מרן הבית ישראל זי"ע - זכרונות

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' מרץ 11, 2019 9:52 pm

מתפעל כתב:לגבי ביקור הרבי אמרי אמת במערת המכפילה, יש מר' שמאי גינזבורג פירוט בזכרונותיו ואולי זה מופיע גם בסר שיצא לאור עליו. הרי הוא עצמו היה שם ונעצר.

אכן, מובא בהרחבה בספר 'גאון וחסיד' על ר' שמאי גינזבורג.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' מרץ 12, 2019 12:17 am

בן ירושלים כתב:רבינו השוחט המפליא לעשות. ייש"כ עצום.
סיפר לי ידיד שהוא רב'ה בחידר שפעם היה בטיול עם תלמידיו במירון אצל רשב"י. כשיצאו ביקש חסיד גור לתפוס טרמפ עם בנו.
כשעלו לאוטובוס התפתחה שיחה ואותו חסיד סיפר ששנים רבות היה חשוך בנים. מקובל היה בגור שבשעה שהב"י מגיע למירון נפתחים שערי שמים לתפילותיו. היתה קבוצה של חשוכי בנים שכל הזמן התעדכנה מתי הרב'ה נוסע למירון.
יום אחד הגיעה הידיעה שלמחרת השכם בבוקר הרב'ה נוסע למירון. הקבוצה נסעה בעוד לילה והמתינה ב'רשב"י'. הרב'ה הגיע במונית ובצעדים מהירים ניגש לציון והתפלל מעט. הקבוצה כולה הסתתרה קצת מרחוק מאימת הרב'ה.
כשסיים הרב'ה פנה ואמר בקול: מישהו צריך להתברך?
כל הממתינים מיהרו והרב'ה בירך אותם.
זו היתה השנה האחרונה לחייו. "והנה", סיים אותו חסיד, נולד בני יחידי זה ושמו שמעון ישראל".
במענה לשאלה אמר שכל הקבוצה ההיא נפקדה מלבד אחד.

ומענין לענין. בימים אלה עומד לצאת ספר 'דרך אבות' על חייו, הנהגותיו ואמרותיו של רבי אריה לוין זצ"ל ומשפחתו (לקראת היארצייט החמישים). יש שם כמה וכמה סיפורים על הקשר החזק בין רבי אריה לבית ישראל.
ועוד משהו. חתנו של ר' אריה - רבי שמואל אהרן יודלביץ התגורר במקור ברוך , די סמוך לרב'ה הב"י. לפעמים בליל שבת הרב'ה היה נעמד סמוך לביתו כדי לשמוע את הקידוש שלו ולענות אמן.

הברכות לחשוכי בנים היה דבר מפורסם בזמנו.
דומני שהרבי היה מברך במרפסת הקטנה הצמודה לציון.
גם במשפחתי יש קרוב שהיה חשוך בנים למעלה מעשור.
וכמה פעמים לא הצליח להגיע בזמן.
בשנה האחרונה הגיע והרבי כבר ירד במדרגות מהציון.
הרבי ראה אותו ועלה בחזרה ונעמד במקום ושם בירכו.
ואכן נושע בשנה ההיא.
יתכן שזה אותו סיפור שאתה מספר.
אלא שבמקרה שאני מדבר בשנה ההיא נולדה בת תחילה, ואחר כך נולד ישראל שמעון (ע"ש הרבי ורשב"י), ואח"כ עוד בן.

הרבי היה רגיל להקשיב להרבה צדיקים...
הוא הכיר את כל החלונות בירושלים של אנשי מעלה מכל החוגים והעדות.
יש שהקשיב באשמורת הבוקר ללימודם
יש לתיקון חצות שלהם.
ויש לקידוש שלהם. ועוד כל מיני עבודות.
יש ממנו התבטאות על הקידוש של החלקת יהושע מביאלה, שהס"מ לא מניח להתקרב לשם בזמן הקידוש ביודעו מה זה יכול לפעול אצל יהודים.
אבל דומני שאלו דברים שכבר נדפסו ופורסמו.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' מרץ 12, 2019 12:22 am

בן ירושלים כתב:גם אני שמעתי על הביקור של הב"י בנחום אבלים.
כנ"ל- המספר אמר שהיה שם אצל רשב"י זמן קצר מאד.
פעם הב"י אמר שההגדרה "הצדיק הירושלמי" אכן תואמת לר' אריה שכן ירושלים לא נתחלקה לשבטים ור' אריה לא שייך לאף קבוצה או מפלגה אלא לכלל ישראל.

ידוע שהיו הזדמנויות נדירות [אולי בהקפות] שהב"י היה נאנח ולפעמים מזכיר את לייבלה שלו וכדומה.
וראו שזה כל הזמן בוער בפנים, רק כבוש ביד חזקה.

אני זוכר ששמעתי עוד בחייו, אבל לא בטוח שהמקור מוסמך, שפעם אחת הוא טרח עד מירון. נכנס, הניח את הכובע על הציון, ומיד חבשו ויצא בזריזות מהמקום.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' מרץ 12, 2019 1:28 am

יט.
משפחה אחת היתה בירושלים. בנים טובים מאד. אבי המשפחה נכנס לאיזה עסק גדול שהיו בו אנשים רבים, לא אוירה של בית יהודי שמור.
הילדים מטבע הדברים התחילו להסתובב שם.
אאמו"ר זצ"ל חשש להם. הלך לב"י, למרות שלמשפחה לא היה שום קשר, וסיפר לרבי.
הב"י יזם בחכמה שהבן הגדול יגיע אליו.
[היה איזו שמחה, בר מצוה של הבן הצעיר, ורצו להיכנס, הוא ארגן שישלחו את הבן הגדול לשאול מתי אפשר להיכנס,
וציוה שכשהבן הזה יגיע יכניסוהו לקו"פ].
הבן הגדול, כבן טו בערך, הגיע והרבי משכו בחבלי אהבה, ואחר כך את אחיו הצעיר.
בתחילה זה קצת חרק, אבל הרבי לא שכח אותם עד שנקשרו.
ועשה מהם בני עלייה חשובים. בחורים חסידיים שמורים היטב.

כ.
באיזה עיוכ"פ מישהו פגע בבן הצעיר. אולי בקשר למשפחתו.
הרבי שם לב [או שמישהו הלשין], הכריח את הנער הצעיר לספר לו מה אמרו ומי אמר.
הנער לא ידע את שם הפוגע.
הרבי אמר לו אני אכנס עמך לבית מדרש נסתובב ותצביע לי על ההוא...
לא יודע אם הרבי בכלל דיבר עם ההוא, אבל כמובן הבעיות נגמרו...
לא יאומן. ביום כמו עיוכ"פ, מן ההר אל העם. עבור בעיה פרטית של ילד.

כא.
ראיתי שהזכירו את הסיפור עם הבחור שהרבי אמר לו לכתוב מחו"ל.
סיפור ששמעתי מר' מיילך בידרמן. אולי זה נדפס.
בחור היה צריך לנסוע לשוייץ לענין רפואי.
כשנפרד הרבי הראה לו שעון שויצרי ישן שיש לו ולא עובד כבר.
ביקש מהבחור שבהיותו בשוייץ יראה להשיג לו בדיוק כזה.
הבחור לא הצליח להשיג כזה. הוא היה בקשר עם א' הגבאים אולי אפשר דומה מאד.
הגבאי אמר בשם הרבי שצריך דוקא בדיוק כזה. ושיתאמץ עבור כך.
כמובן בכל מקום שהבחור היה, חוץ מהטיפול, הוא היה עסוק כל הזמן לחפש לרבי שעון...
למעשה לא הצליח. כששב ארצה, נכנס בראש חפוי.
הרבי אמר לו, שטיא, שמא לשעון הייתי צריך? לא נצרכתי אלא לכך שלא תסיח דעת ממני כל שהותך שם....

כב.
אגב. סיפור על הל"ש.
יהודי שלמד איתי בשיעור דף היומי שנים רבות.
היה חילוני גמור.
גר כמה שנים בשבדיה או דנמרק וכמעט נשא שם גויה רח"ל.
[אביה, השותף שלו בעסקים, אמר לו שלמרות שזה אושר גדול בשבילו, אבל כחבר הוא מוכרח לייעץ לו שלא כדאי לו לדלל את הדם היהודי שלו.
וה' חישב מחשבות לבל ידח ממנו נידח].
חזר לארץ. היה טכנאי מסוקים. משהו כזה בערך.
יום אחד הסתובב בחצור. ראה ברחוב את הל"ש, כבר בהנהגה, אבל לבד או כמעט לבד.
הל"ש שוחח איתו מעט וביקש ממנו לעלות לביתו לערב לשוחח בנחת.
הוא עלה, כמובן בלי לדעת בכלל שהוא מדבר עם מלך בישראל, שלרמז קטן ממנו יצייתו רבבות חסידים.
הל"ש ביקש ממנו לספר את כל הקורות עמו כל ימי חייו.
זה לקח 2 לילות. לא יאומן כי יסופר.
והבחור שב בתשובה שלימה ונעשה א' מאנ"ש.
כמובן אני מעיד זאת מפי בעל המעשה.
יהודי יקר עם זכויות עצומות. [גם אם מישהו מזהה אין נכון לפרט כמובן].

נספח לסיפור הזה.
בתקופה שלמדנו יחד. אשתו נפטרה. הוא נותר לבדו ללא זש"ק.
הפסיק לבוא לשיעור.
הלכתי לביתו לבקרו וראיתיו שבור ומיואש. כמה שניסיתי לדבר על לבו לא הצלחתי.
הלכתי להלשין למי שהיכולת בידו. סיפרתי. נאמר לי שעשיתי נכון שבאתי לומר ושבס"ד זה יטופל.
למחרת הוא שב ללמוד...
עד שעזב את עירנו לטובת עיר אחרת.

[אגב. הל"ש היה מתאכסן לפעמים באכסניה של זקנתי בנתניה.
זכיתי להכירו מאד מקרוב מהימים שההנהגה לא היתה בכיוון.
וגם שמעתי מהוריי עוד דברים מאז.
דברים מדהימים ביותר.
אבל כמה שאני נפעם, אולי זה רגיש. אז גוזרני שתיקה ע"ע בל"נ].

כג.
הזכירו על הדאגה הרחימאית לכל יחיד.
אני מכיר סיפור על אחד שהתייעץ על דירה מסויימת בירושלים אם לרוכשה.
הרבי אמר לו לבוא מחר. הוא צריך להתיישב בענין.
פלא.
למחרת בא. הרבי אמר לו לפנות בוקר עברתי במיוחד ליד הדירה ובדקתי מכל הכיוונים ועצתי כך וכך...
אולי זה כבר נדפס. אם כן אפשר למחוק. [משתדל לכתוב רק דברים שדומני שלא פורסמו].

כד.
הזכירו איך הרבי היה מעל הכיתתיות. שמח להכיר כל גדול גם מחוגים שונים מאד ממה שהורגל.
וגם ידע להעריך. ולהיות בקשר קרוב אמיתי.
אני זוכר שהרב אברמסקי היה חולה, בשלהי תשל"ו, והרבי הגיע כל יום לבקרו. לפעמים כמה פעמים ביום.
בדרך כלל לא נתנו להיכנס. חלק מהזמן שמר ר' משה טיקוצ'ינסקי המשגיח של סלבודקא.
כשהרבי היה מגיע כמובן היה לשומרים מאד לא נעים,
אבל הרבי מיד היה אומר שאין שום צורך שייכנס. הוא רק מגיע לשאול לשלומו ולהתפלל בקירוב מקום.
פעם אחת הרבי אמר להם תדעו שאני "ממש חסיד" של הרב אברמסקי,
ואם תקראו את ההקדמה שלו לתוספתא טהרות, תבינו כבר למה...

עוד גדול שהופתעתי מאד שביקר אצל הרבי. [מי שמכיר יבין כמה זה מפתיע].
סיפר לי פעם בחור מבוגר ממני קצת, שבא בסוכות והב"י הגיש לו מעט יין.
[אני לא זוכר איך היה בסוכות. אבל הבנתי שזה היה בסוכה. אולי אתם יודעים]
הבחור היסס לשתות מחשש [נערווען] של לישב בסוכה.
הרבי תפס מיד מה הבעיה שלו, ואמר לו הראש ישיבה שלך היה כאן ושתה בלי היסוס...
והכוונה היתה לרבי דוד פוברסקי זצ"ל.

כה.
עוד מענין זה. זה קצת רגיש. אבל אקוה לדלג בס"ד על המשוכות.
לפני עשרות רבות של שנים יצא לאור ספר של א' מגדולי האחרונים על מסכת או שתיים.
מהדורה לא מוכרת עד אז בסגנון כתיבה הרבה יותר רחב ומבואר מהרגיל אצל אותו אחרון.
אני מקדים שזה יצא על ידי רב מובהק גאון גדול בדורו, ויש הסברים פשוטים ומשכנעים מאד מה קרה שם.
אבל אני לא נכנס לפרטים, ומקוה שאף א' לא יאריך במקום שאמרו לקצר.
הגאון ר' שלמה פישר שהיה אז בצעירותו ממש פרסם באיזה עיתון שזה מזוייף.
היות שהגאון ר"ש הנ"ל לא היה אז מפורסם, והמו"ל היה מאד ידוע לטובה, מישהו [שהיה קשור עם הרבי] חרה אפו וכתב נגדו בעיתון מאד בחריפות.
[פשוט שאין שום לימוד חובה על הכותב חלילה, ומצידו היה אפשר להבין אותו].
באותו בוקר שהדברים פורסמו, בשעה מוקדמת הכותב נקרא לבית הרבי.
הרבי אמר לו שהוא מבזה ת"ח, ואין רפואה למכתו, אלא אם כן יקבל נזיפה כדין והגר"ש ימחל לו במחילה גמורה.
[דומני שהוא הורה לו ללכת בחליצת מנעלים מרחוב רלב"ח עד למקום שהותו של הגר"ש].

הסיפור הזה ממתין להתבררותו. כי יש מעוררים שהגר"ש פרסם את דבריו בתשמ"ט [בצפונות], ואז הב"י עצמו כבר לא היה בחיי חיותו, והת"ח שאז הגיב לא זוכר התערבות כזו. אלא שיתכן [אם כל הענין איננו טעות מעיקרו] שהיה עוד סיפור בחיי הרבי. ומשום אל תשכן באהליך עוולה, נתחייבתי לרשום שכל הסיפור הזה מוטל בספק.

כו.
יהודי נכנס לרבי עם בעל תשובה. החל לשאול כמה שאלות מיוחדות הנצרכות לבעלי תשובה.
תוך כדי שיחה היהודי הזה חשש שהרבי חושב שגם הוא עצמו בעל תשובה.
הוא אמר לרבי, אני עצמי לא בעל תשובה. הרבי מיד הגיב "מדוע באמת לא?"...

נ.ב. חכ"א כתב שזה ידוע לו על הל"ש. הבוחר יבחר ומשנה לא זזה ממקומה עד לבירור גמור.

ודי בזה עד ל"הודעה" חדשה.
ושוב ייש"כ עצום לכל המגיבים בפירגון בכל הערוצים.
ולא פחות ייש"כ למתקנים ומעירים על מה שצריך לתקן.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' מרץ 12, 2019 5:18 am

כג.
הזכירו על הדאגה הרחימאית לכל יחיד.
אני מכיר סיפור על אחד שהתייעץ על דירה מסויימת בירושלים אם לרוכשה.
הרבי אמר לו לבוא מחר. הוא צריך להתיישב בענין.
פלא.
למחרת בא. הרבי אמר לו לפנות בוקר עברתי במיוחד ליד הדירה ובדקתי מכל הכיוונים ועצתי כך וכך...
אולי זה כבר נדפס. אם כן אפשר למחוק. [משתדל לכתוב רק דברים שדומני שלא פורסמו].

שמעתי מפי בעל המעשה הרב אברהם אטלס ז'ל. אבל זה שהרבי הלך לבדוק את הדירה, לא אמר זאת בעצמו על עצמו, אלא שהרב אטלס ז'ל שמע מפי אחרים שראו את הרבי מטייל באותו רחוב ובוחן את הבית. כמובן שיתכן שהנהגת הרבי חזרה על עצמה במקרים נוספים ושם הפרטים היו אחרים. ובהזדמנות זו אצטרף לאומרי יישר כוח ל'השוחט' על הבאת הדברים וניסוחם רב החן.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ג' מרץ 12, 2019 10:48 am

שמעתי מהאדמו"ר מטריסק שליט"א שבשנים עברו הגר"ש אויערבאך היה מגיע ל'סליחות' הראשונות אצל הב"י. האדמו"ר הוסיף ששמע מהמקורבים לרעבע שלמרות שהגר"ש היה צעיר לימים הרעבע כיבד אותו מאד.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ג' מרץ 12, 2019 8:16 pm

בספרו של נפתלי לביא-לאו ז"ל ("עם כלביא") הוא מספר על ההסתובבות שלו בחצר חסידות גור בהגיעו לירושלים אחרי השואה, בחיי חיותו של אדמו"ר הא"א זי"ע שאביו הגרמ"ח לאו הי"ד היה קרוב אליו לפני המלחמה. הא"א אגב, הוא שהורה לו לפנות לישיבת לומז'ה, נפתלי רצה לחזור ללמוד בישיבה כמו בימים הטובים בטרם יהום הסער, אך הא"א הבחין שנפתלי כבר לא יכול להתאים לישיבה חסידית, והוא אמר לו "כאן כבר לא בשבילך (בישיבת שפ"א), סע לפ"ת לישיבת לומז'ה".

נפתלי "הסתובב" בגור, אבל ליבו לא היה עימו, המאורעות שעברו עליו לא הניחו לו, ושאלות האמונה הציקו לו. בנו של הרבי, הלא הוא ה"בית ישראל" זי"ע הבחין בעלם המיוחס ובסערה הפנימית המתחוללת בתוכו, ויום אחד הוא הציע לו להצטרף עימו לטיול. הם הלכו זה לצד זה הלוך וחזור כשהב"י מגביר את קצב הליכתם שוב ושוב, בלי להוציא הגה מפיו, עד שלפתע הב"י נעצר, הפנה אליו את מבטו הנוקב ושאל: "אתה ראית אותם? אתה ראית זאת בעיניך??!"

נפתלי לא הבין את כוונתו, והוא שאל: את מי? את מה? הב"י שתק קמעה ואז אמר: את המשרפות! נפתלי הגיב בסערת נפש: אם אני ראיתי את המשרפות? בוודאי שאני ראיתי, אני עבדתי במשרפות!! הב"י התעטף שוב בשתיקתו, הסב את מבטו, ופתח שוב בהליכה מהירה כשנפתלי משתרך לצידו בלב שותת דם, הלוך ושוב, הלוך ושוב, עד שלבסוף הב"י נעצר בשנית, הפנה את מבטו לנפתלי, נתן בו שתי עיניים יוקדות, ובקול רך אך חודר עד מעמקי נפש, הוא שאל אותו: "ואת ידו הגדולה של הקב"ה, שסוככה עליך ושהוציאה אותך מתוך עמק הבכא, הגם אותה ראית??".

(אף יבל''ח הגרי"מ לאו מביא את המעשה הזה בספרו "אל תשלח", והוא מציין, שדווקא בגלל עומק השאול והאין אונים בה היו ניצולי השואה נתונים בשנות הזעם, במבט לאחור, א"א היה שלא לראות את יד ה' שגוננה עליהם פעם אחר פעם ושלפה אותם מתוך המוות, היות שבדרך הטבע, לא היה להם שום סיכוי הגיוני לשרוד, הם עמדו בפני שערי המוות פעמים כה רבות, אילולא אדון כל שהשגיח עליהם בכל התלאות, וגאל אותם מן המלתעות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 13, 2019 1:11 am

.השוחט כתב:כה.
עוד מענין זה. זה קצת רגיש. אבל אקוה לדלג בס"ד על המשוכות.
לפני עשרות רבות של שנים יצא לאור ספר של א' מגדולי האחרונים על מסכת או שתיים.
מהדורה לא מוכרת עד אז בסגנון כתיבה הרבה יותר רחב ומבואר מהרגיל אצל אותו אחרון.
אני מקדים שזה יצא על ידי רב מובהק גאון גדול בדורו, ויש הסברים פשוטים ומשכנעים מאד מה קרה שם.
אבל אני לא נכנס לפרטים, ומקוה שאף א' לא יאריך במקום שאמרו לקצר.
הגאון ר' שלמה פישר שהיה אז בצעירותו ממש פרסם באיזה עיתון שזה מזוייף.
היות שהגאון ר"ש הנ"ל לא היה אז מפורסם, והמו"ל היה מאד ידוע לטובה, מישהו [שהיה קשור עם הרבי] חרה אפו וכתב נגדו בעיתון מאד בחריפות.
[פשוט שאין שום לימוד חובה על הכותב חלילה, ומצידו היה אפשר להבין אותו].
באותו בוקר שהדברים פורסמו, בשעה מוקדמת הכותב נקרא לבית הרבי.
הרבי אמר לו שהוא מבזה ת"ח, ואין רפואה למכתו, אלא אם כן יקבל נזיפה כדין והגר"ש ימחל לו במחילה גמורה.
[דומני שהוא הורה לו ללכת בחליצת מנעלים מרחוב רלב"ח עד למקום שהותו של הגר"ש].

יש"כ על הסיפורים היפים.
יש פה איזה חסרון בסיפור הזה.
ר"ש פישר פרסם את ערעורו על הספר רק בשנת תשמ"ט ולא היה צעיר כלל, והב"י כבר שחל"ח.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 13, 2019 2:41 am

לענ"ד זה לא היה הפעם הראשונה שפירסם.
אלא מיד כשיצאה מהדורה בשני כרכים בני ברק תשל"ד.
דומני הפעם הראשונה שניסו לעשות סדר בדו"ח.
וערער באיזה חוברת, אם אני זוכר נכון על חידושי ברכות שבת חולין וגיטין.
ועוד לענ"ד שאני אישית מכיר את הערעור הרבה לפני תשמ"ט.
וגם קראתי מאמר מחקרי על זה (דומני מחתן של רח"פ בניש בשם מאצנער)
שחלקו לא פורסם.
שמתאים למה שאני זוכר.

והכתבה בעיתון ג"כ קדמה לעניות דעתי.
אבל אם מומחה כמוך אומר, הדבר צריך בדיקה.

[אחרי שקראתי את המאמר
אמרתי להגר"ש שיש הוכחות וכו'
הוא אמר לי מי צריך הוכחות לדבר ברור כשמש בצהרים?]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 13, 2019 3:00 am

החוברת של מאנצר באוצר.
אם המשיב לגר"ש הוא ראד"מ, הרי שהוא אינו יודע על חלקו של הב"י בענין.

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ד' מרץ 13, 2019 9:22 am

סיפור מעניין ששמעתי מהרב יקוב - חבר הפורום, בהקשר לשנים מאדמור"י גור הב"י והל"ש ומי יבוא בסוד קדושים.
מעשה ביהודי שיצא בנו לתרבות רעה, הוא ביקש מהרבי כסדר ברכה לישועה והרבי דחאו שוב ושוב [ושוב, מי יעמוד בסוד קדושים], אחר השבעה נכנס אותו יהודי לרבי הל"ש לקבל מרות, והזכיר בקוויטעל הראשון את משאלותיו ובין הדברים את בנו. נענה הרבי בתנועות ידו כלפי מעלה בלשון הקויטעל " שיעשה תשובה ... שיעשה תשובה... שיעשה תשובה..., כעבור זמן מה החל ההוא לשוב בתשובה שלימה וכהיום הוא מפארי חסידי גור.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 13, 2019 10:43 am

יישר כח, זה יותר מתאים לאשכול על הלב שמחה זצ"ל.

אוסיף סיפור דומה למה שהובא לעיל מציצית בקרי"ש,

אף בדידי הוא עובדה,
מפעם לפעם הגעתי בראשי חודשים שאז הרבי יצא לתפילת שחרית והיה פחות עולם מאשר שבתות. מכיוון שלא הלכתי בזמנו עם חליפה וכובע, הייתי יכול לעמוד קדימה עם הילדים , כבן 15 הייתי ונראה ילד, משורת הילדים יכולתי לראות כבולע בהשתוקקות את הקודש, האי עיר וקדיש, המקרין על הכל יראה עילאית, יראת הרוממות, והעין לא תשבע. כידוע הרבי עמד רוב התפילה ופניו הק' מול העולם. בוחן וסוקר הכל, אין פרט נעלם ממנו.
אני הייתי צריך באותו בקר להשלים מנין אצל סבי זצ"ל שהחל מאוחר יותר ולכן לא התפללתי כלל, רק באתי להסתכל בקדוש ה' מכובד הרבי. והעין לא תשבע...

בקריאת שמע לפתע ניתק הרבי ממקומו וניגש עד אלי כשהוא מראה בציציותיו המוחזקות ביד שמאל בין קמיצה לזרת , כמיתמה עלי, מדוע איני מחזיק הציציות בידי. קפאתי במקום, לא החזקתי הציציות כי לא התפללתי כלל. ואמנם יתכן וכן הייתי צריך על פי דין לקרוא שמע עם העולם, חשבתי שצריך רק לומר שמע ישראל ולא יותר. בכל אופן הרבי ראה שאני לא זז ממקומי, הסתובב וחזר למקומו, אבל מאחור עמד אברך ודפק לי על הגב בהשתאות ומראה על ציציותיו שלו, מדוע איני מוציאם. לחשתי לו: אני לא מתפלל כאן איתכם, רק באתי לראות את הרבי.
לאחר התפילה פנה אלי שוב אותו אברך בשאלה, מדוע אינך מתפלל יחד עם הרבי? מבלי לחשוב הרבה עניתי לו, אני חייב להתפלל במקום אחר להשלים מנין.
להשלים מנין? הזדעק האברך, אתה בר מצוה?
נו, התביישתי ועניתי בשפה רפה, כן. הלה לא הבין מדוע הורי לא קנו לי חליפה וכובע.

אבל רבינו הבית ישראל, נשיא מועצת גדולי התורה, אדמו"ר לאלפים, רואה ילד זר ואיכפת לו מדוע לא מוציא את הציצית בקריאת שמע.

זהו מנהיג. נתן עינו ולבו. גם שם לב, וגם איכפת לו מכל יהודי.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 13, 2019 10:49 am

יש סיפור על אחד מאדמו"רי גור שראה א' שאינו מחזיק ציציותיו, ושלח לקרוא לו שיבוא לקבל ממנו כמה ט"ק, כי הבין שאין לו.
קראתי אותו כמדומני בספר "סדר הליכות היום" שישנו באוצר (מסתמא נדפס בא' המקומות שמחזיקים את הציצית), אז אם מישהו יכול להביא את הדברים - בטח יהיה בזה טעם לשבח.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' מרץ 13, 2019 1:37 pm

א. סיפר לי מישהו שכשהוא היה ילד הוא היה מגיע תמיד למנחה של שבת, ועומד איפה שהילדים. חדא זימנא התפלל במקום אחר, ואעפ"כ בא לראות את תפילתו של הרבי. באמצע ובא לציון הרבי שם לב שהוא לא מתפלל ונעץ בו את עיניו החודרות, הלה -ללא אומר ודברים- פשוט הוציא סידור מהכיס, והתפלל את כל התפילה כולל שמונה עשרה! עד כדי כך היתה האימה הגדולה - שהוא היה בטוח שיש לאדמו"ר עינים בגב. כלשונו. לא הוספתי ולא גרעתי. והוסיף שעכ"ז האהבה אליו היתה כ"כ עצומה, באופן מבהיל איך מתחברות היראה והאהבה. הנ"ל ציין לי שגם אצל הסטייפלר היה כך

ב. סיפר לי מישהו מבוגר יותר, שהרי כידוע הב"י זצ"ל היה אוהב לבקר בהפתעה אצל צדיקים או בישיבות. והנה הנ"ל למד פעם אחת בישיבת פוניבז' ובאמצע הסדר הוא רואה את הבית ישראל נכנס לבית מדרש, הוא נכנס בזריזות כדרכו, אך כיון שראה שהלומדים מסתכלים עליו והפסיקו את הלימוד, מיד עשה אחורה פנה [הוא הגיע עד העמוד].
בפעם אחרת בחור ראה אותו בחוץ, והודיע לציבור, כך שכשהאדמו"ר נכנס כבר כולם עמדו והביטו לעברו, האדמו"ר מיד פנה לאחוריו באומרו 'עכברי רשיעי'.
אאל"ט הוא פגש את המשגיח ר' חצק'ל, שלאחר מעשה סיפר שמאד רצה לדבר אתו אבל הוא היה בדרך לסדר מוסר או משהו כזה אינני זוכר.

בנוגע לסיפור עם הקפה.
כפי שקיבלתי, הסיפור המדויק הוא שהיה בחור שהשתתף בחתונה עד שעה מאד מאוחרת [כאשר לפי הכללים היה אסור לבחורים להשתתף לאחר שעה מסויימת]. לפנות בוקר הוא קם בתמימות כמו כולם, הב"י קרא לו לחדרו [מילתא דשכיחא בפארטאגס], צוה עליו להכין כוס קפה, צוה עליו לשתותה, וכשהנ"ל התחיל לברך סטר הב"י על לחיו, באומרו 'אתה בשרי'!

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 13, 2019 2:26 pm

מתפעל כתב:אבל רבינו הבית ישראל, נשיא מועצת גדולי התורה, אדמו"ר לאלפים, רואה ילד זר ואיכפת לו מדוע לא מוציא את הציצית בקריאת שמע.
זהו מנהיג. נתן עינו ולבו. גם שם לב, וגם איכפת לו מכל יהודי.

אם אתה חושב שהרבי לא ידע בדיוק הנכד של מי אתה, כנראה אתה טועה מאד...
כמובן שעצם הדבר נכון שדאג וחינך כל יהודי באשר הוא.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' מרץ 13, 2019 7:36 pm

יש"כ שוחט
סתם שאלה, האם אתה חסיד גור?

עתניאל בן קנז

בזמנו של הב"י היה אז אדמו"ר צעיר, שנתמנה להנהגה בשנות נערותו.

פעם אחת באמצע הלילה, הופיע הב"י בביתו בהפתעה, נכנס מבלי להודיע, ונכנס ישירות לחדרו של האדמו"ר הצעיר. וראה אותו שוקד על הספרים.
מיד סגר את הדלת ופנה לדרכו. כשהוא מפטיר שרק רצה לראות (יותר נכון 'להראות') האם יודע כיצד נהיים 'רבי'...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' מרץ 13, 2019 9:07 pm

השוחט, בגיל הזה לא חושב שידע מי אני. נכנסתי לפני כן פעם אחת עם הסבא לקבל ברכה לפני הבר מצוה וזהו זה. אבל אולי, יתכן. אני זוכר שעברה בי מחשבה ילדותית, איך יתכן שהרבי שהוא בודאי בעל רוח הקדש, לא יודע שאני לא מתפלל.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 13, 2019 9:25 pm

מתפעל כתב:השוחט, בגיל הזה לא חושב שידע מי אני. נכנסתי לפני כן פעם אחת עם הסבא לקבל ברכה לפני הבר מצוה וזהו זה. אבל אולי, יתכן. אני זוכר שעברה בי מחשבה ילדותית, איך יתכן שהרבי שהוא בודאי בעל רוח הקדש, לא יודע שאני לא מתפלל.

אחרי שקראתי את דבריך. ראשית שמחתי שאנחנו בני חד מזלא.
שנית, חשבתי לעצמי שאולי בגלל שהרבי עניינו היה קדושה, הוא התבטא בעצמו על כך שהענין והעסק שלו זה קדושה, [ר' משה שטרנבוך מביא שהוא אמר לו שלכן יש עניינים שאינו עוסק בהם], וזו סגולה דאורייתא, וראיתם וזכרתם והייתם קדושים, ולא תתורו אחרי עיניכם, לכן חביבה היתה אצלו מצוה זו לעורר בה בני הנעורים.

ו[סתם תשובה] לאליסף. לא, אינני.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' מרץ 13, 2019 10:57 pm

האם רשימותיו של ר"מ שטרנבוך נדפסו בתשובות והנהגות במקום מרוכז? אם כן, אשמח מאד אם יהי' ביד מישהו להעלותם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 13, 2019 11:15 pm

יש מפתחות לפי אישים בלפחות חלק מהכרכים.
במקו"א הוא מספר שהוא למד מסכת שבת עם הב"י.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 13, 2019 11:23 pm

איש_ספר כתב:יש מפתחות לפי אישים בלפחות חלק מהכרכים.
במקו"א הוא מספר שהוא למד מסכת שבת עם הב"י.

וגם כמדומני, הלכות ברכות.

מצליח · הודעהעל ידי **מצליח** » ד' מרץ 13, 2019 11:29 pm

חרסון כתב:האם רשימותיו של ר"מ שטרנבוך נדפסו בתשובות והנהגות במקום מרוכז? אם כן, אשמח מאד אם יהי' ביד מישהו להעלותם.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ה' מרץ 14, 2019 12:29 am

מצליח כתב:
חרסון כתב:האם רשימותיו של ר"מ שטרנבוך נדפסו בתשובות והנהגות במקום מרוכז? אם כן, אשמח מאד אם יהי' ביד מישהו להעלותם.

ייש"כ. אכן לזה נתכוונתי.
דומני שזה לא מתשובות והנהגות אלא ממועדים וזמנים חלק ח' כמו שכתבתי למעלה בתוה"ד.
[בעריכת התשוה"נ הייתי כבר מעורב, ודומני שלא הייתי מניח לו להסתפק רק בדברים קצרים אלו...].

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ה' מרץ 14, 2019 3:42 pm

קיבלתי רשימות ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א - הנהגות והדרכות שראה אצל מרן הבית ישראל זי"ע

עובדות והנהגות
א] סיפר לי כ"ק אדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל", שלמד עם אביו את כל הש"ס עם רש"י מגיל 16 עד גיל 18, ואמר שיש להחזיר עטרה ליושנה ולראות שכולם יעשו כן וילמדו ש"ס כולו בגיל הבחרות.
ב] פעם שאלני בשב"ק אם כבר למדתי את הפרשה עם פירוש רש"י, וכשהשבתי לו שאני טרוד בסדרי לימודו, השיב לי "אני מבקש ממך טובה אישית, תלמד קבוע בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י".
ג] מידי שנה היה רגיל לבקר בערב יום כיפור את מרן הגרי"ז זצ"ל. פעם בשעה ששהיתי בביתו סמוך ליום כיפור, עבר מרן הגרי"ז זצ"ל מתחת חלון חדרו של הרבי זצ"ל, ואמר לי הרבי, "בא נצא לחוץ להרב מבריסק, שהלא ביקור שלי אצל הרב מבריסק בביתו בוודאי מהווה ביטול תורה בשבילו, וא"כ ארוץ אליו עכשיו ואברכהו בקצרה".
ד] פעמים רבות היה נמנע מלהשיב ותפס במידת השתיקה. ואמר לי בשם אביו שאם אינו משיב ומניח להכרעת השואל, זהו גופא התשובה הנכונה לו, וביאר בנו האדמו"ר זצ"ל, שאם מתיר להדיא נראה שהותרה, והשואל עלול להקל יותר מדאי כיון שהותרה הותרה, ולכן סותם ומניחו לשואל כדי שלא יהיה לו תשובה מפורשת שמותר, ואז כשירגיש השואל שאינו רוצה להתיר להדיא, יזהר שתהא אצלו רק כדחויה.
ה] בעניין חשמל בשבת, אמר לי "אני משתוקק להחמיר, אבל איני חופשי לפעול כרצוני, כי אם אנהג כך, אזי החסידים בתל אביב ידמו בליבם שנהפכתי ל"קיצוני" ולא ינהגו על פי הוראותי בשום דבר, ומה אעשה שגם את החומרות שלי צריך אני לשקול במבט של טובת הכלל".
ו] זכורני שפעם הודיעו לו על יהודי אחד מגדולי מתנגדיו ולוחמיו שמת, ואמרו לו שזהו "מופת של הרבי", והוא נזדעזע ונחרד ממש ואמר, אינני גורם ח"ו פורענות ליהודים, ואל תקשרו אותי בשום פנים ואופן לפורענות שבאה על יהודי ח"ו.
ח] פעם ביקש שיביאו לפניו גר צדק כדי שיוכל לקרבו ולאהבו ולקיים מצוות עשה ד"ואהבתם את הגר", ואכן הביאו לפניו גר צדק, והוא דאג לקרבו ולגדלו ולרוממו מאוד עד שהיה בטוח שקיים מצווה זו.
ט]. כשבאתי להיפרד ממנו טרם נסיעתי ללונדון, הוא שאל אותי אם יש לי 'מזונות' לאכול בדרך, והשבתי לו שאינני אוכל מזונות (א.ה. רבינו היה נמנע מלאכול מזונות כדי לצאת מחשש ברכת בורא מיני מזונות לכמה פוסקים), והנה למחרת בשעה ארבע לפנות בוקר מגיע אלי שליח מהרבי עם מיני תרגימה שברכתם שהכל, וסיפר לי שהרבי ביקש מהרבנית ע"ה לאפות במיוחד עוגת שקדים שברכתו שהכל עבור צידה לדרך, והתפעלתי מאוד אז מגודל חסדיו.
י] כשנכנס לביתו החדש ברחוב מלכי ישראל (כשעבר מרחוב דוד ילין) הסתכל על ביתו החדש, ואמר לי, "אל תחשוש, עולם הבא אינני יודע אם יש לי, אבל עולם הזה בוודאי אין לי מעת שנהרגו אשתי וילדי".
יא] "הוא היה קנאי גדול בדעותיו והשקפותיו ואף שילם דמי חבר בעדה החרדית, כן היה מדגיש שאינו שומר טינה או שנאה בליבו לאותם החוגים שסבורים אחרת ממנו וכוונתם לשם שמים, באומרו "גם אני חבר בעדה החרדית ומשלם דמי חבר".
יב] הוא לא ראה עצמו כמנהיג חסידות גור בלבד. פעמים רבות אמר כי הוא רואה את תכליתו וייעודו בעולם הזה בתיקון ענייני קדושה אצל בני הנעורים. משום כך התעניין בנעשה בכל בחור ישיבה וישיבה.
יג] את יחסי הקרבה עם הבחורים אותם רצה לחזק יצר בשיטה חינוכית נפלאה. תחילה היה מזמין את הבחור לשתיית תה בצוותא, בשיחות הראשונות היה משוחח עמו על דא ועל הא, שיחת חולין במילי דעלמא, הבחור היה תמה על כי גדול וקדוש כמוהו מוצא פנאי לשוחח עמו על דברים של מה בכך, אך כך נוצר הקשה העמוק. לאחר כמה שיחות כאלו שהיו בגדר הכשר מצוה נטל את הבחור והחל בשיחות רציניות ונוקבות עד שהצליח לחזקו ביראת ה' טהורה.
יד] היה זהיר מאוד שלא לבטל אחרים מלימוד תורה, במקרים רבים היה משוחח עם בני תורה, ולפתע היה מקצר באומרו "עד כאן היה לצורך ולתועלת, עכשיו לך ללמוד"!
טו] "פעם אחת הוא שאל אותי אודות בחור אחד, וכיון שחשש שאני מפקפק אם להגיד מפני לשון הרע, אמר "דע לך בחדר הזה אין איסור לשון הרע, שהכל לתועלת, וכל מה שאני שומע אני פועל ועושה ובע"ה יהא תמיד בזה תועלת", והוסיף עוד "כל מה שאתה שומע בביתי אסור לספר בחוץ".
טז] פעם אחת שמע כי אחד מאנשי בית המדרש אינו מסכים לשלוח את בנו לישיבה קדושה, אך נודע לו הדבר, מיהר ויצא לבית המדרש בו שהו מאות חסידים, והחל לפסוע בו במהירות מעבר לעבר כשהוא פולט ללא הרף: "אל תחטאו בילד, אל תחטאו בילד, אל תחטאו..." הוא לא הביט כלל לעבר אותו איש, אך הלה הבין, הדברים חלחלו בליבו, ועוד באותו יום שינה את החלטתו.
יז] פעם אחת כשנכנסתי אליו אמר לי, ששמע שיש לי קשר עם רב אחד שיש לו השפעה על בעל הבית אחד שיחזק את גדרי הצניעות בביתו, וביקשני שאדבר עם הרב ההוא להפעיל השפעתו.
(אף שהיהודי ההוא לא היה לו שייכות לגור).
יח] כמה פעמים שמעתי אותו זועק כשהיה נראה לו שהאב אינו מחנך בנו במקום הראוי "הילד איננו ואני אנה אני בא" - אם הילד אינו הולך בדרך הישר והתורה, אנה אני בא הלוא אני האב ארד בכך לבאר שחת.
יט] ענוותנותו היתה מופלאה. גם עם בחורים פשוטים דיבר כדבר איש אל רעהו. הוא אף סירב בכל תוקף לערוך 'שולחן' בערים אחרות. ומשום שחשש שמא יש בכך משום חשש גאווה וכבוד.
כ] אמר לי כמה פעמים שהוא משתוקק מאוד לשמוע ברכת כהנים, שכן התורה נתנה כח לברכתם – בין לצדיקים ובין לאינם צדיקים.

