ר' הלל בישקא מייסד בימ"ד גבוה - המגיד מקיידאן

[מיללער]

לאור תעולומת מציבת הג"ר הלל בישקא ז"ל בעיר וואודבריזש, ניו גרסי חשבתי לפתוח אשכול פה על ר' הלל בישקא מקיידאן, ואולי בעזרת ודיבוק חברים נוכל למצוא קשר בין שני הדמויות.

-

ביום כ"ח אדר שנת תש"ך נפטר פתאום הה"ג ר' הלל בישקא אחרי שנשא דרשת התעוררות בביהכ"נ אנשי ספרד בעיר בארא פארק בברוקלין, ר' הלל היה ממייסדי ומנהלי המוסד תפארת בחורים בליטא, ואחר הגירתו לארה"ב יסד כולל קאוונא בעיר וויליאמסבורג, ומשם עבר לווהייט פליינס בווסטשסטר וביחד עם ר' שמואל שכטר, ר' נתן ווכטפויגל ור' מרדכי יפה יסדו שם כולל בשנת תש"ג.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

ר' הלל פעל כל ימיו למען קדושת ביהכנ"ס בכתיבת מאמרים בירחונים, במיוחד בקובץ המאור, ובדרשות שנשא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עד לפטירתו הפתאומית בשנת תש"כ כאמור, שבע שנים לאחר פטירת אשתו בשנת תשי"ג, לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

ר' הלל ואשתו נטמנו בביה"ח בעיר וואודבריזש, בתנאי שלאח"ז יועברו לאר"י וממילא לא הוקמה מציבה על קברם, מלפני שנה התעורר הרב ר' יעקב מיולר מלעיקוואוד ופעל ועשה, קיבץ וריבץ כספים והקימו מציבות על קברם.

כ"ז עולה מאתר קברים, בה גם נמצא תמונה מהמציבה החדשה על קברו של ר' הלל בישקא.

-

מי היה ר' הלל בישקא מייסד תפארת בחורים וממייסדי ביהמ"ד גבוה?

לפ"מ שנכתב שם היה לו לר' הילל ב' בנים, אהרן (אדי) ויהודה (יודקא), השני נרצח ע"י הרוסים הי"ד בשנת תש"א, ואדי היה גר בעיר מינכן בגרמני' לאחר המלחמה, בעת פטירת אביו התעכב בתל אביב.

לאחותה של ר' הלל, מרת דאבא ראבשטיין יש ב' בנים שעזרו בגוף ובממון להקמת המציבה, לפי הבן עמנואל ראבשטיין היה שם זקנו - אביו של ר' הלל בישקא - שאול.

-

בעיר קיידאן היה מגיד מישרים בשם ר' הלל ב"ר אברהם הכהן בישקא הוא היה נכדו של ר' הלל ב"ר זאב וואלף מראצקי במח"ס הילל בן שחר (לפי בערל כהן - שטעטלאך אין ליטא)

ר' הילל בישקא מקיידאן נפטר בשנת תרכ"ח, בנו ר' ישראל איסר הכהן בישקא נפטר בביאלאסטאק בשנת תרנ"א (ראה קטע מהצפירה המצורף על פטירתו)

האם נוכל למצוא קשר מהלל להלל בישקא?

[זאגער ישן]

ייש"כ הרב מיללער על האשכול המרתק.
אגב, אחד מהתלמידים הראשונים היה גם הרב שמואל שיינברג ז"ל, אחיו של הגרח"פ.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

אני שמעתי שהיה בינם ד"ת, והגרא"ק יצא כשידו על העליונה. מעניין לחקור מי היו הדיינים.

[זאגער ישן]

הרב בישקא השני היה גר ביורבורג (בגליל קיידאן).
הנה מתוך ספר יזכור של הקהילה:

[מאיר סובל]

זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

[תולדות]

כתבת ששם אבי ר' הלל האמריקאי היה שאול.

ובכן, יש סימוכין, שר' הלל הקיידאני, היה שייך למשפחתו [אולי נכד] של ר' שאול יהושע העשל בישקא מקראקא, בן ר' משה בישקא אב"ד טומשוב.

[מיללער]

על ר' הלל בישקא מקיידאן בספר זכרון יעקב לר"י ליפשיץ מקאוונא:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 32&hilite=

[שי אבי דוד]

האם אין 'צירוף מקרים' בעובדה שגם הוא וגם רבי אהרן התמוטטו באותו בית הכנסת? הלא דבר הוא!

[ישבב הסופר]

זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

אתה בטוח שזה היה כך? או שזה היה מכתב מגיסו של רמ"מ אהרן קגן בן הח"ח... כי ראיתי מכתב התנצלות מהגרמ"מ אודות מה שכתב אהרן קגן שקרים וכזבים אודות מעשי ר' הלל בישקא בעד ישיבת חפץ חיים. ועלה בלבי שצריך להתחקות אחר הסיפור שם, כי זה מענין. היה איזה סיפור עם אהרן בן הח"ח, ונראה לי שאמו צידדה לטובתו.

[קראקובער]

לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

הסיפור נשמע חשוד מכמה סיבות ודי למבין.

[גיזונטע קאפ]

יש פרטים אודותיו בספר חידושי ר' מענדל, בח"ב בפרקי חיים, נמצא באוצר

[ישבב הסופר]

לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

הסיפור נשמע חשוד מכמה סיבות ודי למבין.

אכן. משפחת הגר"א טוענים שהרב הוטנר עשה כן על דעת עצמו. (אולי הרב הוטנר טען שחלם שהג"ר אהרן ביקש ממנו? אני זוכר ששמעתי משהו כזה).

[קראקובער]

הנ"ל הגיע אלי אתמול בלילה בחלום והודה שהמציא את הכול...

[הוה אמינא]

נדמה שיש כאן כמה בהשפעת ל' יום קודם... ולא רק באשכול זה.

[מיללער]

צ'ק מהנדיב ר' אברהם מאירס לר' הילל בישקא משנת תש"ג בסכום של 300 דולר

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש כמה נקודות להוסיף.

בווסטשסטר ייסדו הנ"ל ישיבה, והרב בישקא ניהל את הגשמיות. הבחורים ביקשו מכמה ת"ח לבא ולקחת משרה בישיבה, וכולם מיאנו לקבל על עצמם עול הגשמיות, לבד מהגר"א קוטלר שהתנה שאינו מוכן אלא בתנאי שהגשמיות תהיה תחת ידו. אז עברה הישיבה לידו, והרב בישקא עזר על ידו. אחרי כמה זמן גבה טורא ביניהם, והלכו לדין תורה אצל ר׳ משה. ר׳ משה פסק בעד הרב בישקא, ור׳ אהרן היה חייב לשלם לו על חלקו.

שמעתי שעל הבלנק שלו היה כתוב מייסד ישיבת געיטסהעד, אמנם שאלתי פעם את הרבנית פרל (בתו ר׳ נחמן לאנדינסקי זצ"ל ראש ישיבת געיטסהעד) והיא כמובן מיאנה בזה. אם יש למישהו עותק, הייתי שמח לראות.

[חלמישצור]

צ'ק מהנדיב ר' אברהם מאירס לר' הילל בישקא משנת תש"ג בסכום של 300 דולר

הרב מיללער, מצאתי שגם באשכול על ראי"ז מלצר העלית מסמך ממנו (לפני שבע שנים). כבר יש בידנו פרטים ביוגרפיים על אותו נדיב ז"ל?

[מיללער]

פרטים ביוגרפיים עדיין לא מצאתי עליו, רק שהיה נדיב ושוע ותמך ישיבות ביד רחבה. אוסף ממנו כולל מכתבים מגדו"י וקבלות נמצא במאגרי ייוו"א:

http://www.yivoarchives.org/index.php?p ... d&id=32613

---

בספר משנה ברורה - מהדורת צילום תר"ץ - נמצא הקדשה מעניינת ממרן הח"ח זצ"ל לר' אברהם מאירס עם פרטים על צאצאיו, עבור עזרתו בהדפסת הספר:

[חלמישצור]

ייש"כ. בשל הדפסתו והפצתו בהתנדבות מספרי החפץ חיים זצ"ל, יש מכתבים חמים במיוחד אליו מכמה גאוני הדור, מהם הח"ח (הח"ח חייו ופועלו ב, עמ' תרכ), הראי"ה קוק (כמה אגרות בעניין זה, בין שני כהנים גדולים, עמ' 26-31) וכן רב"ד ליבוביץ (לחושבי שמו ג, חשון תשס"ג, עמ' ז). הפרסומים שהבאת כאן משלימים פעולות צדקה לישיבות ממנו. ראוי לקבוע לו יד ושם.

באתי לציין אל מהדורת משנ"ב תר"צ וראיתי שכב' כבר הביא תצלומה. ביודאיקה, בה מכרו מהדורה זו, הוסיפו בתיאורה: "כנראה שזהו אברהם מאירס שהיה משתדל מאד להחזיק בידי מרן החזון איש זצ"ל" (כאן). מה ידוע על עניין זה?

[חלמישצור]

עוד בעניין הנדיב ר' אברהם מאירס.

באשכול "משפחת החפץ חיים זצ"ל" הביא הרב מיללער שליט"א.

מאמר על החפץ חיים ומשפחתו מהבלוג 'תולדות':

בשנת תרס"ה לקח לו החפץ חיים לאשה בזווג שני את מרת מרים פריידא, בת הרב ר' הלל [ב"ר רפאל] אב"ד לאפיס ... למרים פריידה, אשתו השניה של החפץ חיים, היו שתי בנות מנישואיה הראשונים. אחת מהן נישאה להרב ר' הלל [ב"ר משה בנימין] גינזבורג. גר בראדין, ושימש את חותנו חורגו החפץ חיים, והיה ג"כ ממנהלי הישיבה.

ר' הלל גינזבורג היה מן האנשים הקרובים ביותר אל החפץ חיים בערוב ימיו. במכתב מיום ג' באלול תרפ"ה כותב הח"ח כי "ידידי חתן אשתי הרב הגדול בתורה וי"א מו"ה הלל גינזבורג נ"י, שנמצא בביתי זה קרוב לשש שנים, ומצאתיו לנאמן ביתי", יעסוק מעתה ואילך בתפוצת הספרים (הח"ח חייו ופועלו א, עמ' תסג-תסד [עם תמונתו]; אם כי נראה שהחל לעסוק בזה עוד קודם, מן הגנזים א, עמ' ריח. את הביטוי "נאמן ביתי" ביחס אליו מצאתי במכתב נוסף מאותן שנים). הוא עסק גם בהדפסת ספרי הח"ח, גיוס כספים לישיבתו, שליחויות שונות מטעם הח"ח ועוד. בשנת ת"ש כשעברה ישיבת ראדין אל וילנה, נותרה המכינה בראדין ועמה הרב גינזבורג, הרב אליעזר זאב קפלן, הרב מרדכי דוד רוטבלט ועוד מעטים (ש"ק מירסקי, מוסדות התורה באירופה, עמ' 212; יהדות ליטא א, עמ' 225). הרב גינזבורג ומשפחתו ניספו בשואה. הי"ד. דף עד ביד ושם (וכן).


לענייננו. בספר "בין שני כהנים גדולים", עמ' 26, נדפס מכתבו של הראי"ה קוק אל ר"ה גיזנבורג מיום י"ד תשרי תרצ"ג (כתה"י שמור בארכיון בית הרב).

כאשר איש נכבד אחד מניו-יורק נודע בכינוייו בשם ר' אברהם מאירס, בקש ממני איזה פעמים בכתב, וכעת בא לאה"ק על זמן קצר, ובקש בע"פ שאתן לו מכתב קול-קורא ממני לטובת הפצת ספריו הקדושים של כ"ק מרן חמיו הגה"ק שליט"א, וכאשר מצדי הייתי עושה זה בשמחה רבה, רק חוששני לעשות איזה דבר הנוגע לעניני הצדיק הכביר הזה, יאריך ד' ימיו ושנותיו, בלא הרשאה מצדו שליט"א, וכאשר איני רוצה להטריח את כ"ק בזה, ע"כ אבקש מכת"ר שיואיל נא להגיש לפני כמ"ח שליט"א את הענין הזה, ויודיעני את תשובתו במוקדם וכו'.

תשובת הרב גינזבורג גופא לא עמדה בפני העורך הר"מ קמפינסקי, אם כי מכתבי ההמלצה של הראי"ה על מאירס העידו שהייתה חיובית (ציינתי אליהם בתגובה הקודמת). בס"ד כעת איתרתי את תשובת הרב גינזבורג בארכיון בית הרב בירושלים. מכתב מרתק, כמה שורות ממנו (הדגשה שלי).

הנה האיש היקר המופלא והמצויין רחים ומוקיר רבנן ... מו"ה ר' אברהם מאיערס נ"י זה כשנתיים עודד ד' את רוחו להתעסק במכירת ספרי אדמור"ח שליט"א ... בלי שום קבלת פרס ... ובמשך זמן האחרון הוא כמעט המקור היחידי למחיית ב"ב של אדמו"ר שליט"א, כי ידוע שעיקר מחייתו הוא מן חיבוריו הק'. והאיש הזה הגדיל לעשות חיל ...

בהמשך מבהיר רה"ג כי חמיו החפץ חיים אינו עוסק כלל בפרסום ספריו בעולם, ועזרתו של הנדיב מאירס היא בגדר הצלה ממש. עוד מפרט אודות מצבו הבריאותי הנוכחי של החפץ חיים.

פרטים נוספים אודות נדיב חשוב זה טרם מצאתי. אשמח מאוד בכל עדכון ותוספת.



מצ"ב החלק העליון של המכתב.

1.png (783.83 KiB) נצפה 6310 פעמים

[מיללער]

תמונתו משנת תשי"ב

[מיללער]

לאור תעולומת מציבת הג"ר הלל בישקא ז"ל בעיר וואודבריזש, ניו גרסי חשבתי לפתוח אשכול פה על ר' הלל בישקא מקיידאן, ואולי בעזרת ודיבוק חברים נוכל למצוא קשר בין שני הדמויות.

-

ביום כ"ח אדר שנת תש"ך נפטר פתאום הה"ג ר' הלל בישקא אחרי שנשא דרשת התעוררות בביהכ"נ אנשי ספרד בעיר בארא פארק בברוקלין, ר' הלל היה ממייסדי ומנהלי המוסד תפארת בחורים בליטא, ואחר הגירתו לארה"ב יסד כולל קאוונא בעיר וויליאמסבורג, ומשם עבר לווהייט פליינס בווסטשסטר וביחד עם ר' שמואל שכטר, ר' נתן ווכטפויגל ור' מרדכי יפה יסדו שם כולל בשנת תש"ג.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

ר' הלל פעל כל ימיו למען קדושת ביהכנ"ס בכתיבת מאמרים בירחונים, במיוחד בקובץ המאור, ובדרשות שנשא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עד לפטירתו הפתאומית בשנת תש"כ כאמור, שבע שנים לאחר פטירת אשתו בשנת תשי"ג, לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

ר' הלל ואשתו נטמנו בביה"ח בעיר וואודבריזש, בתנאי שלאח"ז יועברו לאר"י וממילא לא הוקמה מציבה על קברם, מלפני שנה התעורר הרב ר' יעקב מיולר מלעיקוואוד ופעל ועשה, קיבץ וריבץ כספים והקימו מציבות על קברם.

כ"ז עולה מאתר קברים, בה גם נמצא תמונה מהמציבה החדשה על קברו של ר' הלל בישקא.

-

מי היה ר' הלל בישקא מייסד תפארת בחורים וממייסדי ביהמ"ד גבוה?

לפ"מ שנכתב שם היה לו לר' הילל ב' בנים, אהרן (אדי) ויהודה (יודקא), השני נרצח ע"י הרוסים הי"ד בשנת תש"א, ואדי היה גר בעיר מינכן בגרמני' לאחר המלחמה, בעת פטירת אביו התעכב בתל אביב.

לאחותה של ר' הלל, מרת דאבא ראבשטיין יש ב' בנים שעזרו בגוף ובממון להקמת המציבה, לפי הבן עמנואל ראבשטיין היה שם זקנו - אביו של ר' הלל בישקא - שאול.

מודעת אבל לפטירת מרת שרה גיטל אשת ר' הלל בישקא - בעיתון דער טאג בעת פטירתה בשנת תשי"ג

BiscowIFE.png (307.66 KiB) נצפה 3170 פעמים

מה שנראה מהמודעה הוא ששני בניה עדיין היו בחיים בשעת פטירתה וצ"ע

[מיללער]

זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

אתה בטוח שזה היה כך? או שזה היה מכתב מגיסו של רמ"מ אהרן קגן בן הח"ח... כי ראיתי מכתב התנצלות מהגרמ"מ אודות מה שכתב אהרן קגן שקרים וכזבים אודות מעשי ר' הלל בישקא בעד ישיבת חפץ חיים. ועלה בלבי שצריך להתחקות אחר הסיפור שם, כי זה מענין. היה איזה סיפור עם אהרן בן הח"ח, ונראה לי שאמו צידדה לטובתו.

מודעה משנת תש"ט מביהכנ"ס בוויליאמסבורג בשם 'תנועת חפץ חיים' והרב בישקא משמש שם כרב - כנראה שעל זה יצא הקצף של הב' אהרן קגן בנו של הח"ח

[מיללער]

מודעות בפטירתו הפתאומית של הרב בישקא זצ"ל

[מיללער]

דווח עם תמונה (באנגלית) משנת תש"ה - מביקורו בעיירות מינאפוליס וסט. פאול במדינת מינסוטה בארה"ב

[מיללער]

רישום לקבלת אזרחיות ארה"ב - עם חתימתו (באנגלית)

[מגופת חבית]

לאור תעולומת מציבת הג"ר הלל בישקא ז"ל בעיר וואודבריזש, ניו גרסי חשבתי לפתוח אשכול פה על ר' הלל בישקא מקיידאן, ואולי בעזרת ודיבוק חברים נוכל למצוא קשר בין שני הדמויות.

-

ביום כ"ח אדר שנת תש"ך נפטר פתאום הה"ג ר' הלל בישקא אחרי שנשא דרשת התעוררות בביהכ"נ אנשי ספרד בעיר בארא פארק בברוקלין, ר' הלל היה ממייסדי ומנהלי המוסד תפארת בחורים בליטא, ואחר הגירתו לארה"ב יסד כולל קאוונא בעיר וויליאמסבורג, ומשם עבר לווהייט פליינס בווסטשסטר וביחד עם ר' שמואל שכטר, ר' נתן ווכטפויגל ור' מרדכי יפה יסדו שם כולל בשנת תש"ג.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

ר' הלל פעל כל ימיו למען קדושת ביהכנ"ס בכתיבת מאמרים בירחונים, במיוחד בקובץ המאור, ובדרשות שנשא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עד לפטירתו הפתאומית בשנת תש"כ כאמור, שבע שנים לאחר פטירת אשתו בשנת תשי"ג, לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

ר' הלל ואשתו נטמנו בביה"ח בעיר וואודבריזש, בתנאי שלאח"ז יועברו לאר"י וממילא לא הוקמה מציבה על קברם, מלפני שנה התעורר הרב ר' יעקב מיולר מלעיקוואוד ופעל ועשה, קיבץ וריבץ כספים והקימו מציבות על קברם.

כ"ז עולה מאתר קברים, בה גם נמצא תמונה מהמציבה החדשה על קברו של ר' הלל בישקא.

-

מי היה ר' הלל בישקא מייסד תפארת בחורים וממייסדי ביהמ"ד גבוה?

לפ"מ שנכתב שם היה לו לר' הילל ב' בנים, אהרן (אדי) ויהודה (יודקא), השני נרצח ע"י הרוסים הי"ד בשנת תש"א, ואדי היה גר בעיר מינכן בגרמני' לאחר המלחמה, בעת פטירת אביו התעכב בתל אביב.

לאחותה של ר' הלל, מרת דאבא ראבשטיין יש ב' בנים שעזרו בגוף ובממון להקמת המציבה, לפי הבן עמנואל ראבשטיין היה שם זקנו - אביו של ר' הלל בישקא - שאול.

מודעת אבל לפטירת מרת שרה גיטל אשת ר' הלל בישקא - בעיתון דער טאג בעת פטירתה בשנת תשי"ג

BiscowIFE.png

מה שנראה מהמודעה הוא ששני בניה עדיין היו בחיים בשעת פטירתה וצ"ע

מזכרוני שב' מבניהם נשאר ברוסיא ולא הי' ביכלתם לקבל רשות להעבירם לכאן
כדאי לשאול ר' יעקב מיולר שדיבר על כל הענין עם ר' אשר כ''ץ מראשוני הלומדים בבמ''ג

[מיללער]

המאור - בפטירתו

[מיללער]

בשנת תש"ז חזרו הרב בישקא והרבנית מנסיעה מחוץ לארה"ב (נסעו מניו יורק בדצמבר '46 וחזרו במרץ '47) דרך העיר ניאגרא פוללס, הנה הרשימות עליהם:

BiscoManifest.png (816.89 KiB) נצפה 2995 פעמים

פרטים הנמסרים שם הם כדלהלן:
א. ר' הלל נולד בעיר Uspolis (?) בליטא בשנת תרמ"ב
ב. זו' שרה גיטל פודזובסקי נולדה בעיר Grinkiskis (?) בליטא בשנת תרמ"ה
ג. הם גרו בלונדון טרם הגירתם לניו יורק בשנת ת"ש
ד. יש להם בן בשם אהרן בישקא בעיר מינכן, גרמניה
ה. הכתובת שלהם בשנת תש"ז בברוקלין 268 South 9th Street

-

עדיין הפרטים על הרב בישקא רב בהם הנסתר מהגלוי - לוטים בערפל - שם אביו, משפחתו, צאצאיו, פרטים על חייו ותולדותיו, פטירתו הפתאומית, קבורתם בלי מצבה על קברם וכו'

[הבאר ההיא]

ב. זו' שרה גיטל פודזובסקי נולדה בעיר Grinkiskis (?) בליטא בשנת תרמ"ה

גרינקישוק

[מיללער]

קבלתי כמה פרטים חשובים בחיי ותולדות הרב בישקא מאיש נכבד הי"ו לאחר שחקר ברשת בארכיווני ליטא תשוח"ח לו.

חלק מהגילוים כבר נמצאו והועלו בערכו בג'ני - ויש בה גם כן אומ"ר הבא מן החד"ש

נתחיל בערכו בג'ני:
https://www.geni.com/people/Rabbi-Hille ... 5776707972

About Rabbi Hillel Bisko
Born in Sejny but was re-registered in 1901 to Uzpaliai. US immigration records give place of birth as Uzpalai and DOB as 1 June 1881.

Married 1912 in Vilkija, Kaunas County, Lithuania and first child born there 1913.
Daughter born 1917 in Minsk, Belarus. (Hillel was likely there with his mother who was evicted there in 1915).
In 1918 his second son was born in Vilnius, Lithuania.
Was active from the age of 15 in setting up The World Tifereth Bachurim and Bachuroth movement in Lithuania and Latvia with heaquaters in Kovno, with the aim of bringing Jewish youth back to their cultural source. He established at least 1000 branches in Europe, Great Britain, Palestine and the USA by 1947. (Organisation had the support of Rabbi Chaim Ozer Grodzinski of Vilna, Rabbi Avrohom Dovber Kahana Shapiro of Kovno and Rabbi Yitzchok Izaak Herzog of Palestine).
Set out on a 'world tour' inspecting existing branches and establishing new ones.
Recorded between the years 1936 and 1940 as being very active setting up branches in the UK. Branches in Belfast, Dublin, Leeds, Sunderland, Cardiff, Merthy-Tydfil, Manchester and London recorded. (Additional branches were set up from as early as 1931 including a branch in Liverpool). Established close to 40 branches with more than 600 members. Additionally, in England he established a Teachers' training Seminary.
Lithuanian Passport issued in London on 03/11/1937.
Was in Dublin then Belfast in 1940.
Emigrated with his wife (by ship from Liverpool) in 1940 to the USA via Ellis Island
Son Judka was killed in 1941 by the Russians.
In America he established Kolel Kovno in Williamsburg. The kolel was re-established in 1943 in White Plains, Westchester. The Kolel was subsequently re-established in Lakewood, New Jersey and renamed Beth Hamedrash Govoha - Kolel Kovno. (Rabbi Bisko left some time after Rabbi Aharon Kotler's arrival).
Studied in Radin under the Chafetz Chaim and is recorded as having served as Spiritual Leader and fundraiser for the American branch of "Chofetz Chaim Yeshiva of Radin, Poland" in the years 1945 and 1946. (Apparently, he came under fire from Rabbi Aharon Kagan, the son of the Chafetz Chaim, who disliked people adopting the Chofetz Chaim's name for their institutions but was defended by Rabbi Mendel Zaks, Rabbi Aharon Kagan's own brother in law).
Founded "Chafetz Chaim movement" in America
Instrumental in the founding of Netzach Yisroel Yeshiva headed by Reb Yisroel Gustman c. 1950.
Resided in Brooklyn.

ברור ששם אביו של ר' הלל בישקא היה 'יצחק בער' (ולא שאול כמו שחרת על מצבת "אחותו" מרת ראבשטיין) ברישום לידתו נמסר שנולד בעיר Senjy (סייני) בתאריך דצמבר 5 - 1880 (חורף תרמ"א) לאביו ר' יצחק בער ב"ר חיים בישקא ולאמו מרת חי' ציפא ב"ר משה בראמסאן מסובאלק.

אבי-אביו ר' חיים בישקא מקאוונא היה בנו של ר' הלל בישקא מקיידאן ב"ר אברהם. ולכן התעלומה הבאה נפתרה

בעיר קיידאן היה מגיד מישרים בשם ר' הלל ב"ר אברהם הכהן בישקא הוא היה נכדו של ר' הלל ב"ר זאב וואלף מראצקי במח"ס הילל בן שחר (לפי בערל כהן - שטעטלאך אין ליטא)

ר' הילל בישקא מקיידאן נפטר בשנת תרכ"ח

הנה לפנינו רישום נישואי הרב בישקא:
https://www.familysearch.org/ark:/61903 ... -L9G3-R465
הרשימה נכתבה בלה"ק ובלע"ז:

BiscoMarriage.png (5.46 MiB) נצפה 2994 פעמים

בי' באלול ולמס' אוגוסט 10 תרע"ב נשא החתן הלל ב"ר יצחק בער בישקא מעדת אושפאלסק (מחוז ווילקומיר - קאוונא) עם הכלה הבתולה שרה גיטל בת ר' אהרן פאדזאווסקע מעדת עיר גרינקישאק (מחוז קאוונא) החתונה היתה בעיר וועלק Vilkija במחוז קאוונא - וע"ז חותמין (כחודש לאחריו) הרב ר' שמואל יוסף שוגם עם ב' עדות.

[מגופת חבית]

rbishko.jpg (79.14 KiB) נצפה 2008 פעמים

[מאיר סובל]

זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

מצאתי את המסמך / פשקוויל שדל הגרמ"מ זאקס חתן הח"ח.
אולי היה דו"ד בין ישיבת הח"ח בראשות הגרממ"ז לבין "בית כנסת ח"ח" שיסד הרב בישקא.
אולי הועברו תרומות מהתם להתם וכדומה.

רממ זקס נ בישקא.pdf

(47.24 KiB) הורד 71 פעמים