הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ב' מאי 13, 2019 12:07 pm

נזכרתי הבוקר עוד אפיזודה קטנה.

יח.
הייתי באיזה ניחום אבלים, ישבו כמה אברכים ודיברו עם האבלים, ור' גדליה ישב ושתק.
לפתע נכנס הרה"צ ר' משה טורק שליט"א. לימדוני היודעים שמקורו מוינה.
ר' משה הוא יהודי סגי נהור. כשנכנס כולם השתתקו והוא אמר כמה משפטים חמים מעומק ליבו החם.
בראש שלי זה היה נשמע הכי רחוק מהכיוון של ר' גדליה.
לאחר שיצא, אמר ר' גדליה לכל היושבים שם: מותר לכם (אולי אמר לנו) ללמוד מהיהודי הזה מה זה לנחם...

אני חושב שיתכן שלאו דוקא התוכן עצמו דיבר אליו,
אלא זה שאדם מדבר את האמת שלו בלי שום משחקים.
ואת זה הוא כיבד מאד.

יט.
זה גורר לי עוד זיכרון.
ראיתיו בניחו"א בחודש אלול תשס"ג, כ9 חדשים לפני פטירתו.
הנפטר היה חבר שלו. ר' גדליה אמר בשיא הטבעיות, הוא היה צעיר ממני (בסך הכל כשנה לפי החשבון),
ועכשיו הוא נפטר כבר. זה ממש מפחיד אותי !

כ.
זה גרר לי זיכרון נוסף.
באחת הפעמים שר' גדליה הוכנס לטיפול רפואי.
הוא שכב בהמתנה להרדמה מלאה.
הוא חשב שהוא לבדו בחדר, אבל היה שם חתנו (ר"י לנדמן). מפיו שמעתי.
חתנו שמע שהוא מתפלל ואומר:
רבש"ע רק זה עתה מצאתי לי חברותא כלבבי, את נכדי פלוני,
אנא, תן לי עוד 5 שנים שאוכל להמשיך ללמוד איתו...

***

(משהו קטן בשולי הדיונים לעיל. לא עובדה. פרשנות.
אולי לאחר שאניח את זה כאן כמה ימים, אמחוק זאת...
ראיתי פעם מישהו מספר עליו איך הגיב למישהו על איזו אמירה או מעשה.
היה שם א' מבניו, ששייך לליגה שלו, מבחינת כישרון ואמת.
הבן אמר לו, למה אתה מספר את זה? זה שבח? לשם מה לספר על חולשה שלו?

מזה הבנתי, על דעתי הפרטית, שהם סבורים שהשינוי שעבר,
פחות לגבי הלימוד, יותר לגבי ה"הלוך יילך", אבל בהכרח משפיע על הכל,
זה תוצאה של שבר, של כאב ומרירות,
וממילא לא כל הנהגה היא בהכרח מופת.
אולי זה קצת מסביר מדוע הם לא אוהבים את פירסום תורתו ומעשיו מהתקופה האחרונה.
מדוע הם חושבים שיש בזה משום סילוף דמותו האמיתית ואף חוסר כבוד.
מי שמכיר אותם יודע שזה לא יכול להיות מראש קטן וצמצום).

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' מאי 13, 2019 10:41 pm

הסיפור האחרון - מרטיט במיוחד.

שוכב יהודי זקן ושבור, שלכאורה למד כבר הכל, יש לו דעות מוצקות בכל עניין ונושא, ומתחנן לקבל עוד חמש שנות חיים בשביל ללמוד יותר טוב עם חברותא כלבבו...

כי היא חייך ואורך ימיך. בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך.

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ג' מאי 14, 2019 4:03 pm

איזה בן דומה לו באמת ובכישרון? ר' שמואל?

כדאי להשלים את התמונה, ר' גדליה של תקופת יהוד (וגם אז אמת אמת תפסיה להאי גברא רבה, ואכמ"ל), היה גאון מאוים בגוונים שמזכירים את מרן החזו"א, מי יביא כאן את הספד הגרנ"ק?

(בתקופה שבשלהי ימי מרן החזוא ועוד כמה שנים טובות אח"כ היה ר' גדליה מוביל זרם ציבורי - קנאי מסויים שיצג אז את רבני כולל חזוא, ידועים בפועלם בזה האחים הרבנים וינטרוב וכו', הגריז אחז מחבורה זו וראה בר' גדליה בבואה של החזוא!! יותר מאוחר הוא התרחק ומאס בעיסוקים ציבוריים שהאמת שלו לא הכילה עוד).

ס' הזיכרון המצויין שיצא ע"י תלמידיו ומשפחתו מבליט את תקופה מפוארת זו, כמו גם את שיטתו בטעמא דקרא וההבנה השכלית וכו', וכמו גם את עקרונותיו החשובים בחיי התורה, אפשר בהחלט להבין את העורכים שסברו כי תיאורים על עיסוק מתמיד באריסטו ושאר חכמי עמים, כמו דעות קיצוניות שונות יעמעמו את דמותו של ר' גדליה כאחד מגדולי התורה שבדור כאשר ראוי לו. בדברים מסוג זה הוא כבר נזכר ונודע די והותר, יפה איפוא עשו הכותבים שהחזירו את האיזון הראוי.

קיצרתי מאד במקום שאמרו להאריך ואין עיתותי בידי,

(מה עם האמונה העזה והחדה של ר' גדליה? הרגש? הממשיך של החזוא כאיש האמונה והביטחון, כאיש הרגש הפנימי והחזון ליראיו, ודאי היה תמיד ר' גדליה)

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ג' מאי 14, 2019 7:33 pm

איך נקרא ספר הזכרון?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' מאי 14, 2019 9:05 pm

דורשי יחודך כתב:איך נקרא ספר הזכרון?

viewtopic.php?f=7&p=506935#p506678

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ג' מאי 14, 2019 9:46 pm

תודה רבה!

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מאי 15, 2019 12:07 pm

גא"מ להודאה. לדורשי שקישר ולר' זאב שהעלה בשעתו.
לבושתי לא ידעתי על קיומו של קונטרס זה כלל.
בחלקו השני יש ריכוז של כל הדברים שנאמרו בשעתו בהספדים. ממש נורא ונפלא (ומייתר לגמרי את זכרונותיי הדלים).
הקריאה הזכירה לי עוד זוטות, אבל כבר אין בהם צורך לאור המידע המדוייק והאמין דשם.

עושה חיל · הודעהעל ידי **עושה חיל** » ד' מאי 15, 2019 2:00 pm

אבקש בשם עצמי, ומסתמא בשם רבים, עדיין,
אנא, אל תמנע טוב.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מאי 15, 2019 2:11 pm

גם אני מצטרף לבקשה.
אין לי ספק שיש לך זכרונות שלא הובאו שם, וגם סגנון כתיבתך משובח.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מאי 15, 2019 2:54 pm

.השוחט כתב:גא"מ להודאה. לדורשי שקישר ולר' זאב שהעלה בשעתו.
לבושתי לא ידעתי על קיומו של קונטרס זה כלל.
בחלקו השני יש ריכוז של כל הדברים שנאמרו בשעתו בהספדים. ממש נורא ונפלא (ומייתר לגמרי את זכרונותיי הדלים).
הקריאה הזכירה לי עוד זוטות, אבל כבר אין בהם צורך לאור המידע המדוייק והאמין דשם.

אני חושב שלהיפך, הזכרונות שלך 'משלימים' את הנאמר שם.
יש תורה שבכתב שכותבים אותה ב'ספר מכורך', ויש תורה שבעל פה, הנאמרת באופן לא רשמי, וכדרך הפורום.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' מאי 15, 2019 6:36 pm

אתעניין לדעת מה הי' טיב קשריו עם ר' חיים גריינימן זללה"ה. (מאמץ זכרוני, ולא זכור לי ששמעתי משהו על כך)

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' מאי 15, 2019 8:24 pm

בספר 'שלמה משנתו' על הרב שלמה הופמן מסופר שר' גדליה רצה לזרוק אבנים (?) על הרב הרצוג בהספדו על הרב דסלר ור' שלמה הופמן גרר אותו לר' אהרן קוטלר שפסק שיש להרב הרצוג דין תלמיד חכם ואסור לבזותו.
קשה להאמין.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מאי 15, 2019 8:38 pm

הם [היחסים עם הגרח"ג זצ"ל] היו מורכבים.
בטח יש היודעים יותר ממני.
יש לציין שלפני שר' חיים הקים את בית מדרשו הוא היה ממתפללי לדרמן בקביעות גמורה, לצידו של ר' גדליה ושאר החברים.

כשקראתי בקונטרס ההספדים הנ"ל צף לי עוד סיפור מתהומות הנשייה.
יתכן שיש שיגידו שזה לשה"ר וכדומה, ואצטרך למוחקו.
אני לכשעצמי לא תמיד מבין לבד את סוף דעת המחמירים, וכרוב המשתתפים כאן.

כא.
פעם נוכחתי בבית ר' גדליה, ועסקו שם באיזה עסק ביש כלכלי.
ר' גדליה עם חלק מבניו השקיעו סכום גדול בעיסקא אצל דמות ידועה והלה לא עמד בתנאים וכו'.
ר' גדליה רצה לעשות איזה מעשה תקיף,
(לא זוכר אם לעשות תפיסה או תביעה בבית דין או משהו דומה).
היה א' מחכמי העיר זצ"ל שטיפל באותו ענין.
תוך כדי, הגיע אברך ממש צעיר, קרוב וקצת תלמיד של אותו גאון,
ואמר ששלחו אותו לבקש מר' גדליה משהו באותו ענין. אולי להמתין עם תגובתו.

בתחילה ר' גדליה נכנס עמו בדברים, ודוקא הלה הסביר כמה עניינים בצורה מאד עניינית ומכבדת וכו'.
בסופו של ענין ר' גדליה אמר לשליח שפלוני הוא גזלן (דומני שהוא אמר גם נוכל),
ושהגאון שמתעסק בדבר, הוא מסייע ידי עוברי עבירה.
וסיים ר' גדליה ואמר לאותו אברך, היות שאתה שליח למסור לי דברים ולהחזירם,
הריני מעביר דרכך שתאמר לרבך בזו הלשון הנזכרת.

השליח ממש נבהל, והחל להתגמגם שהוא לא יכול לומר לשונות כאלו לרבו.
הוא יעביר את התוכן בעדינות.
ר' גדליה אמר לו : מה אתה מתייחס בכזו התבטלות לפלוני?
אני מכיר אותו היטב, ואתה עצמך הרבה יותר מוצלח ממנו....

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מאי 15, 2019 8:57 pm

אליסף כתב:בספר 'שלמה משנתו' על הרב שלמה הופמן מסופר שר' גדליה רצה לזרוק אבנים (?) על הרב הרצוג בהספדו על הרב דסלר ור' שלמה הופמן גרר אותו לר' אהרן קוטלר שפסק שיש להרב הרצוג דין תלמיד חכם ואסור לבזותו.
קשה להאמין.

הסיפור הזה בהשמטת זהות 'אחד מתלמידי הישיבה שעם השנים נודע כת"ח גדול' מופיע גם בספר שיחות עם ר' שלמה הופמן. שם יש עוקץ אחר לגמרי לסיפור. הנושא היה שאותו ת"ח טען שלרב הרצוג אין כמעט זמן ללמוד מרוב עיסוקיו בעניני ציבור, וממילא אין לו דין ת"ח, וע"ז ייסד ר' אהרן שכיון שלומד בכל דקה פנויה שיש לו, הרי שלא איבד את דין ת"ח. וזו למתבונן הגדרה עצומה ונפלאה במהות ענין ת"ח.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 15, 2019 9:24 pm

נזכר בעבר החל מתגובה זו, וכן זו וזו, ועוד. והגרסה של הרב הנוטר במעלה אשכול זה בתגובה זו.

ההגדרה של ת"ח דומני ע"פ הרא"ש בשו"ת, כלל טו סי' ח (כאן). והדברים ידועים.

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ה' מאי 16, 2019 12:23 am

נזדמן לי פעמים בודדות להאזין מהצד לשיעורו של ר' גדליה בלדמן בשבת אחה"צ, בסוף ימיו, ונדמה לי ששמעתי ממנו ביטויים חריפים ביותר על הגר"א בנוגע להגהות שהגיע בתוספתא. אינני רוצה לחזור על הדברים, לפני שאשמע האם אכן יתכן שר' גדליה התבטא כך, או שזה דמיון שלי.

לב_לדעת · הודעהעל ידי **לב_לדעת** » ה' מאי 16, 2019 1:19 am

בכלל אני לא כ'כ מצליח להבין, סיפרו שעלו למרן הסטייפלר והתלוננו לפניו על אמירות של הגרג'נ, ולאחר שאמרו המקור גירשם הסטייפלר מביתו,

ואני בצ'ע וכי מכיון שת'ח גדול וחשוב אמר אמירות בעייתיות לכן הם כשרות, וממתי מתייחסים לאומר. מתייחסים לנאמר.
ואם הגרג'נ דיבר דברים שאינם ראוים להיאמר, על גבול האפיקורסות (ומסתבר שכך דאל'כ לא היו עולים להסטייפלר) אז צריך לצאת נגד בכל הכח. יהיה ת'ח גדול ככל שיהיה.

אפרים זלמן · הודעהעל ידי **אפרים זלמן** » ה' מאי 16, 2019 6:44 am

חרסון כתב:אתעניין לדעת מה הי' טיב קשריו עם ר' חיים גריינימן זללה"ה. (מאמץ זכרוני, ולא זכור לי ששמעתי משהו על כך)

קצת באותו ענין
viewtopic.php?p=306548#p306548

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' מאי 16, 2019 8:05 am

לב_לדעת כתב:בכלל אני לא כ'כ מצליח להבין, סיפרו שעלו למרן הסטייפלר והתלוננו לפניו על אמירות של הגרג'נ, ולאחר שאמרו המקור גירשם הסטייפלר מביתו,

ואני בצ'ע וכי מכיון שת'ח גדול וחשוב אמר אמירות בעייתיות לכן הם כשרות, וממתי מתייחסים לאומר. מתייחסים לנאמר.
ואם הגרג'נ דיבר דברים שאינם ראוים להיאמר, על גבול האפיקורסות (ומסתבר שכך דאל'כ לא היו עולים להסטייפלר) אז צריך לצאת נגד בכל הכח. יהיה ת'ח גדול ככל שיהיה.

ודאי שמתייחסים גם לאומר.
הייתי שמח להאריך ולהסביר מדוע הנאמר אינו נכון, אלא שאין כעת בידי. ומשום כבוד נשוא האשכול זצ"ל לא השארתי הדברים בשתיקה.

לב_לדעת · הודעהעל ידי **לב_לדעת** » ה' מאי 16, 2019 1:37 pm

מקדש מלך כתב:
לב_לדעת כתב:בכלל אני לא כ'כ מצליח להבין, סיפרו שעלו למרן הסטייפלר והתלוננו לפניו על אמירות של הגרג'נ, ולאחר שאמרו המקור גירשם הסטייפלר מביתו,

ואני בצ'ע וכי מכיון שת'ח גדול וחשוב אמר אמירות בעייתיות לכן הם כשרות, וממתי מתייחסים לאומר. מתייחסים לנאמר.
ואם הגרג'נ דיבר דברים שאינם ראוים להיאמר, על גבול האפיקורסות (ומסתבר שכך דאל'כ לא היו עולים להסטייפלר) אז צריך לצאת נגד בכל הכח. יהיה ת'ח גדול ככל שיהיה.

ודאי שמתייחסים גם לאומר.
הייתי שמח להאריך ולהסביר מדוע הנאמר אינו נכון, אלא שאין כעת בידי. ומשום כבוד נשוא האשכול זצ"ל לא השארתי הדברים בשתיקה.

ואני איש בער לא ידע כסיל לא יבין את זאת,

קשה לי להבין במוחי הקטן מדוע יש אנשים שמותר להם להגיד ויש אנשים שאסור להם להגיד, יש אמירות שלעצמם בעייתיות אבל אם יוצאות מפה מוכר ומוערך אז הם מקבלות 'הכשר', אנא ממך תשרטט את הגבולות והאר עיני נבוכים.

ואולי הביאור בדברי מרן הסטייפלר שלא רוצה להתעסק עם מי שמכיר ומעריך, ואוחז שדבריו הוצאו מהקשרם וכדו'.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' מאי 16, 2019 1:58 pm

אולי נשיב בשאלה. מה האיסור לומר דעתו מסוימות?
מהיכן נלמד ומה מקורו?
ואם כתוב באיזה שהוא מקום נעלם את הכללים מה אסור לומר ומה מותר, מדוע רבי גדליה לא ידע את ההלכות הללו?
או שמא עבר עליהם במזיד?

לאחר שתהיה לנו בהירות בתשובות על השאלות הללו, דומני שגם השאלה הקודמת תתבאר.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' מאי 16, 2019 2:21 pm

ודאי שלא מדובר בכפירה ואפיקורסות, ולכל היותר מדובר בדברים העומדים על הגבול. ובכל זאת הסטייפלער ידע היטיב שאדם מן השוק הטוען כדברים האלו אי"ז אלא מפני שהוא מבעט ברבותיו ושהוא בז לכל המקובל והמסור. משנודע שיצאו הדברים מפי צדיק תמים וישר כהגר"ג התברר שאין כאן בית מיחוש, ושכל הדברים האלו מתאימים איכשהו עם יראתו הקודמת, ואין בודקים מן המזבח ולמעלה.

אפרים זלמן · הודעהעל ידי **אפרים זלמן** » ה' מאי 16, 2019 8:07 pm

אפשר לבאר כך:
לעולם שפיר מצינו מחלוקות בעניני אמונות ודעות אלא שבמשך הזמן הוכרעו פחות או יותר ע"י שלומי אמוני, אבל אדם בסדר גודל של ר' גדליה יכול לחזור אחורה בזמן ואין ההכרעה חלה עליו, וה"ה לדברים שלא מצינו מחלוקת, כל שלא שמענו ממשה אחרת.
(וע"ע גראדה בשם מחזה אברהם "בני אדם נחלקים למספרים כערדליים")

הערה: מה שכתבתי הוא מה שהיה נראה לכאו' בדעת הסטייפלר ז"ל

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' מאי 16, 2019 8:12 pm

וזו התשובה לענ"ד (ומעין דבריו של הגהמ, אך ביתר ביאור).
viewtopic.php?f=56&t=2418&p=492086&hilit=%D7%9E%D7%A6%D7%91+%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%99#p492086

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 03, 2021 4:19 pm

פלוני שידע על עיסוקי בעבר בתפילת מוסף, גילה את אוזני, שר' גדליה בחר לו בתפילת מוסף של שבת נוסח הרמב"ם וספרד הקדום, 'למשה צוית', משום שתכנת שבת 'לא מצא חן בעיניו'. (זה כמובן שייך לערך ר' גדליה ולא לערך תפילת מוסף...), פגשתי את נכדו, וזה העמיד את השמועה על מכונה: ר' גדליה אכן לא אמר 'תכנת שבת', משום שהוא לא הבין את משמעות הדברים, 'ומה שהוא לא מבין הוא לא אומר', אבל לא כדברי המספר שהוא אמר למשה ציות, אלא שהוא התחיל ישר מענייני הקרבנות, (אולי יה"ר מלפניך שתעלינו וכו ושם נעשה וכו' ככתוב ביום השבת וגו'). ביקשתי לפייס דעתו של הנכד, מתוך שחשבתי שיש בו איזה מבוכה, וציטטתי בפניו ס' הפרדס דבי רש"י (או ספר אחר מאותו בית מדרש), שבאמת היה ראוי לפתוח בעניני הקרבנות אלא שעילה מצאו להאריך בתפילה ואומרים תיכנת וכו', וממילא מובן שאינו גוף הנוסח וכו'. הוא הגיב כמי שמוותר על שירותי הסנגוריה, ואמר, סבי לא היה חוקר קדמוניות, אלא מה שהוא לא הבין הוא לא הוציא מפיו, ותל"מ. שאלתי, האם ישנן דוגמאות נוספות בהם יישם ר"ג כלל זה... הלה פטר אותי בחיוך. ורשמתי למשמרת.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' נובמבר 03, 2021 4:50 pm

מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?

הכתב והמכתב

מה כל כך מובן בעובדה שלמעלה

מלכיאל גרינוולד

איש_ספר כתב:פלוני שידע על עיסוקי בעבר בתפילת מוסף, גילה את אוזני, שר' גדליה בחר לו בתפילת מוסף של שבת נוסח הרמב"ם וספרד הקדום, 'למשה צוית', משום שתכנת שבת 'לא מצא חן בעיניו'. (זה כמובן שייך לערך ר' גדליה ולא לערך תפילת מוסף...), פגשתי את נכדו, וזה העמיד את השמועה על מכונה: ר' גדליה אכן לא אמר 'תכנת שבת', משום שהוא לא הבין את משמעות הדברים, 'ומה שהוא לא מבין הוא לא אומר', אבל לא כדברי המספר שהוא אמר למשה ציות, אלא שהוא התחיל ישר מענייני הקרבנות, (אולי יה"ר מלפניך שתעלינו וכו ושם נעשה וכו' ככתוב ביום השבת וגו'). ביקשתי לפייס דעתו של הנכד, מתוך שחשבתי שיש בו איזה מבוכה, וציטטתי בפניו ס' הפרדס דבי רש"י (או ספר אחר מאותו בית מדרש), שבאמת היה ראוי לפתוח בעניני הקרבנות אלא שעילה מצאו להאריך בתפילה ואומרים תיכנת וכו', וממילא מובן שאינו גוף הנוסח וכו'. הוא הגיב כמי שמוותר על שירותי הסנגוריה, ואמר, סבי לא היה חוקר קדמוניות, אלא מה שהוא לא הבין הוא לא הוציא מפיו, ותל"מ. שאלתי, האם ישנן דוגמאות נוספות בהם יישם ר"ג כלל זה... הלה פטר אותי בחיוך. ורשמתי למשמרת.

צרף לכאן:

בינה נא זאת! כתב:עדות נאמנה שמעתי על הגאון המיוחד ר' דוד צבי הילמן שלא היה אומר 'יקום פורקן', שאמר שאין חברותא כלפי שמיא, ואם אין ישיבת בבל אין מתפללים על שלומה.

ויש לחלק.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' נובמבר 03, 2021 8:38 pm

גם האדמו"ר מקליוזנבורג נהג כך (לגבי יקום פורקן), ומהאי טעמא, שאינו יודע לכוון את פירוש המילות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 03, 2021 8:44 pm

מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?

עי' במפרשים על צוית פירושה עם סידורי נסכיה, למשל, ותמצא איך שזה מפרש בכה וזה בכה, וללמד יצא שמשמעות הדברים הפשוטה סתומה.

מלכיאל גרינוולד כתב:
איש_ספר כתב:פלוני שידע על עיסוקי בעבר בתפילת מוסף, גילה את אוזני, שר' גדליה בחר לו בתפילת מוסף של שבת נוסח הרמב"ם וספרד הקדום, 'למשה צוית', משום שתכנת שבת 'לא מצא חן בעיניו'. (זה כמובן שייך לערך ר' גדליה ולא לערך תפילת מוסף...), פגשתי את נכדו, וזה העמיד את השמועה על מכונה: ר' גדליה אכן לא אמר 'תכנת שבת', משום שהוא לא הבין את משמעות הדברים, 'ומה שהוא לא מבין הוא לא אומר', אבל לא כדברי המספר שהוא אמר למשה ציות, אלא שהוא התחיל ישר מענייני הקרבנות, (אולי יה"ר מלפניך שתעלינו וכו ושם נעשה וכו' ככתוב ביום השבת וגו'). ביקשתי לפייס דעתו של הנכד, מתוך שחשבתי שיש בו איזה מבוכה, וציטטתי בפניו ס' הפרדס דבי רש"י (או ספר אחר מאותו בית מדרש), שבאמת היה ראוי לפתוח בעניני הקרבנות אלא שעילה מצאו להאריך בתפילה ואומרים תיכנת וכו', וממילא מובן שאינו גוף הנוסח וכו'. הוא הגיב כמי שמוותר על שירותי הסנגוריה, ואמר, סבי לא היה חוקר קדמוניות, אלא מה שהוא לא הבין הוא לא הוציא מפיו, ותל"מ. שאלתי, האם ישנן דוגמאות נוספות בהם יישם ר"ג כלל זה... הלה פטר אותי בחיוך. ורשמתי למשמרת.

צרף לכאן:
בינה נא זאת! כתב:עדות נאמנה שמעתי על הגאון המיוחד ר' דוד צבי הילמן שלא היה אומר 'יקום פורקן', שאמר שאין חברותא כלפי שמיא, ואם אין ישיבת בבל אין מתפללים על שלומה.

ויש לחלק.

אני מכיר עוד יהודי צדיק שליט"א שאינו אומר כלל יקום פורקן (ואף לא ברכת החודש) וכ"ז משום שאילת צרכים בשבת. וכמובן שאינו ענין להשמטת טופס תפילה (או למה שנראה בעיני המתפללים כטופס תפילה).

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » ד' נובמבר 03, 2021 9:12 pm

מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?

לכאורה לא נזכר בפירוש הקרבת קרבן מוסף.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' נובמבר 03, 2021 10:38 pm

שמעתי שהגאון בעל בן איש חי הגיה את הלשון של "תכנת שבת", שבכל הסידורים הספרדים הישנים (כגון דפוסי אמשטרדם, ליוורנו וכו') היה כתוב בסוף תכנת שבת "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי, ותצונו ה' אלקינו להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי".
וכפי מה ששמעתי, הבן איש חי מחק את כל המשפט האחרון: "ותצונו ... מוסף שבת כראוי". [בגלל שלדעתו המשפט הזה מיותר, כי חוזרים פעמיים על אותו דבר].
וברוב הסידורים הספרדים היום (שהם בעקבות נוסח הבן איש חי), הקטע של "תכנת שבת" מסתיים במילים "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי", וכל השאר נמחק.
[ניסיתי לחפש בס' "תקון תפלה" של הבן איש חי, ולא מצאתי כעת היכן כתב את זה].
ואם כנים הדברים, הוא פלא גדול, איך אפשר למחוק נוסח הקדמונים, בגלל שיש משפט לא מובן?

בברכה המשולשת

למיטב זכרוני, הטעם לשינוי הוא כדי להשלים את המנצפ"ך
(וכמדומני שקדמוהו לג"ע הבא"ח בזה)

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' נובמבר 03, 2021 10:52 pm

פרנצויז כתב:שמעתי שהגאון בעל בן איש חי הגיה את הלשון של "תכנת שבת", שבכל הסידורים הספרדים הישנים (כגון דפוסי אמשטרדם, ליוורנו וכו') היה כתוב בסוף תכנת שבת "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי, ותצונו ה' אלקינו להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי".
וכפי מה ששמעתי, הבן איש חי מחק את כל המשפט האחרון: "ותצונו ... מוסף שבת כראוי". [בגלל שלדעתו המשפט הזה מיותר, כי חוזרים פעמיים על אותו דבר].
וברוב הסידורים הספרדים היום (שהם בעקבות נוסח הבן איש חי), הקטע של "תכנת שבת" מסתיים במילים "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי", וכל השאר נמחק.
[ניסיתי לחפש בס' "תקון תפלה" של הבן איש חי, ולא מצאתי כעת היכן כתב את זה].

כן (ללא "ותצונו") הוא בסידור הרב בעל התניא.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' נובמבר 04, 2021 10:03 am

פרנצויז כתב:וכפי מה ששמעתי, הבן איש חי מחק את כל המשפט האחרון: "ותצונו ... מוסף שבת כראוי". [בגלל שלדעתו המשפט הזה מיותר, כי חוזרים פעמיים על אותו דבר].
וברוב הסידורים הספרדים היום (שהם בעקבות נוסח הבן איש חי), הקטע של "תכנת שבת" מסתיים במילים "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי", וכל השאר נמחק.
[ניסיתי לחפש בס' "תקון תפלה" של הבן איש חי, ולא מצאתי כעת היכן כתב את זה].
ואם כנים הדברים, הוא פלא גדול, איך אפשר למחוק נוסח הקדמונים, בגלל שיש משפט לא מובן?

כעת מצאתי בס' בן איש חי, שנה שניה, פ' תולדות, אות כ"ב, שכתב בזה"ל:

: בן איש חי שנה שניה תולדות כב.jpg (23.05 KiB) נצפה 6753 פעמים

[ולא כ"כ ברור בלשונו איזה קטע בדיוק יש לדלג].
ויתכן שטעמו עפ"י סוד.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ה' נובמבר 04, 2021 2:04 pm

על מקורות "תכנת שבת", ראה המצורף, בהערה 450.
לכאורה, היא מתוקנת כבר מזמן גאונים ראשונים, מפני שאינו מדרך רס"ג ז"ל, להעתיק דברים חדשים.

במקום אחר בס"ד זכינו בחידוש;
בכל ימי השבוע נוקטים בסדר אבג"ד: א-ל ברוך גדול דעה...
ואף בשחרית של שבת: א-ל אדון על כל המעשים. ברוך ומבֹרך בפי כל נשמה: גדלו וטובו מלא עולם. דעת ותבונה סובבים אותו...
רק כשמגיעים למוסף בשבת, מהפכים בסדר תשר"ק: תכנת שבת רצית קרבנותיה...
לפי שכל השבוע, פנינו פונה, צופה ומצפה קדימה, לקראת שבת קודש, ע"ד סדר אבג"ד, דהיינו מן המוקדם אל מאוחר.
גם בשחרית של שבת, עדיין לא הגענו ונגענו בפסגה ובשיא, שהרי שחרית מתפללים תמיד, ועדיין הננו מצפים ליותר, וליגע בתפילה המיוחדת של שבת דווקא.
אך כשכבר משיגים ונוגעים ב"עצם שבת", דהיינו במוסף כולו מיוחד לשבת, משולים אנחנו אל מטפסי הרים גבוהים, אשר כל עת עלייתם, פניהם מסתכלים למעלה, ואילו בהגיעם לפסגה, הרי הופכים פניהם לפנות ולצפות מלמעלה למטה, להביט בכל מדרון השיפוע, עד הגעתם לגובה העליון. גם לראות שאר כיוונים משם, מזרח מערב צפון דרום.
מכאן לסדר תשר"ק של מוסף בשבת דווקא, שהינו בסדר מהופך, מן הסוף ולהתחלה, היינו הסתכלות רטרוספקטיבית, כלפי כל השבוע העבר והחולף.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' נובמבר 04, 2021 7:04 pm

ולמה דוקא במוסף של שבת נזכרים באותיות מנצפ"ך?

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' נובמבר 04, 2021 7:08 pm

איש_ספר כתב:
מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?

עי' במפרשים על צוית פירושה עם סידורי נסכיה, למשל, ותמצא איך שזה מפרש בכה וזה בכה, וללמד יצא שמשמעות הדברים הפשוטה סתומה. .

הכרתי את זה, אבל משום כמה מילים קשות צריך למחוק הכל, בבחינת אוי... ואוי לשכינו?

אגב, דווקא המילים האלו מתרצות קצת קושיא, מדוע מתעלמים מבזיכים ולא מזכירים אותם.
ראה
viewtopic.php?f=17&t=44369&p=524602&hilit=%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA#p524602

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ה' נובמבר 04, 2021 7:32 pm

דרומי כתב:ולמה דוקא במוסף של שבת נזכרים באותיות מנצפ"ך?

כמדומני שהם באמת תוספת מאוחרת.

מלכיאל גרינוולד

איש_ספר כתב:אני מכיר עוד יהודי צדיק שליט"א שאינו אומר כלל יקום פורקן (ואף לא ברכת החודש) וכ"ז משום שאילת צרכים בשבת. וכמובן שאינו ענין להשמטת טופס תפילה (או למה שנראה בעיני המתפללים כטופס תפילה).

בעניין ברכת החודש ראוי לדייק. "יהי רצון" בוודאי נכללת בשאילת צרכים האסורה בשבת, והיא אכן הוספה מאוחרת בסידורים מהדור האחרון. אך אין הדבר כן בנוגע לאמירת "יחדשהו", לפי שאינה בקשה אלא איחול. שהרי כל ברכת החודש היא הכרזה בעלמא שתיקנו רבותינו להכריז בציבור בלשון ברכה שידעו מתי יהא ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש. ולכן מכריז החזן אחרי קריאת התורה (כפי שמכריז על התעניות) והציבור עונה שהקב"ה יחדשהו לטובה (כשם שאחדים מן הציבור אומרים "לברכה" אחרי "משיב הרוח ומוריד הגשם"), אך לא בתור בקשה הנכללת בבקשת צרכים (כשם שמותר לאחל "שבת שלום").

פורום אוצר החכמה

מי מחובר