הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

אם הוזכר כאן מקום מגוריו בבלפוריה. אביו היה שתקן גדול. סיפרה לי סבתי שכיוון שהם קרובי משפחתינו בכל פעם שהיה מגיע לירושלים היה בא לבקר אצל סבי הגרא"ז גרבוז. ובגלל המרחק היה מגיע רק כל כמה חדשים (או יותר) והיה עושה ביקור ארוך יחסית. היה מגיע ויושב ושותק שעתיים או שלוש ואח"כ קם ונפרד לשלום.

ליטוואק פון בודאפעסט

א. הרב גדליה היה אכן ממושב בלפוריה, והאבא שלו היה שמש בביהכנ"ס שם. הרב שם היה הרב משה לוין זצ"ל, תלמיד הח"ח וישיבת מיר ואביו של הרב עמיהוד מנתניה (יו"ר מערכת אוריתא), הרב אליהו (שסיפר לו שמר נדל היה זה שלימד אותו ברכות כשהיה ילד פעוט) והרב יהודה לוין מלעיקוואוד, וחמיו של הרב מרדכי שטרנברג. הוא מעולם לא היה חוץ מגדרי הישיבות, עד שהלך לעבוד אחרי שפטרו אותו מישיבת וויזניץ.

ב. כשפורסם בעת מלחמת תשכ"ז שרצה הרב גדליה להתגייס, שמחו בזה כמה מרבנים הקרובים למזרחי, בחושבם שהיה בדעה אחת אתם. הוא היה מתפלל ערבית ליל שבת בישיבת פונוביז באותה תקופה ואחדים מהם ניגשו אליו אחרי התפלה כאילו לומר 'אחים לדעה אנחנו'. שאל אותם "אתם משלמים מיסים על כל מה שאתם מקבלים מאנשי עדתכם?", וגמגמו ולא רצו לענות. אמר להם "אני לא משלם מסים, בגלל שאני מתנגד להמדינה הזאת ואני אוחז שאין שום חיוב לשלם. אבל אתם, שדעתכם עם המדינה, אם אתם מתחמקים מפרוטה אחת של המסים, הרי אתם שקרנים!"

ג. פעם הגיע הרב גדליה לאמריקה לטיפולים רפואיים. אחרי כמה שבועות נודע לתלמידיו שעבר מישיבת וויזניץ הגרים כעת בארה"ב שהוא נמצא כאן והלכו לבקר אותו. כששאלו אותו למה החביא את נוכחותו מהם, אמר להם "בשביל מה להגיד?" אמרו לו "כדי שנוכל להתפלל לרפואת הרב". אמר להם "באמת א"א להתפלל עבור האחר, כל אחד יכול להתפלל רק עבור עצמו. רק מי שמרגיש בצרת חבירו כצרת עצמו, מתפלל על צרת עצמו. כהיום אין אחד שמרגיש בצרת חבירו, כך שאין סבה לפרסם את החולי".
ד. פעם נסע הרב גדליה ברכב עם אחד מתלמידיו ותפשו שהם ברחוב חד סטרי והולכים בכיוון לא נכון. הרב גדליה אמר לו להתעלם ולהמשיך, והנהג רצה ללכת אחור (רעווערס) שלא תהיה סתירה מפורשת להחוק. הרב גדליה אמר לו "זה כבר שקר ואסור".

ה. הרב גדליה הגיע מהעיר ציעטוואן, עיר רבנותו של הרב יעקב קמנצקי. כאשר היה באמריקה בא אליו לבקרו הרב שמואל קמנצקי, והציע לו כסף בחשבו שהוא בא לכאן לאסוף כסף. הרב גדליה מיאן באומרו שיש לו מספיק. אחר כך אמר הרב גדליה לאחד ממקורביו, " אם הוא חושב שאני רציתי כסף, מסתמא הייתי צריך להציע לו כסף שהוא אכן נצרך ", ולא חשב כלל שיש איזה הו"א שהוא יהיה נצרך. (לציין שעל אף, או מחמת, שהיה נהנה מיגיע כפו, היה חי בדחקות גדולה ובצמצום נורא כיהודי של פעם שקימץ מעיסתו פשוט כדי ללמוד תורה)

ו. שמועה נפוצה אצל כמה אנשים שהרב גדליה היה הולך כל מוצאי שבת, לתקופה מסויימת, לביתו של הרב שך והיו דנים על עניינים העומדים על הפרק, באשר הרב שך החשיב את דעתו מאד.

ז. כאשר היו הולכים להסטייפלר להתלונן עליו ועל דעותיו, בתחילה היו מוסרים להסטייפלר שיש אחד האומר דעות כאלו, והסטייפלר היה מתרגז על זה. ברגע שאמרו לו שהרב גדליה אמר דברים אלו היה מתרגז על המתלונן ומוציאו מביתו. אני הבנתי הסיפור שהרבה מדעות מחודשות אינם אלא עילה להתחכם על מוסכמות ולצאת מן הכלל, וכן הוא החזקה במי שאוחז בדעות כאלו. ברגע ששמע הסטייפלר שהרב גדליה הוא בעל הדעות, וידע שהיה מוכן לשלם מחיר דעותיו ולא היו אלו תירוצים אלא דעות מחושבות, לא אבה לשמוע שום לשה"ר.

ח. אחד מאמריקה שאל את הרב גדליה על אודות הלימוד בשפת אידיש הנהוג בחדרים באמריקה. אמר לו הרב גדליה שעדיין יש ענין בזה, כדי שיוכלו לדבר עם הדור הישן ולהבין את שיחותיהם.

ט. דרכו בלימוד, כנראה, היתה לגבש כל פרטי הסוגיא לאחד, שתהיה הלומדות והבעלעבאתישקייט והמוסר של הסוגיא הולכים בכיוון אחד. למשל ראיתי ממנו על מצות יבום 'כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם', דדרשינן דרש אחים שהיו בעולם מחוייבים ביבום. וביאר הרב גדליה שיש בזה יסוד ענין היבום, דהואיל והיו האחים ביחד בעולם, האחד יכול לתקן את אחיו ולהקים לו שם. דבריו הם בבהירות הרבה יותר ממה שהבאתי, אמנם הענין הזה הוא אופייני לתורותיו.

י. היה פעם ראיון באחד העיתונות באמריקה עם אחד ממקורביו, והלה סיפר גם מרבו כמה דברים. אחד מהם על ענין הצבא שאמר על כל הטענות המפורסמות למה אין אנו הולכים לצבא שאינם אמיתיים. זה שלומדים תורה ומגינים על תושבי א"י ע"י הלימוד אין לה שום מקור מוסמך. מה שמביאים מדברי אגדה הוא נגד הכלל שאין למדין מן האגדות ובהלכות מלחמות לא מצינו פטור של לומד תורה. עוד אמר על מה שטוענים שהסביבה של הצבא הוא סביבה של שמד, שאם זה נכון עלינו לתקן את הענין ולא להתחמק מהחיובים שלנו. כמו שאם אין אלא בית חנות טריפה בעיר היינו מקימים חנות כשרה, ולא מפסיקים לאכול, כמו"כ יש לתקן את הצבא ולא להשתמש בזה שלא לשרת. הטענה היחידה שיש נגד השתתפות בצבא הוא שאין המלחמות שלהם מלחמתינו, שאינם נוהלים מלחמות משום בטחון או סבה ישרה אלא עבור פוליטיקה, ואין אנו חלק מהפוליטיקה שלהם להתחייב להשתתף בה.

זה מה שמונח לי בזכרון ממה ששמעתי במשך השנים. אני לא הכרתי אותו אף פעם, ואיני יודע שום דבר על אמיתות הסיפורים, רק שכן שמעתי.

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ה' ספטמבר 22, 2016 7:59 pm

אומרים בשמו שלהתפלל על החולה א"צ לאזכר את שמו, אפשר גם מס' ת.ז. ...

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ה' ספטמבר 22, 2016 10:03 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ט. דרכו בלימוד, כנראה, היתה לגבש כל פרטי הסוגיא לאחד, שתהיה הלומדות והבעלעבאתישקייט והמוסר של הסוגיא הולכים בכיוון אחד. למשל ראיתי ממנו על מצות יבום 'כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם', דדרשינן דרש אחים שהיו בעולם מחוייבים ביבום. וביאר הרב גדליה שיש בזה יסוד ענין היבום, דהואיל והיו האחים ביחד בעולם, האחד יכול לתקן את אחיו ולהקים לו שם. דבריו הם בבהירות הרבה יותר ממה שהבאתי, אמנם הענין הזה הוא אופייני לתורותיו.

להלן קטע ממאמרי "על טעמי המצוות" (גירסה 1.0):

כמו כן אם כתוב בתורה על מצוות ייבום "כי ישבו אחים יחדיו" (דברים כה:ה) ולמד מכך ספרי דברים פרשת כי תצא פרפ"ח (וכן מדרשת תנאים לדברים):
כי ישבו אחים, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו, מיכן אמרו שני אחים ומת אחד מהם ונולד להם אח ואחר כך ייבם השני כול' מתני'[16].

אזי יש להסתפק בהסבר שהתורה חייבה בייבום רק את האח שהיה קיים בשעת מיתתו של האח הערירי, ולא הצריכה לחכות אולי יוולד לו אח אחר כך, ואפילו הייתה אשת אביו מעוברת, כי המצווה חלה בשעת המיתה, ויכולה לחול רק על אחים שקיימים אז. ולא עוד אלא מה היית מצריך? להחיל את הייבום גם על האח שאמו כבר הרתה אותו, אף שלא ילדה? או לאח שאפילו לא הרו אותו, ויכול להיות שיוולד הרבה שנים אחרי מיתת אחיו? ואז האלמנה תיאסר למפרעה? וכך היא תמיד דרך ההלכה, שחלה לפי ההגדרות. אם תקבל את העקרון הזה של טעמים הגדרתיים תנצל מסברות מוזרות שכתבו כמה מן האחרונים[17]. ועיין לעיל מה שכתב הרמב"ם במו"נ ח"ג סוף פל"א על פרטי טעמי המצוות (מובא לעיל) ותצרף את זה למה שכתבנו כאן.
אבל מי שינסה ללמוד תורה (דהיינו תלמוד) רק על בסיס ההגדרות ויתעלם מהסברות יגיע למסקנות לא פחות מוזרות ממי שיתעלם מההגדרות ויבסס הכל על טעמים, ודי למבין.
[הערה 16] משנה יבמות פ"ב מ"א (תוספתא שם, בבלי יז.):
כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו ומת הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתיבמת:

יבמות דף יז:
אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא? אמר רב יהודה אמר רב, אמר קרא: כי ישבו אחים יחדו - שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו

[הערה 17]
ר' גדליה נדל, בתורתו של ר' גדליה עמ' טו:
ניתן דוגמא אחת, וכמותה יש רבות מספור. התורה מתחילה את פרשת ייבום במילים: "כי ישבו אחים יחדיו" (דברים כה, ה). זוהי פתיחה יפה, בלשון סיפור. אפשר היה לומר פשוט, שאם אדם מת בלא בנים – על אחיו לייבם את אשתו, אך התורה מעדיפה את הלשון הסיפורית, כדי לתאר כך את הרעיון של הייבום. והנה, חז"ל למדו מהלשון "כי ישבו אחים יחדיו" הלכה מסוימת, והיא: "אשת אחיו שלא היה בעולמו" (יבמות יז:), דהיינו שאם נולד היבם אחרי מות אחיו – אין דין ייבום. מצוות ייבום שייכת דוקא כששני האחים חיו באותו דור, באותה דרך חיים. היבם מקבל את נחלתו של הנפטר, ואם הוא שייך לאותו הדור, לאותה דרך מחשבה כמו אחיו, הוא יכול לנהל את החיים ואת הרכוש כמו שהיה מנהל אותם אחיו, הוא יכול להוליד בן, ולחנכו באותה דרך, וכך להקים שם לאחיו. אך אם הוא נולד רק אחרי שאחיו נפטר, בזה לא שייך ייבום. היה אפשר להמשיך את הרעיון הזה יותר, ולומר, למשל, שרק אחים שגרו ממש ביחד יהיו חייבים בייבום, או שרק אם היו שניהם גדולים בעת מות האחד, וכו' וכו'. בכל רעיון אפשר להמשיך ולהרחיב, ואפשר למעט ולקצר. מדיוק הכתוב אנו לומדים את הצורה הפורמלית, המחייבת, של ההלכה: "שהיתה להם ישיבה אחת בעולם". הרי לנו לשון, שמצד אחד היא מוסרת רעיון בלשון ספרותית, ומצד שני היא מקפלת בתוכה הלכה מדויקת.

ומה גם שכל הפירוש הזה של מצוות ייבום מוזר במקצת.

כמו כן שמעתי (בע"פ ,כזכור לי שלא ראיתי את זה אח"כ ב"תורתו של ר' גדליה") משמו פירוש מחודש על משנה בתחילת ב"מ (א,ג):

היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה ואמר לחברו תנה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה תחלה לא אמר כלום:

הוא שאל למה כתוב "היה רוכב"? אלא משנה באה להוציא מהוא אמינא: היינו יכולים להגיד שבמקרה שאדם שביקש להגביה את המציאה היה רוכב על הבהמה הוא היה זוכה במציאה. למה? כי פעם אדם שרכב על בהמה היה נחשב מישהו חשוב, ולכן היינו חושבים שזה שהגביה את המציאה ביטל את דעתו כלפיו, וזיכה לו את המציאה, מה שאין כן אם הראשון היה גם כן הולך רגל, שאז המגביה זכה. קמ"ל שלא.
אמנם לכאורה יש ביאור הרבה יותר פשוט למשנה - המשנה מדברת על מישהו רוכב משום שזה המקרה המצוי: למה שאם שתי אנשים הולכים בדרך אחד מהם יבקש מחבירו להגביה משהו? אמנם אם אדם רוכב הוא יצטרך לרדת מהבהמה ואח"כ לחזור כדי לקחת אותה, לכן זה אך טבעי שיבקש ממישהו אחר להגביה אותה. וכך פירשו תויו"ט ותפא"י.
ותוס' ראש הביא שתי פירושים (ב"מ ט:):

מתניתין: היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה וכו'. קשיא לי למה לי למתני היה רוכב ליתני ראה את המציאה וכו'. ויש לומר דטעמא קא יהיב למה ראה זה יותר מחברו מפני שהיה רוכב והגבוה מחברו רואה יותר מחברו. אי נמי דאם שנים מהלכים יטלנה הוא ולא יכניס עצמו לבית הספק כי שמא יזכה לעצמו אלא מפני שהוא רוכב לא היה יכול ליטלה. ואם תאמר ירד ויטול אותה. אדהכי והכי יזכה בה אחר. אם כן לרבותא דסיפא נקט רוכב דהוה אמינא דמצי למימר כיון שאתה רוכב ואני מהלך אני הייתי פוגע בה תחילה ודידי היא קמשמע לן כיון דיהבה ניהליה קני ממה נפשך כדפירש רש"י:

נ.ב. שבת קנב.:

אמר ליה: דעל סוס - מלך, דעל חמור, בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי - בר איניש, דלא הא ולא הא - דחפיר וקביר טב מיניה.

חוקר ודורש

זוכר אני מזה הרבה שנים,שהגאון הנשגב הנ"ל היה בעצמו עולה על
סולם אם תיק גב לריסוס נגד חרקים לעצים והיה מרסס את העץ
תאנה שהיה סמוך לביתו,
הוא היה אומר אדם צריך לעסוק בישובו של עולם,ונאמר אם מצא מציאה
נאמר יהלום יקר,מן הדין שאסור לו להשתמש בזה יותר מאחרים
מאחר והוא לא עסק בישובו של עולם ולפיכך אין סיבה שיזכה בממון הזה
הגאון הנ"ל היה מלא ביסורים,ובעיקר לאחר שנפטרה אשתו אשר אהב
ראו אצלו שינוי,מפליא שגדול בישראל היה קשור לזוגתו עד כדי כך
זכותו יגן עלינו.

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ו' ספטמבר 23, 2016 1:36 am

חוקרנוביץ כתב:זוכר אני מזה הרבה שנים,שהגאון הנשגב הנ"ל היה בעצמו עולה על
סולם אם תיק גב לריסוס נגד חרקים לעצים והיה מרסס את העץ
תאנה שהיה סמוך לביתו,
הוא היה אומר אדם צריך לעסוק בישובו של עולם,ונאמר אם מצא מציאה
נאמר יהלום יקר,מן הדין שאסור לו להשתמש בזה יותר מאחרים
מאחר והוא לא עסק בישובו של עולם ולפיכך אין סיבה שיזכה בממון הזה
הגאון הנ"ל היה מלא ביסורים,ובעיקר לאחר שנפטרה אשתו אשר אהב
ראו אצלו שינוי,מפליא שגדול בישראל היה קשור לזוגתו עד כדי כך
זכותו יגן עלינו.

"ואוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו".
למיטב הבנתי לגדול בישראל יש יותר סיכוי לקיים הלכה ברמב"ם מאשר אדם אחר.

בר ישראל · הודעהעל ידי **בר ישראל** » ו' ספטמבר 23, 2016 9:34 am

פרנקל תאומים כתב:יש"כ.
ובכן, זכרתי נכונה והקה"י(לפי המסופר) אכן התבטא עליו כנ"ל, אלא שהיה זה כמובן בחיי חיותו של הגרג"נ זי"ע.

מה היה הספדו של יבל"ח הגרנ"ק(כפי הנכתב שם) אינני זוכר, האם אתה(או כל כמינך)יכול לפורטו?

ככה כותב הרב שילת:

"בשעת ההלוייה, היה ראשון המספידים הג"ר ניסים קרליץ שליט"א, וכה היו דבריו: 'ה'חיי אדם' אמר שמה שכתב הרמ"א (יו'ד רמג) שבדורותינו אין לנו חכם לכל דיניו -- יש לזה יוצאים מן הכלל. והא ראיה, שראינו בדורנו את הגר"א, שבוודאי היה חכם לכל דיניו לפי הגדרת חז"ל. וכן בדורנו אנו, לפי הערך, ראינו את הנפטר הגדול.' ולא יסף" (עמ' ד)

נ"ב
בטעות ציטטתי בפוסט הקודם מר' לעומקו של דבר מה שבאמת היו דברי ר' פרנקל תאומים

פרנקל תאומים

בר ישראל כתב:ככה כותב הרב שילת:

"בשעת ההלוייה, היה ראשון המספידים הג"ר ניסים קרליץ שליט"א, וכה היו דבריו: 'ה'חיי אדם' אמר שמה שכתב הרמ"א (יו'ד רמג) שבדורותינו אין לנו חכם לכל דיניו -- יש לזה יוצאים מן הכלל. והא ראיה, שראינו בדורנו את הגר"א, שבוודאי היה חכם לכל דיניו לפי הגדרת חז"ל. וכן בדורנו אנו, לפי הערך, ראינו את הנפטר הגדול.' ולא יסף" (עמ' ד)

יש"כ.
דברים מדהימים.

מאת הלוי · הודעהעל ידי **מאת הלוי** » ב' יולי 03, 2017 9:09 pm

האם מאן דהו יודע לפרט את יחסו של הגר"ג לתיאוריית האבולוציה (מלבד מה שמופיע בשיעורי בראשית על בסיס פי' הספורנו)?
תודה

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' יולי 05, 2017 12:23 pm

מאת הלוי כתב:האם מאן דהו יודע לפרט את יחסו של הגר"ג לתיאוריית האבולוציה (מלבד מה שמופיע בשיעורי בראשית על בסיס פי' הספורנו)?
תודה

תורתו של ר' גדליה נאדל

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ג' אוקטובר 23, 2018 11:11 am

נתבקשתי להעלות:

לצערנו רבים כיום מכירים את מורינו רבי גדלי' זצ"ל רק מפי השמועה וטועים לחשוב שהיה איזה פילוסוף, ואמנם נכון שהוא השקיע בתנ"ך ובמו"נ והבנת האגדתות ומעשי בראשית, אבל זה רק קומה נוספת מעל גדלותו העצומה בש"ס ופוסקים ושקיעתו הבלתי נתפסת בליבון הסוגיות ופסיקת ההלכה.
כדאי לתקן רושם זה בקריאת כמה הספדים שסיפרו על כך

הספדים על רבי גדליה נדל - רמ''מ מנדלזון, ר''ד שמידל, ר''ש נדל.pdf

(2.44 MiB) הורד 549 פעמים

שי אבי דוד

מצבות אביו ואמו בבית החיים דבלפוריה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 23, 2018 2:23 pm

ר' צבי זה אחיו ולא אביו

קצת מפתיע בעיני שכתבו על מצבה וחרפה לא נשא על קרובו.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' אוקטובר 23, 2018 2:45 pm

אוצר החכמה כתב:קצת מפתיע בעיני שכתבו על מצבה וחרפה לא נשא על קרובו.

אני מבין שמפתיע בעיניך שכתוב שנלחם בקרוביו כשהיה צריך.
אבל יש שפירשו שם שלא הטיל חרפה הוא על קרוביו והעוסקים עימו. ברד"ק שם

חיי נר · הודעהעל ידי **חיי נר** » ג' אוקטובר 23, 2018 2:47 pm

אוצר החכמה כתב:קצת מפתיע בעיני שכתבו על מצבה וחרפה לא נשא על קרובו.

זה פסוק בתהלים טו, ג " וחרפה לא נשא על קרובו" המשך למה שכתוב בשורה הראשונה שם לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה, כנראה שחסר שם הגרשיים " "

מה שנכון נכון

וחרפה וגו' זה המקרב את קרוביו. מכות כד ע"א.

שי אבי דוד

איש_ספר כתב:ר' צבי זה אחיו ולא אביו

בהחלט

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ו' אוקטובר 26, 2018 6:45 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. הרב גדליה היה אכן ממושב בלפוריה, והאבא שלו היה שמש בביהכנ"ס שם. הרב שם היה הרב משה לוין זצ"ל, תלמיד הח"ח וישיבת מיר ואביו של הרב עמיהוד מנתניה (יו"ר מערכת אוריתא), הרב אליהו (שסיפר לו שמר נדל היה זה שלימד אותו ברכות כשהיה ילד פעוט) והרב יהודה לוין מלעיקוואוד, וחמיו של הרב מרדכי שטרנברג. הוא מעולם לא היה חוץ מגדרי הישיבות, עד שהלך לעבוד אחרי שפטרו אותו מישיבת וויזניץ.

דומני שהרב שם היה ר' אליהו אפשטיין (שהי' ת"ח חב"די). חתניו היו הרב משה לוין ור' מלמד (אביו של הרב זלמן מלמד)

עובדיה חן

שמעתי לאחרונה שהוא בה לראות איזה ישוב ליד קרית ספר כי רצה להשתקע שם,הלך והסתובב בישוב .חזר ואמר [לא זוכר בדיוק את המילים] אבל התוכן היה אין במקום הזה שלווה ונחת רוח,ואכן אמר לי אחד מתושבי המקום שהמקום מלא בסכסוכים וצרות.

חיי נר כתב:
אוצר החכמה כתב:קצת מפתיע בעיני שכתבו על מצבה וחרפה לא נשא על קרובו.

זה פסוק בתהלים טו, ג " וחרפה לא נשא על קרובו" המשך למה שכתוב בשורה הראשונה שם לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה, כנראה שחסר שם הגרשיים " "

זה ברור. אבל השאלה למה כתבו את זה על המצבה? אולי כוונתך לתרץ שלא רצו לכתוב חצי פסוק משום כל פסוקא? א"כ זה חידוש.

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » ו' אוקטובר 26, 2018 9:09 am

חרסון כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:א. הרב גדליה היה אכן ממושב בלפוריה, והאבא שלו היה שמש בביהכנ"ס שם. הרב שם היה הרב משה לוין זצ"ל, תלמיד הח"ח וישיבת מיר ואביו של הרב עמיהוד מנתניה (יו"ר מערכת אוריתא), הרב אליהו (שסיפר לו שמר נדל היה זה שלימד אותו ברכות כשהיה ילד פעוט) והרב יהודה לוין מלעיקוואוד, וחמיו של הרב מרדכי שטרנברג. הוא מעולם לא היה חוץ מגדרי הישיבות, עד שהלך לעבוד אחרי שפטרו אותו מישיבת וויזניץ.

דומני שהרב שם היה ר' אליהו אפשטיין (שהי' ת"ח חב"די). חתניו היו הרב משה לוין ור' מלמד (אביו של הרב זלמן מלמד)

בערך הרב משה לוין בויקיפדיה מובא:

בשנת 1938, לאחר פטירת חותנו התמנה הרב לוין לשוחט ורבה של בלפוריה[2]. בתחילת 1947 מונה לרב של קריית חיים[3].

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ה' דצמבר 06, 2018 4:23 am

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 35#p506678

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ו' דצמבר 14, 2018 1:16 am

בקובץ שיצא לזכרו -ולונקק בהודעה שמעלי, מופיע קטע זה -

: ‏‏לכידה.PNG (36.41 KiB) נצפה 17420 פעמים

האם יש כאן אי מי המסוגל להסביר פשט הדברים?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ו' דצמבר 14, 2018 7:09 am

לענין כתב:בקובץ שיצא לזכרו -ולונקק בהודעה שמעלי, מופיע קטע זה -
‏‏לכידה.PNG

האם יש כאן אי מי המסוגל להסביר פשט הדברים?

יעויין בשו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"ו סוף אות ב'

משוש דורים

לענין כתב:בקובץ שיצא לזכרו -ולונקק בהודעה שמעלי, מופיע קטע זה -
‏‏לכידה.PNG

האם יש כאן אי מי המסוגל להסביר פשט הדברים?

הגר"ג מסביר, שמצוה המוטלת על האדם כל היום לא יתכן שתפגע בסדר הרגיל של החיים, וכמו מצות סוכה היות שאדם מחוייב בה כל היום, הרי בהכרח שהיא לפי סדרי החיים הרגילים שיש לאדם, ז"א שהוא יכול לצאת מן הסוכה לצרכיו הרגילים שהוא רגיל בהם, וכדין תשבו כעין תדורו.
וכמו כן מצוות תפילין שמן הדין אדם מחוייב בה כל היום, לא יתכן לומר שמצוה זו תשבש את סדרי החיים הרגילים, ולמנוע מאדם שרגיל לשאת משאות מלישא משאוי על ראשו משום מצות תפילין, כי מצוות שאדם מצווה בהם תמיד, אינן באות בסתירה לחיים הרגילים, אלא אם כן נאמר כן במפורש.
זו באמת דוגמה מצויינת להלך מחשבתו של הגר"ג.

הסיבה העיקרית שזה לא היה מובן כי זה מנוסח בצורה שגויה . השאלה היתה למה לא אסור לשאת משא על ראשו או למה אדם רשאי לשאת משא על ראשו. ולא למה לא יהא אדם רשאי לשאת משא על ראשו כמו שכתוב.

דורשי יחודך

שמעתי פעם מחכם אחד נ"י לשאול:
קי"ל מצוה ליטהר ברגל, והיכי משכח"ל? הרי מצות תפילין כל היום, ועם תפילין א"א להכנס למקוה, אז מגיע ערב הרגל מדוע לא יפטר משום עוסק במצוה?
השאילה נשמעת מוזרת מאד, אבל לא ידעתי בדיוק לענות על זה.
האם דברי הגרנ"ג עונים אולי גם על זה? או שמ"מ בכללי עוסק במצוה א"א לדון כך?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ו' דצמבר 14, 2018 2:50 pm

סעדיה כתב:
לענין כתב:בקובץ שיצא לזכרו -ולונקק בהודעה שמעלי, מופיע קטע זה -

!.PDF

דברי יואל

(583.68 KiB) הורד 596 פעמים

האם יש כאן אי מי המסוגל להסביר פשט הדברים?

יעויין בשו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"ו סוף אות ב'

מצורף

!.PDF: דברי יואל; (583.68 KiB) הורד 596 פעמים

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ש' דצמבר 15, 2018 7:25 pm

תודה לכולם.
אכן הרעיון היה מסתבר, אלא שהניסוח המסורבל העלה בדעתי כי כתוב שם אחרת.
צריך לסייג שהמדובר הוא רק על תפלין ות"ת שניתנו מלכתחילה באופן כללי, ולא על מצה ח"ו, למשל.

סעדיה, בדומה לזה עי' בדברי יואל בתחילת או"ח שכותב שם משהו דומה לענין עטרת המלכות שהיתה על דוד, אם אינני טועה.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ב' ינואר 28, 2019 11:51 am

כתבה ב"משפחה" על ר' גדליה ז"ל:
viewtopic.php?f=7&t=41255&start=160#p519111

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' מאי 02, 2019 2:12 pm

קראתי שרבי גדליה לאחר שנישא הלך לישיבה שלמד[בפ"ת] ושילם את כל האוכל שאכל בימי בחרותו.[כפי הנראה אז לא היו משלמים 1000 ש"ח כמו היום שכר לימוד]

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' מאי 07, 2019 11:09 am

א.
בלומדי בנעוריי בכולל ענייני איסור והיתר, היתה לי איזו "חקירה" שהיתה נראית לי "שייכת" לר' גדליה זצ"ל,
[משהו בסגנון האם הא דטעם כעיקר עניינו שהטעם הנרגש הוא הוא האיסור האוסר את אכילת התערובת,
או דהאיסור קיים בכל מקרה, אלא דעד שטעמו מורגש אין לו חשיבות לאסור, מסתמא אני לא מדייק כבר],
וכרגיל כבר היה לי את כל החבורה שסביב זה, לרחק על פי זה דברים הנראים קרובים ולהיפך,
רק היה חסר לי שר' גדליה יסכים לחקירה המרכזית.

ובכן, ניגשתי לר' גדליה שהיה מאד קרוב איתנו מכמה כיוונים,
בעיקר מפני היותו ידיד נאמן, חברותא ותיק, שכן ולימים אף מחותן למו"ח זצ"ל,
והכרתיו היטב היטב משמחות משותפות, שירה בציבור עמוקה וממושכת ושיחות קלילות בענייני דעלמא,
ובכל זאת כל זה לא מנע מר' גדליה לומר לי את הדברים הבאים:

עשה נא טובה,
לך ראשית כל תלמד את כל הסוגיא כמו בן אדם עם הראשונים והפוסקים,
תחשוב קודם כראוי עד מיצוי יכולת חשיבתך העצמית,
אחר כך תבוא ואדון אתך בשמחה.
אל נא תטרידני כשבקושי נגעת בעניינים...
[העלבון קצת צרב, אבל החינוך של איש האמת עזר גם עזר...].

ב.
פגשתי פעם באוטובוס בחור חילוני שהתעניין ביהדות,
נקשרה שיחה והבאתיו לסיור קטן בבני ברק וישיבותיה וכדומה.
מכאן לשם הוא החל לאכול בביתי סעודות שבת,
ההוא התגורר בגבול בני ברק, והיה צועד אלינו לסעודות.
בתחילה כחילוני גמור, לאט לאט התקרב,
סמינר ערכים, לימודי ערב באורייתא וכו'.
[כבר 20 שנה שהוא "משלנו" לגמרי].

בשלב ההוא, הבחור עבד בתל אביב בתיווך דירות.
החיים בתל אביב היו מפילים אותו קשות.
כל מה שהיה מתעלה ומתקרב בשבת קדש, היה חוזר לסורו בחולין של עבודתו.
שקל לעזוב שם, אבל העבודה מאד התאימה לו,
אחרי שבמשך שנים, כמעט עם שום עבודה אחרת הוא לא הסתדר.

הרב דיסלר מאורייתא עבד עליו שיילך איתו לשאול את הרב קנייבסקי שליט"א.
זה כלל שטיפת מוח ממושכת על המושג גדול בישראל ודעת תורה וכו' וכו'.
אנחנו ליוינו את כל הדיון וההתלבטות עד להחלטה הסופית.
הם קבעו להיפגש ביום ששי תחת בית הרב ויעלו יחד לשאול, וככל אשר יורוך.

בליל שבת הבחור מגיע כדרכו.
אנחנו מתעניינים בסקרנות עזה מה אמר הרב.
הוא אומר לנו: בסוף לא שאלתי.
מה קרה?
המתנתי שם ברחוב לרב דיסלר.
בינתיים יצא מקומה ראשונה של הבנין איזה זקן,
בדרכו לבית המרחץ, עם לבנים ביד,
[למה להחביא בשקית... ר' גדליה במיטבו],
נעצר לידי והתעניין מה מעשיי.
אמרתי לו את הענין.

הזקן אמר לי אני מתפלא עליך מאד,
אתה בתהליך יסודי של חזרה בתשובה וכבר אתה רוצה להיכשל בעבירה הכי חמורה ביהדות?
איזו עבירה? עבודה זרה !!
???

מסביר לי הזקן: מדוע שואלים רב? כי הרב יודע מה שאני לא יודע,
לפעמים הלכה מפורשת,
לפעמים הוא יכול להסיק על פי דברים דומים, מה שאני לא יכול.
ובאמת הרב קנייבסקי הוא רב גדול מאד ומתאים לזה.

אבל אם אתה שואל רב על שאלה שאין לו נתונים יותר ממך,
ואתה לא באמת חושב שהוא יענה לך מה שכתוב בתורה,
להיפך, אתה חי את השאלה, והיא צריכה להיפתר בחשיבה העצמית שלך,
הרב ישמע אותך לרגע קצר בלבד, ויקדיש רק שניה לחשוב,
וכשתיפרד ממנו לא תחוש שהוא ענה לך מה שכתוב בתורה,
נמצא שאתה שואל פשוט מפני שאין לך כח לחשוב ואתה לא לוקח אחריות על חייך,
אתה זורק את האחריות על איזו דמות...
זו עבודה זרה !!!

מסיים הבחור: הזקן שכנע אותי.
והוא אמר לי שמאד נהנה לשוחח איתי,
כי אני עוד חושב באופן מקורי בלי תבניות,
וכל עוד אני במצב הזה הוא ישמח שאבוא לבקרו ולשוחח.
כשהרב דיסלר הגיע התנצלתי שבא לחינם.
וכעת אני הופך בדעתי בשאלה עד שאחליט.

הבחור התלבט והגיע למסקנה הנכונה ועזב את העבודה.
הוא באמת לא מצא עבודה מתאימה וסבל הרבה מאד בפרנסה.
תמיד היה אומר לנו, שאין לו שום ספק,
שאילו היה שומע זאת מהרב ועוזב בגלל תשובת רב,
אזי בהגיע הקשיים הנלוים, הוא היה עוזב את התשובה והיהדות.
רק בגלל שההחלטה היתה שלו והוא עמד מאחוריה,
היתה לו אפשרות לשרוד את הקשיים.

סיפרתי את זה בשעתו לגיסי שהוא בן של ר' גדליה,
וכשבאתי לנחם, הוא שאלני אם אני זוכר את הסיפור,
שאספרו שם, כי לדעתו זה משקף חזק את הנפטר.

[דעת לנבון ייקל, שאין לחקות הנהגות כאלו,
ואולי אף יש להתרחק מהגדרות חריפות שכאלו.
ר' גדליה איננו מודל לחיקוי כידוע.
לא היה חסר הרבה, שייגרם נזק עצום משיחה שכזו.
רגלי חסידיו ישמור.
אבל ללמוד מזה משהו, אפשר בהחלט].

ג.
מונח בזכרוני ששמעתי פעם מישהו שואל את ר' גדליה על הקריאת שמע של הרב מבריסק.
ר' גדליה אמר לו:
אילו מישהו היה שואל אותי איך היה נראה הק"ש של הרמב"ן,
הייתי אומר לו שאין לי מושג.
אבל הייתי מוצא את עצמי מוסיף,
אבל את הק"ש של הרב מבריסק כן זכיתי לשמוע...

העירוני שהגרמ"מ שולזינגר מביא שהגר"ח שמואלביץ אמר זאת.
א"כ, לכאורה מסתבר שאני באמת טעיתי ודמיינתי שיחה שלא היתה ולא נבראה.
ויתכן שר' גדליה רק ציטט שמישהו אמר כך].

ד.
שמעתי פעם מהג"ר יוסף רוט זצ"ל,
שהוא היה החברותא שלו תקופה מסויימת בכולל יהוד.
הם היו נוסעים מיד בצאת השבת, וחוזרים קרוב לכניסת השבת הבאה.
ר' גדליה היה לומד אז במיצוי כל כוחותיו ממש, פיזית וחשיבתית.
כדרך רבו המובהק מרנא החזו"א.
והיה גם כותב אז הכל.

מספר הגר"י: יום אחד בבוקר, אנו לומדים ור' גדליה לא קולט,
פשוט לא קולט כלום..
והוא עמל וקורא שוב ושוב, מזיע מאד,
מתייגע בכל כוחותיו ולא מבין כלום. ממש כפשוטו.

בשלב מסויים הוא אמר לי שאולי הוא לא מרגיש טוב.
אחרת אין לו הסבר למה הוא לא קולט כלום.
הבאתי לו מד חום, והיה לו 41 מעלות !
נסעתי איתו משם למיון [לא זוכר כבר למה היתה סיבה לעשות זאת].
שאלתי אותו איך יתכן שאתה חולה כל כך ואתה לא מרגיש זאת.
הוא ענה לי כשאני לומד, אני נותן את כל הכוחות עד הסוף,
אני לא מסוגל להרגיש כלום.

הגר"י היה מתפעל שאדם בחום כזה גבוה,
מסוגל להתיישב ללמוד,
ולהתאמץ בכוחות על אנושיים,
על דברים פשוטים של הבנת הנקרא.
ולא זה מה שמפריע לו.
כי זה מה שצריך כרגע לעמול.
זה רק "היכי תימצי" לדעת שכנראה הוא חולה...

ה.
ידוע שאחרי פטירת הרבנית, הוא החל לשנות את כל דרך לימודו.
באיזשהו שלב הוא החליט שכל הלימוד הקודם שלו, אינו אמת.
וזרק לגניזה את כל כתביו !
אותם כתבים שכתב בדם התמצית במשך עשרות שנים.
ממש את כל מפעל חייו שלא ישן בהם כלל בלשון המעטה.
ידוע שהחזו"א אמר על המחברת "כלים" שלו, שזה הרבה יותר טוב מחזו"א כלים.
האמת הנוקבת שלו, היתה לגמרי לא במושגי דורינו.
החידושי ר' גדליה שהוציאו,
זה ממה שר' בערל וינטרויב הוציא מהגניזה ושמר אצלו.
לעת זקנה בחולשתו, הוא נעתר שידפיסו זאת, לאחר שכנועים ממושכים.

ו.
במשך שנים רבות הוא היה מורה ההוראה של השכונה.
כל גדולי תלמידי החזו"א שאלו אותו את כל השאלות.
כולל מרן הסטייפלר ומשפחתו.

כששינה את דרך לימודו והתעסק פחות בפוסקים,
קרה שהורה איזו הוראה, והחליט בעצמו שטעה.
הוא חזר על כל ספר "חכמת אדם" ביום אחד,
והמשיך להורות.
כעבור כמה זמן, שוב טעה במשהו, לדעתו.

הוא כתב פתק על דלת ביתו,
בערך כך:
אני לא רב רשמי כאן ואינני מקבל משכורת,
אני לא חייב לענות,
ואני מבקש מעתה לא לשאול אותי שאלות בהלכה.
ומאז, לא ענה יותר בהלכה למעשה.
לא יאומן עד היכן הגיעה האמת שלו.

ז.
שמעתי ממנו כמה פעמים על כמה מהספרים שמקובלים בכלל ישראל.
שזה רק בבחינת אם קבלה נקבל,
והקבלה בנויה על סיפורים שבעל פה,
שמעורבים בהם סיפורי בדים למכביר שנובעים מהחסידות של תלמידים שוטים.
אבל הנכון שצריך להעריך ספרים לפי מה שאנו רואים בעינינו.
ואז מגלים שיש כמה ספרים שמאד מקובלים,
אבל הם שטחיים מאד, ובעלי סברא לא ישרה.
[לא שייך בכלל לחזור על השמות שאמר,
גם לא בפרטי. מחילה מראש].

אצל אדם אחר שידבר כך, זה פשוט שחצנות ורעות רוח,
אבל האמת שלו היתה גבוה מעל גבוה,
והוא היה מוכן לשלם כל מחיר, ממש, על האמת שלו.
והוא גם שילם מחירים נוראים.

ח.
בין השאר היו לו דעות לא מקובלות בכל מיני עניינים השקפתיים,
על חכמת הנסתר, על תורה ומדע וכו',
כבוד א' הסתר דבר, וכבוד חכמים וכו', ולכן לא אפרט [גם לא בפרטי וכנ"ל],
ואם מישהו שאלו מתוך ביקוש אמת, הוא לא נמנע מלומר את כל אשר על לבו.
אמת לא מטייחים.
ואם האמת שלו מוזרה, זה לא עניינו, ואין שום מחיר שיסתום לו את הפה ובעיקר את השכל.

בשנים האחרונות הוא עסק הרבה בניסיון להבין טעמא דקרא בכל נושא,
ואיך כל הגמרא נרמזת במשנה וכל התורה שבעל פה נרמזת במקראות.
ומה ההיגיון במדות שהתורה נדרשת בהן.
מה הרעיון המרכזי וההיגיון בכל מצוה שבתורה, ובגזירות חכמים שונות.
מדוע רבי חילק נושאים כך ולא אחרת.

הוא לא הבין איך אפשר לפרש רמב"ם במשנה תורה,
בלי לדעת על בוריו את שיטת החשיבה של הרמב"ם אותה הוא מלמד במורה.
הוא נעזר גם בספרי פילוסופיה מסויימים שהוא מאד אחז מהם.
לדעתו היו כמה מהם שידעו לחשוב והגיעו לאמיתות חשובות,
ויש לקבל את האמת ממי שאמרה.

[ראיתי פעם קבוצה של גרמנים גויים מדברים איתו על תורתו של א' בשם הגל,
דומני שהוא דיבר עמם גרמנית רצוצה מעורבת באנגלית.
לא שהבנתי משהו, רק שכך אמרו לי בני הבית.
הוא דיבר עמם בכבוד,
כדרכו להעריך כל אדם אם הוא טוב בתחומו באמת.
הם סיפרו שעומד להיערך כנס גדול בתורת ההוא,
והם באים לחלוב קצת מר' גדליה איזו תובנה מקורית בשיטתו, כדי להביאה בכנס.
הם צחקו על המקומיים שלא יודעים איזה "גדול בקרבם"...].

אין צריך לומר כמה זה עוף מוזר.
ועוד ממי שעמד ממש בראש ובלב הקוצנזוס הכי הכי.
והמשיך לחיות פיזית ממש בשכונה,
בבנין הקדוש של ידידי נפשו: ר' חיים, ור' יודל שפירא, ור' ישראל אליהו וכו',
להמשיך להתפלל כל התפילות בלדרמן,
להשתתף בכל השלום זכר'ס והקידושים,
ולשוחח עם כל אדם [מבקש אמת] בכל נושא בלי מחיצות ובלי צנזורות וכו' וכו'.

הוא נרדף והושפל בצורה שלא ניתנת לתיאור,
והוא יכל למנוע את זה בקלי קלות.
אלא שהוא רצה לחיות עם האמת שלו, ולשלם כל מחיר.

ט.
הוא אמר פעם למישהו, שעיקר האמונה שכל התורה המצוייה עתה בידנו וכו',
זה מתייחס רק לתורה שעוברת במסורת בידי כל חכמי ישראל,
ולכן מי שלא מקבל חלקים מסויימים בתורת הנסתר,
יתכן שהוא שוטה, אבל כופר איננו.

ההוא מאד נרעש והלך לסטייפלר,
בתחילה הוא רק אמר את הדברים, מסתמא הוא סילף אותם קצת,
ובאמת הסטייפלר החל לומר דברים חריפים,
אבל כשההוא אמר שזה ר' גדליה וצריך לאסור את יינו,
הסטייפלר שאג עליו שאגות נוראיות, מבזה תלמיד חכם !
ולא נחה דעתו עד שעמד ודחפו במקלו עד מחוץ לחצירו,
תוך כדי שצועק עליו שוב ושוב.

י.
ושוב מעשה ביהודי אחר שנרעש ממנו מאד,
והחל לשבור בפניו חביות יין שלו.
ההוא עשה זאת בזעם נורא.
ר' גדליה עמד וחייך. לא ניסה בכלל למונעו.
[תורת ההשתדלות שלו לצד ביטחון, זה בכלל משהו מופלא לעצמו].
פתאום ר' גדליה שאל אותו, לדעתך אתה עושה מצוה?
ההוא צעק, בוודאי !
אמר לו ר' גדליה אם כן, מדוע אינך עושה זאת בשמחה?...

יא.
סיפור מתקופה קדומה.
סיפר לי מו"ח זצ"ל שאחר נישואיו, המשפחה התרחבה, האשה לא עבדה,
והוא נאלץ לקחת הלוואות.
החזו"א שמע מזה ודיבר איתו שצריך לעשות מאמץ לא ללוות.
מו"ח טען שזה לא שייך.
החזו"א אמר לו תראה איך ר' גדליה יש לו משפחה כמוך, והוא לא לוקח מהכולל כלום, והוא לא חייב אגורה.
מו"ח אמר לי שהאמת שר' גדליה קיבל מאכלים מהמושב של הוריו ועוד,
אבל הוא לא ענה לחזו"א כלום, דמאן דנצח למלכא וכו'.
[באמת אחר פטירת מרן החזו"א, נסע מו"ח לחו"ל להתפרנס כדי לא להיות בעל חוב].

אבל החזו"א בכל זאת צדק...
היתה תקופה שזה כבר לא הספיק לר' גדליה,
אזי הוא היה יוצא ליפו בכל יום ראשון ועובד שם בבנין. כפשוטו ממש.
בדרך כלל באמצע יום שני כבר היה מצטבר לו הסכום הנדרש לאותו שבוע.
הוא היה גובה את המגיע לו, מוסר לאשתו, וחוזר לכולל ללמוד בשקידה נוראה עד מוצ"ש.

זה כבר מפורסם ששיטתו של ר' גדליה כהרמב"ם שאין להתפרנס מכתרה של תורה.
כל חייו היה מתפרנס מיגיע כפיו.
ויש חוג מסויים שהולך בדרכו בזה.

יב.
חמותי סיפרה לי שבשבת זכור היא התאמצה ללכת לשמוע.
שכנתה הרבנית נדל ע"ה מאד התפלאה.
בעלה אמר שהיא לא חייבת ואין שום ענין...

בלי קשר, [מלבד שזה סיפורי שכנות],
יום א' הרבנית נדל באה ללוות קצת מזונות, או קמח לאפייה.
כי היא שמה לב שא' הבנים הקטנים שלה, בגיל 5 או 6,
סיים לקרוא בתנ"ך עד סוף מלכים, והיא רוצה לעשות לו סיום קטן בבית...

יג.
ר' גדליה סבר שהיות שילדים רגישים, חייבים לפרוק. כמו מבוגרים בעצם.
ואם הם טיפוסים שתקנים, לא פורקים בדיבורים, זה מסוכן.
והעצה, אם זה שייך, שילמדו לנגן באיזה כלי.
וישחררו הקיטור על ידי הנגינה.
אחרת זה מסוכן לבריאות נפשם.
וכדרכו, אין צריך להתחשב במה יאמרו.
דומני שבמשפחתו זה באמת נפוץ יודעי נגן יותר מהמצוי בדרך כלל במחוזותינו.

אגב. ר' גדליה עצמו היה מרבה לשיר.
הוא היה שר נכון ומכל ליבו.
אני זוכר אותו בשמחות מזיל דמעות כמים בכל מיני שירים,
לפעמים בגלל המילים ולפעמים בגלל הניגון.
בדרך כלל בשירים שקשורים לאמונה.
אני זוכר אותו פעם מתייפח ממש בשירת האדרת והאמונה.

פעם הוא נהנה מהשירה של איזה אברך צעיר.
בליל שבת הוא דפק בדלת של ההוא,
אם הוא לא סיים עדיין, הוא בא לשיר איתו...

יד.
היה בחור אחד ממשפחה פשוטה.
להוריו היתה איזו חנות באיזור גן וורשא.
הבחור למד בישיבה תיכונית וחשקה נפשו בתורה. בעל כישרון עצום.
הוא הפסיק ללכת לתיכון, וישב לבדו בהליגמן ולמד יומם ולילה.
ר' גדליה נזדמן שם ושוחח עמו. אולי הבחור התחיל.
ר' גדליה מאד נהנה מהישרות והאמת והמקוריות של הבחור.
[היום הוא ת"ח עצום למרות שאיננו מפורסם יחסית].
במשך תקופה ארוכה ר' גדליה היה צועד יום יום בצהרים מביתו עד הליגמן,
ויושב ליד הבחור ומדבר עמו בלימוד [אולי לא רק].
לקח זמן עד שנודע לבחור מי הוא האיש הזה ומה משמעות הדבר...

טו.
לסיום. שיחת חולין קטנה.

שמעתי פעם באיזה קידוש, מישהו דן עם ר' גדליה על חכמת הגיאולוגיה אם זה בהכרח כפירה וכו'.
ר' גדליה אמר לו שיש בשוייץ שרשרת הרים שבראש כל א' אגם,
ובכל האגמים יש זן מסויים של דגים. שנמצא רק בהם.
ולכאורה אין שום דרך שהם יכולים להגיע מא' לשני. הם לא שוחים נגד הזרם בתוך המפלים.
אם נאמר שההרים היו מישור והתקפלו וכו', זה מסביר את זה הכי טוב.

כמובן ההוא טען שההתקפלות הזו דורשת מדי הרבה שנים ולכן זה כפירה.
אז ר' גדליה אמר לו אז איך אתה מסביר זאת.
האם הקב"ה ברא מהזן הזה יותר מזוג א' והוא פיזר אותם, זוג כאן וזוג כאן?
ההוא אמר שמוצא חן בעיניו ההסבר הזה. למה לא?
דומני שר' גדליה אמר לו שזה אולי יותר כפירה,
כי במקראות משמע שנברא רק זוג אחד מכל זן.

ר' גדליה אמר לו אילו היתה לי בעיה עם הגיאולוגיה כמוך,
הייתי מסביר שביצי הדגים נדבקו בכפות רגלי הדובים והם העלו אותם מהר להר.
או שבעלי חיים בלעו את הביצים ופלטו אותם דרך מערכת העיכול בהר השני.

[תם ולא נשלם.
מזכיר שלא רק שאולי אני לא מדייק, אלא בטוח שכך. זמן רב. דמיונות ובלבולים.
ואשמח למחוק או לתקן מה שצריך.
הרבה זמן בער בי הרצון לכתוב על ר' גדליה וזה היה לי מאד קשה.
אקוה שיהא לתועלת, ובעיקר שלא ייצא חלילה מכשול מתחת ידי.
אולי יש סיפורים ידועים, או שצריך למוחקם, נא אל תמנעו טוב דעתכם].

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' מאי 07, 2019 12:36 pm

הרה"ג השוחט,
יישר כוח על הדברים הנפלאים שכתבת. שפתיים ישק!

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' מאי 07, 2019 12:57 pm

יישר כח על הדברים הנפלאים.

לגבי תורת הנסתר, ידועה אכן המחלוקת על כת הדרדעים האם נחבים כופרים. כך שמצינו חברים לדעתו זו (אלא אם כן היה כן היה כאן משהו יותר רידיקלי...).

לגבי הסיפור הסטייפלר, כפי הנשמע היתה זו רוטינה קבועה בקשר לדעותיו המקוריות של רבי גדליה, שהסטייפלר היה כועס עד שנודע לזהות אומרן. (היה כאן סיפור דומה בפורום על דעה אחרת, שטען שבזיון כתבי הקודש הוא דווקא בעיני אנשים, אבל אם יהיה ספר תורה באי בודד על הרצפה אינו נחשב לבזיון. אבל אולי כדרך מעשיות להשתבש).

לגבי הגותם של הפילוסופים, שמעתי פעם שהיו לו הרבה ספרים כאלו, אך בספריו של הטמא שפי"ן לא קרא, בגלל החרם.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' מאי 07, 2019 1:29 pm

לרבנים המגיבים. לפי השעה שהגבתם. זה היה בטרם סיימתי. הביטו נא בקטעים האחרונים.

לא רציתי לפרט בפנים על הפילוסופיה.
בעיקר הוא אחז מקאנט.
היתה תקופה שהוא היה פותח את יומו בבוקר השכם בלימוד וחשיבה על קטע מספרו...

לגבי הנסתר. אני חושב שדעתו היתה קצת שונה מהדרדעים.
אבל אינני מומחה מספיק.
הוא סבר שזו שטות לחשוב שאפשר להפיל בפח אנשים כמו האריז"ל והגר"א.
ושיש דרכים להסתדר עם התמיהות של המטפחת ספרים וכו',
אבל הוא אחז שלא חייבים לקבל את החלק הזה, ושאין זה בכלל חיוב ידיעת התורה.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ג' מאי 07, 2019 1:37 pm

הרב השוחט,

יש"כ
הדברים נפלאים.

בברכה המשולשת

תודה רבה הרה"ג השוחט שליט"א
וייש"כ גדול

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' מאי 07, 2019 1:47 pm

.השוחט כתב:לרבנים המגיבים. לפי השעה שהגבתם. זה היה בטרם סיימתי. הביטו נא בקטעים האחרונים.

לא רציתי לפרט בפנים על הפילוסופיה.
בעיקר הוא אחז מקאנט.
היתה תקופה שהוא היה פותח את יומו בבוקר השכם בלימוד וחשיבה על קטע מספרו...

לגבי הנסתר. אני חושב שדעתו היתה קצת שונה מהדרדעים.
אבל אינני מומחה מספיק.
הוא סבר שזו שטות לחשוב שאפשר להפיל בפח אנשים כמו האריז"ל והגר"א.
ושיש דרכים להסתדר עם התמיהות של המטפחת ספרים וכו',
אבל הוא אחז שלא חייבים לקבל את החלק הזה, ושאין זה בכלל חיוב ידיעת התורה.

רק רציתי להבהיר. לא חשבתי שהוא סבר כהדרדרעים, אלא שכדעתו שהסובר כך אינו נחשב כופר מצינו אצל עוד פוסקים. אם כי אלו האמינו בתורת הקבלה ללא פקפוק כלל.

יישר כח גם על הדברים הנוספים.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' מאי 07, 2019 3:49 pm

הרב השוחט, תבורך מפי עליון.

פרנקל תאומים כתב:יש מי מהחכמים שיכול ומוכן להעלות תמונות של זיו פני נשוא האשכול?

מספר תמונות מכתבה של יוסף מאיר האס, 'ארי במסתרים', המבשר התורני, ט"ו סיון תשע"ד

: 0.png (983.43 KiB) נצפה 15273 פעמים

: 1.png (526.39 KiB) נצפה 15273 פעמים

: 2.png (805.05 KiB) נצפה 15273 פעמים

: 3.png (810.24 KiB) נצפה 15273 פעמים

: 4הפגנה נגד חילול קברים ביפו.png (813.73 KiB) נצפה 15273 פעמים

: 5בית העלמין בני ברק.png (1.29 MiB) נצפה 15273 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר