אבני גזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום קראתי בספר דרש בחכמה דברים נוראים על מרן הגרב"צ.
חלוק מימיך
ישראל אליהו כתב:התמונה הזו עם מרן רבי עזרא עטיה, היא בביהכנ"ס צופיוף, עת גלתה הישיבה לשם מהעיר העתיקה.
אבני גזית כתב:בהספד הזה אני הייתי נוכח. במשך יותר משעתיים דיבר רבי ראובן בלהבת אש איך אדם גדול צריך להתנהג, שתהיה 'הנהגה', שהתורה היא עצמה המוסר והם חטיבה אחת.
ההספד אז זעזע את אמות הסיפים, עד היום אני זוכר משפטים שלמים שנקבו את הכסלים העבים שבלב.
לאחר מכן, במשך שנה שלמה ישבתי בצלו ורשמתי מפיו שמונה מאות עמודים של זיכרונות והנהגות, בעיקר מגיסו חכם בן ציון ורבי הגר"י צדקה.
יחיד היה רבי ראובן בדורו. אין לנו תמורתו.
ענק בתורה, חריף ובקי, מתמצא בכל חלקי התורה, בתלמוד, בחריפות ובחידושי תורה, בקע במדרשים ובכל שטחי התורה, בקי בעניני מוסר, כללי התנהגות, יחס אל הזולת, אהבת הבריות, מדקדק במצוות ואינו מוותר על מנהג קל שבקלים.
על כל אלה היה בקי מאוד בתורת הקבלה, על כל שטחיה, חיבוריה, חכמתה, המעשית, העיונית, הכוונות, ועוד. היו לו קשרים חשאיים עם כל חכמי הקבלה גדולי הדור הקודם.
דאג בכל כוחו לרווחתם הכלכלית של בני התורה, ייסד כולל יום שישי שכל מטרתו להנחיל את לימוד הלכות שבת יסודותיה, מקורותיה, שיטות הפוסקים ועוד, ובעיקר שיהיו מזומנים מצויים בכיסם של האברכים למצרכים לכבוד שבת.
ייסד ישיבה ללימוד הקבלה, מדי ערב, "אמת ושלום" שמה, מטרתו היתה כדי להנחיל אותה לדורות הבאים, גייס לשם כך את גדולי מורי הקבלה בדורו, רץ מאחד לחבירו, התייעץ, שקל, חקר, איך מוציאים את המכסימום של חכמה זו. לאברכים יראים ושלמים.
זכורני שנה אחת, נסענו בני הישיבה בנסיעה מאורגנת לאזור המרכז צפון לפוש מעט ולנוח רק ליום, כדי למנוע ביטול תורה, הגענו לעיר מסויימת, נכנס לסימטאות והגיע לחנות תבלינים, לא פחות מ - 300 צנצנות של צמחים, זרעים, תבלינים, את כולם זיהה לנו בשמם מהמשניות סדר זרעים, כלאיים, מעשרות, כל אחד בשמו המקראי, ומתקופת המשנה, הלכותיו, סגולותיו, הרפואות המופקים ממנו, עמדנו משתןממים מהיקף הידע, החכמה, הזריזות, ועל הכל האישיות המדהימה. זיע"א.
דרופתקי דאורייתא כתב:אבני גזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום קראתי בספר דרש בחכמה דברים נוראים על מרן הגרב"צ.
חלוק מימיך
מסתבר שלך יותר יהיה קל להביא לכאן הדברים..
אגב יש לו לר"ר שראבני זצ"ל הספד מיוחד על הגרב"צ. לפני כשנתיים או יותר נדפס כחוברת בפני עצמה.
שמא יש למישהו כאן להעלותה?
מסתבר שזה נדפס בתפארת ציון. או שיש שם עוד הספד אחר. וצ"ב.
יקוטיאל כתב:מסע הלוויית הגרב"צ זצוק"ל.
לכשיבקע כתב:לא ראיתי אם תיקנו אך יצא לא מזמן אור לציון חלק ה על יו''ד (בנוסף לארבעת החלקים על או''ח והחלק על שביעית)
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מתוך שיעור שנשאתי לכבוד מרן ע"ה.
הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל נולד בירושלים כ"ט תמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל.
בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' כאשר רבו המובהק היה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל.
הרב למד תורה במסירות נפש ומתוך עוני, ובהגיעו לפרק האיש מקדש נישא לבתו של השקדן של ירושלים ר' יוסף חיים שרבאני בנו של המקובל ר' יהושע שרבאני.
שיטת לימודו היתה בעומק העיון, ופעם אמר לתלמידיו שרש"י יצא לקראתו בעולם האמת כיון שעמל רבות בדבריו
כאשר היה מוסר שיעור היה זה עד כלות הכוחות. פעל רבות שבני התורה ינצלו את זמנם ביום שישי והיה אומר שיעור כל יום שישי במשניות זרעים בעיון.
כמו כן פתח כוללים שישי לאברכים ו"מעטרם בזהובים", כלשונו ,כדי שיקנו צרכי שבת בשפע.
גם ביום שבת היה מוסר שיעור מעמיק בהלכה בבית הכנסת 'אהל רחל' ופעם אחת התבטא שלא רבים מבינים עומק כוונתו בשיעור.
הרב היה בקי עצום בפרקטיקה מעשית כגון כיצד פועל החשמל, וכן באברי בעלי החיים ותפקידם ועוד מגוון רב של נושאים שלפסיקת הלכה בהם צריך ידע מעשי.
כמו כן שימש כדיין בבית דין לדיני ממונות ומעשיות מופלאות התרחשו בהיותו בבית הדין והרוצה לעיין יראה בספר רבינו האור לציון פרק ל"ח בארוכה.
כמו כן פתח רבינו ישיבה ללימוד הקבלה הנקראת 'אמת ושלום'. רבינו קיבל לחשים לרפואה מהגאון רבי בן ציון חזן זצ"ל ופעל הרבה ניסים ונפלאות במשך חייו.
אין הקולמוס יכול לכתוב את כל מעלותיו של רבינו אמנם נראה להזכיר כמה מדרכיו בתורה ובמידות.
תורתו
רבינו למד ולימד והעמיד עשרות תלמידים ומורי הוראה. פעם ניגשו תלמידיו והציעו לו לשבות באתרא קדישא מירון בשב"ק בצוותא חדא כדי להתעלות עם רבם בתורה וביראת שמים, ענה להם רבינו שאינו יכול כיון שביום שבת יש לו שיעור קבוע, כששמעו כך התלמידים אמרו לרבם - מה הבעיה, הרב ימנה ממלא מקום שימסור את השיעור. ענה להם רבינו במשל לאדם שהרוויח מליון דולר בפייס וצריך לקבלם והוא שולח שליח לקבל את הסכום הגדול, והנמשל אני מרגיש בנתינת השיעור כמרוויח מליון דולר ואתם מציעים לי למוכרו לאדם אחר ועל זה נאמר כל חפציך לא ישוו בה.
בהזדמנות אחרת כאשר סיימו מסכת בישיבה ונסעו למירון באמצע השבוע כדי לעשות שם את הסיום, כאשר הגיעו לציון התנא רשב"י חשבו לחלק לכולם ספרי תהילים ולעשות סליחות ולתקוע בשופרות, אמנם רבינו הורה להם שיקראו שני פרקי תהילים בלבד ויעשו מיד סעודת מצווה וירקדו וישמחו כי השמחה מוסיפה בריאות וצלילות הדעת לאדם.
התמדה
מספר מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר היה בקשרי ידידות חזקים עם רבינו, וכן תקופה ארוכה גרו בשכנות, ובספרו 'חזון עובדיה' ארבע תעניות ע"מ תצ"ב כותב וז"ל: "אזכרה ימים מקדם כיבימי צעירותי הייתי הולך עם הגרב"צ לישיבת 'פורת יוסף' אשר בעיר העתיקה, והיינו עוברים משכונת בית ישראל לעיר העתיקה דרך שער שכם וכל הדרך היינו חוזרים ולומדים מה שלמדנו בישיבה דף אחד עם תו"ס בהליכתנו ודף אחד בחזרתינו והיה הכל שגור בפיו וקיים בזה ובלכתך בדרך ולא פסיק פומיה מגירסא וכך שקד והתמיד בתורה עד שנעשה גאון עולם כזה ראה וקדש". עכ"ל.
ענוה
מספר מרן שם, שפעם אחת ביום שישי ילדיו היו משחקים עם ילדי השכונה, והנה ילד אחד זרק אבן חדה על בנו ר' אברהם יוסף ונחתכו לו השפתיים והיה צריך לעשות לו תפרים ומרן לא ידע מזה כלל, והגרב"צ ראה שזורם ממנו דם ותיכף לקח אותו על כתיפו ונסע איתו לבית החולים 'ביקור חולים', שם טיפלו בו, וכותב מרן 'ואני לא יודע מכלום והרי זה הבן שלי ואני חייב בו היה צריך לבוא ולומר לי כך אירע לבנך, אבל הוא אמר לי כלום, אלא לקח אותו בעצמו וטיפל בו עד כניסת שבת כאילו הוא בנו, והוצרך לבא אח"כ ברגלו כשהגיע עם הילד בישר לי שהילד מרגיש טוב, איפה יש ענווה כזו, הוא ידע שאני יושב ולומד ולא רצה להפריע לי בלימוד שלי,. עכ"ל של מרן.
יסורים
רבינו היה מוקף בחולאים ויסורים קשים רוב ימיו, אמנם קיים דברי החובת הלבבות שחסיד אבלו בליבו וצהלתו על פניו, ותמיד היה מאיר פניו לכל אחד וכולו היה אומר שמחה וטוב לבב.
ספריו
תשובות אור לציון ה' חלקים. אור לציון על מסכת שביעית וכן על מסכתות יבמות קידושין כתובות וכן 'אור לציון - זכרון הדסה', דברי חכמה ומוסר שאמר בפני תלמידיו.
פטירתו
רבינו נלב"ע בי"ט תמוז תשנ"ח ומנוחתו כבוד בבית החיים סנהדריה בירושלים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:רבינו היה מוקף בחולאים ויסורים קשים רוב ימיו, אמנם קיים דברי החובת הלבבות שחסיד אבלו בליבו וצהלתו על פניו, ותמיד היה מאיר פניו לכל אחד וכולו היה אומר שמחה וטוב לבב.
.
פלוריש כתב:כאן הובאה החוברת תפארת ציון ו', ובתוכה דברים רבים מחכם בן ציון - שיעורים ומכתבים ודרשות ושמועות
http://forum.otzar.org/download/file.php?id=72899
יוסף חיים אוהב ציון כתב:העורך הנכבד.
דרופתקי דאורייתא כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:אבני גזית כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום קראתי בספר דרש בחכמה דברים נוראים על מרן הגרב"צ.
חלוק מימיך
מסתבר שלך יותר יהיה קל להביא לכאן הדברים..
אגב יש לו לר"ר שראבני זצ"ל הספד מיוחד על הגרב"צ. לפני כשנתיים או יותר נדפס כחוברת בפני עצמה.
שמא יש למישהו כאן להעלותה?
מסתבר שזה נדפס בתפארת ציון. או שיש שם עוד הספד אחר. וצ"ב.
קיבלתי כעת סריקה של זה - מצו"ב
פלוריש כתב:כאן הובאה החוברת תפארת ציון ו', ובתוכה דברים רבים מחכם בן ציון - שיעורים ומכתבים ודרשות ושמועות
http://forum.otzar.org/download/file.php?id=72899
דרופתקי דאורייתא כתב:וכל גדולי תלמידי מרנא, גדולי המעיינים, מעידים שרוב ככל הפסקים הנמצאים בספרו, הם זוכרים שאמר אותם בע"פ בחיים חיותו.
ואפילו הקול אליהו תוואפיק, שעליו מסתמך היבי"א במה שכתב, לא דיבר על מכלול הספר אלא על כמה הלכות שלדעתו נכתבו בשמו שלא בדקדוק.
פלוריש כתב:עדויות הם סיפורים, תמיד יהיה מי שיוכל לפקפק בהם. אבל כיום עלו השיעורים לקול הלשון, אפשר לשמוע אותם ולראות מה סבר האול"צ. ויתר על כן, ניתן לשמוע שבשיעורים הוא מביא ראיות נוספות לדבריו שלא נכתבו בספר (ואולי חבל שכך)
דרופתקי דאורייתא כתב:... אשמח אם תוכל להעלות דוגמא לסברא שלא נכתבה בספר.
איש_ספר כתב:האם זה כתב ידו של הגרב"צ?
עובדיה חן כתב:לאחרונה יצא ספר חכמה ומוסר חלק שני.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 463 אורחים
