מי לא מכיר את התיאור הדרמטי של גלות החזון איש ממקומו בעקבי מאורעות פרוץ מלחמת העולם הראשונה "שפרצה בשלהי קיץ שנת תרע"ד"? בפתח פרק חדש בחייו של החזון איש, מתואר ב'פאר הדור' כיצד בתוך זרם הפליטים הבורחים מהעיר כווידאן הסמוכה לגבול, מפני הצבא הגרמני המתקדם מזרחה, נשטפו גם החזון איש ואשתו שהתגלגלו אל העיירה סטויפץ שבפלך מינסק (ובדומה לכך ב'החזון איש בדורותיו' של סורסקי, ועוד).
אמנם, מי שימשיך לקרוא כמה פיסקאות הלאה ב'פאר הדור' ימצא עצמו במבוכה, כשהוא קורא עתה כי כשהחזון איש הגיע לסטויפץ "היה זה בחורף שנת תרע"ד" - בתחילת השנה ולא בסופה, והרחק לפני פרוץ המלחמה!
המקור למבוכה זו ב'פאר הדור', הוא קיום שתי גירסאות מנוגדות לנסיבות הגעת החזון איש לסטויפץ וכן לקשר בין עניין זה ובין רבה של סטויפץ דאז, ר' יואל סורוצקין.
מחד גיסא: אחיו של האחרון, ר' זלמן סורוצקין, מספר כי "בפרוץ מלחמת העולם הראשונה" החליטו הרוסים "לגרש מן העיר את כל היהודים בעלי ההשפעה ובעלי השררה", ובמסגרת זו דרשו מרב המקום לעזוב את מקומו, והוא אכן עשה כן וגלה לעיירה סאראטוב. זוהי הנקודה בה ממוקמת הגעת החזון איש לעיירה (לצערי איני זוכר כעת האם הוא כתב זאת במפורש או שזהו רק ההיסק מדבריו). גם יליד סטויפץ גצל רייסר, המספר בזכרונותיו על שהות "האברך מקוסובה" בעיירתו, מספר כי החזון איש הגיע לסטויפץ בעקבות פרוץ המלחמה.
מאידך גיסא: ר' יוסף אליהו הענקין, בהספדו על החזון איש, מתאר בפרוטרוט כיצד כשהעתיק את מגוריו לסטויפץ ונכנס לבית רב המקום הר"י סורוצקין, נתקל שם באברך בן הרב מקוסובה, שסיפר כי הר"י סורוצקין קראו אליו, ואחר כך התברר לרי"א הענקין כי סיבת הקריאה אל הרב היתה בקשתו של הלה למלא את מקומו ברבנות לקראת נסיעתו מהעיירה. עד כאן הגירסאות תואמות למראה; הבעיה היא, שהסיבה שמזכיר הרי"א הענקין לעזיבת הר"י סורוצקין מהעיירה, היא לשם התרפאות - "כשיסע להתרפאות" - ותאריך המפגש כולו הוא במהלך תרע"ד - "זכיתי להכירו בשנת תרע"ד בעיר סטויפזי" - דהיינו שכבר אז היה החזון איש בסטויפץ! והרי"א הענקין מוסיף לתאר כיצד במשך כחצי השנה בה ישב במקום (כר"מ ישיבה), "הייתי נושא ונותן לפניו כ"פ בגמ' ובהלכה למעשה", ומספר עוד על הנהגותיו בתקופה זו.
שני מקורות, שתי גירסאות כמעט הפוכות. ב'פאר הדור' בחרו לא רק שלא להכריע, אלא גם להביאן יחדיו בהפרש כמה פיסקאות מבלי להתייחס לסתירה ביניהן.
ומה נעשה אנו?
לכאורה היה עלינו להעדיף את גירסת הר"ז סורוצקין (ועמו גצל רייסר) שהגעת החזון איש לסטויפץ כרוכה בפרוץ מלחמת העולם. ראשית הרי סביר שהמידע היותר מדוייק על הר"י סורוצקין ונסיבות עזיבתו יימצא ברשות הר"ז סורוצקין, אחיו הצעיר, יותר מאשר אדם אחר. שנית, גירסה זו נוחה יותר לקורא, שהרי ניתן בה הסבר ברור לסיבת נדודי החזון איש; מדוע החזון איש הגיע לכווידאן? מפני שזו היתה עיירת אשתו ומשפחתה! מדוע החזון איש עזב את כווידאן? מכורח המלחמה! וההגעה לסטויפץ תובן אפוא כאקראית, כחלק מהמולת המצב ושיבוש הדרכים במאורעות השעה. לעומת זאת, לפי גירסת הרי"א הענקין אנו נותרים בתעלומה מדוע החזון איש עזב את עירו שמלפנים, וכן מדוע הגיע לסטויפץ דווקא. אבל סוף סוף כך הוא מעיד במפורש? לכאורה היה באפשרותנו לומר: שמא בסך הכל נפלה, ברבות השנים, טעות קטנה, והכוונה לשנת תרע"ה ולא תרע"ד. או אולי אכן מדובר בתרע"ד אבל בשבועות האחרונים ממש של השנה.
אולם בפועל לא ניתן להתקדם בכיוון הזה. קיים בידינו מידע אמין ומפורט על מקומות נדודיו של הרי"א הענקין בשנים תרע"ג-תרע"ה, ובאמצעותו אנו יכולים לתארך היטב את זמן ישיבתו בסטויפץ, ברמת דיוק של חודשים בודדים. כך תיעד הרי"א הענקין את סדר הדברים, ברשימה שכתב ביומנו בסביבות תרפ"ג - פחות מעשור לאחר ההתרחשות הנוכחית:
"...ובסוף שנת תרע"ג חזרתי למדינתי, וסרתי לסלוצק לבית הגרא"ז [מלצר] שליט"א, והוא השתדל בעדי מקום לרבנות, ושוב הושיבני בתור ר"ם בסטויפצי [ת]חת הרב ר' יואל סאראצקין והעסקן השו"ב ר' שלמה ליברמאן זצ"ל. ומשם נתקבלתי לשקלאוו להישיבה שיסדה הגאון ר' מאיר שווארץ זצ"ל, ובסוף תרע"ד נתקבלתי לרב בסמאליין, וישבתי שם..."
אם כן: בסוף תרע"ג חזר הרי"א הענקין מגרוזיה לליטא, שם חיפש מקום רבנות. בתשרי תרע"ד, כפי התאריך על דרשה שנדפסה בספרו 'פירושי איברא', הוא שהה בעיירה מוהילנה. בהמשך השנה, עד סוף תרע"ד (סביבות אב) שאז נתקבל לרב בסמאליין, הוא היה בשני מקומות: ר"מ בסטויפץ, שם ישב "במשך כחצי שנה" (כלשונו בהספדו), ואחר כך היה זמן קצר ר"מ בשקלוב. בהנחה שבתפקיד אחרון זה הוא כיהן כחודשיים-שלושה (לכל הפחות), אנו יכולים לקבוע שהוא הגיע לסטויפץ בזמן כלשהו בין החודשים חשוון-כסלו תרע"ד (לא היתה זו שנה מעוברת).
וכשהגיע, "בראשית בואי לשם", החזון איש כבר ישב בסטויפץ.
אין שום מקום אחר ואין שום תאריך אחר שאפשר להציב בו את המפגש ביניהם.
האם יש מוצא מהמבוכה, מלבד לקבוע כי אחת הגירסאות - הראשונה מבין השתים, לפי תמונת המצב כעת - הריהי שגויה?
לדעתי יש מוצא אחר, שיכול לקיים את שתי הגירסאות יחד. הרי"א הענקין מתאר בהספדו כי בתחילת בואו לסטויפץ קרא רב המקום, הר"י סורוצקין, אל החזון איש כדי לבקשו שיחליפו בתפקידו "כשיסע להתרפאות". נסיעה להתרפאות היא נסיעה זמנית ולא ממושכת מדי; ואכן, בהמשך עולה מדברי הרי"א הענקין כי הר"י סורוצקין חזר אחר כך לעיירה. שכך הוא מתאר: "בזמן שלא היה הרב בביתו, עשה [החזון איש] המוטל עליו בעניני רבנות וד"ת וצירף לו אחרים", "אבל בהיות הרב בביתו" - כלומר לאחר שחזר לעיירתו ממקום המרפא, "לא התערב [החזון איש] בכלום כי אם שקד על התורה...". זאת אומרת, איננו מדברים על אותו האירוע שתיאר הר"ז סורוצקין, שבו אחיו נדרש לעזוב את העיירה לזמן ממושך מסיבות חיצוניות! אירוע אחרון זה אכן התרחש רק לאחר פרוץ המלחמה, ואין שום סתירה בינו לבין אירועי תרע"ד. הדבר היחיד שנצטרך לקבוע, הוא כי הכריכה בין המלחמה ועזיבת הר"י סורוצקין לבין הגעת החזון איש (כגון בזכרונות גצל רייסר), זיוְוגה בשגגה וברבות השנים שני עניינים שבמקור לא היה ביניהם קשר, אולי מפני שהחזון איש, כפי שראינו, אכן החליף באופן זמני את הר"י סורוצקין לתקופה קצרה זמן מה אחר בואו לעיירה.
בסיכום: החזון איש הגיע לסטויפץ כפי הנראה בתחילת תרע"ד, ובכל אופן לא יאוחר מכסלו של אותה שנה. בסמוך לכך הוא נתבקש להחליף לתקופה קצרה את רב העיירה, שחזר אחר כך לביתו. מאוחר יותר, אחרי פרוץ המלחמה, נאלץ שוב הרב לעזוב את מקומו, ומה שאירע אז (ראו בהמשך) הוא אירוע נפרד שאינו קשור להגעת החזון איש למקום.
ומדוע אפוא עזב החזון איש את כווידאן ועבר לסטויפץ? ובכן, לפעמים יש דברים שאין ביכולתנו לברר.
ֹ