על זאת כתב:בנוגע אי נתינת פתקאות.
אני אישית זכיתי ליכנס בקו''פ לפני לערך שמונה עשרה שנים עם אבי מורי בשעה שלש וחצי לפנות בוקר ואבא שלי מסר לו פתקא רגילה שמו ושם אמי וכל יו''ח והוא קיבל וקרא אותם אולם לא במקום הרגיל אלא נכנס לחדר צדדי שליד המטבח וקרא בעמקות גדולה.. כמובן לא קיבל את הפדיונות אלא החזירם.
אבא שלי ואני לא חסידים מאדמו''ר מאמשינוב אלא מעריץ גדול וזכה שכן יקבל פתקא דרחמי
מעניין, כמי שאינו מכיר את שיגו ושיחו.
בדיוק לאחרונה שמעתי מפי יהודי חשוב אחד חסיד וצדיק בכל רמ"ח ושס"ה (רש"ד בלז), שהיה נוכח אישית כשישבו יחד האדמו"ר מאמשינוב שליט"א והרב מערלוי זצ"ל. ועיניו חזו איך שיחתם התנהלה כדלהלן
הערלוי'ר ביקש לתת 'קוויטל' לאדמו"ר, והוא סירב. הוא ביקש עוד הפעם ושוב סירב, ונימק ואמר: לא לימדו אותי איך לקרוא קוויטעל.
אמר לו הרבי מערלוי, אתם יודעים טוב כמו שאחרים יודעים. אמר שוב: איני יודע. אמר לו הערלויער בבת שחוק על פניו, אם כל אלו שלוקחים קוויטלך יודעים, גם אתם יכולים לקחת.
אמר לו הרבי מאמשינוב: אינני מזלזל, ואדרבה, אצלי הוא דבר רציני מאוד. אבל צריך ללמוד זאת, והאמת היא כי אף אחד לא לימד אותי איך קוראים קוויטל, ולפיכך איני רשאי לקחת.