הגהמ כתב:. . לפי גירסא זו, שיום פטירתו היא בי"ד ולא בט"ו, מיושבת תמיהת העולם על האגדה המפורסמת שהבעש"ט הכריז בעת גישתו לסעודה שלישית ביום פטירתו: "כבה נר-המערבי", בעוד באותה שנה חל ט"ו בתמוז ביום השבת, א"כ איך הרגיש הבעש"ט טרם פטירתו. רבים ניסו ליישב אגדה זו, לדוגמה: מכובדי הגאון ר' מרדכי גנוט ב'לוח דבר בעתו' שלו, חישב את שעת דמדומי החמה באותה שנה בירושלים ביום י"ד בתמוז, שהיה כשעה לפני השקיעה במעז'יבוז', ולכן נניח שנפטר תיכף עם צאת השבת, ובשעה זו ניגש הבעש"ט ליטול את ידיו לסעודה שלישית. אבל אם נקבל את השמועה משלושה עדים נאמנים, מהקרובים אליו ביותר, הלא המה: רבי דוד פראנקו, רבי מלאכי הכהן ורבי מנחם עזריה פאדוה, מתיישבת התמיהה בשופי.
צ"ל י"ד.
לכאו' י"ל בדא"פ באו"א, ע"פ מאה"כ (קהלת ח, ח): "ואין שלטון ביום המות".