הסבא מנובהרדוק רבי יוסף יוזל הורביץ זצוק"ל

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » ב' נובמבר 04, 2019 10:51 am

בכסליו הבעל"ט ימלאו מאה! שנה לפטירתו של מרן הסבא מנובהרדוק זצוק"ל. הלא דבר הוא שלא נשאר כיום שם ושארית למוסדות נובהרדוק. כמדומה שמן הראוי להקדיש אשכול לאיש ולפעלו, לצאצאיו הנכבדים זצ"ל ולאוי"ט.
יבואו החברים ויעשירו בידיעותיהם.
שני דברים שעלו לי כעת מרשימותיו של הגר"ח זייציק זצ"ל:

המתדמים להיות תלמידי חכמים ומטיפים לרעיונות כזב והשקפות תוהו, משתמשים בידיעותיהם המעט שקלטו בנעוריהם בשבתם לפני חכמים. משתמשים בידיעות התורה למטרותיהם האפילות ונהפך להם תורת חיים לסם המוות.
אדמו"ר זצ"ל היה משנן תמיד בשיחותיו לתלמידיו ההכרה: "ניט נעמען די תורה צו זיך נאר זיך צו די תורה" – לא לקחת את התורה לעצמך אלא את התורה אל עצמך!

אדמו"ר זצ"ל מרגלא היה בפומיה הכתוב: "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה" הדרך הגבוהה היא דרך הפרישות, והמוסר נחוץ לנו כהכרח חיוני, ואין זה התפנקות רוחנית של יחידי סגולה, איזה יתרון ותוספת רוחנית שהרשות בידך להקנות לך או לוותר, המוסר הוא הכרח וצורך נפשי ראשוני למען לא ניכשל ולא נילכד בחיים הגסים הפשוטים היום יומיים.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' נובמבר 04, 2019 12:37 pm

פרנקל תאומים

א''א לכתוב על הגה''ק הסבא זי''ע מבלי להזכיר תכף ומיד את יצירת המופת המופלאה של ר''ד זריצקי ז''ל: "גשר צר".
כל החפץ לגעת בשיפולי גלימתו של הסבא, להיסחף אל תוך נפשו פנימה ולהיטלטל בין בתריה הסוערים, "לדעת מה זה ועל מה זה", שומא עליו לקרוא את ''גשר צר'' ותהי לו למשיבת נפש.

ומי שחפץ להתעטף בגלימה עצמה, יקח בידיו את הספר "מדריגת האדם" (ויעיין למשל בפרשת בראשית בביאור "פן תמותון"), ולא יפסח שם גם על שירו מעורר ההשתאות של רבינו הקה''י זי''ע המופיע בריש הספר בהוצאה החדשה ("ואיש אחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה..."!), ואת הספר ''תנועת המוסר" חלק ד' (בפרט בחלק העיון במשנתו, ושם גם אוסף אמרות ומשלים שהורגלו בפיו), ולא ימנע את עצמו אף מחיבורו של הגה''צ ר''ח זייצ'יק זצ''ל ''המאורות הגדולים" בפרק אודות הסבא ובפרקים אודות גדולי תלמידיו. תהא נשמת הגאונים הצדיקים והקדושים צרורה בצרור החיים.

פרנקל תאומים

רבינו החזו''א נ''ע הגדירו בלשונו הקולעת: "גיבור הכורך פסי פלדה על זרועותיו".
וידידי נ''י הבין את דבריו, וכנראה שזו היא הפשטות, שהמשיל מרן זי''ע את גבורתו הרוחנית של הסבא לכופף את יצרו, לגיבור חומרי המכופף פסי פלדה וכורכם על זרועו כמו שאנו כורכים על הזרוע את רצועות התפילין..

אבל בעקבות משנתו של הסבא והביוגרפיה של חייו, חשבתי לפרש את דברי החזו''א באופן אחר, והוא שהזרועות הן משל לכוחות החומר והגוף המושכים את האדם, והסבא זי''ע דרכו היתה לכרוך פסי פלדה על החומריות, כלומר- לאזוק אותה באזיקים ולמנוע ממנה מלכתחילה את האפשרות להפיל אותו ברשתה. הוא גרס שאין לנהל משא ומתן עם היצה''ר, אין להכביר עליו דברי כיבושין או שכנועים, כ''א יש לגרש אותו תכף ומיד באופן שלא יאפשר לו עוד פיתחון פה... אין להתמודד עם הניסיון, כ''א יש למנוע ממנו בכלל להופיע. וכשהוא בכ''ז מופיע... יש לגדוע אותו אחת ולתמיד...

כך השליך באחת את מסחר האריגים בלי להשתהות עם שום חשבון עתידי, וקבע את עצמו ב''כולל הפרושים'', כך חילק את ילדיו עם פטירת רעיייתו תכף ומיד, לבלי יפול שוב במכמורותיה של שאלת הפרנסה ויתבטל מתורתו ומעבודת בוראו... כך סגר את עצמו בחדר למשך שנה ותשעה חודשים, כאשר את המפתחות הניח ביד בעה''ב, היינו אנס את עצמו לפרוש מכל ענייני העוה''ז למשך תקופה ידועה. כך בסעודת נישואיו השניים, בחברתם של כל גדולי קובנה, כאשר חש בשמץ של יוהרה המתגנב בנפשו פנימה, מיהר לגמוע את צלחת המרק הגדושה בבת אחת היישר לתוך פיו לעיניהם המשתאות של המסובים...
כך התרוצץ יחף ברחובותיה של קובנה כאשר נעליו קשורות על צווארו, להבזות את עצמו ולעקור מקרבו כל רגש של התחשבות ב"מה יגידו הבריות". וכן על זה הדרך כהנה וכהנה.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ד' נובמבר 06, 2019 7:02 am

פרנקל תאומים כתב:רבינו החזו''א נ''ע הגדירו בלשונו הקולעת: "גיבור הכורך פסי פלדה על זרועותיו".
גבורתו הרוחנית של הסבא לכופף את יצרו, לגיבור חומרי המכופף פסי פלדה וכורכם על זרועו כמו שאנו כורכים על הזרוע את רצועות התפילין..

שהזרועות הן משל לכוחות החומר והגוף המושכים את האדם, והסבא זי''ע דרכו היתה לכרוך פסי פלדה על החומריות, כלומר- לאזוק אותה באזיקים ולמנוע ממנה מלכתחילה את האפשרות להפיל אותו ברשתה.

לכאורה שני הביאורים כרוכים זה בזה, דתפילין של ראש כנגד המוח ותפילין של יד כנגד המעשים.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' נובמבר 06, 2019 4:29 pm

פרנקל תאומים כתב:רבינו החזו''א נ''ע הגדירו בלשונו הקולעת: "גיבור הכורך פסי פלדה על זרועותיו".
וידידי נ''י הבין את דבריו, וכנראה שזו היא הפשטות, שהמשיל מרן זי''ע את גבורתו הרוחנית של הסבא לכופף את יצרו, לגיבור חומרי המכופף פסי פלדה וכורכם על זרועו כמו שאנו כורכים על הזרוע את רצועות התפילין..

קרוב בעיני שהחזו"א התייחס לסבא מנובהרדוק ע"פ תופעה שהיתה ממש באותם ימים - זישה ברייטבארד.
הנה תיאור של ילד יהודי מאותה תקופה:

דממה עמוקה ירדה על האולם ואלפי זוגות עינים ננעצו כמהופנטות ביהודי שניצב אחד ויחיד על הבמה. הנה הוא נוטל מוט ברזל עבה, תוקע את קצהו האחד מתחת לבית שחיו ובידו הפנויה אוחז בקצהו השני. רגע קופא הוא תחתיו ורק פניו מסמיקות מחמת המאמץ. ואז הוא כורך אט אט את המוט, כרצועה של תפילין, מסביב לזרועו. מסיים, מסיר מזרועו את המוט, הדומה לנחש מפותל, ומניפו לעיני הקהל.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' נובמבר 06, 2019 5:21 pm

יפה הרב לייטנר. ברייטברד נזכר גם ב"דעת חכמה ומוסר" למשגיח ר' ירוחם ממיר, עמ' נו-נז, "דעת תורה" א, עמ' קעח.

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ו' נובמבר 08, 2019 1:27 pm

יש היכן שהוא כאן בפורום אשכול עליו, או על משפחתו, או חצי אשכול

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ש' נובמבר 09, 2019 11:29 pm

יונת אלם כתב: כמדומה שמן הראוי להקדיש אשכול לאיש ולפעלו, לצאצאיו הנכבדים זצ"ל ולאוי"ט.
יבואו החברים ויעשירו בידיעותיהם.

דוד נ.א. כתב:יש היכן שהוא כאן בפורום אשכול עליו, או על משפחתו, או חצי אשכול

יש כאן
viewtopic.php?f=19&t=5344&hilit=%D7%99%D7%A4%D7%94%D7%9F#p44000
משום מה הוא נכתב למעלה ונמחק

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ש' נובמבר 09, 2019 11:31 pm

ויש גם באשכול של משפחת פינקל ובאשכול על נכדו רבי חיים שמואלביץ

פרנקל תאומים

ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה!
שירו המפתיע בעזות הבעתו והערצתו של רבינו הסטייפלער על רבו המובהק הסבא מנובהרדוק נבג''מ.
בשיר זה מתאר מרן זי''ע את המעשה הידוע אודות הנס הפלאי שהתחולל לסבא ע''י כח מידת הביטחון העצומה בה החזיק בכל עוז רוחו, "ביטחון כשיטת הרמב''ן", אשר התרחש בזמן שהותו בפרישותו המופלגת במעבה היער.
הסבא זי''ע החזיק במשך שנים רבות בשייריו של אותו נר ניסי, כאות וכמופת שהסכימו עימו מן השמים על דרכו במידת הביטחון. בשלב מסויים אירעה שריפה שכילתה את אותם שיירי הנר, ואז אמר הסבא שכנראה שא''צ להחזיק בראיות ובאותות על מידת הביטחון..

: שירו של הסטייפלער על רבו הסבא.JPG (44.84 KiB) נצפה 12314 פעמים

חשבה לטובה

פרנקל תאומים כתב:ואחד קדוש ונורא מתבודד לו שמה!
שירו המפתיע בעזות הבעתו והערצתו של רבינו הסטייפלער על רבו המובהק הסבא מנובהרדוק נבג''מ.
בשיר זה מתאר מרן זי''ע את המעשה הידוע אודות הנס הפלאי שהתחולל לסבא ע''י כח מידת הביטחון העצומה בה החזיק בכל עוז רוחו, "ביטחון כשיטת הרמב''ן", אשר התרחש בזמן שהותו בפרישותו המופלגת במעבה היער.
הסבא זי''ע החזיק במשך שנים רבות בשייריו של אותו נר ניסי, כאות וכמופת שהסכימו עימו מן השמים על דרכו במידת הביטחון. בשלב מסויים אירעה שריפה שכילתה את אותם שיירי הנר, ואז אמר הסבא שכנראה שא''צ להחזיק בראיות ובאותות על מידת הביטחון..

שירו של הסטייפלער על רבו הסבא.JPG

מעניין שכשהגיע ארונו של הסבא לנתב''ג היה יום שישי וההגעה התאחרה והסטייפלער הורה למלויו לחזור לב''ב להתכונן לש''ק ואמר אני לא מסוגל לעזוב ווייל איך בין אזוהן און א זוהן קען נישט אפ לאזן א טאטע (אני לא יכול לעזוב כי אני בן ובן לא יכול לעזוב את אביו)

פרנקל תאומים

אגב, יש להניח שגם שירו המפורסם של רבינו הסטייפלער זי''ע "בטחוני בה' צורי הוא אוצרי", נכתב על רקע החינוך המופלג למידת הביטחון שקיבל בנובהרדוק.

בנוסף יש לציין את החינוך הנובהרדוקאי של הסבא לעמוד בעוז רוח כנגד המלעיגים בעבודת ה', ולא להתרגש מן הבריות כלל וכלל כאשר מדובר בענייני עבודת ה'. הסבא זי''ע יחד לכך את חודש אדר, בו הגבירו חיל בכל ישיבות נובהרדוק במידת "לא קם ולא זע ממנו".

זכורני בהיותי בישה''ק, שהמשגיח שליט''א נכנס לחדר האוכל והסתובב במכוון ליד כמה שולחנות בהם ישבו קבוצות של בחורים ופטפטו/אכלו בניחותא בעוד סדר א' התחיל זה לא מכבר.. חלק מהבחורים קמו ונטשו את חדר האוכל, אבל היו גם כמה שנותרו על מקומם והתעלמו...
היה אז ריש חודש אדר, והמשגיח אמר לאחד מהם, נו אני רואה שאתם מתחזקים בעבודה של "לא קם ולא זע ממנו"..

פרנקל תאומים

מספרים שפעם פגש הסבא זי''ע באחד מגדולי בעלי המוסר (אולי הסבא- הגרנ''צ?) ואמר לו: אני בניתי בשנה האחרונה כעשרים ישיבות, כמה ישיבות בנית אתה בשנה זו? אבל הנ''ל השיב לו: "אני כבר עשרים שנה בונה ישיבה אחת"...

הגר''ח זייצ'יק זצ''ל פגש בהזדמנות כל שהיא בהגה''ק ר' ירוחם הלוי זי''ע ממיר, מוקף משני צידיו בפלוגה נבחרת של האריות שבתלמידיו, הוא שוחח עם הגר''ח זייצ'יק הצעיר, התרשם ממנו עמוקות, והזמין אותו לנטוש את נובהרדוק ולבוא ללמוד בישיבת מיר, הפלגה מיוחדת ללא ספק... אולם הוא נענה בסירוב.. ר' ירוחם זי''ע פנה לעלם ר' חיים, ושאל אותו: "אמור נא, מדוע כה רבים הם הבחורים שנופלים בנובהרדוק, מדוע בישיבת מיר אין כה הרבה נופלים ונוטשים?", ור' חיים, הנובהרדוקער הצעיר, לא נבהל, ומול פניהם המשתאות של חבר אריותיו של ר' ירוחם, השיב:
"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."

אגב, עוד נובהרדוקער שהיה לאחד מגדולי הדור, הלא הוא בעל ה''אז נדברו'', הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר זי''ע. אולם הוא כבר לא למד אצל הסבא עצמו זי''ע כ''א אצל תלמידו המובהק הגה''צ ר' דוד בליאכר, בישיבת נובהרדוק במעזריטש.

משוש דורים

פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."

אמירה מטופשת שאינה מוסיפה כבוד לאומרה.

נובהרדוק היתה טובה לסערת התקופה, ופעלה רבות למען היהדות. אבל מיר קלם ועוד יותר סלבודקה בנו והצליחו להציל את כל המשך היהדות, כל מה שיש לנו היום מהיהדות זה רק מכוחם.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' נובמבר 14, 2019 7:59 am

על התאמתה של דרך נוברדהוק לזמנה ולמקומה והסיבות לכך שאינה קיימת היום יעויין גם בספרו של הרב איתם הנקין הי"ד 'תערוך לפני שולחן'.

פרנקל תאומים

משוש דורים כתב:
פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."

אמירה מטופשת שאינה מוסיפה כבוד לאומרה.

נובהרדוק היתה טובה לסערת התקופה, ופעלה רבות למען היהדות. אבל מיר קלם ועוד יותר סלבודקה בנו והצליחו להציל את כל המשך היהדות, כל מה שיש לנו היום מהיהדות זה רק מכוחם.

O.K, אולי אמסור את דבריך להגר''ח זייצ'יק זצ''ל, באם אי פעם אפגוש בו.
מן ההגינות רק לציין, שר' חיים זייצ'יק היה אז בימי עלומיו הנובהרדוקאים עזי הנפש, והג''ר ירוחם הלוי זי''ע (לפי המסופר) קצת התגרה בו.., ועוד- שר' חיים לא ידע אז את שיתרחש שנים רבות לאחמ''כ, שסלובודקה ומיר יתנו את ההמשך המרכזי של עולם התורה בעמ''י, ואילו נובהרדוק תיעלם בתהום ההתרפקות הנוסטלגית... כך שקצת תמוה לבוא ולהתקיף דברים שנאמרו בשעתם. איך אוהבים לומר כאן? אנכרוניזם...

בכל אופן, אתמול כתבתי רק מן הזיכרון. להלן הציטוט המדוייק מתוך "תולדותיו של הגה"צ ר' חיים זייצ'יק זצ"ל", בהקדמה לספרו "מאורות הגדולים", ושם על פגישתו של הרב זייצ'יק בר' ירוחם ממיר זי"ע, ששאלו "מדוע בחורים נשברים ונופלים בנובהרדוק, מדוע כאשר בחור עוזב את נובהרדוק, ליבו מלא טינה?" (משא"כ במיר..), והרב זייצ'יק הצעיר ענה לו: "מדוע הם נופלים? כי מהרצפה א"א ליפול, רק מהפיסגה... מדוע נשברים? כי תובעים מהם תביעות ולא כ"א יכול לעמוד בדרישות, וליבם מלא טינה על שהעמידום בניסיון ועל עצמם שלא עמדו בו..."
אולי הנוסח כאן קצת יותר מעודן? אין התייחסות ישירה ל''מיר'' (אם כי המשמעות ברורה). אולי.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ה' נובמבר 14, 2019 3:39 pm

הבדל שמים וארץ.
הנוסח הראשון נשמע כמו השתלחות במיר שהיא רצפה. הנוסח השני מתייחס לנובהרדוק בלבד, ואין צורך להעמיס פירושים ופרשנויות, גם אם הכותב סבור שהוא משמעות ברורה.

משוש דורים

אולי זה יכעיס כמה אנשים, (סו"ס לא מקובל להעביר ביקורת על נפטרים), אבל האמת חביבה עלי.
א. הכרתי היטב את ר' חיים זייצ'יק, היו לי כמה וכמה שיחות איתו, אף שמעתי ממנו מספר שיחות, וכמה פעמים השלמתי לו למנין, (המנין הקבוע שבביתו ברח' פנינה 6).
את הסיפור הנ"ל שמעתי גם ממנו, ובקושי התאפקתי מפני הכבוד שלא לומר לו אישית את דעתי עליה. (הייתי נער, והוא בא בימים).
ב. רבי ירוחם ממיר היה ענק שבענקים בהכרת כוחות הנפש ובהעמדת תלמידים הגונים. (בדרך אגב, אציין מה ששמעתי מהגר"ש אויערבך פעם כשראה אותי מעיין בספר עלי שור ח"ב, שם מציין הרב וולבה את רבותיו, הראשון הוא רבי ירוחם, ואז אמר לי הגר"ש, איך הוא מציין בחדא מחתא שני רביים, איש אלוקים קדוש כרבי ירוחם, ובעל כשרון גדול כרבי...) רבי ירוחם הכיר בכוחותיו של הצעיר שמולו ורצה להסביר לו תובנה חינוכית עמוקה...
אפשר לעשות רעש גדול בלאגן ופופגאנדה גם ברוחניות, בזמן מלחמה זה אפילו נותן משקל נגד לסחף שבא מרחוב, אבל אף אחד לא נבנה מזה, כשהעסק נרגע הוא נושר ומלא מרירות, וגם אם זה לא קורה, אזי לא צומח מחניך שכזה גברא רבה, (חוץ מהתרפקות על העבר, וכתיבת ספרי נוסטלגיה). גברא רבה צומח מהשקעה איטית צעד אחר צעד בעקביות עד שמגיעים אל הפסגה.
ומתוך ההכירות אני אומר בזהירות, אם רח"ז היה מקבל את עצתו של רבי ירוחם, ולא עונה לו כנער חם מזג (ועוד מתפאר בזה), אזי היו חייו בזה ובבא, הרבה יותר פוריים ומוצלחים...

פרנקל תאומים

תבא כתב:
פרנקל תאומים כתב:
משוש דורים כתב:
פרנקל תאומים כתב:"מדוע בנובהרדוק נופלים? מדוע ב''מיר'' אינם מצויים כ''כ נופלים? מפני שבנובהרדוק דורשים מהם דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות והם חושבים שהם אינם יכולים לעמוד בהם.. מפני שמהתקרה אפשר ליפול, מהרצפה א''א ליפול..."

אמירה מטופשת שאינה מוסיפה כבוד לאומרה.

נובהרדוק היתה טובה לסערת התקופה, ופעלה רבות למען היהדות. אבל מיר קלם ועוד יותר סלבודקה בנו והצליחו להציל את כל המשך היהדות, כל מה שיש לנו היום מהיהדות זה רק מכוחם.

O.K, אולי אמסור את דבריך להגר''ח זייצ'יק זצ''ל, באם אי פעם אפגוש בו.
מן ההגינות רק לציין, שר' חיים זייצ'יק היה אז בימי עלומיו הנובהרדוקאים עזי הנפש, והג''ר ירוחם הלוי זי''ע (לפי המסופר) קצת התגרה בו.., ועוד- שר' חיים לא ידע אז את שיתרחש שנים רבות לאחמ''כ, שסלובודקה ומיר יתנו את ההמשך המרכזי של עולם התורה בעמ''י, ואילו נובהרדוק תיעלם בתהום ההתרפקות הנוסטלגית... כך שקצת תמוה לבוא ולהתקיף דברים שנאמרו בשעתם. איך אוהבים לומר כאן? אנכרוניזם...

בכל אופן, אתמול כתבתי רק מן הזיכרון. להלן הציטוט המדוייק מתוך "תולדותיו של הגה"צ ר' חיים זייצ'יק זצ"ל", בהקדמה לספרו "מאורות הגדולים", ושם על פגישתו של הרב זייצ'יק בר' ירוחם ממיר זי"ע, ששאלו "מדוע בחורים נשברים ונופלים בנובהרדוק, מדוע כאשר בחור עוזב את נובהרדוק, ליבו מלא טינה?" (משא"כ במיר..), והרב זייצ'יק הצעיר ענה לו: "מדוע הם נופלים? כי מהרצפה א"א ליפול, רק מהפיסגה... מדוע נשברים? כי תובעים מהם תביעות ולא כ"א יכול לעמוד בדרישות, וליבם מלא טינה על שהעמידום בניסיון ועל עצמם שלא עמדו בו..."
אולי הנוסח כאן קצת יותר מעודן? אין התייחסות ישירה ל''מיר'' (אם כי המשמעות ברורה). אולי.

הבדל שמים וארץ.
הנוסח הראשון נשמע כמו השתלחות במיר שהיא רצפה. הנוסח השני מתייחס לנובהרדוק בלבד, ואין צורך להעמיס פירושים ופרשנויות, גם אם הכותב סבור שהוא משמעות ברורה.

לכך הבאתי את הציטוט המדוייק, כדי לעדן את העניין..

תכל'ס, כת''ר טועה (לענ''ד), אם תעיין שם בספר ותראה את כל סיפור המעשה, תבין מתוך ההקשר שלפחות לפי המתואר שם, המשמעות היתה ברורה.. ואכן.. גם חריפה... הנובהרדוקער'ס היו חריפים אתה יודע.. (אולי גם קצת חצופים..). בספר כתוב שר' חיים אמר שהאריות של מיר שנכחו שם כמעט בלעו אותו חי (או משהו מעין זה) בשומעם את תשובתו...
יהיה איך שיהיה, הגר''ח זייצ'יק לא כתב בעצמו את "תולדותיו של הגה"צ ר' חיים זייצ'יק זצ"ל", כך שאין לדעת באופן ברור איך הסיפור התרחש במציאות...

פרנקל תאומים

משוש דורים כתב:...
ב. רבי ירוחם ממיר היה ענק שבענקים בהכרת כוחות הנפש ובהעמדת תלמידים הגונים. (בדרך אגב, אציין מה ששמעתי מהגר"ש אויערבך פעם כשראה אותי מעיין בספר עלי שור ח"ב, שם מציין הרב וולבה את רבותיו, הראשון הוא רבי ירוחם, ואז אמר לי הגר"ש, איך הוא מציין בחדא מחתא שני רביים, איש אלוקים קדוש כרבי ירוחם, ובעל כשרון גדול כרבי...)

הוא כבר מציין אותם בהקדמה לחלק א', כמדומני. ואת כ''א מהם הוא מגדיר כפי מעלתו.
ומנין ידע הגר''ש מי היה ר' ירוחם? הוא הכיר אותו? הוא לא ראה אותו מימיו. לעומתו, מוהר''ש וולבה הכירו היטב, היה תלמידו המובהק, ודבק בו באופן יוצא מגדר הרגיל. והוא גם הכיר את רבו המאוחר יותר, "בעל הכישרון הגדול", ואעפ''כ...

רבי ירוחם הכיר בכוחותיו של הצעיר שמולו ורצה להסביר לו תובנה חינוכית עמוקה...
אפשר לעשות רעש גדול בלאגן ופופגאנדה גם ברוחניות, בזמן מלחמה זה אפילו נותן משקל נגד לסחף שבא מרחוב, אבל אף אחד לא נבנה מזה, כשהעסק נרגע הוא נושר ומלא מרירות, וגם אם זה לא קורה, אזי לא צומח מחניך שכזה גברא רבה, (חוץ מהתרפקות על העבר, וכתיבת ספרי נוסטלגיה). גברא רבה צומח מהשקעה איטית צעד אחר צעד בעקביות עד שמגיעים אל הפסגה.
ומתוך ההכירות אני אומר בזהירות, אם רח"ז היה מקבל את עצתו של רבי ירוחם, ולא עונה לו כנער חם מזג (ועוד מתפאר בזה), אזי היו חייו בזה ובבא, הרבה יותר פוריים ומוצלחים...

טוב, אין מתפקידי לבוא איתך בדברים על העניין, וגם לא הכרתי את הג''ר חיים זצ''ל, רק אציין שהוא לא כתב רק "ספרי נוסטלגיה". מלבד ''המאורות הגדולים'' (שגם הוא לענ''ד לא ראוי לתואר ''ספר נוסטלגיה''. הוא הרבה מעבר לזה), הוא חיבר גם את הספרים "תורת הנפש", "אור הנפש" ב''כ עה''ת, "פרי הארץ'' ב''ח על חגים ומועדים, ו"אור חדש'' ג''ח עה''ת. והוא שימש כמשגיח בישיבת ''תפארת הכרמל'' בחיפה.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ה' נובמבר 14, 2019 9:05 pm

משוש דורים כתב:אולי זה יכעיס כמה אנשים, (סו"ס לא מקובל להעביר ביקורת על נפטרים), אבל האמת חביבה עלי.
א. הכרתי היטב את ר' חיים זייצ'יק, היו לי כמה וכמה שיחות איתו, אף שמעתי ממנו מספר שיחות, וכמה פעמים השלמתי לו למנין, (המנין הקבוע שבביתו ברח' פנינה 6).
את הסיפור הנ"ל שמעתי גם ממנו, ובקושי התאפקתי מפני הכבוד שלא לומר לו אישית את דעתי עליה. (הייתי נער, והוא בא בימים).
ב. רבי ירוחם ממיר היה ענק שבענקים בהכרת כוחות הנפש ובהעמדת תלמידים הגונים. (בדרך אגב, אציין מה ששמעתי מהגר"ש אויערבך פעם כשראה אותי מעיין בספר עלי שור ח"ב, שם מציין הרב וולבה את רבותיו, הראשון הוא רבי ירוחם, ואז אמר לי הגר"ש, איך הוא מציין בחדא מחתא שני רביים, איש אלוקים קדוש כרבי ירוחם, ובעל כשרון גדול כרבי...) רבי ירוחם הכיר בכוחותיו של הצעיר שמולו ורצה להסביר לו תובנה חינוכית עמוקה...
אפשר לעשות רעש גדול בלאגן ופופגאנדה גם ברוחניות, בזמן מלחמה זה אפילו נותן משקל נגד לסחף שבא מרחוב, אבל אף אחד לא נבנה מזה, כשהעסק נרגע הוא נושר ומלא מרירות, וגם אם זה לא קורה, אזי לא צומח מחניך שכזה גברא רבה, (חוץ מהתרפקות על העבר, וכתיבת ספרי נוסטלגיה). גברא רבה צומח מהשקעה איטית צעד אחר צעד בעקביות עד שמגיעים אל הפסגה.
ומתוך ההכירות אני אומר בזהירות, אם רח"ז היה מקבל את עצתו של רבי ירוחם, ולא עונה לו כנער חם מזג (ועוד מתפאר בזה), אזי היו חייו בזה ובבא, הרבה יותר פוריים ומוצלחים...

פתיחת הדברים נשמעת כמו "נישט אין שאבעס גערעט, אבער..."
אם לא ראוי לדבר על ענקי רוח, מדוע אתה מדבר?
והאם הביטוי 'האמת חביבה עלי' הוא סוג של 'מתיר איסורים'?

עושה חדשות

מתוך "חשבון צדק" של הסבא זי"ע
-

: דן את עצמו לכף זכות.png (179.37 KiB) נצפה 11488 פעמים

-

: דן את עצמו לכף חובה.png (297.79 KiB) נצפה 11488 פעמים

דורשי יחודך

הזכירו כאן למעלה את ר' חיים זייציק זצ"ל ואת ספריו הנפלאים. בכל פעם שאני מעיין בהם אני מתפעל (אני כמובן לא יחיד בזה...). יש בהם משהו מיוחד וייחודי ממש, בעומק תורת המוסר והכרת כחות הנפש. כל פעם שאני רואה אותם על המדפים בבית הכנסת מתחשק לי להתיישב ולהשקיע בהם. לענ"ד מי שילמד בהם בקביעות תצמח לו תועלת גדולה.

חשבה לטובה

צילומים בלעדיים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מאי 19, 2021 9:16 am

גביר כתב:על התאמתה של דרך נוברדהוק לזמנה ולמקומה והסיבות לכך שאינה קיימת היום יעויין גם בספרו של הרב איתם הנקין הי"ד 'תערוך לפני שולחן'.

גישה זו קיימת גם מהצד השני, מנקודת ראותן של התנועות החלוציות והמהפכניות דאז, יעוין - נהיה כולנו חלוצים : תנועת העבודה והעלייה מפולין, 1936-1923 / רונה יונה, מאגנס תשפ"א עמ' 146-138 [ ובאמת שהופתעתי למצוא בספר מסוג זה תת פרק שלם בשם 'קיבוצי הכשרה וקיבוצי לומדים' המוקדש למקבילות בין החלוץ לישיבות להבדיל, ביחוד לישיבות נוברדהוק ; איני יודע מיהי ומהי אותה רונה יונה].

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' מאי 19, 2021 1:22 pm

גביר כתב:איני יודע מיהי ומהי אותה רונה יונה.

ד"ר רונה יונה | מרצה
בעלת תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהאוניברסיטה העברית בהיסטוריה כללית, ותואר ראשון מהעברית בהיסטוריה (בוגרת תוכנית המצטיינים), ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. ספרה על התנועה החלוצית בפולין עתיד לראות אור בהוצאת מאגנס. מחקריה בוחנים את היהדות המודרנית, הציונות וישראל. בתואר השני עסקה רונה בספרות המחתרתית של האנוסים המוסלמים בספרד הנוצרית.
רונה היא עורכת כתב העת "ישראל" לחקר תולדות הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב.

כלבאשבוע · הודעהעל ידי **כלבאשבוע** » ה' מאי 20, 2021 12:34 am

חשבה לטובה כתב:צילומים בלעדיים

איפה הצילומים הבלעדיים?
רואים רק את עמוד השער ששם יש ציור של בית ספר או משהו אחר שלא קשור

צורב מתחיל

קיבלתי הפניה לספר "מדרגת האדם" מהדורת הרב הלפרין.
ידוע למישהו מה זה?
באוצר מצאתי מהדורה חדשה של ישיבת נשמת חיים, לזה הכוונה?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' אוגוסט 16, 2021 4:17 pm

בספה"ל נכתב כי עורך מהדו' נשמת חיים הוא ר' משה בן־חמו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 16, 2021 5:14 pm

ראיתי בשב"ק באיזה בית כנסת ספר זכרון על הגה"צ ר' גרשון ליבמן ממשיך דרכה של נובוהורדוק במדינת צרפת
מצאתי שם בין היתר מאמר מעניין שהיה חידוש בשבילי. נאספו שם קטעים רבים של חידו"ת מאת הסבא זצ"ל, מתוך ספרו של גיסו הצדיק ר' זעליג תרשיש עין תרשיש על שלושת חלקיו. מתברר שהוא מזכיר אותו בספריו לא מעט ומכנהו. גיסי מהרי"ז שליט"א.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוקטובר 07, 2021 9:36 am

התבטאות חריפה ודי קשה להכלה נגד ישיבת נוברדהוק וסיבה, לדעתו, להקמתה בונברדהוק דווקא - רי"ל מימון, למען ציון לא אחשה, חלק א, פרק 13, ירושלים תשי"ד עמ' 88.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' דצמבר 26, 2021 8:23 am

סיפר לי ת"ח אחד, שהוא נין ונכד להסבא מנובהרדוק זצ"ל, ששמע בזמנו כי הסבא היה צאצא של הגר"א,
אבל אינו יודע אם ניתן לאשש או לפרוך את זה.
על אביו של הסבא מובא בויקיפדיה:

"רבי יוסף יוזל נולד בעיר פלונגיאן, הסמוכה לשאוול בליטא לרבה של העיירה ר' שלמה זלמן הורוביץ

האם ידוע משהו על אביו של רש"ז? מי היתה אשתו, אמו של הסבא?

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ב' דצמבר 27, 2021 10:39 pm

מתפעל כתב:סיפר לי ת"ח אחד, שהוא נין ונכד להסבא מנובהרדוק זצ"ל, ששמע בזמנו כי הסבא היה צאצא של הגר"א,
אבל אינו יודע אם ניתן לאשש או לפרוך את זה.
על אביו של הסבא מובא בויקיפדיה:

"רבי יוסף יוזל נולד בעיר פלונגיאן, הסמוכה לשאוול בליטא לרבה של העיירה ר' שלמה זלמן הורוביץ

האם ידוע משהו על אביו של רש"ז? מי היתה אשתו, אמו של הסבא?

רבי שלמה זלמן זיו (נפ' תרמא) ושינה שמו להורביץ, דיין בפלונגיאן, ואח"כ רבה של קורטוביאן על יש העיר שבלי.
תנועת המוסר בערכו.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ב' דצמבר 27, 2021 11:16 pm

לא שמענו שהסבא מנובהרדוק היה צאצא של הגאון.
אם היה נכון, מן הסתם היה מתועד.

אבל, יש מידע אחר, על יהודי ממשפחת זיו, היא כאמור, משפחת אביו של הסבא, ואצלו היתה מסורת על יחוס לאחיו של הגאון.
ראה במאמרו של חיים פרידמן בעהמ"ח ענפי אליהו, http://eliyahusbranches.blogspot.com/20 ... amily.html

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' דצמבר 28, 2021 11:17 am

חזק וברוך

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' דצמבר 29, 2021 12:08 pm

תולדות

איפה ראית שם משהו לגבי אחיו של הגאון?

חיפשתי על הסבא וזה מה שראיתי שם, בתרגום חופשי מאנגלית"

"לגבי רבי יוסף יוזל הורוויץ, ששינה את שמו מהשם זיו, הסבא מנובהרדוק, יש מסורת שלאחרונה הועברה,
הטוענת שהסבא היה קרוב משפחה לגאון מוילנא. הביוגרפים כותבים שאביו של הסבא ר' שלמה זלמן זיו,
היה רב בפלונגי ובקורטובניי. יש תעודת לידה בקובנא 1882, של מנוחה בת של עזריאל זיו, שהיה בנו של ר' שלמה זלמן,
עזריאל , כך כתוב, הוא "משפחה מקורטובניי". מזה נראה שניתן להניח שעזריאל היה האח של הסבא מנובהרדוק.
וכנראה האבא שלהם , שלמה זלמן, היה בן ר' עזריאל זיו.
בספר: נתיב עוז, בולטימור 2007, נכתב ע"י עזריאל יהודה זיו, בו יש המלצה מהרב מרדכי זאב יפהן, נכד הסבא, וקורא לו:
"שאר בשרי", שאומר שהם קרובי משפחה".

עד כאן בענין הסבא.

פרנקל תאומים

שם המשפחה זיו היה גם שם המשפחה של הסבא מקעלם זי''ע (אם כי אחיו, הגה''צ ר' לייב, שם משפחתו היה ברוידא).
האם ידוע על קשר משפחתי בין הסבא מנובהרדוק ובין הסבא מקעלם?

בכלל, מה המקור של שם המשפחה "זיו"? שם עברי ולא אופייני ביהדות האירופאית (אם כי מצינו גם שמות עבריים כיו''ב, כמו עפרון או חלפן ועוד).

מכון חכמי ליטא

לפידות

פרנקל תאומים

מכון חכמי ליטא כתב:לפידות

??

פורום אוצר החכמה

מי מחובר