מכתב ה'חפץ חיים' - מזויף??

[המחקר]

בספר מרא דארעא דישראל (כרך ב, עמ' שכה) מובא מכתב המיוחס למרן הח"ח, בעניין גליון פורים של השבועון 'קול יעקב' שנמצאו בו בזיונות כלפי גדולי התורה בירושלים.
מובא שם צילום כתה"י (שלדעתי אינו דומה כלל לכת"י של הח"ח!), ותחתיו הכיתוב: על השמצותיו של עתון 'קול יעקב' כנגד מנהיגי היהדות החרדית.
להלן תורף המכתב:

"י"ג ניסן תרפ"ד
אל כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים וכו', במשרד הרבנים בירושלים שליט"א.
שמחתי לקראת הבשורה הטובה [...] נתקיים השלום בין יראי אלקים בארצה"ק [...] וקבלו עליהם לכל הפחות לחדול מלשלוח ריב ומדנים איש על רעהו בלשון ובכתב, ע"י השתדלות והתעוררות האדמורי"ם מגור וסאקאלאוו שליט"א, שהתענינו בזה... אך מה נכפלה דאגתי... בראותי את עתונכם "קול יעקב" [...] אשר מלא חירופים וגידופים [...] לאנשים גדולים בתורה ויראה והלצות בגימטריאות אשר תגעל נפש כל שומע, ולולא שראיתיו בעיני לא האמנתי מעולם על זאת שימצאו דברים כאלו בעתון אשר קול החרדים מדבר מתוכו".

לכאורה דברים נוקבים.
אך לדעתי מדובר בזיוף בעלמא, ומעולם הח"ח לא כתב מכתב זה. וזאת משום 4 סיבות שונות:
א. מדוע לא שמענו על המכתב הזה עד שהואילו עורכי הספר 'מרא דארעא דישראל' לפרסמו?
ב. מדוע לא פורסם המכתב בעתון הקנאים 'קול ישראל' דאז? מן הסתם הם היו ששים על מכתב שכזה כעל כל הון, כדי לנגח את יריביהם...
ג. מדוע שיהיה חשוב לח"ח למחות על גליון בודד של 'קול יעקב' שאכן חטא בביזוי רבנים, ולעומת זאת לא ראה צורך אף פעם למחות על גליונות השבועון הנגדי (של הקנאים) 'קול ישראל', שכמעט מדי שבוע היו בו דברי ליצנות על הרבה מרבני ירושלים?
ד. מהיכן השיגו עורכי הספר את גוף המכתב, המופנה לאנשי המחנה השני, עורכי 'קול יעקב'??

[תוך כדי דיבור]

ארבע קושיות. נעבור אחת לאחת:
- קושיה א' אינה כלום, במטותא.
- קושיה ב' סותרת את קושיה ד' (ולהפך).
- באשר לקושיה ג' , ובכן מניין שהוא לא שלח מכתב שכזה גם להם?
בקיצור, תמיד אפשר לדון בסברות כרס נסיבתיות לכאן ולכאן, אבל בשביל להחליט שמדובר בזיוף צריך ראיות של ממש (אפילו כשמדובר בספר מרא דארעא ישראל...). אם כבר לנסות, הייתי מתמקד בעניין שציינת של צורת כתב היד.

[מותיב ומפרק]

הרב
המחקר
האם אפשר להעלות צילום ממה שאמור להיות כת"י הח"ח?

[המחקר]

ארבע קושיות. נעבור אחת לאחת:
- קושיה א' אינה כלום, במטותא.
- קושיה ב' סותרת את קושיה ד' (ולהפך).
- באשר לקושיה ג' , ובכן מניין שהוא לא שלח מכתב שכזה גם להם?
בקיצור, תמיד אפשר לדון בסברות כרס נסיבתיות לכאן ולכאן, אבל בשביל להחליט שמדובר בזיוף צריך ראיות של ממש (אפילו כשמדובר בספר מרא דארעא ישראל...). אם כבר לנסות, הייתי מתמקד בעניין שציינת של צורת כתב היד.

לא זכיתי להבין מדוע קושיא א' אינה קושיא - הסבר דבריך!
קושיות ב' וד' אינן סותרות אלא משלימות, בצורה של 'ממאי נפשך'.
קושיא ג' - כי היינו שומעים על כך לכאורה! מאנשי 'קול יעקב'.
ולא התייחסת כלל לכך שכתב היד שונה מאוד מכתב ידו של הח"ח

[תוך כדי דיבור]

שמע נא, תמיד אפשר להתעקש, אבל בדרך כלל לא יצא מזה כלום. בכל אופן, נשתעשע קמעא עם פירוש רש"י ואקווה שיהיה מספיק בכך:

1. קושיה א' היא לא כלום מפני ש - ואני מתפלא שדווקא אתה אינך מבין זאת - ההיסטוריה של המאה הקודמת רווייה עשרות ומאות מכתבים חשובים שלא ידענו על קיומם עד שנדפסו לפתע שניים או שלושה דורות לאחר כתיבתם, ואין כאן שום פליאה ושום תמיהה ושום קושיה. עולם כמנהגו נוהג ותו לא. קורה (גם לך וגם לי, אגב), מה יש.

2. קושיה ב' וד' הן לא ממה נפשך (?!) אלא, אם כבר, איפכא מסתברא. קושיה ד' מתפלאת איך בדיוק עורכי הספר, בני חוג הקנאים, השיגו מכתב הפונה לאנשי המחנה השני? ואילו קושיה ב' מתפלאת בדיוק ההפך, איך הקנאים לא פרסמו בשעתו את המכתב? כלומר שלדעת המקשן (פירוש רש"י אמרנו, כן?) של קושיה ב' המכתב היה אמור להגיע לידי הקנאים, ואילו לדעת המקשן של קושיה ד' המכתב לא היה אמור להגיע אפילו לידי נכדיהם! ובקיצור, קח בבקשה את ההיגיון שהנחה אותך בקושיה ד' וענה איתו (באופן של קל וחומר!) על קושיה ב', ואחר כך תעשה גם להפך, כלומר קח את ההיגיון שהנחה אותך בקושיה ב' וענה איתו על קושיה ד'. אם כל אחת מהקושיות היתה הגיונית בעיניך בפני עצמה, הרי שהיא מוכרחת לתרץ את חברתה ולא תוכל להישאר אפילו עם אחת מהן. זה מעבר למשיכת החבל משני קצותיו.

3. זה רק בתנאי שאנחנו מניחים בהכרח שמכתב כזה (או הידיעה עליו) היה מתגלגל תיכף ומייד לאנשי קול יעקב, בעוד שההיגיון הפשוט מורה על כך שאנשי קול ישראל היו מחביאים אותו מיריביהם ככל האפשר. וע"ע סעיף 2 דלעיל...

ואתה יודע מה, אפילו אם היה ממש בכל הקושיות שלך מרישא ועד גמירא, עדיין כולן אינן אלא קושיות, פלפולים וסברות שאין להם סוף ואי אפשר להסיק מהם שום דבר ממשי, ואין בהן אפילו אחת שהיה אפשר להחשיבה כראיה לזיוף. (אני מקווה שההבדל מובן, אין לי כרגע הזמן להדגים אותו).

4. דווקא על העניין הזה של כתב היד - שאתה עצמך הזכרת אותו רק בתחילת דבריך ולא ברשימת ה"ראיות" לזיוף - הערתי בסוף דברי שאם כבר אפשר להסיק מסקנות ממשהו כאן הרי זה ממנו (מבחינה עקרונית). אבל בשביל להסיק מסקנות ממנו צריך לעשות עבודה השוואתית רצינית, רצוי על ידי מומחים / בעלי ניסיון בתחום הזה, ובעיקר כדאי מאד להימנע מסימון המטרה סביב החץ בשל מניעים אידיאולוגיים שקופים.

וכל האמור הוא עצת ידיד.