בענייני הלכה
כא] היה זהיר מאוד בדקדוק הלכה, ולא וויתר על שום דקדוק מצוה. וזכורני שבתפילין הקפיד על קלף מיוחד המעובד לשם תפילין לבד בלא שום תנאי, כן גם הקפיד באופן מיוחד בעניין מאכלות אסורות.
כב] גם בזמן תפילה וקריאת שמע הקפיד עד מאוד. קריאת שמע בזמנה, ותפילת מנחה קודם השקיעה דווקא, תקופה ארוכה אף נהג להתפלל עם הנץ החמה כמנהג וותיקין.
כג] במוצאי פסח שלח מיד אחד מבני הבית לקטמון להביא בקבוק בירה מגוי בכדי לאכול חמץ מיד במוצאי פסח. והראה לי מקור לכך מדברי התרגום יונתן בפרשת בא "ברמשא דעשרין ותרין תיכלון חמיע".
כד] התרחק עד מאוד מלפסוק ולהורות בענייני הלכה. ואף בשאלות פשוטות נמנע מלהשיב ואמר שאין זה שייך אליו, ופעם בא אליו מישהו להתייעץ בעניין שלא היה נראה בו נידון הלכתי, אבל הוא זצ"ל הרגיש שיש בזה גם נושא שיש לדון עפ"י הלכה, ולא הסכים להכריע בזה.
כה] אמר לי פעם שאף שאמרו חז"ל (כתובות ס"ז ע"ב) שבכלל מצוות צדקה הוא לתת לעני את כל מחסורו – וגם "סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו" – והגם שאין זה צריך לו לקיומו ההכרחי, מ"מ ממעות מעשר אין לתת אלא לעניים ממש שצריכים את המעות כדי להתקיים, שכן לא תיקנו מעשר לעניין אלא בעניין ממש הצריכים מעות כדי לקיים את גופם. אלא שהוסיף שאינו מורה כן למעשה אף שנראה לו כך מסברא.
כו] היה מקפיד שלא להחליף מעות במעות, וכאשר קיבל מעות חקר ודרש עד שידע בדייקנות למה מיועד הכסף, אם לצדקה, ולאיזה צדקה, ואם אישית בשבילו.
כז] שאלתי אותו בענין שידוך ששמות המחותנים זהים, אם לחשוש לצואת רבי יהודה החסיד שלא לגמור השידוך, ואמר לי "אצלינו אין מקפידים בזה", וכשראה שעדיין מהססים לקבל את דבריו הוסיף "אולי דקפיד קפדינן בהדיה, (וכמו שכתב כיו"ב החת"ס אה"ע ס"ס קט"ז), וישאל אצל רב אחד שבקי במנהגים אלו" ולא רצה למעשה להקל עוד. (תשובות והנהגות ח"א סי' תשל"א, וח"ה סי' שי"ד).
כח] אמר לי לגבי חיוב נשים בד' צומות, שאף הנשים המתענות מעולם לא קיבלו עלייהו דליהוי חיוב כמו באנשים, וכ"ש בזה"ז דחלושות הן אין לחייב אותן, וכוונתו נראה שמעיקרא קבלו הנשים לצום רק אם יהא להם קל.
כט] שמעתי מפיו בשם הגה"ק ר' מנחם זמבא זצ"ל, שמותר בלא שום חשש להכניס לימון בתה בכלי שלישי, וכנראה שדעתו דכלי שלישי אינו מבשל אף כשהיד נכוית בו, ולענ"ד צ"ע. (תשובות והנהגות ח"ה סי' צ"ח).
ל] זכורני שהוא תמה פעם מהו מקור המנהג שנהגו הציבור לומר עם הש"ץ בחזרת הש"ץ, זכרינו לחיים, מי כמוך, וכתוב, ובספר חיים טובים, (ולמנהג אשכנז אומרים עם החזן רק וכתוב ובספר), ולא מצאנו לזה שום יסוד, ונדחק לומר ששמא הוא כדי לזרז ולהזכיר את הש"ץ לאומרם. (תשובות והנהגות ח"ה סי' קפ"ג).
לא] היה נוהג להדליק נרות חנוכה בשעה חמש בדיוק והיינו עשרים מינוט אחרי השקיעה, והבנתי ממנו שכך נהג אביו הגרא"מ זצ"ל.
לב] לפני כחמישים שנה כבר מסר לי למסור בשמו את חומר האיסור והפריצות בפאות ארוכות.
לג] שמעתי מפיו שהזהירות כראוי מחלב עכו"ם היא סגולה ליראת שמים.

דברי אגדה
לד] "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי" (בראשית מד, לד). שמעתי מפי כ"ק האדמו"ר מגור רבי ישראל זצ"ל לבאר הפסוק בדרך רמז, איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי, איך אעלה אל אבי שבשמים לאחר מאה ועשרים והנער איננו אתי, דהיינו את בני הצעירים לא חינכתי כראוי ואינו אתי, דהיינו שכל אחד צריך ליפחד מאימת הדין על שלא חינך את בניו כראוי.
לה] "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה", (שמות י' כ"ו). שמעתי מפי הרה"ק בעל בית ישראל זי"ע לפרש הפסוק בדרך רמז – "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה'" – אנחנו מדמים שאנחנו עובדים את הקב"ה, אבל עדיין איננו יודעים כמה אנחנו רחוקים מעבודת ה', ואין לנו מושג מה נחשב באמת לעבודת ה' – "עד בואנו שמה" – עד שנבוא לעולם האמת, ואז נראה כמה בזבזנו את העולם הזה שניתן לנו כדי לזכות בו לחיי נצח, ורק כשנבוא שם נגע איך בזבזנו החיים.
לו] "ויקח את מחלת בת ישמעאל", (בראשית כ"ח, ט'). שמעתי מפי הרה"ק בעל בית ישראל זי"ע שמכאן מוכח שאפילו רשעי כעשיו מוחלין לו עוונותיו ביום חתונתו. והיה מזהיר מאוד חתן שבא להתברך אצלו, שלא לאבד את המתנה הגדולה הזאת דמחילה, ויזכור שמעכשיו הוא פותח דף חדש בחיים.
לז] שמעתי מפיו בביאור הטעם שבכרובים היה דמות תינוק, שהוא רמז לענווה בלימוד התורה - שהרי הארון רומז על התורה, וכדי להשיג את תורת ה' צריך להרגיש כתינוק שאינו יודע כלום, וגם החכם ביותר צריך לדעת שהוא כלום ממש לעומת הכוחות והכישרונות שיש לו.
לח] איתא במדרש (שכל טוב שמות י"ח) - בשעה שנשא משה את צפורה לאשה, השביעו יתרו שאותו בן שיהא לו תחלה יהא לע"ז, וקיבל עליו על כרחו, שנאמר ויואל משה לשבת את האיש, ואין ויואל אלא לשון אָלָה, ע"כ. ובפשוטו דברי חז"ל הם הפלא ופלא, דאיך יתכן שמשה רבינו ע"ה הסכים לתת בן אחד לע"ז ח"ו.
ושמעתי מפי כ"ק האדמו"ר בעל בית ישראל מגור זצללה"ה [וכמדומה שאמר לי זאת בשם אביו זצללה"ה] שאין הכוונה ח"ו שרצו שיהיה עובד ע"ז ממש, אלא שיתרו ראה שמשה הוא קדוש ה' וחשב שמסתמא הוא נזיר ה' ופרוש מן העולם, ולכן ביקש שבן אחד יהא בקי ומתמצא מה זה עבודה זרה ויוכל להסביר ולהורות לעם נגד הע"ז, וזהו הכוונה שביקש בן אחד לעבודה זרה - שיכיר את העבודה זרה כדי שיוכל להילחם בהם כראוי.
לד] "ואמר אל אדוני אלי לא תלך האשה אחרי", (כ"ד, ל"ט). ופירש"י "אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך", ע"כ, והיינו דמהא דכתיב "אלי" חסר בלא וא"ו, דייקו חז"ל שאליעזר נתכוון לקבל את יצחק כחתן לבתו.
והקשו המפרשים, דמ"ש לעיל בתחילת הפרשה בשעה שכתבה תורה את עצם הדבר שאליעזר נשבע לאברהם, כתיב "אולי" מלא עם וא"ו, ודווקא כאן דלא איירי על עצם המעשה אלא על הסיפור שסיפר אליעזר ללבן איך היה המעשה, נאמר "אלי לא תאבה האשה" בוא"ו חסר.
ושמעתי בזה מפי האדמו"ר מגור הרה"ק בעל בית ישראל זצ"ל, דמתחילה בשעה שאברהם שלח את אליעזר למצוא שידוך לבנו, הבין אליעזר שכפי הנראה אברהם מעוניין לבוא בקשרי שידוכים עם משפחה טובה ומיוחסת, אבל בשעה שראה אליעזר שמשפחת הכלה הם אנשים רשעים - לבן ובתואל, אז כבר עלה בליבו החשק שכמו שלבן יכול לבוא בקשרי שידוכים עם אברהם, כן גם הוא רוצה לבוא בקשרי שידוכים עם אברהם.
ועוד פירש בזה האדמו"ר זצ"ל, דבשעה שאליעזר היה אצל אברהם אבינו, אחזתו אימה ופחד ולא עלה בליבו להציע הצעה כזאת לתת את בתו שהיא בת עבד לבנו של אברהם אבינו, אבל כשהיה אליעזר בפני לבן, אז לא הרגיש פחד נורא כ"כ, ואז עלה בדעתו לחשוק ביצחק עבור בתו.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ה' מרץ 14, 2019 5:04 pm

מחולת המחנים כתב:קיבלתי רשימות ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א - הנהגות והדרכות שראה אצל מרן הבית ישראל זי"ע

להרב מחולת. ייש"כ עצום !
דומני שהרשימה הזו ביטלה בששים את כל מה שקדם באשכול....
אילו לא בא כל האשכול אלא כהיכי תימצי להביא רשימה זו, דיינו !

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ה' מרץ 14, 2019 5:07 pm

מחולת המחנים כתב:קיבלתי רשימות ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א - הנהגות והדרכות שראה אצל מרן הבית ישראל זי"ע

ישר כחך!

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ה' מרץ 14, 2019 6:46 pm

כהמשך למה שכתב הרב שטרנבוך על כל שלא רצה לגדול מזמנם של ת"ח:

עדותו של הגה"צ ר' חיים מאיר וואזנאר שליט"א:

"זכורני שפעם הודיעו לאאמו"ר כי הרה"ק ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, מתעתד לבוא לבקרו בשעה שמונה בערב. רבע שעה קודם לשעה היעודה, הופתע אאמו"ר לראות כי הרבי מגור הקדים ובא אל מעונו. אאמו"ר התנצל כי רצה להגיש כיבוד, ועתה הקדימוהו בטרם הספיק להכין הדברים על השולחן. אלא שהרבי נענה: 'בכוונה הקדמתי, שלא להפריע אותך מלימוד התורה הק'!'"

(מתוך הספר הנפלא 'רב רבנן', בעריכתו של הרב יעקב הייזלר)

עתניאל בן קנז

כהמשך לעדותו של הגר"מ שטנרבוך על 'קנאותו' של הב"י, ובהמשך לעדות הקודמת, אודות ביקורו אצל הגר"ש וואזנר זצ"ל.
אוסיף מה ששמעתי מפי מקור נאמן, שהזדמנות זו, פלט הב"י להרב וואזנר, (באידיש כמובן), 'תאמין לי, אילו יכלתי, הייתי מניח פצצה תחת הכנסת...'

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' מרץ 15, 2019 6:02 am

התופעה שמשפחה שאינה שייכת לגור יש לה קשר חזק עם האדמו"ר היא יחודית לבית ישראל?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' מרץ 17, 2019 1:51 am

נזדמן לידי מוסף המבשר מש"ק פקודי.
ואף שזה דברים נדפסים שאין ענין כ"כ להעלותם. מ"מ מראה מקום יש בזה לכותבי תולדות שיחפשו כאן ולא יידעו משם.
בתוך כתבה על הגה"צ ר' ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, מפי נכדו אדמו"ר מקומרנא ירושלים.
כמובן כדאי לבדוק שם שיהא מדוקדק.

הב"י היה מבקר הרבה אצל הרב רייזמן. (רי"י היה חסידו של הא"א וקשור מאד גם עם הב"י).
יהודי אחר מבתי וורשא שאל את הב"י מדוע אצלו איננו מבקר.
הב"י שתק.
כעבור כמה זמן הגיע לסוכתו של ההוא ב3 בלילה ודפק על הדופן עד שקם.
(א.ה. אני משער שהמתין לסוכות כדי לא לעורר את שאר בני הבית שלא חטאו).
ההוא קם משינה עמוקה עמוקה. אמר לו הב"י אתה שואל למה אותך אינני מבקר, שכנך הרב רייזמן כבר יושב ולומד...

הרב רייזמן שכב בבי"ח שערי צדק, ונקלע למצוקה נשימתית עקב בעיה במכשירים.
אף אחד שם לא שם לב.
פתאום הגיע בחור ונכנס וממש נדחף לחדר וגילה את הבעיה והזעיק וטיפלו וכו'.
שאלוהו מה דחף אותך.
אמר הרגע הייתי אצל הב"י והוא אמר לי אני חש שמשהו לא בסדר אצל רי"י, לכן רצתי לכאן...

ולשאלת ר' אליסף.
אכן. לענ"ד בכזה היקף כמו אצל הב"י בטח אין אצל שאר האדמורים, גם לא לבית גור.
הב"י מסר נפשו ליהודים רבים למרות שלא היה להם שום שייכות, וידע שגם לא יהיה, עם החסידות.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' מרץ 17, 2019 4:12 pm

פשיסחא כתב:כהמשך למה שכתב הרב שטרנבוך על כ[ך] שלא רצה לג[ז]ול מזמנם של ת"ח:
עדותו של הגה"צ ר' חיים מאיר וואזנאר שליט"א:
"זכורני שפעם הודיעו לאאמו"ר כי הרה"ק ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, מתעתד לבוא לבקרו בשעה שמונה בערב. רבע שעה קודם לשעה היעודה, הופתע אאמו"ר לראות כי הרבי מגור הקדים ובא אל מעונו. אאמו"ר התנצל כי רצה להגיש כיבוד, ועתה הקדימוהו בטרם הספיק להכין הדברים על השולחן. אלא שהרבי נענה: 'בכוונה הקדמתי, שלא להפריע אותך מלימוד התורה הק'!'"
(מתוך הספר הנפלא 'רב רבנן', בעריכתו של הרב יעקב הייזלר)

ולאידך גיסא נמצאת למד, שהשערת הרה"ק הב"י זצללה"ה נכונה היתה - ולא ביטל הגר"ש הלוי זללה"ה מזמן לימודו יותר מרביעית השעה בעבור הכנת השולחן. והלא דבר הוא!

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' מרץ 18, 2019 11:20 am

הובא לעיל רשימות מהגאון הרב שטרנבוך שליט"א:

"זכורני שפעם הודיעו לו על יהודי אחד מגדולי מתנגדיו ולוחמיו שמת, ואמרו לו שזהו "מופת של הרבי", והוא נזדעזע ונחרד ממש ואמר, אינני גורם ח"ו פורענות ליהודים, ואל תקשרו אותי בשום פנים ואופן לפורענות שבאה על יהודי ח"ו".

לא כל כך מסתדר לי, וכי היה לרבי מתנגד גדול ולוחם בו? אתמהא, הרבי היה דיפלומט גדול והיה עם כולם בשלום.
אם הכוונה לר' בנימין מינץ, אכן היתה שמועה שנפטר בגלל קפידא מהרבי, וכאשר שמע זאת הרבי התחלחל ואמר חס ושלום, אצלינו אין קפידות ואין קללות.
אבל ר' בנימין מלבד מה שהצטרף לקואליציה כנגד מועצגת, היה חסיד גדול מאד ומעריץ של הרבי כידוע לכל.

כך שסעיף זה לא נהיר.

עוד הערה לגבי מה שהביא מרבי מנחם זעמבא על לימון בתה בכלי שלישי, לפי זה האם ר' מנחם גם היה מתיר בכלי שלישי קפה שחור?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ב' מרץ 18, 2019 12:04 pm

שאלה מעניית שנשאל ר' יצחק מאיר קנובלוביץ זצ"ל ע"י רבנו הבית ישראל ולהלן תשובתו גם בעניין לימון אך לגבי ברכתו אחר שהיה בכוס תה.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ב' מרץ 18, 2019 5:40 pm

הדיבורים כאן על הלימון וכו' הזכירוני עוד סיפור.

יהודי אחד נכבד מחו"ל הוזמן לקידוש אצל רבינו בש"ק אחר התפילה, ואיתו עמו כנהוג בניו וחתניו.
בקידוש הגישו איזה דבר שלא ברור אם ברכתו האדמה או שהכל.
שאלו את הרבי והוא אמר שהוא לא פוסק, אבל אפשר שיביאו בננה ואיזה מתיקה ויברכו ב' הברכות הנ"ל ויוציאו.
וכך עשו.
שבוע אחר כך הוזמן יהודי נכבד אחר ואיתו עמו וכו' הכל כנ"ל, ויצא שאברך א' היה בשבוע שעבר מדין חתן והשבוע מדין בן.
והנה הוא שם לב שכמעשהו בראשון כך מעשהו בשני. מביאים דבר מסופק ואז שואלים והרבי מצוה להביא האדמה ושהכל וכו'.

האברך תמה בליבו, והב"י מיד קלט שההוא מבין שיש דברים בגו, ורמז לו שהוא יסביר לו יותר מאוחר בארבע עיניים.
במוצ"ש, בעוברו להיפרד, אמר לו הרבי, אנשים מברכים כדי לאכול, זה מפריע לי, כל הברכה היכי תימצי לאכול?
לכן חביב עלי לגרום לאנשים לאכול כדי לברך....

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' מרץ 18, 2019 6:15 pm

הסיפור חביב, אבל הלכתית, לברך כדי לאכול יותר חלק מלאכול כדי לברך, שאז נכנסים לספק של עיקר וטפל (שמטעם זה יש שאינם סומכים על עצת הפוסקים לברך כמה ברכות לפני אכילת אורז).

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ב' מרץ 18, 2019 6:20 pm

סגי נהור כתב:הסיפור חביב, אבל הלכתית, לברך כדי לאכול יותר חלק מלאכול כדי לברך, שאז נכנסים לספק של עיקר וטפל (שמטעם זה יש שאינם סומכים על עצת הפוסקים לברך כמה ברכות לפני אכילת אורז).

סליחה על הנ"ל, זה ממש לא נכון, לשם ספק ברכות מותר להביא משהו אחר לפתור לכתחילה ראה בשערי הברכה שהאריך בזה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' מרץ 18, 2019 6:55 pm

יתכן שהכריע כך, ועדיין יש מדקדקים שאינם סומכים על עצה זו.

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ג' מרץ 19, 2019 10:40 am

שמעתי שהרבי מאוד הקפיד שלא יבואו בני י"ד להיות אצלו בפורים, נכון? יש לזה טעם?, כן ידוע שהטיש בפורים היה רציני מאוד ושל ערב יו"כ שמח מאוד באומרו שכשהרחוב שמור [ערב יו"כ] יכול הוא לשמח אך כשהרחוב ב'שמחה' צריך הוא לשמור ולהיות ביראה, הטיש עצמו ארך כמה וכמה שעות, מה יש לשיר כמה שעות? מעוז צור שושנת יעקב, ןמה עוד?.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' מרץ 24, 2019 7:14 am

ראיתי בכתבי החסידים ממה שנאמר בקדש פנימה בקידושים והסעודות אצל מרן הבית ישראל זי"ע , שאמר כי בצעירותו למד הרבה מסכתא ע"ז, וזוכר שראה שם דבר מעניין, כי יש שם דברי תוספות שמקשים קושיא ומתרצים אותה והנה בעמוד שלאחריו (או בדף שלאחריו) הגמרא בעצמה מביאה את אותה קושיא ואותו תירוץ שהעלו בתוספות והוא פלא.

בזמנו שלחתי דברים אלו לגאון רבי שאול אלתר שליט"א אם יודע היכן התוספות הנ"ל, וענה לי שלא מוצא, אבל זוכר שאכן מסכתא עבודה זרה היתה המסכת של הרבי בית ישראל, שחיבבה ולמדה הרבה פעמים.

בשבוע שעבר קיבלתי מת"ח אחד שיש כזה דבר במסכת ברכות דף כ' ע"ב בתוספות ד"ה בעל קרי, בסוף דבריהם כותבים:
"ואין להקשות נתקן דלימא אמת ויציב ולא לימא ק''ש דהא עדיף דלימא ק''ש דאית ביה נמי מלכות שמים".
והנה שאלה זו והתירוץ נמצאים בגמרא בעמוד הבא:
"ונימא הא ולא לבעי הא? קריאת שמע עדיפא דאית בה תרתי ".

עד כאן

מעניין אם יש עוד מקומות בש"ס כהאי גוונא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר