מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ו' ספטמבר 03, 2021 11:13 am

זה בוודאי נתפרסם על ידי בני הג"ר רפאל דוד אוירבך, ואחיהם הוא הקדוש אהרן מאיר הי"ד, שנהרג בבחרותו בפיגוע באוטובוס בשנת תשל"ט בערך.

גם אותי היה מעניין המקור. זה חוברת/ספר על אהרן מאיר?
להבחל"ח הייתי ידיד נפשו ממש.
ואני זוכר היטב את התקופה הזו שלו, ומבין את כל הדקויות ומה שמתחת למכתב המופלא הזה.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ו' ספטמבר 03, 2021 2:24 pm

אם כך, מדוע כתבו דודנו? הלא הגר"ש היה בן דוד?

בן ירושלים

בן אליהו כתב:אם כך, מדוע כתבו דודנו? הלא הגר"ש היה בן דוד?

הגר"ש היה גם גיס של ר' דוד, שניהם היו נשואים לשתי אחיות למשפחת פקשר (וכן מנחם פרוש בזיוו"ש. )

בן ירושלים

נוטר הכרמים כתב:המשך

אכן מכתב נפלא. בכל מכתבי הגר"ש זצ"ל אי אפשר להשתחרר מהרושם שמלבד ההיקף והעושר התוכני (במכתב אחד: חקירה ישיבתית ידועה, ר"ן בקידושין, הכוונה לנפש האדם בנויה על נפש החייםמחד וה"תולדות" מאידך וכו') , אתה מוצא עושר סגנוני ולשון ומטבעות לשון ייחודיים - דבר ממש לא נפוץ במחוזותינו.
דומני שהתורה שבכתב יותר בהירה אצלו מהתורה שבע"פ (שגם הלכה והשתכללה עם השנים).
פעם אמר לי שטען לר' לייב מינצברג שמי שצריך עורך ומסגנן לכתוב חידושיו הוא "בעל מום", והוסיף : איך אפשר לתת למישהו אחר לבטא את כל מה שאני מרגיש?!

נוטר הכרמים

בשבוע שעבר הוכנס ס"ת לביה"כ באחוזת ברכפלד לעילוי נשמתו,
ושם זה חולק.
גיסי - אחיינו שלח לי.
במשך השנים שמעתי הרבה על ר' אהרן מאיר ועל נסיבות האסון,
גדלות הנפש מרקיעת השחקים של האב ר' רפאל דוד.

אנסה להשיג עוד. בל"נ.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ו' ספטמבר 03, 2021 5:40 pm

.השוחט כתב:זה בוודאי נתפרסם על ידי בני הג"ר רפאל דוד אוירבך, ואחיהם הוא הקדוש אהרן מאיר הי"ד, שנהרג בבחרותו בפיגוע באוטובוס בשנת תשל"ט בערך.

גם אותי היה מעניין המקור. זה חוברת/ספר על אהרן מאיר?
להבחל"ח הייתי ידיד נפשו ממש.
ואני זוכר היטב את התקופה הזו שלו, ומבין את כל הדקויות ומה שמתחת למכתב המופלא הזה.

נהרג בכ"ו אייר תשל"ח עם עוד חמישה קדושים בקו 12 בבית וגן

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' ספטמבר 05, 2021 3:31 am

משום מה צף לי.
מקוה שאני מדייק ושזה יביא תועלת ולא ירגיז אף אחד.

באמצע השנה עליו, אולי אפילו בתוך השלושים, שבת ר' דוד ומשפחתו בבני ברק,
והתאכסנו בדירת הוריי שלא היו שם בשבת.
אני למדתי בפוניבז' ובאתי להיות איתם קצת, לטפל בגנרטור וכו'.
בליל שבת חזרנו ממעריב. הוא נעצר בחדר המדרגות ואמר בערך כך
בפני אמא איני יכול לומר זאת, אבל אומר זאת כאן.
כולם מדברים על אהרן מאיר, על המעלות שלו, ועל שנהרג כקדוש וכו'
אבל עדיין צריך לדעת את האמת שלמרות הכל יש דינים גדולים בשמים וזה לא פשוט בכלל
ועלינו מוטל מאד להתחזק לעילוי נשמתו בכל התחומים ולשלוח לו חבילות...

אני משער שבניו לא יכולים לזכור דבר כזה, ולזה התכוונתי לא להרגיז, כי בדרך כלל יקום מי שיטען בתוקף שלא היה ולא נברא מסיבה זו או אחרת.
אותי זה מאד הרעיש ולכן זה נחרת בזכרוני.
אני עצמי קיבלתי על עצמי אז, בעקבות הדיבור הזה, לימוד רחב היקף מאד יחסית, ועמדתי בו בס"ד. זו עוד סיבה שאני זוכר זאת היטב...

נוטר הכרמים

תיאור נפלא מ'בתי גוואי' על הימים הנוראים במחיצת רבינו,
מפי הגאון רבי אריה ז'ולטי שליט"א, הש"ץ הותיק בישיבת "מעלות התורה"
מתוך מוסף 'תפילה' שצורף לעיתון החג של הפלס.

בן ירושלים

נוטר הכרמים כתב:תיאור נפלא מ'בתי גוואי' על הימים הנוראים במחיצת רבינו,
מפי הגאון רבי אריה ז'ולטי שליט"א, הש"ץ הותיק בישיבת "מעלות התורה"
מתוך מוסף 'תפילה' שצורף לעיתון החג של הפלס.

ייש"כ ידידי הנוטר. זה אכן מאמר מיוחד במינו. בררתי ואין כאן "יפוי ספרותי" אלא הכל מדבריו של הגאון ר' אריה זולטי.
הפלא הגדול הוא שכמה חזנים לא הסתדרו עם הגר"ש בגלל הסיבה שציין רא"ז שבעצם ר' שמואל היה מוביל התפילה ולא החזן. ודווקא הרא"ז שהיה צפוי שלא יסתדר איתו שיתף פעולה במשך שנים והתאים עצמו לסגנון של הגר"ש.
סיפרתי על המאמר ליהודי ת"ח שהוא ורעיתו התפללו שנים בישיבה (ואינם נמנים על חוג קוראי הפלס). והוא אישר את רוח הדברים, והוסיף שתפילה כמו בישיבה הם לא נתקלו שנים רבות לא לפני ולא אחרי.
אגב, בכמה שנים כשהיה שיעור מפי הגר"ש בחול המועד ( והיו אלה שיעורים בכל עומק הסוגיות "הכבדות" בעניני סוכה או פסחים, ללא הנחה או התחשבות שזה חול המועד ורובם באים לשמוע דברים קלילים וערבים כמנהג "שיעורי חול המועד" או מילי דאגדה והשקפה), ישב שם הרב זולטי עם בניו וחתני, במשך כל השיעור ברוב קשב. האמת שהופתעתי - אדם במעמדו ישב כאחד השומעים, ללא "מזרח" וללא יחצנו"ת אלא פשוט בא לשמוע.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' נובמבר 18, 2021 3:34 pm

מכאן, לאור דבריו של הרב אי"ס:
הרב נוטר הכרמים, עמדתי לכתוב לך באישי, ושוב ראיתי שכבר העלו זאת הכותבים כאן, הייתי מאד שמח לשמוע ממך ברור יותר, מה סבר באמת הגרש"א כשהגן על רל"מ [למשל, האם הסכים עם דעותיו, או עכ"פ סבר שאינם בעייתים כ"כ, או שאדרבה סבר שהגרל"מ לא סבר כן ומדובר בהשמצות שווא, או שמא סבר, שאין ראוי לצאת נגדו מפני שכוונתו לש"ש אף שדבריו אינם ראויים], והאם באופן כללי נכונות השמועות שבענייני השקפה וכו' היה פתוח ביותר [וזאת בניגוד לעניינים שבפועל, שבזאת כידוע היה בעל דעות מחמירות ביותר]?
ומענין לענין באותו ענין, מסופר עליו כי עסק רבות בחכמת הקבלה וכו', האם הוא נטה בזה משיטת רבו ה'אבי עזרי', או שגם רבו סבר שזוהי דרך ליחידי סגולה ורק התנגד להכנסת לימודים אלו לעולם הישיבות?
בקיצור, בעיני יש איזו חידה בין השקפתו של הגרש"א שעל פניו נשמעת ליברלית ומכילה וכו' [אולי ההגדרה לא מדוייקת], לבין דרכו של הגרש"א ועמדתו בנושאים כגיוס וכו', בהם היה קרוב בדעותיו לבני נטורי קרתא.
אני מניח שיש לך בענין הרבה תורה שבע"פ, ואם לא נוח לך לדוש בכך ברבים, אשמח לשמוע באישי.

נוטר הכרמים

שבוע טוב.
כעת התפניתי להשיב.

ראשית, מעולם לא יצא לי לשמוע אישית על הגרל"מ.
כבחור, היתה לי הזכות לשוחח עם הגרל"מ זצ"ל כאשר המתין מס' רגעים בחוץ.

שנית, הפרדוקס עליו עומד הרב בן מיכאל מוכר ובולט, וכבר התעסקנו עמו רבות.
הנושא רחב ומקיף בהרבה. אנסה לתמצת לפי הבנתי,
וגם מה ששמעתי מכמה תלמידים, ובראשם הגר"י פטרוף שליט"א.

אצל רבינו הכיוון היה שיש רשות הרבים של עולם התורה, וזה אמור להיות שמור מכל רוח חדשה,
ומוטב שימשיך ברוח הפרומקייט והחומות הגבוהות,
וגם בסגנון ורוח הישיבות מקדמת דנא.
ולצד זה יש את רשות היחיד, כל אחד עם הרקע שלו והמקום ממנו בא,
ובאמת היה נותן מקום של כבוד לכל הסגנונות,
ולא היתה אצלו שום העדפה לבחורים מהסגנון ה"בני ברקי", ולהיפך.

בכלל, הסוגיא הזאת של הביקורת הנוקבת והקיצונית לצד נתינת כבוד עד כדי התבטלות ו'חלישות הדעת'
לכל מעלה פרטית ואמיתית שגילה אצל מי שלא יהיה, ראויה לדיון ארוך.
(לע"ע אני מתאפק מלנקוב בכמה דוגמאות).

היתה בו הכלה והזדהות גמורה עם כל השכבות שגם היה להם ייצוג בישיבה.
היה מייעץ להם בכתפיים מאוד רחבות ומקילות.
אפילו בחורים שהיו ממשפחות שורשיות והלכו עם חליפות ארוכות,
אם הדבר לא התאים להם, היה מייעץ להם להחליף.
כך בנוגע לרשיונות ורכבים וכד', [וסיפר לי פעם מעשה שלם בענין].

כך גם לגבי 'לצאת לעבוד', איש איש כפי רוחו ודרכו.
זכורני בא' שיצא לעבוד ב'געפילטע פיש', הגיע בחוה"מ סוכות,
הסוכה היתה מלאה בתלמידי חכמים מופלגים,
והוא נכנס עמו בדברים על אופני הייצור של הדגים...

אני מאמין באמונה שלמה,
שבנוגע להגרל"מ או להגרי"ש זילברמן או התכלת וכו' וכו',
דעתו היתה שיש לזה מקום ליחידים המתאימים וכו',
אבל לא אמור להיות נחלת הכלל,
וכאשר זה הופך לציבורי נהפך לפוקה ולמכשול.

בנוגע ללימודי קבלה, לאורך השנים הורה בזה ליחידים מתלמידיו ולא דרש בפירקא.
בשנים האחרונות בשיחות ליל שבת נתן יותר ביטוי לענין.

השמים שמים לה'

שיחה ממרן על מהות יום עשרה בטבת

השמים שמים לה'

שיחה ממרן על מהות יום עשרה בטבת

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' דצמבר 13, 2021 3:14 pm

הרב נוטר, ישר כח! דברים מרתקים מאד [לא הבנתי מה שכתבת על התכלת - הלוא שם מדובר בענין הלכתי/עובדתי ברור, וכי סבר כי הזיהוי נכון ואעפ"כ אין ללכת עם תכלת, וכדברי הגר"ש נדל?].

עושה חיל · הודעהעל ידי **עושה חיל** » ב' דצמבר 13, 2021 3:34 pm

נוטר הכרמים כתב:שבוע טוב.
כעת התפניתי להשיב.

ראשית, מעולם לא יצא לי לשמוע אישית על הגרל"מ.

יישר כח על כל הדברים.
מעניין מאוד!

לגבי יחסו לגרל"מ זצ"ל,
זכיתי מה שלא זכית, לשמוע התייחסות קלה.

פעם אחת נכנסתי אל הקודש אצל הגר"ש אויערבאך זצ"ל בעניין שידוך של קרובת משפחה (נכנסתי איתה), אכמ"ל בפרטים (כעשר דקות).
לבסוף אחרי מה שהורה, אמר (מתוך הזכרון):
'עדיין צריך שיהיה רוב בי"ד לומר כזה דבר, אז תלכו לגדול או צדיק מפורסם נוסף ואז יהיה שניים - רוב בי"ד, וכך תעשו.'
אני בתמימותי שאלתי:
'ר' ליב מינצברג זה בסדר?'
הוא הסתכל עליי (אני לא נראה צ'למער...) והסתקרן:
'אתה לומד בחברון... אתה מהקהילה?...'
אמרתי לו שאנחנו שומעים ממנו שיעורים...
ענה לי:
'ודאי ודאי, בטח אפשר וראוי...'

(ועדיין אינני יודע אם הוא התכוון עליו כ'גדול' או כ'צדיק מפורסם'...)

השמים שמים לה'

A pamphlet issued for Memorial Day for Rebbetzin Rachel Auerbach, wife of the Rosh Yeshiva Maran

נוטר הכרמים

לתשובת השנה

נוטר הכרמים

מהגרב"ש דויטש שליט"א.

בן ירושלים

נוטר הכרמים כתב:מהגרב"ש דויטש שליט"א.

בשולי דבריו של הגרב"ש שליט"א. א. פלא עד כמה הוא מכניע עצמו אל רבינו הגר"ש למרות שהבדלי הגילים ביניהם הוא שנים ספורות
ב. גם בעבר וגם כאן התבטא שלא עמד בחיי הגר"ש על גדלותו האמיתית(למרות שהיה קשר ביניהם שנים רבות). רק מהתלמידים ומהספרים אודות הגר"ש הוא עמד על גדלותו.
דברים מעין אלו שמעתי גם מאחיו ר' עזריאל שלא הכירו כ"כ בצעירותו ורק בסוף ימיו ממה שראה וממה ששמע מתלמידים הוא עמד על רוב גדלותו.
הגדיל בענין זה אחיו הגרא"ד זצ"ל מטבריה. הוא היה "מבקר" ולא היסס לבקר גדולי עולם. בשנים קדמוניות הגרא"ד האפיל על הגר"ש. גם בהמשך כשהיה קשר אמיץ ביניהם הגרא"ד בחריפותו דבר על הגר"ש במעין בקורת וניכר היה שמתייחס אליו לפחות כשוה אל שוים. אבל בשנים האחרונות היה מדבר על אחיו הגר"ש כמעט כעבדא קמיה מריה. הוא השתמש בביטויי הערצה על הגדלות בתורה וכח ההנהגה שלו.
הגרא"ד גם אמר שאפילו אביו הגרש"ז לא עמד על כוחו הגדול של ר' שמואל (למרות שידוע שהתבטא עליו בדברים מופלגים). רק הרב שך היה היחיד שהכיר מזה שנים כי גדול האיש מאד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יולי 01, 2022 4:11 pm

ובא השמש, מהג"ר ח"י פוס, חתן הגרז"נ
הספדים על דודו מרן הגר"ש וחמיו הגרז"נ.
קראתי קצת, מלא וגדוש בעובדות מפליאות ומעוררות מאד.

ובא השמש - הספדים על הגאון ר' שמואל אויערבאך ועל הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (993.88 KiB) הורד 444 פעמים

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ש' יולי 02, 2022 11:04 pm

איש_ספר כתב:ובא השמש, מהג"ר ח"י פוס, חתן הגרז"נ
הספדים על דודו מרן הגר"ש וחמיו הגרז"נ.
קראתי קצת, מלא וגדוש בעובדות מפליאות ומעוררות מאד.
ובא השמש - הספדים על הגאון ר' שמואל אויערבאך ועל הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג.pdf

בזמנו שמעתי מהגאון ר' ח"י פוס את ההספד בבית הכנסת באר שמואל, וגם אז היתה תמונת חיי רבינו הגר"ש זצ"ל מזדקרת ועולה במלוא עוזה מבין הדברים. עתה שבאו הדברים בהרחבה בנדפס שוב צפים הזכרונות במלוא עוצמתם.

יש הרבה פרטים להוסיף, אך במתכונת זו זה בגדר כל המוסיף... אעמוד בקצרה רק על נקודה מרכזית אחת שעולה מבין הדברים. רבינו ר' שמואל היה "המחנך"! מחנך בלימוד, בארחות חיים, בתשומת לב נדירה לכל אחד, לכל אורך החיים: בצרות ובשמחות, בלימוד ובהשקפת עולם, במידות ובהנהגת החיים. כל מי שנגע בשולי אדרתו ידע שהוא על ליבו כל הזמן. זה היה מפעים שנשא על ליבו את כל אחד ואחד לאורך שנים. וזה היה מחייב! גם בגיל מבוגר יכול היה לתבוע , לדרוש, להעיר, לחנך, לצד העזרה, העידוד וכו'. כל אחד קיבל מה שהיה נצרך לו באותה שעה , ולפעמים בו זמנית אחז גם במקל חובלים וגם במקל נועם. (זו הסיבה לדעתי שהיו כאלו שעזבו אותו כי מוסרו היה נוקב עד השיתין).
שמעתי מאחיו רבינו ר' עזריאל שליט"א שר' שמואל היה גדול המחנכים בדור והעמיד גם ת"ח מופלגים שאף אחד לא העמיד. לאחר הרהור הוסיף גם הגרד"צ קרלנשטיין היה "מחנך" אבל זה לא מה שהיה ר' שמואל.

סיפר לי לפני כמה שבועות אבא לבן שלמד ב"מעלות": אני לא שייך להנהגה הציבורית של ר' שמואל, אבל הוא העמיד את בני על הרגליים בתורה ויראת שמים. ניגש אלי אדם ואמר שראה את בני בתשעה באב אומר קינות בבכי תמרורים ומאד התפעל מזה. אמרתי לו שאצלי הוא לא ראה זאת. זה רק מה שראה אצל ר' שמואל . עכ"ד האבא.

בדידי הוי עובדה. פעמים רבות שהגעתי להיוועץ ברבינו הגר"ש וישב עם כל תשומת הלב ככל שנדרש (לפעמים גם חצי שעה ויותר), ברר והתענין ויעץ. אבל אחרי שיצאתי ממנו היה ברור לי שהוא עובר לענין הבא: יש עוד רבים שמחכים להיכנס, יש את לימודו, שיעוריו, הנהגת הציבור ועוד ענינים רבים. והנה לאחרונה פגשתי אחד מבני הבית המקורבים ביותר שלא ראיתיו שנים רבות. הוא הכיר פרטי פרטים על דברים שונים. והוסיף: "לפעמים ר' שמואל נשא אותך בליבו גם בתפילה גם בשמחה, הרבה שבועות אחרי שהיית אצלו. " וכך היה גם אצל רבים אחרים.

שי אבי דוד · הודעהעל ידי **שי אבי דוד** » ד' יולי 13, 2022 12:53 am

מכתב יקר המציאות ממרן הגר"ש זצ"ל מוצע עתה למכירה בבית המכירות ’זיטומיר’.

https://zitomirbooks.bidspirit.com/html ... 28~catalog

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' יולי 13, 2022 7:37 pm

שי אבי דוד כתב:מכתב יקר המציאות ממרן הגר"ש זצ"ל מוצע עתה למכירה בבית המכירות ’זיטומיר’.

https://zitomirbooks.bidspirit.com/html ... 28~catalog

חסום. נא ונא לטרוח ולהעלותו כאן.
תומ"ר.

שי אבי דוד · הודעהעל ידי **שי אבי דוד** » ד' יולי 13, 2022 9:56 pm

ברשות בעל הפריט ובית המכירות הורשיתי להעלות רק חלקים מן המכתב. לטענתם, כך מקובל במקומות רבים - מחשש להוזלת הפריט טרם המכירה.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' יולי 13, 2022 10:48 pm

שי אבי דוד כתב:ברשות בעל הפריט ובית המכירות הורשיתי להעלות רק חלקים מן המכתב. לטענתם, כך מקובל במקומות רבים - מחשש להוזלת הפריט טרם המכירה.

זו ההזדמנות לציין שלש נקודות בענין כתבי ומכתבי הגר"ש זצ"ל.
א. בעל פה היה רבינו הגר"ש הרבה יותר קשה להבנה (ובפרט בשנים קדומות יותר), הוא לא היה אמן הדיבור, הסברות היו מלוות בהרגשים והיה צריך להתרגל הרבה ולעמול כדי לעמוד על אמיתות כוונתו. לעומת זאת, בכתב ניכר עושר לשונו ביטויים אפיינים רק לו, תוכן עשיר מלא וגדוש בביטויים מקדמונים וכתובים בצורה בהירה וניכר בהם עושר הדעת.
ב. הוא מסיים ב"ידידו", זה לא בהכרח ידיד בן גילו אלא יכול להיות שזה תלמיד. לא ראיתי אף פעם שכתב למישהו "תלמידי ". לפעמים "חביבי" לפעמים "ידידי", וכעי"ז. רק בהקשר אחד היה משתמש בכינוי "תלמיד"- כשבאו לבקש הסכמות, אמר שנותן הסכמות רק לתלמידים.
ג. ובאותו ענין : פעם יצא לי לדבר על הסכמה שנתן (התלוננתי בפניו על ספר בהסכמתו), ואמר לי שצריך לקרוא הסכמות בדקדוק והסביר בע"פ כמה דוגמאות. מיני אז התרגלתי לקרוא הסכמותיו ויש בזה עולם שלם. הרבה פעמים מההסכמה אתה למד מה בדיוק היחס שלו לספר ולמחבר. [ בהזדמנות אחרת אפילו פירש עד כמה דקדק בתארים ויש למשל "הרה"ג" ויש "הרב הגאון" וחלוקים בעיקר יסוד דינם]. השבוע העיר לי חבר לעיין בהסכמת רבינו הגר"ש לספר דעת שלמה עמ"ס זבים (י"ל ע"י הרב ר' שלמה בהגר"א פלדמן, תשנ"ח, נמצא ב"אוצר") שבו רואים עד כמה הגר"ש החזיק מהמחבר וספרו.

נוטר הכרמים

יישר כח.

הרב בן ירושלים, דבריך מאוד מדויקים.
גם במכתב זה נוסח החתימה "בכל חותמי ברכה" וכל פעם נוסף לפי הענין.

מסקרן מאוד תורף המכתב מעבר למשפטי הפתיחה והחתימה,
כמו גם פרטי הנמען והתאריך.

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ד' יולי 20, 2022 5:09 pm

נוטר הכרמים כתב:רשימות שרשמתי אתמול והיום, אשמח לביקורת עניינית, הערות והוספות.

בדבר מה שכתב שזיהה בתמונת הגאון פנים של גוי, סיפר לי ידידי שמואל הדר ז"ל שליוה את הרב קרול ז"ל בביקורו במיקסיקו, ונכנסו לחנות ואמר הרב לשמואל שישאל את הקופאית אם היא יהודיה. שמואל ענה לו שלפי תוי פניה לא נראה כן. שאלוה וענתה שאינה יהודיה. לאחר שיצאו מהחנות היא יצאה אחריהם וסיפרה להם שכשקברו את סבא שלה, קברו עמו רצועות שחורות ע"פ בקשתו. כנראה היו אלו תפילין.

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » א' יולי 24, 2022 3:27 pm

דודי צח כתב:
מבקש דעת כתב:בהספד על הרבנית הביא הגר"ש בשם (כמדומני) הרב מנחם מהורודנא ששכר האשה שמאפשרת לבעלה ללמוד יותר גדול משכר האיש,
מישהו יודע מקור הדברים.

א' החיד"א ועוד כותבים, שיש לפעמים שגדול שכר האשה - שהרי היא שולחת את בעלה ללמוד תורה והיא מסייעת לו ומפקירה את טובת עצמה למען תורתו, אך יש שהאברך הזה מבטל תורתו בתוך סדריו - אזי לא נגרע שכרה של האשה, שהרי מצידה הוא אמור ללמוד ולמלא את שיעור לימודו כנדרש. וכך יוצא שהאישה נשכרת בשמים יותר מבעלה האיש.
אולי זו הכוונה.

ב' כנראה הכוונה לרבי נחומ'קה מהורודנא - שהיה אחד מרבותיו הרוחניים של החפץ חיים [שמו המדויק: מנחם נחום קפלן]. יש לציין שמעל מיטתו של מרן הגרש"א זצ"ל בחדרו הפנימי היה תלוי תמונת קדשו של ר' נחומ'קה הנ"ל. בביקורי אצלו בתוך חדרו כשהוא על יצועו, לפני כמה שנים, גם סיפר לי שצייר פלוני מסר לו זאת, ואמר לי בעקבות מה מסר לו את התמונה במתנה. שכחתי את הפרטים.

ראה בענף עץ אבות על פרקי אבות בשם מהר"ם גאלאנטי שתלמידי החכמים אין להם שכר, שכן חצי מקבל התומך בהם וחצי לוקחת האשה. ואמר אאמו"ר נר"ו ששכרם בעולם הזה בלבד, והוא עצם התענוג בלימוד התורה.
והיינו דוקא לדברי האומרים שזבולון גורע משכרו של יששכר (ראה סיכום השיטות בשו"ת יביע אומר)

יוסף חיים אוהב ציון

משה פרץ כתב:
דודי צח כתב:
מבקש דעת כתב:בהספד על הרבנית הביא הגר"ש בשם (כמדומני) הרב מנחם מהורודנא ששכר האשה שמאפשרת לבעלה ללמוד יותר גדול משכר האיש,
מישהו יודע מקור הדברים.

א' החיד"א ועוד כותבים, שיש לפעמים שגדול שכר האשה - שהרי היא שולחת את בעלה ללמוד תורה והיא מסייעת לו ומפקירה את טובת עצמה למען תורתו, אך יש שהאברך הזה מבטל תורתו בתוך סדריו - אזי לא נגרע שכרה של האשה, שהרי מצידה הוא אמור ללמוד ולמלא את שיעור לימודו כנדרש. וכך יוצא שהאישה נשכרת בשמים יותר מבעלה האיש.
אולי זו הכוונה.

ב' כנראה הכוונה לרבי נחומ'קה מהורודנא - שהיה אחד מרבותיו הרוחניים של החפץ חיים [שמו המדויק: מנחם נחום קפלן]. יש לציין שמעל מיטתו של מרן הגרש"א זצ"ל בחדרו הפנימי היה תלוי תמונת קדשו של ר' נחומ'קה הנ"ל. בביקורי אצלו בתוך חדרו כשהוא על יצועו, לפני כמה שנים, גם סיפר לי שצייר פלוני מסר לו זאת, ואמר לי בעקבות מה מסר לו את התמונה במתנה. שכחתי את הפרטים.

ראה בענף עץ אבות על פרקי אבות בשם מהר"ם גאלאנטי שתלמידי החכמים אין להם שכר, שכן חצי מקבל התומך בהם וחצי לוקחת האשה. ואמר אאמו"ר נר"ו ששכרם בעולם הזה בלבד, והוא עצם התענוג בלימוד התורה.
והיינו דוקא לדברי האומרים שזבולון גורע נשכרו של יששכר (ראה סיכום השיטות בשו"ת יביע אומר)

וכן מרן הגרי"ח סופר שליט"א האריך בזה.

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » א' יולי 24, 2022 3:36 pm

מבקש דעת כתב:בהספד על הרבנית הביא הגר"ש בשם (כמדומני) הרב מנחם מהורודנא ששכר האשה שמאפשרת לבעלה ללמוד יותר גדול משכר האיש,
מישהו יודע מקור הדברים.

האם המקור אינו גמרא מפורשת?
ברכות יז, א:

גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב, ט) נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי. א"ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' יולי 24, 2022 3:50 pm

משה פרץ כתב:ראה בענף עץ אבות על פרקי אבות בשם מהר"ם גאלאנטי שתלמידי החכמים אין להם שכר, שכן חצי מקבל התומך בהם וחצי לוקחת האשה. ואמר אאמו"ר נר"ו ששכרם בעולם הזה בלבד, והוא עצם התענוג בלימוד התורה.
והיינו דוקא לדברי האומרים שזבולון גורע נשכרו של יששכר (ראה סיכום השיטות בשו"ת יביע אומר)

ראה ס' מדבר קדמות (למרן החיד"א), מערכת מ' אות ל"ו, שכותב שהקב"ה נותן מתנת חינם לאשת ת"ח ולא ינוכה מהת"ח מאומה, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/83899/p ... /0/end/0/c

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ב' יולי 25, 2022 4:20 pm

פרנצויז כתב:
משה פרץ כתב:ראה בענף עץ אבות על פרקי אבות בשם מהר"ם גאלאנטי שתלמידי החכמים אין להם שכר, שכן חצי מקבל התומך בהם וחצי לוקחת האשה. ואמר אאמו"ר נר"ו ששכרם בעולם הזה בלבד, והוא עצם התענוג בלימוד התורה.
והיינו דוקא לדברי האומרים שזבולון גורע נשכרו של יששכר (ראה סיכום השיטות בשו"ת יביע אומר)

ראה ס' מדבר קדמות (למרן החיד"א), מערכת מ' אות ל"ו, שכותב שהקב"ה נותן מתנת חינם לאשת ת"ח ולא ינוכה מהת"ח מאומה, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/83899/p ... /0/end/0/c

בחזון עובדיה - יום טוב (דף שנא סע"א) דן בדברי הרב מדבר קדמות אלו שהביא שם דברי מהר"מ גאלאנטי הנ"ל.

הפך לבן · הודעהעל ידי **הפך לבן** » א' יולי 31, 2022 11:09 am

כבר שאלתי במדור 'מנא הני מילי' ולא קבלתי מענה, אולי אשכול זה מתאים יותר...

בספר מגילת ספר - דברות שמואל (מכיל כמה חידושים, פסקים, מעשיות וכו' ששמע המחבר ממרן ז"ל) עמ' קל"ח, מביא המחלוקת שהיה בין ר' יעקב פולק וכמה מחכמי דורו, ביניהם מהר"ם פאדוה, על מיאון קטנה. תוך דבריו איתא:

"ומו"ר הגר"ש צטט מלשון התשובה שכותב שאע"ג ששמע על ר' יעקב פולק שבזבז אוצר גדול לנוי סוכה מ"מ אינו נושא לו פנים".

חיפשתי ולא מצאתי. היכן מקומן של דברים אלו של מהר"ם פאדוה? האם הוחלף איזה פרט והכוונה למשהו אחר? או שמא יש כאן טעות בא' מהשמות, וגדול אחר כתב כן?

איש וילנא · הודעהעל ידי **איש וילנא** » ב' ינואר 23, 2023 8:11 pm

אני מחפש את מאמרו של מרן זללה"ה בעניין סוגיית זמני היום,נץ הנראה ומישורי והמסתעף.
יישר כח למסייעים.

מה שנכון נכון

איש וילנא כתב:אני מחפש את מאמרו של מרן זללה"ה בעניין סוגיית זמני היום,נץ הנראה ומישורי והמסתעף.
יישר כח למסייעים.

שערי ציון - אמרי יושר א.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' ינואר 24, 2023 10:17 am

מה שנכון נכון כתב:
איש וילנא כתב:אני מחפש את מאמרו של מרן זללה"ה בעניין סוגיית זמני היום,נץ הנראה ומישורי והמסתעף.
יישר כח למסייעים.

שערי ציון - אמרי יושר א.

ושמא כוונתו לנדפס בצהר (אהל ברוך) עמ' רצג ואילך.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ג' ינואר 24, 2023 4:00 pm

איש_ספר כתב:ושמא כוונתו לנדפס בצהר (אהל ברוך) עמ' רצג ואילך.

ונדפס מחדש באסופות דרכי שמואל, עם הוספות מכת"י.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' ינואר 25, 2023 7:51 am

למעלה באשכול כתב הניק 'נוטר' רשימת תלמידי ר' שמואל
השמטה אחת היא הקדוש אליעזר שלזינגר הי"ד
(אוי כמה חיזוק קבלתי בשנות הבחרות מהנכתב עליו ב'אש תמיד'.. תנצב"ה)

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ש' מרץ 04, 2023 9:48 pm

מצ"ב מוסף לקראת שבת של עיתון הפלס,
בעקבות 5 שנים פטירת הגר"ש אויערבאך

הבאר ההיא · הודעהעל ידי **הבאר ההיא** » א' מרץ 05, 2023 12:53 am

יש"כ.

את מוסף הזיכרון במלאת שנתיים לפטירה לא מצאתי כאן באשכול.

מי שישנו בידו נא יעלה ויבורך משמים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר