה שנינות אחת שעולה בזכרוני, 'ויסבקר תמיד אומר לי שהוא רוצה שאני יגיד שיעור כללי, אבל הוא פעם לא אומר לי מתי...'.
-
בקשר לייחסו עם הגרי"ז (ממה שכתב בזכרונותיו נראה שלא התקרב לו עד שנות החמישים בהיות הגרי"ז בירושלים), לפי השמועה בני הגרי"ז תמיד חשדו אותו על שניצל הקשרים שהיה לו איתו והרשה עצמו "לשאול" מקצת מכתביו. פעם כשהגיע הגרי"ד לאיזה חתונה וראה שם ר"מ אליפנט אמר: "לו ידעתי שהוא יהיה נוכח כאן לא הייתי צריך להשאיר את משה'לה בבית". פעם ניסה חבר שלי להכנס עם ר"מ אליפנט בשיחה אודות ד"ז, והוא רק התפטר בחיוך "תראו איך שהם למדים את הספרים שלי תחת השמיכות שלהם!".
-
מזכרונותיו:
פעם הגיב ר' נחום (=פרצוביץ) על נדיבות רוחי שהנחתי למבחר תלמידיי - הקבוצה שהכילה גלבר נובוגרודצקי ואייזנטל - שילכו לשיעור שהוא מסר במוצאי שבת. אמרתי לו שאני כמו האשה שהתדיינה לפני שלמה המלך שהייתה מרוצה לוותר על החזקת בנה אצלה - ובלבד שיחיה. תלמידים אלו הם בניי ולא איכפת לי שילכו אצל מישהוא אחר כל זמן שזה יועיל להם. אמרתי לו שיש לו דרך מיוחד בלימוד רש"י שאי אפשר לקבל אצל אף אחד זולתו.
-
סיפר לי תלמיד ישיבת איתרי מהימים ההם שר"מ סיפר לו בהתפארות שכשהיה מדבר בלימוד עם הגרי"ז החזיק הגרי"ז שתי עינים פקוחות.. (ער האט געהאלטן צוויי אויגן אפן).
-
כח הפירגון שלו ובעיקר לתלמידים היה מיוחד במינו. פעמים רבות התבטא שכל מי שיכול לתרום לתלמידים הוא חפץ בו כר"מ בישיבה ולכן כל "כוכב" שיכול היה לגייס לישיבה הוא לא היסס. כך הביא את הרבנים פישר, ברטלר , שיף ואחרים שהם מהשורה הראשונה של ראשי הישיבות.
-
סיפור אפייני ומדהים(נבדקה אמיתותו)
אחד מבוגרי הישיבה (שאינו נושא משרה תורנית רמת דרג) הזדמן לישיבה לשבת. בערב שבת נכנס לר' מרדכי והראש ישיבה אומר לו בפשטות : השבת את השיעור שאני אומר על הפרשה אתה תגיד במקומי. התלמיד שידע את החשיבות של השיעור בעיני ר' מרדכי (שבדרך כלל היה בעניני קדשים) לא ידע אם זה ברצינות או בצחוק. ניגש לרב יפרח זצ"ל לשאול לדעתו. ר' יפרח אמר לו בפשטות שאין סיכוי שזה רציני שהרי באותה שבת היה בישיבה גם הגר"ש פישר ואם ר' מרדכי לא יוכל לומר שיעור הרי ר' שלמה יאמר זאת (מבלי להכין כמובן). התלמיד עדיין לא היה רגוע כי ר' מרדכי לא צפוי, ובליל שבת ישב להכין שיעור על כל צרה שלא תבוא.
בשבת בבוקר רבע שעה לפני שעת השיעור הגיע ר' יפרח בבהילות ואמר לו עוד כמה דקות אתה עולה להגיד השיעור. זה אפשרי?

התברר שר' יפרח ניגש לר' מרדכי לברר אם הוא מגיע לשיעור ואז ר' מרדכי סיפר לו על ההבטחה לתלמיד. ר' יפרח הסביר לר' מרדכי שזה לא שייך ובפרט שר' שלמה נמצא בישיבה.
הרבנית התערבה ואמרה שהשיעור הזה "שייך" לרב והוא יכול לכבד את מי שהוא רוצה.

וכך אמר התלמיד שיעור "על הבימה" בבית המדרש.
במוצאי שבת ניגש התלמיד להודות לר' מרדכי על הכבוד שנתן לו. תוך כדי ר' מרדכי שואל בחיוך: תגיד אתה מכיר עוד ראש ישיבה משוגע כמוני שיתן לסתם בוגר להגיד שיעור על הבימה? לתלמיד לא נותר אלא להסכים שהרב הוא "משוגע" אמיתי...
ולא בכדי התבטא הגר"ש אויערבאך (גם בהלויה) שר' מרדכי היה חד בדרא בטוב עינו ובפירגון.
-
פעם אחד המלווים דחף את הכסא גלגלים שלו ונתקל וכמעט נפל מהכסא, ומיד הגיב תזהר! אליפנט יש רק אחד!!
-
שמעתי מאחיו ד"ר זאב ע"ה שפעם הגיע לדנבר לאסוף כסף עבור בית התלמוד-לפני עלייתו לארץ,לקח אותו זאב לגביר אחד והלה שפך עליו קיתון של בזיונות על ה"בענק קוועטשערס" וכו' ר"מ לא נבהל וענה לו בתקיפות: אתה חושב שאספוג את עלבוני ואלך? איני זז מכאן עד שתתן לי מאה דולר-סכום גדול באותם ימים, הם ישבו וישבו- זאב הרגיש מאד לא נוח ונסה לשכנע את ר"מ לעזוב- עד שהגביר זרק בזעם מאה דולר וצרח קח את הכסף ולך ל...
-

ועוד סיפורים שהובאו במקומות נוספים בפורום:

ר' מרדכי שהיה "מתחמם" וצועק ואף מתריס ומצליף בריתחא דאוריתא, כידוע. באחת הפעמים שר' יצחק עוד היה מקשה בשיעורים ר' מרדכי התנפל עליו בצעקות ואמר לו: מילא בנשים נזיקין אתה חושב שאתה יודע ויש לך מה להקשות, אבל בקדשים?! ר' יצחק בשלוה השיב : גם על זה יש להקשות...
ר' מרדכי זצ"ל אמר לי "אתה מבין, הייתי צועק עליו, כדי שבינתיים יהיה לי זמן לחשוב על הקושיא"
-
פעם רבינו הגר"ש אוירבאך זצ"ל דבר איתי על הגר"מ אליפנט וציין את מעלתו "שהיה חד בדרא" כדבריו שנתן לאברכים בני העליה ללמוד ולגדול ולא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה", ואפילו שלא הבין שיחם ושיגם כי לא היה שייך ללימוד ההלכה כלל, לא הפריע להם לצמוח.

- - -

אשתדל בהמשך להעלות לכאן עוד סיפורים

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' יוני 15, 2019 9:40 pm

משני משתתפים בכינוס הבוגרים שהתקיים בסוף השבוע שמענו רשמים חיוביים. אחד מהם טען כי הופתע לטובה. הרבה בוגרים בעלבתי'ים, הכינוס אורגן ע"י בעלי בתים יקרים, ההנהלה החדשה של הישיבה (שמצעידה את הישיבה קדימה בכל המובנים ומחזירה אותה לימי תפארתה - כדברי הגר"ש גלבר שליט"א בכינוס), ומ"מ האוירה היתה תורנית ומכובדת. ציבור מכובד מאוד של תלמידי חכמים ואנשי צורה הגיעו והועלו זכרונות מרתקים על ר' מרדכי זצ"ל ועל הישיבה.

נשמח אם הנוגעים בדבר, דוגמת הרב איש פלוני והרב בן ירושלים יעלו חומרים ממה שראו ושמעו שם.
תודה מראש.

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ש' יוני 15, 2019 9:55 pm

כשרצה הגר"מ אליפנט שיהיה לישיבה גנרטור הזמין את השר ספיר לביקור בישיבה, ושלח בחור שבזמן הביקור יוריד את מתג החשמל בישיבה כמה פעמים, ואז התלונן הגר"מ לספיר על חברת החשמל הערבית שבגללה החשמל כל הזמן נופל. אמר לו ספיר: מה הבעיה, תקנה גנרטור. אמר לו ר' מרדכי "נו...", ובו במקום הודיע ספיר שיסדר את הכסף לגנרטור...

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ש' יוני 15, 2019 10:04 pm

אגב, גלריית תמונות גדולה של הארוע באיתרי מוצגת בJDN

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » ש' יוני 15, 2019 10:22 pm

איש פלוני כתב:פרק בלתי נפרד בדברי ימיה של הישיבה הוא קיומה החומרי. לשם כך רתם רבי מרדכי את כשרונו הנדיר ואת כושר השכנוע שבו התברך.
הם שסייעו לו לקשור קשרים בלתי מצויים עם אנשי שלטון ואילי הון בארץ ומחוצה לה.
מן הבולטים שבין האנשים החזקים שעמם ניהל רבי מרדכי קשרים ענפים היה הנשיא האמריקאי ניקסון.
בעזרת כריזמה בלתי מצויה שבה התברך יחד עם כושר שכנוע עצום, השכיל רבי מרדכי להפוך לידיד אישי שלו.
גם בקרב ההנהגה המקומית רקם רבי מרדכי קשרים מצוינים, כך למשל, לא אחת פנו אליו ראשי השלטון בארץ כדי שיפעיל השפעתו בקרב הממשל האמריקאי.
מן הבולטים שבין אותם מנהיגים אמריקאים היה הסנאטור רוברט המפרי (סגנו של הנשיא ג'ונסון).
כה גדולה היתה השפעתו של רבי מרדכי עליו, עד כי הוא עצמו הפעיל את כח השפעתו על ממשלת ישראל, לשם מילוי בקשותיו של רבי מרדכי.
בהקשר לכך מסופר:
היה זה עם נחיתתו של המפרי באחד מביקוריו בארץ, רבי מרדכי נמנה על אותו מספר מצומצם של אנשים - רובם המוחלט נושאי תפקידים רשמיים, שהוזמן לקבל את פניו בעת רדתו מן המטוס בסמוך לכבש המטוס.
עוד בטרם ניגש ללחוץ את ידם של נציגי הממשלה, התעניין המפרי היכן רבי מרדכי.
רבי מרדכי מצדו, מלווה בתחושת בטחון עצמי, משכיל לנצל את המומנט ואת המעמד המוצלח שנוצר, ומבקש את עזרתו של המפרי בהפעלת השפעתו על ראש הממשלה לשם מילוי בקשתו לתמיכת הממשלה באחזקת עולם התורה וישיבת איתרי - דבר שלא היה מוכר עד אותם ימים ונחשב לרחוק עד מאד מן המציאות.
המפרי שומע את הדברים ועל אתר מבקש מהגברת מאיר את תגובתה לדברים.
"מדוע שממשלת ישראל תתמוך במוסד כה קטן", השיבה במענה לשאלה.
רבי מרדכי מצדו מגייס את נועזותו - אותה רתם לטובת עניני הישיבה, ומשיב לעומתה: "ומדוע שארצות הברית הגדולה תירתם לעזרתה של מדינה קטנה, חשובה אמנם, אך קטנה?! הוא הדבר בנוגע לענינה של 'איתרי', היא אמנם קטנה, אך חשובה עד מאד", השיב בחריפות והותיר את הנוכחים כשהם פעורי פה.

כמה הערות:
א. יוברט המפרי ולא רוברט המפרי.
ב. הסיפור עם גולדה מאיר לא נשמע משום שגולדה מאיר מונתה לראה"מ בשבט או באדר תשכ"ט, כשהמפרי כבר סיים את תפקידו, ומאיר סיימה את תפקידה כשרת החוץ עוד לפני מלחמת ששת הימים כשהישיבה עלתה לארץ לאחריה, אז כך שהסיפור לא ברור.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ש' יוני 15, 2019 11:13 pm

רבות נכתב על כשרונותיו , חריפותו, תעוזתו, התמדתו של הרב אליפנט.
אציין כמה אנקדוטות דוקא על רגישותו ואנושיתו.
אחד הבוגרים מהתקופה הראשונה סיפר שבמוצאי יום כיפור הגיע להפרד מהרב , ור' מרדכי אמר לו בכאב "אתם נוסעים כל אחד לביתו, ואני נשאר כאן לבד ללא אף אחד".
לפני שנים התגוררתי כמה חדשים בישיבה. מטבע הדברים היה קשר טוב איתו. כמה פעמים הוא הקדים שהוא לא נוקם ונוטר ולמרות שהייתי בישיבה הייתי אופוזיציה שלו (עובדתית ממש לא נכון, אבל לא היה מועיל לי אם הייתי מכחיש) אבל הוא נשאר ידיד. .. לפעמים בשעות הלילה היה מתקשר ובקש שאכנס אליו באמתלא כלשהיא ( לערוך את הכתבים שלו, לשאול משהו וכו') באחת השיחות התחיל לדבר קצת על עצמו ועל התלמידים, ואני ציינתי כמה מהמעלות שהתלמידים ראו אצלו ועל מסירותו וכו'. לפתע תפס אותי בשתי ידיו ונשק לראשי.

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » א' יוני 16, 2019 3:03 pm

: הרב.jpg (54.48 KiB) נצפה 20133 פעמים

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » א' יוני 16, 2019 4:13 pm

נוטר הכרמים כתב:ומ"מ האוירה היתה תורנית ומכובדת

הדברים פשוטים, ולדעתי יש העלולים להיפגע חלילה מכך שמישהו ראה צורך לציין זאת.

דן בן יעקב כתב:ב. הסיפור עם גולדה מאיר לא נשמע משום שגולדה מאיר מונתה לראה"מ בשבט או באדר תשכ"ט, כשהמפרי כבר סיים את תפקידו, ומאיר סיימה את תפקידה כשרת החוץ עוד לפני מלחמת ששת הימים כשהישיבה עלתה לארץ לאחריה, אז כך שהסיפור לא ברור.

הרבה אמריקאים עלו אחרי ששת הימים, אבל איתרי היתה קיימת עוד לפני המלחמה ברח' האור בשכונת רוממה עם כולל אברכים וכמה בחורים. הסיפור התרחש בתחילת שנות הששים, גולדה מאיר הייתה שרת החוץ, ג'ון קנדי היה נשיא ארה"ב, האמפרי היה סנאטור ו"מצליף" (Whip) של מפלגת הרוב בסנאט. בסופו של יום האמפרי הגיע לביקור בכולל של איתרי, ישנם צילומים מהאירוע.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » א' יוני 16, 2019 6:12 pm

הסכמתו של מרן הגרמ''ש שפירא זללה''ה
לספרו כידוע היה הגרמ''ש שוקל מילותיו בפלס

ו ' ניסן ה'תשנ"ט
לכבוד הועד להוצאת תורת ראש הישיבה,
הגאון האדיר, מוה"ר מרדכי אליפנט שליט"א,

שמחתי על השמועה הטובה כי הועד עומד להוציא בקרוב את תורת ראש
הישיבה שליט"א לאור.

והנה כבוד ראש הישיבה שליט"א גדול שמו בישראל בגאוניותו האדירה ובכח
החידוש, ופעמים רבות שמעתי את חידושיו הנפלאים בעומק ההבנה ובחשבון
עילויי, ובמיוחד בסדר קדשים הוא מפליא פלאות, והוא מיחידי הדור בתורתו,
ונושא ונותן הרבה בתורת רבנו הרב מבריסק זללה"ה מאיר עיני ישראל, אשר זכה
לעמוד לפניו, ובודאי בתורתו יאירו עיני הלומדים באהלי שם וישמחו בהם.
ולא באתי אלא לברך, יהי ד' אתו להפיץ מעיני תורתו הערבים, וזכות גדולה
נפלה בחלקכם.

ברחשי לבב לכבודו של הגאון שליט"א,
מ.ש. שפירא

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ב' יוני 17, 2019 7:21 am

"שפיץ" הנזכר לעיל בחבורת הבחורים המייסדים, ה"ה ר' שלום שפיץ ראש ישיבת שער התורה בקווינס

ליטוואק פון בודאפעסט

מסופר שכאשר פתח את ישיבתו וקרא לו שם 'איתרי', שהוא נוטריקון באנגלית International (or Israel) Talmudic Research Institute, קרא לו בן גוריון בנזיפה שלא בחר בשם עברי.
ענה לו הר"מ, "פעם גזרו תענית בירושלים על מיעוט הגשמים שהיה בארץ. ישב לו על מרפסתו יהודי ירושלמי, ואכל את ארוחתו. שאלו אותו למה אינו צם, הרי צריכים לגשמים. ענה הלה, 'כמה טיפות גשם במאה שערים אינם מעלים ולא מורידים, אני צריך גשם בארה"ב'"

כשהייתי בחור, הגיע הר"מ לארה"ב מאיזה סבה, ושבת בישיבת סאוטה פאלסבערג, וישן בישיבה. (היה אמור להיות במעון קיץ על ידי הישיבה, אמנם במקרה הגיע איזה פוליטיקאי ישראלי לשבות שם, והיה איזה בעיא ביניהם, לא ביארו את נקודתה) הוא אכל באחד מחדרי השיעורים, ואלו הבחורים שהיו מעוניינים הלכו לאכול ביחד אתו. אני מצטער שרוב הבחורים לא ידעו להעריך את ההזמדנות, ומודה לקל שלא נולדתי בארה"ב ואני כן הבנתי קצת. האישיות שלו היתה יותר מרתק מהדיבורים, שגם היו מעניינים. איני זוכר כרגע משהו לחזור עליו, אבל דיבר על המון תלמידיו, וכל ראש ישיבה מוכר בעולם היה מכונה מתלמידיו.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ב' יוני 17, 2019 3:34 pm

מטו משמיה את ההלצה הידועה הלמאי נטל את כתביו של הגרי''ז וענה בשנינות עדיף פעם אחת לעבור על לא תגזול מכל החיים לעבור על ''לא תחמוד''

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ב' יוני 17, 2019 7:31 pm

היה רגיל להתבדח עם הרב שך. פעם סיפר שאמר לרב שך. יכול להיות ויכוח ביננו מי ת"ח יותר גדול אתה תגיד שאתה ואני אגיד שאני, אבל בדבר אחד תסכים איתי. בספר אבי עזרי אני שולט ישר והפוך אפילו יותר ממך.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ב' יוני 17, 2019 9:49 pm

בכל שנה כשחל היארצייט של אביו ר' מאיר ז"ל (דומני בי"א טבת) ר' מרדכי היה מוסר שיעור כללי. שנה אחת הוא שהה בחו"לוחזר במוצאי עשרה בטבת. לאחר טיסה מתישה מארה"ב הוא ישב כל הלילה להכין השיעור ולמחרת אמר את השיעור כדרכו עם כל ה'חלות' שם שיעור.

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » ג' יוני 18, 2019 6:10 pm

אשר תאפו כתב:
נוטר הכרמים כתב:ומ"מ האוירה היתה תורנית ומכובדת

הדברים פשוטים, ולדעתי יש העלולים להיפגע חלילה מכך שמישהו ראה צורך לציין זאת.
דן בן יעקב כתב:ב. הסיפור עם גולדה מאיר לא נשמע משום שגולדה מאיר מונתה לראה"מ בשבט או באדר תשכ"ט, כשהמפרי כבר סיים את תפקידו, ומאיר סיימה את תפקידה כשרת החוץ עוד לפני מלחמת ששת הימים כשהישיבה עלתה לארץ לאחריה, אז כך שהסיפור לא ברור.

הרבה אמריקאים עלו אחרי ששת הימים, אבל איתרי היתה קיימת עוד לפני המלחמה ברח' האור בשכונת רוממה עם כולל אברכים וכמה בחורים. הסיפור התרחש בתחילת שנות הששים, גולדה מאיר הייתה שרת החוץ, ג'ון קנדי היה נשיא ארה"ב, האמפרי היה סנאטור ו"מצליף" (Whip) של מפלגת הרוב בסנאט. בסופו של יום האמפרי הגיע לביקור בכולל של איתרי, ישנם צילומים מהאירוע.

אז זה לא לאחר שסיים את תפקידו כסגן הנשיא אלא לפני שכיהן בתפקיד.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' יוני 18, 2019 7:36 pm

האמפרי ביקר בארץ מספר פעמים. האם הרב אליפנט הוא היושב מימין בטקס קריאת יער על שמו של הסנטור (נואם)?

: 3.png (2.8 MiB) נצפה 19671 פעמים

[אגב, הרב אליפנט הזכיר את המפגש עם האמפרי בראיון מעניין לר' משה קארפ בגיליון "תמורה", 14, עמ' 8]

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ג' יוני 18, 2019 8:51 pm

אכן הסיפור התרחש לפני שהאמפרי היה סגן הנשיא.
ואכן הרב אליפנט נראה בתמונה, שני מימין.

ליטוואק פון בודאפעסט

הסיפורים שנדפסו ממנו, ומסתובבים בחשאי, מה הסיפור אתם? האם הולכים להדפיס אותם? האם יש למישהו טענות על זה שהופצו?

ומה הסיפור עם האלמנה שלו? האם היא חיה עדיין? כל הספר הנ"ל מלאה אימרות ועובדות ממנה.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ג' יוני 18, 2019 11:11 pm

הרבנית גולדי אליפנט נפטרה גם היא. היתה צדקנית גדולה. טיפלה בהרבה בחורות מבוגרות, גרושות וכו'. היתה 'מבלה' שעות בקבר רחל ובקבר של ר' אשר פריינד בתהילים ותפילות. היתה בס"ה אשה שעברה הרבה צרות וקשיים בחייה.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ג' יוני 18, 2019 11:11 pm

הרבנית גולדי אליפנט נפטרה גם היא. היתה צדקנית גדולה. טיפלה בהרבה בחורות מבוגרות, גרושות וכו'. היתה 'מבלה' שעות בקבר רחל ובקבר של ר' אשר פריינד בתהילים ותפילות. היתה בס"ה אשה שעברה הרבה צרות וקשיים בחייה.

ההלצה בישיבה היתה שאם רוצה לשלוח מכתב ובמקרה הרטיבה את הבול בצד הלא נכון, היתה אומרת ספר תהילים ואח"כ שוב מרטיבה הבול והפעם בצד הנכון, ואח"כ היה נס גדול והבול נדבק למעטפה. (כמובן זה בהפרזה רבה, אבל משקף משהו...)

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ד' יוני 19, 2019 1:30 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הסיפורים שנדפסו ממנו, ומסתובבים בחשאי, מה הסיפור אתם? האם הולכים להדפיס אותם? האם יש למישהו טענות על זה שהופצו?

שמעתי שבהנהלה של ישיבת איתרי מתכננים להוציא לאור ספר על הרב והרבנית אליפנט זצ"ל, ובתוכו גם להדפיס הסיפורים הנ"ל. כך שהם לא ויתרו על הזכויות לספר.

ר_חיים_הקטן · הודעהעל ידי **ר_חיים_הקטן** » ה' יוני 20, 2019 7:45 pm

היה עליו אשכול פעם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29363
אגב, הנה הזכרונות שלו שנכתבו באנגלית ע"פ השומעים:

413702691-An-Elephant-Never-Forgets.pdf: (3.06 MiB) הורד 1578 פעמים

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ו' יוני 21, 2019 9:35 am

ר_חיים_הקטן כתב:היה עליו אשכול פעם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29363
אגב, הנה הזכרונות שלו שנכתבו באנגלית ע"פ השומעים:
413702691-An-Elephant-Never-Forgets.pdf

תודה רבה
יש להשיג תרגום לעברית?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' יוני 23, 2019 1:18 am

החוברת שחולקה לבאי כינוס היובל.

לטעמי ולטעמם של כמה בוגרים ששוחחתי אתם, החוברת נחשבת כראויה להתחלה של תיעוד,
וכמות שהיא הרי היא לוקה בחסר מבחינת המיקוד בכמה אישים והזנחת חלקם המרכזי של אחרים,
כמו גם פרטים משמעותיים ותחנות דרך בחיי ר' מרדכי זצ"ל.

אין ספק שהחומר מוגש יפה ומעורר ענין.

-----------

פרסמתי ברשות המו"ל, וכעת נתבקשתי שלא לפרסם לעת עתה.
אקוה שמי שחפץ - הספיק.

ליטוואק פון בודאפעסט

בעמ' 28 קוראים אנו מילים אלו:

אין ספק כי המציאות הזאת נזקפת לזכותו של רבי מרדכי. הוא הלא התחנך באמריקה. הוא יכול היה
להקים מוסד שמשלב לימודי קודש ולימודי חול. אולם הוא חפץ בכל מאודו שהישיבה תישא אופי תורני
לחלוטין.

רק מי שאינו מכיר את ישיבת בית התלמוד (מיר) יכול לכתוב דברים כאלה. הם לא פחות קנאים בענין זה מהישראלים, ואם הוא היה משלב לימודי חול, היה מתבייש מר' לייב. ויש סיפור עם ר' אהרן קוטלר עם ר' לייב המפורסם בין לומדי בית התלמוד.

אום אני חומה

ר_חיים_הקטן כתב:היה עליו אשכול פעם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29363
אגב, הנה הזכרונות שלו שנכתבו באנגלית ע"פ השומעים:
413702691-An-Elephant-Never-Forgets.pdf

רק לי השם הזה מפריע?

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ה' יולי 04, 2019 3:43 pm

נוטר הכרמים כתב:החוברת שחולקה לבאי כינוס היובל.

לטעמי ולטעמם של כמה בוגרים ששוחחתי אתם, החוברת נחשבת כראויה להתחלה של תיעוד,
וכמות שהיא הרי היא לוקה בחסר מבחינת המיקוד בכמה אישים והזנחת חלקם המרכזי של אחרים,
כמו גם פרטים משמעותיים ותחנות דרך בחיי ר' מרדכי זצ"ל.

אין ספק שהחומר מוגש יפה ומעורר ענין.

-----------

פרסמתי ברשות המו"ל, וכעת נתבקשתי שלא לפרסם לעת עתה.
אקוה שמי שחפץ - הספיק.

מצ"ב שוב, ברשות המו"ל.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' יולי 04, 2019 3:47 pm

קצת חבל שר' נתן קמנצקי לא כתב ספר על ר' מרדכי.. סביר להניח שהוא היה כותב הכל ולא משכתב..

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ה' יולי 04, 2019 5:08 pm

[quote="שייף נפיק"]קצת חבל שר' נתן קמנצקי לא כתב ספר על ר' מרדכי.. סביר להניח שהוא היה כותב הכל ולא משכתב..[/quot

ומה היינו מרויחים? עוד קצת "צהוב", עוד מריבה קטנה על הדרך? הרי כל המטרה ב"חשיפות" האלו זה ממש לא הדיוק ההיסטורי ולא בבחינת "והיו עיניך" אלא רק מציצנות בחולשותיהם של אנשים ויצר סקרנות מוגבר.
גם אם נזהרים שלא לשכתב היסטוריה לא חייבים לספר את כולה, ודאי שלא בפרטים שמביכים, ור' מרדכי היה דמות צבעונית עד מאד שמה שידוע עליו דיו כדי להבין את אופיו והלוך רוחו, גם אם לא מספרים הכל. אף אחד לא יחשוב שהוא היה ר' חצקל לוינשטיין, גם בלי להרחיב בפרטים ( כמובן יש לפעמים הברקות ושנינויות שמלמדות על טבעו)
מה שלדעתי צריך כן להרחיב אצלו. זה על הגדלות בפירגון לאחרים [במידה שאין שני לו],בלמדנות עילויית, באהבת תורה אין קץ, בעזות דקדושה שלו ש"צפצף" על רוזנים ושועי ארץ, ועוד ועוד.

נדמה לי שבדרך כלל הגבול הוא מה שאדם היה מוכן שיאמרו עליו ולא משתדל להסתיר זאת. [ במסגרת זאת, אחד הוורטים השנונים הפחות ידועים של ר' מרדכי - טוב להתפלל מעט שלא בכוונה מהרבה שלא בכוונה]

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ה' יולי 04, 2019 8:55 pm

אום אני חומה כתב:
ר_חיים_הקטן כתב:היה עליו אשכול פעם: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29363
אגב, הנה הזכרונות שלו שנכתבו באנגלית ע"פ השומעים:
413702691-An-Elephant-Never-Forgets.pdf

רק לי השם הזה מפריע?

אם תקרא תראה שהשם מתאים. הסיפורים הם ממש מהמערב הפרוע..

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' יוני 22, 2020 7:47 pm

מיללער כתב:
מיללער כתב:שמחת התנאים של ר' מרדכי אליפנט - הפרדס ניסן תשי"א - עם בתו של ר' נחום דוב הערמאן בנו של ר' יעקב יוסף הערמאן המפורסם

הנה ר' מרדכי עומד ראשון מימין בחתונת בתו של ר' מאיר לייטר עם גיסו ר' שמואל יצחק בנו של רנ"ד ברי"י הערמן (באמצע)

היושב הוא חותנו של הרב הרמן הרב אברהם הורוויץ.

תמונה מוספת מהחתונה הנ"ל:

: Chasuan.png (855 KiB) נצפה 15298 פעמים

יושבים מימין לשמאל: הגר"א קלמנוביץ ר"י מיר, החתן רש"י הרמן, הגאון רבי יעקב דוב ספסל הנודע כ'העילוי מוויסקי', הגרא"ק:
עומד מאחורי החתן גיסו הגר"מ אליפנט (נשוא האשכול) ואחריו נראה הגר"א טרופ, והאחרון משמאל הוא אבי הכלה ר' מאיר לייטר

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' נובמבר 16, 2020 12:07 am

האם נדפסו שיעוריו על הש''ס?

נוטר הכרמים

מתוך דברי הגאון הגדול ר' מיכל זילבר שליט"א,
ביקור במעונו: חוה"מ פסח תשפ"א

רבי מרדכי אליפנט היה גאון הגאונים ובעל רוחב לב לא מצוי, וזכה לעשות דברים גדולים.

בהלוייתו אמרתי, ר' מרדכי, שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבואו, כל אלו שהתביישו במשך השנים לומר שהם למדו באיתרי, באו לכאן מהתיכוניות, וקבלו כאן הכל, כך תלמידיך כולם הגיעו ללוותך ולחלוק לך את כבודך האחרון. ידעו שהכל בזכותך.

ר' מרדכי הכניס מושגים חדשים, פתח כולל לטובי הלומדים בירושלים, ושילם בכפל כפליים. כולם, כל גדולי התורה וראשי הישיבות דאז, מאוד לא אהבו זאת ולא פרגנו לו. ר' מרדכי התאונן בפני המשגיח ר' חצק'ל. ר' חצקל היה איש אמת, הוא הוציא לו גמ' תמיד, והראה לו את דברי הגמ' בדף לב, אמר להן: מה יעביד איניש ויתקבל על ברייתא? אמרו: יסני מלכו ושלטן. ופירש"י: ויתקבלו דבריו ויאהבו אותו אבל אדם רגיל לדבר עם מלכים ושרים מקנאים בו בני אדם ומתוך כך שונאים אותו ואת מעשיו.
הכל קנאה ושנאה, ובאמת ר' מרדכי היה רגיל לדבר עם מלכים ושרים, הוא שיקר עליהם, הוא עשה מהאברכים והרמי"ם בישיבתו 'סטונדטים', ומה בכך.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ו' אפריל 16, 2021 6:09 pm

נוטר הכרמים כתב:מתוך דברי הגאון הגדול ר' מיכל זילבר שליט"א,
ביקור במעונו: חוה"מ פסח תשפ"א

רבי מרדכי אליפנט היה גאון הגאונים ובעל רוחב לב לא מצוי, וזכה לעשות דברים גדולים.

בהלוייתו אמרתי, ר' מרדכי, שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבואו, כל אלו שהתביישו במשך השנים לומר שהם למדו באיתרי, באו לכאן מהתיכוניות, וקבלו כאן הכל, כך תלמידיך כולם הגיעו ללוותך ולחלוק לך את כבודך האחרון. ידעו שהכל בזכותך.

ר' מרדכי הכניס מושגים חדשים, פתח כולל לטובי הלומדים בירושלים, ושילם בכפל כפליים. כולם, כל גדולי התורה וראשי הישיבות דאז, מאוד לא אהבו זאת ולא פרגנו לו. ר' מרדכי התאונן בפני המשגיח ר' חצק'ל. ר' חצקל היה איש אמת, הוא הוציא לו גמ' תמיד, והראה לו את דברי הגמ' בדף לב, אמר להן: מה יעביד איניש ויתקבל על ברייתא? אמרו: יסני מלכו ושלטן. ופירש"י: ויתקבלו דבריו ויאהבו אותו אבל אדם רגיל לדבר עם מלכים ושרים מקנאים בו בני אדם ומתוך כך שונאים אותו ואת מעשיו.
הכל קנאה ושנאה, ובאמת ר' מרדכי היה רגיל לדבר עם מלכים ושרים, הוא שיקר עליהם, הוא עשה מהאברכים והרמי"ם בישיבתו 'סטונדטים', ומה בכך.

פעמים רבות כשבוגרי הישיבה נפגשים עולה שמו של ר' מרדכי. כמעט תמיד זה מלווה בחיקויים ובאמרות כנף שהפיק בכשרונו. מדברים על השיעורים שלו, על תעוזתו, על חריפותו.
ס"ה היה דמות מאד מגוונת ויחודית.
ולכן כל מה שהגר"מ זילבר אמרבהלויה ובהזדמנויות אחרות היה פשוט למי שהכיר אותו.
אבל הדור של היום לא תופס עד כמה היה גאון בכל התחומים: בלימוד, בתעוזה, ברוחב לב, ביחסי ציבור ב"להלך כנגד רוחו של כל אחד" מחוץ לעולם התורה ואף לגויים, ועוד. וכמה היה דמות כל מקורית ולא מקוטלגת.
תוך כדי כתיבה אני נזכר בסיפור (שדומני לא התפרסם): לפני כ30 שנה התגוררנו תקופה במתחם הישיבה. בשבת אחת שהה שם הגאון ר' מ"מ קארפ עם משפחתו. אמרתי לו שכדאי להיכנס לשיעור חומש בשבת בבוקר אחרי הקידוש. כשהוא יצא מהשיעור היה המום ואמר לי : אני מכיר את הת"ח בב"ב, את למדני הקדשים, ואני אומר לך, אין משהו כזה בקדשים בכל מה שאני מכיר...

פייביש אופטובסקי

היודע מי מן החברים מי המחבר של זכרונות הרב אליפנט?

קומי רוני · הודעהעל ידי **קומי רוני** » ד' אפריל 13, 2022 2:18 am

פייביש אופטובסקי כתב:היודע מי מן החברים מי המחבר של זכרונות הרב אליפנט?

ר' פיני דונר מלפנים מלונדון וכעת כמדומני רב באיזה עיר בארה"ב

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' אפריל 13, 2022 3:00 am

פייביש אופטובסקי כתב:היודע מי מן החברים מי המחבר של זכרונות הרב אליפנט?

פרופ' מלך שפירא כתב לאחרונה על ה'ספרים בלוג' על הזכרונות מר"מ אליפנט והמסתעף

וואלף · הודעהעל ידי **וואלף** » ד' אפריל 13, 2022 3:55 am

קומי רוני כתב:
פייביש אופטובסקי כתב:היודע מי מן החברים מי המחבר של זכרונות הרב אליפנט?

ר' פיני דונר מלפנים מלונדון וכעת כמדומני רב באיזה עיר בארה"ב

זה לא נכון הרב אליפנט הראו לי הדברים (עם תמונות על הרבה מן הדברים) כבר בתשנ"ז והדברים הוכתבו על ידו, בשעת מעשה אמר לי מי הכותב ושכחתי, הוא שלחם אלי ולכמה מאנ"ש לפני עשרים שנה ויותר, וכנראה לפני כמה שנים ר' פיני דונר ראה הדברים וקיים בהם פירסומי ניסא....
גם הראה לי בשעתו כמה דברים בכתי"ק של הגרי"ז
גם היה לו חי' הגר"ח סטנסיל המקורי עם הגהות מהגאון רבי מאיר הלוי על כל קטע אם זה מהגר"ח או מהגרי"ז או מהביה"ל
באותם שנים היה אומר פעם או פעמים בשבוע חבורה לחשובי בריסק בסוגיות חמורות בקדשים כמעט בלי שום הכנה

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' אפריל 13, 2022 8:02 am

וואלף כתב:
קומי רוני כתב:
פייביש אופטובסקי כתב:היודע מי מן החברים מי המחבר של זכרונות הרב אליפנט?

ר' פיני דונר מלפנים מלונדון וכעת כמדומני רב באיזה עיר בארה"ב

זה לא נכון הרב אליפנט הראו לי הדברים (עם תמונות על הרבה מן הדברים) כבר בתשנ"ז והדברים הוכתבו על ידו, בשעת מעשה אמר לי מי הכותב ושכחתי, הוא שלחם אלי ולכמה מאנ"ש לפני עשרים שנה ויותר, וכנראה לפני כמה שנים ר' פיני דונר ראה הדברים וקיים בהם פירסומי ניסא....
גם הראה לי בשעתו כמה דברים בכתי"ק של הגרי"ז
גם היה לו חי' הגר"ח סטנסיל המקורי עם הגהות מהגאון רבי מאיר הלוי על כל קטע אם זה מהגר"ח או מהגרי"ז או מהביה"ל
באותם שנים היה אומר פעם או פעמים בשבוע חבורה לחשובי בריסק בסוגיות חמורות בקדשים כמעט בלי שום הכנה

שפירו כאן https://seforimblog.com/2022/03/talmud- ... ual-abuse/ סעיף 3 כותב שדונר העלה את זה לאינטרנט רק ב2019 ונתן שם לחיבור, אך זה היה אצלו ואצל עוד כמה לפני זה, וגם בעיתון משפחה השתמשו בזה לפני זה.
הוא מביא שם את העמוד הראשון שדונר השמיט, ודף נוסף שהיה מטושטש אצל דונר.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר