לדרכי ההנהגה של מקצת צדיקים שליט"א

אברך מקרית ספר

מסופר על ה"אימרי אמת" שכשנתמנה לאדמו"ר שינה את המנהג בגור שהאדמו"ר יושב במזרח בראש השולחן בטישים והיה יושב באמצע במרכז השולחן מסופר שפעם הגיע אדמו"ר
אחר לגור ושאל את ה"אימרי אמת" על הנהגה זאת? ענה לו ה"אימרי אמת" מאי נפק"מ היכן יושבים במזרח או באמצע ומה זה משנה
ענה לו האדמו"ר אם באמת אין לך נפק"מ היכן אתה יושב אז כבר הייתה יכול להישאר במזרח?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' דצמבר 14, 2016 11:55 pm

שבילי דנהרדעא כתב:
כוונתי היה לאלה המכונים 'באבא' שגרים ברוב פאר והדר, ראיתי באיזה כפר בצפון דירה של אחד מהם - לא בית מגוריו וככל הנראה דירת הנופש שלו, וגודלו היה באופן מוגזמת, והפאר שלו הוא יוצא דופן.

הכל בסדר איתך? מה ענין אנשים מהסוג הזה לכאן? תפתח אשכול על משפחות מולנר אלפרון ושאר החברים, ושם תתן את דודיך וזכרונותיך.

שבילי דנהרדעא

איש_ספר כתב:
שבילי דנהרדעא כתב:
כוונתי היה לאלה המכונים 'באבא' שגרים ברוב פאר והדר, ראיתי באיזה כפר בצפון דירה של אחד מהם - לא בית מגוריו וככל הנראה דירת הנופש שלו, וגודלו היה באופן מוגזמת, והפאר שלו הוא יוצא דופן.
הכל בסדר איתך? מה ענין אנשים מהסוג הזה לכאן? תפתח אשכול על משפחות מולנר אלפרון ושאר החברים, ושם תתן את דודיך וזכרונותיך.

לא על האנשים שמתראיינים לתחנות רדיו ומגלים עתידות כוונתי, אלא על באבא מפורסם ומכובד מאד, ונחשב לאחד מגדולי הספרדים.

שבילי דנהרדעא

המתינו וראו! עוד מעט כשבמקום מושבו של המגיב בקביעות בנושאים אלו בדברי בלע והבל יגיע זמן מנוחה, הלה ישתולל כאן עד שנגיע לסגירת האשכול, אולי דברי יעצרו אותו קודם למעשה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 15, 2016 12:33 am

ברקים רב כתב:
איש_ספר כתב:הפתגם החסידי שאינך יודע את מקורו הוא מרוז'ין, כך שמקורו והקשרו ברור. לא נראה לי שבמקומות אחרים קידשו את המסקנא העולה ממנו. (לפחות בחסידות היית אמור להבין).

כיהודה ועוד לקרא: כל ימי גדלתי בין החסידים ולא שמעתי שמועה זו בלתי היום [עצם הרעיון ש'בשביל' הוא מל' שביל וצינור הוא קדום כמדומני לחסידות].

מקורו בשל"ה (רצט, ב).

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' דצמבר 15, 2016 12:40 am

כך סיפרו על רבי ישראל מרוז'ין זצ''ל (כמדומה שבכתבי ר''י שו''ב)
(שהיו לו בביתו בין שאר אוצרותיו שני עמודי זהב משובצים יהלומים וכו'
וקינא בהם הצאר ברוסיה, ושלחו למאסר. וכו')

ותקופה אחרי שיצא מרוסיה אמר בשביל רגע אחד של מחשבה בצלילות הדעת, כדאי כבר להחזיק בכל אוצרות הזהב.
( שורה אחרונה לא נכתבה בדיוק, אבל כך בערך כתוב)

גם זו לטובה

סגי נהור כתב:במקום לקחת דוגמא שלילית מן האדמו"רים (מוסב על דברי איש ספר), קח דוגמא חיובית מן החסידים, שהם הלא הרוב.

הנה לפני זמן מה כתבו על ענוותנותו של מג"ש אחד שעומד וממתין דקות ארוכות מחוץ לאולם החתונות כדי להכנס באופן שלא ישירו לפניו "ימים על ימי מלך"... ואני כשקראתי זאת נזכרתי בתמונת ראש ישיבה אחד שזכה הן לתורה והן לגדולה ונערץ ע"י תלמידיו, עומד צפוף בין המוני חסידים, כשאלה דוחקים בו מכאן ואלה דוחקים בו משם והכרת פניו עונה בו שאינו חש שום פחיתות או אי נעימות, ולא מתוך איזו "עבודת ענווה", או באותה בחינה שעליה אמר הבעש"ט (כש"ט סי' שטו) ופלגשו ושמה ראומה, שעומד ומכריז: ראו מה, ראו כי אני בבחינת ונחנו מה, אלא בפשטות ובטבעיות.

ומהם יכולים וצריכים האחרים ללמוד, ולא מן האדמו"רים הללו.

הצד השני של מטבע- השפלת כבוד התורה.
ברור שאינו חש שום פחיתות, מה הוא סה"כ ת"ח פשוט, אין לו אפילו מקל...

נוטר הכרמים כתב:בקשר לדיון המעניין שהתפתח בעקבות התיאור המלבב ממבועו של אי"ס.

ברשותך אתאר כאן מחזות מגוחכים ודוחים לא פחות.

[א] מתח באויר, התזמורת שינתה בחדות את המנגינה לשירת 'ימים', כל הקהל למאותיו שגדש את האולם הסב את פניו במהירות הבזק, ומבטי תמהון סקרניים נראו על פני הנוכחים הרבים, 'מי הוא זה ואיזה הוא'... אנחת אכזבה התפשטה כאשר לעין כל נצפה הצורב הצעיר שגילו טיפס לגיל הבינה, שנתמנה לא מכבר ל'ראש הקיבוץ', חנוט בעניבה ועטור בפראק חדש התהלך בצעדים בוטחים היישר אל מרכז המעגל, והחל מקפץ צוהל ומרוגש אחוז בחתן ושושביניו. הצופים הרבים כללו במקרה, את אביו הת"ח איש השיבה מחשובי הלומדים ב'מיר', את הר"מ שלו מהישיבה הקטנה, את המו"ץ הידען מהשכונה, ועוד רבים רבים שדולגו ביעף. רובם ככולם לבושים קצרות, ועוקבים בדריכות אחר גלי ההערצה עליהם נישא מיודעם. בנוסף, מלוים אותו בעיניהם הכלות גם חברי הועדים הותיקים בישיבה, שלא שפר עליהם חלקם כמוהו להיות חתן או נכד של...

[ב] עם תום ימי הבכי והאבל הגדול עם פטירת ראש הישיבה הדגול שעלה בסערה השמימה, בטקס רב רושם, ובמעמד זקני הרמי"ם בישיבה, שמקצתם משמשים בקודש כבר קרוב לארבעים שנה, הוכתר בנו ממשיך דרכו שליט"א לעמוד בראשות הישיבה. בקול רועד וכבוש מהתרגשות ובידים רועדות קרא הגאון הישיש שליט"א, זקן אנשי הצוות, אל תוך המיקרופון בקול גדול: ברשות מרן ראש הישיבה שליט"א. לציבור האלפים הרחב והמגוון, שהשתתף במעמד המרשים, היה קשה מאוד לעכל שמדובר בסך הכל במי שעד לא מכבר שימש כיד ימינו של אביו בגיוס התרומות בחו"ל.
.

כנ"ל.

לוי · הודעהעל ידי **לוי** » ה' דצמבר 15, 2016 7:04 am

בקשר לדיון המעניין שהתפתח בעקבות התיאור המלבב ממבועו של אי"ס.

ברשותך אתאר כאן מחזות מגוחכים ודוחים לא פחות.

[א] מתח באויר, התזמורת שינתה בחדות את המנגינה לשירת 'ימים', כל הקהל למאותיו שגדש את האולם הסב את פניו במהירות הבזק, ומבטי תמהון סקרניים נראו על פני הנוכחים הרבים, 'מי הוא זה ואיזה הוא'... אנחת אכזבה התפשטה כאשר לעין כל נצפה הצורב הצעיר שגילו טיפס לגיל הבינה, שנתמנה לא מכבר ל'ראש הקיבוץ', חנוט בעניבה ועטור בפראק חדש התהלך בצעדים בוטחים היישר אל מרכז המעגל, והחל מקפץ צוהל ומרוגש אחוז בחתן ושושביניו. הצופים הרבים כללו במקרה, את אביו הת"ח איש השיבה מחשובי הלומדים ב'מיר', את הר"מ שלו מהישיבה הקטנה, את המו"ץ הידען מהשכונה, ועוד רבים רבים שדולגו ביעף. רובם ככולם לבושים קצרות, ועוקבים בדריכות אחר גלי ההערצה עליהם נישא מיודעם. בנוסף, מלוים אותו בעיניהם הכלות גם חברי הועדים הותיקים בישיבה, שלא שפר עליהם חלקם כמוהו להיות חתן או נכד של...

במחילת כת"ר אינני מרגיש שהמחזה כל כך דוחה ומגוחך. איש מהנוכחים אינו סבור שאותו ר"מ/משיב וכדו' הוא החשוב ביותר בין קהל המשתתפים. הוא פשוט רבם ומורם של הבחורים הרוקדים, והם רוקדים קצת לכבודו. מה רע בכך?
האם כאשר ה"מלמד" של חתן הבר מצוה נכנס לאולם, והילדים - חברי החתן קמים לכבודו ושרים "ימים" אתה רואה בכך מחזה מגוחך ודוחה?

לוי · הודעהעל ידי **לוי** » ה' דצמבר 15, 2016 7:10 am

ב] עם תום ימי הבכי והאבל הגדול עם פטירת ראש הישיבה הדגול שעלה בסערה השמימה, בטקס רב רושם, ובמעמד זקני הרמי"ם בישיבה, שמקצתם משמשים בקודש כבר קרוב לארבעים שנה, הוכתר בנו ממשיך דרכו שליט"א לעמוד בראשות הישיבה. בקול רועד וכבוש מהתרגשות ובידים רועדות קרא הגאון הישיש שליט"א, זקן אנשי הצוות, אל תוך המיקרופון בקול גדול: ברשות מרן ראש הישיבה שליט"א. לציבור האלפים הרחב והמגוון, שהשתתף במעמד המרשים, היה קשה מאוד לעכל שמדובר בסך הכל במי שעד לא מכבר שימש כיד ימינו של אביו בגיוס התרומות בחו"ל.

גם התיאור הזה, עם כל הניסיון הדמגוגי להופכו לנלעג, עדיין איננו דוחה ומגוחך, אלא ברוב המקרים הוא הצעד הנכון וההכרחי לעתידה ולשלימותה של הישיבה שראשה ניטל מעליה.
ישיבה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן כאשר לא ברור שישנו "בעל הבית" מוחלט ומוסכם על הכל.
למה לא נראה זאת להיפך? אפשר להתפעל מכך שכל זקני הצוות החשובים שליט"א, מבינים שטובת הישיבה היא שיהיה ברור מעל כל ספק, לכל אחד ואחד מבני הישיבה, כי אחרי פטירת ראש הישיבה, ישנו "בעל הבית" חדש. הם מראים לכל הבחורים כיצד הם עצמם מקבלים את הנהגתו, כי הם מבינים שזה פשוט קריטי לעתיד הישיבה.
איש אינו חושב שהבן שליט"א התמנה בזאת לשמש כגדול הדור, ואף אחד לא ירוץ לדחוף לו "קוויטל". יש כאן פשוט הצהרת כוונות של אנשי הצוות הדואגים לעתיד הישיבה, ולשם כך מתעלמים לחלוטין משיקולי הכבוד העצמי שלהם.
אני חושב שיש כאן מקום להתפעלות והערכה, ולא ללעג ודחיה.

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ה' דצמבר 15, 2016 7:16 am

לוי כתב:
בקשר לדיון המעניין שהתפתח בעקבות התיאור המלבב ממבועו של אי"ס. ברשותך אתאר כאן מחזות מגוחכים ודוחים לא פחות.

[א] מתח באויר, התזמורת שינתה בחדות את המנגינה לשירת 'ימים', כל הקהל למאותיו שגדש את האולם הסב את פניו במהירות הבזק, ומבטי תמהון סקרניים נראו על פני הנוכחים הרבים, 'מי הוא זה ואיזה הוא'... אנחת אכזבה התפשטה כאשר לעין כל נצפה הצורב הצעיר שגילו טיפס לגיל הבינה, שנתמנה לא מכבר ל'ראש הקיבוץ', חנוט בעניבה ועטור בפראק חדש התהלך בצעדים בוטחים היישר אל מרכז המעגל, והחל מקפץ צוהל ומרוגש אחוז בחתן ושושביניו. הצופים הרבים כללו במקרה, את אביו הת"ח איש השיבה מחשובי הלומדים ב'מיר', את הר"מ שלו מהישיבה הקטנה, את המו"ץ הידען מהשכונה, ועוד רבים רבים שדולגו ביעף. רובם ככולם לבושים קצרות, ועוקבים בדריכות אחר גלי ההערצה עליהם נישא מיודעם. בנוסף, מלוים אותו בעיניהם הכלות גם חברי הועדים הותיקים בישיבה, שלא שפר עליהם חלקם כמוהו להיות חתן או נכד של...

במחילת כת"ר אינני מרגיש שהמחזה כל כך דוחה ומגוחך. איש מהנוכחים אינו סבור שאותו ר"מ/משיב וכדו' הוא החשוב ביותר בין קהל המשתתפים. הוא פשוט רבם ומורם של הבחורים הרוקדים, והם רוקדים קצת לכבודו. מה רע בכך?
האם כאשר ה"מלמד" של חתן הבר מצוה נכנס לאולם, והילדים - חברי החתן קמים לכבודו ושרים "ימים" אתה רואה בכך מחזה מגוחך ודוחה?

הגענו לכזה מצב שאפילו לא מבינים מה דוחה בזה..... כי הרי בתוך הקהל הנמצא באולם ישנם מן הסתם ת''ח מופלגים פי מאה מהנ''ל ולא מקבלים כבוד כלשהוא ואין זה משום שהוא מורם ורבם וכי בעבור שהלה יודע לומר כמה 'מהלכים' למדניים וידוע מה שאמר הגרמ''ש שפירא בייסוד מפעל הש''ס בשם דודו הגר''ח סולובייציק רבנו רבי חיים מבריסק זצ"ל הי' מרגלא בפומיה "אויב ער וויס ניט וואס פארשטייט ער, אויב ער פארשטייט ניט וואס ווייס ער" [אם אינו יודע מה הוא מבין, אם אינו מבין מה הוא יודע] מורו ורבו זה א' שאמור להתדמות למלאך ה' בכל תהלוכותיו והנהגותיו ביום יום.

נוטר הכרמים

הוא אשר דברתי לאמור

ישנם הרבה דברים מגוחכים שבהתחשב בנסיבות אינם מעוררים אפילו בת שחוק קלה.

, לא באתי לשפוט את התופעות האמורות, רק לומר שהדברים כשלעצמם הם מגוחכים ונלעגים, ודווקא בשל הנסיבות הם יכולים להתקבל בהבנה, ואפילו בהערכה, כאשר הינם כרוכים בויתור או התנהגות אצילית כל שהיא. לרוב אין זה כך, וזה לא נעשה מתוך ברירה.

עם זאת, ר' לוי, אינך יכול להתעלם מהנזק החינוכי שישנו בעצם הדבר, שיש הירכיה ו'מעמדות' לא סבירים בעליל, כאשר חכמה ומנין מופלגים בנוסף לכך שפעמים רבות הינוקא דנן הוא לתמיד של המבוגרים מרכינים ראש בהכנעה מאולצת סביב 'בעל המאה'. כך גם ההתעלמות של הצעירים מהת"ח האדירים והישישים, רק בגלל שאינם 'תופסי ישיבה' בד' אמות המצומצמים שלהם, ודאי אינה 'כבוד התורה', ורחוק מכך.

אם היתה החתונה 'חדר אוכל' של הישיבה, אולי היית צודק. וממקום שבאת, מלמד שפוי חש נבוך ומבויש בכניסה חגיגית ורועשת לשמחת בר מצוה באולם גדוש, ולא מחמת ענווה, אלא שאחרי ככלות הכל אינו דומה התנהגות של מופלאים הסמוכים לאיש, לבוגרים שמדברים בהם נכבדות.

ובכלל, לא דיברו על הדבר בעצמו, אם הוא צודק ונכון, אלא על המחזה הנלעג, והוא אכן כך.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' דצמבר 15, 2016 8:48 am

הביקורת על כך קיימת גם אצל החסידים, כך למשל, אמירה חסידית טוענת שהאדמו"ר הראשון בהיסטוריה היה עשו שכן התקיימו אצלו כל התנאים הצריכים לאדמורות- הוא היה לבוש אדרת שער, ליוו אותו ארבע מאות, והיה מסוכסך עם אחיו על הירושה [שמעתי בשם ר' יצחק אלפסי]. מצד שני, שמעתי פעם מתלמיד ישיבת קמיניץ הרב שמואל גרוסברד ז"ל מפתח תקווה ת"ו שפעם התפרסמה בעיתון פולני ידיעה על נער שהוכתר לאדמו"ר במקום אביו שנפטר, בתוספת תמונת האדמו"ר הטרי כשהוא יושב בעגלה רתומה לסוסים ומלווה בגבאים. בחורי הישיבה צחקו למקרא הידיעה ולמראה התמונה, אולם כשסיפרו על כך לראש הישיבה, רבי ברוך בער ליבוביץ' זצ"ל, ששאל אותם לפשר צחוקם, אמר להם שכאשר עשרה יהודים מקבלים עליהם מנהיגותו של יהודי, מקבל אותו יהודי כוחות מן השמים ואין ללעוג על כך.

שלמה גוטליב

לשם שינוי ברצוני לחזור לכותרת האשכול.
כל מי שמכיר את עולם החסידות מבפנים, יודע שעולם האדמורי"ם הוא לא חד גוון.
ישנם גדולי עולם, אנשים ענקים ואדמורי"ם לאלפים שמקצם הוזכרו לעיל, שהינם אנשים קדושים ופשוטים, שכורח ההנהגה של המון רב ברוחניות וגשמיות, וכמובן מנהג אבותיהם, גורמת להם לנהוג באופן שנראה בעינייו של בן ישיבה ממוצע כשררה וכבוד.(הייתי פעם בטיש של הרבי מסקולען שליט"א בביקורו בארץ, לידי היה בן ישיבה, והוא שואל אותי בתמיהה: "מתי מגיע הקוגל?" אמרתי לו שקוגל מחלקים בשבת בבוקר אחרי התפילה, אז הוא שואל אותי, "אז למה כולם מחכים כאן על הפארנצעס?..")
האדמורי"ם יושבים בראש שולחן, משני צידיהם פארנצ'ס ארוכים, אבל הם עצמם חיים בפשטות יתירה, מצרים כל כולם בצערם של ישראל, עובדים את ה' בסילודין, כמו שהזכירו כבר. וזה הקסם שמושך אחריו המון עם.

ויש שלב שני של אדמורי"ם שיושבים על כסא אבותיהם, ומנהיגים קהילה, ובכדי שיוכלו לנהל את קהילתם על מי מנוחות וכן בכדי למשוך את לב בני קהילתם הם מנהיגים חיי קהילה למופת, יושבים בראש השולחן בהדרת כבוד, מתלבשים בבגדים נאים וכו' וכו'.
אתם צריכים להבין שהאדמורי"ם הללו נמצאים בניסיון נורא ואיום.
יש להם את אבותיהם מעליהם שמאפילים עליהם בכל דרכיהם, הם מרגישים ננסים לעומתם, ומצד שני הם חייבים לספק את הסחורה לקהלם, ומצד שלישי יש ניסיון שקוראים לו 'כל העולם קוקו' ומצד רביעי הם צריכים להביא כסף ולהראות נוכחות בכל מקום.
בשנות נעורי הייתי לומד בכולל שהחזיק אדם כזה. הוא היה פשוט מסכן. הוא היה חייב להוכיח לתורמים בחו"ל שהוא קיים, ולכן נדחף למצלמות בכל אירוע, מתוך כוונה טובה, והיה שוכר בכסף מלא עמודים שלמים בעיתונים למיניהם...
ותרצו או לא, זה עבד!
קשה מאד מאד לעמוד בכזה ניסיון.

ויש גם שלב שלישי, אדמורי"ם בזכות עצמם (קיים בעיקר בארה"ב) . אלו יהודים פשוטים שצריכים קצת פרנסה, איתמזל מזלם שמצאו איזה סבא שהיה שוחט בעיירה נידחת אותה יכולים הם לכבוש, ומכיוון שכך הם מתלבשים בגדי כבוד, מתחפשים כאדמורי"ם, ומחכים כחתול לטרפם, אחד מעשירי ארה"ב שיתפנה לגילגולי העיניים שלהם ויתן כמה דולרים, ועם זה מתגלגלים הלאה...
(וידוע מאמר הבעש"ט שבימות המשיח יהיו אדמורי"ם שיעכבו את הגאולה)

ח''ל קאליסק

וישנם גם אדמורי''ם בני עדות המזרח כדוג' משפ' אבוחצירא שליט''א ועד אשר מתנהגם בפשטות גדולה עד מאוד אבל רק מזבל פרדותיהם אפשר להאכיל ערים שלמות לזמנים ארוכים

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ה' דצמבר 15, 2016 11:11 am

ח''ל קאליסק כתב:וישנם גם אדמורי''ם בני עדות המזרח כדוג' משפ' אבוחצירא שליט''א ועד אשר מתנהגם בפשטות גדולה עד מאוד אבל רק מזבל פרדותיהם אפשר להאכיל ערים שלמות לזמנים ארוכים

אדרבה, תכיר לי.

סע למירון, לאשקלון, נתיבות ולבאר שבע וראה את חווילותיהם. אולי ביחס למונם העצום כ"י, זה נחשב 'הסתפקות במועט'.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ה' דצמבר 15, 2016 1:35 pm

בעשור האחרון צצים ופורחים משפיעים חסידיים חדשים, שהם ממשיכי דרך 'האמיתיים' של הבעש"ט. היינו להשפיע תורה חיזוק ועבודה לקהל שומעים, בלי שום גינונים.

בעיני ראיתי איך ר' מיילך מקפץ על כסאו בחתונה חסידית, כאשר לימינו ולשמאלו אדמורי"ם לבושים במיטב מחלצות, בצבעים בהירים ובולטים, שקועים בכסאות מלכים, ואילו הוא עם הקפטן הירושלמי המזיע הדליק והלהיב את הציבור כהוגן. בעיניים מתבוננות אף זיהיתי את חמיצות פניהם של האדמורי"ם המפורסמים. לבטח חלפו אצלם מעט מחשבות ברוח שהעלה 'איש ספר' לאשכולנו, בינם לבין עצמם תהו כשעינים רואות איך הציבור דורש היום עשייה עממית, וכבר לא מסתכל בהערצה על גינוני האדמורו"ת הקדומים.

*
לדעתי שורש חזק למנהג האדמורי"ם הוא שיריים מהמאה הקודמת, כאשר הרוזנים והדוכסים, הפריצים והסולטאנים - לבשו ג"כ בגדי מחלצות לאות מנהיגות וסמכותיות. ורק כך הנהיגו את עירם ואת ארצם. לפיכך גם בסיטרא דקדושה נהגו והנהיגו כן. וקצת מזה גם במרביצי התורה הליטאיים - ראשי הישיבות עד לדור הקודם לבשו 'כיפה' מיוחדת, ושונה משל כולם, ו'צילנדר' וקפוטה רבנית, מה שהיום כמעט לא מקובל.

כיום העולם התחלף - אובמה ופוטין מנהיגי מילונים, לובשים כמו בחור בישיבת מיר; אין שום לבוש 'מנהיגותי', זה נשאר לכל היותר במסגרות של צבא ומשטרה. אבל אצל מנהיגי-על אין שום חיצוניות בלבוש. כלומר ההנהגה היום היא יותר עממית. כיום העוולה הכי גדולה כלפי מנהיג היא - שהוא 'לא מרגיש את הציבור'. מה שפעם היה פשוט ומובן, כיום זה הפך להיות ענין של גנאי.
בעקבות זאת גם המנהיגות היהודית שינתה לכאורה פניה. הדור של היום כבר לא מתפעל מכל מיני לבושים חיצוניים וגינונים. גם אם רשמית כל חסיד אמור לאהוב ולהערץ את אדמור"ו, כי הוא ראש המפלגה שלו, אבל החיבור והחיזוק הנפשי יכול להיות לו דוקא מן הר"מ והמשפיע הפשוט, שלבוש ככל האדם, שדווקא הוא מרעיף עליו טללי תחיה.
כנ"ל גם בציבור הישיבתי, הנה רק לאחרונה צצו כאן אשכולות על דמויות כמו הרב אריאב עוזר, הרב יצחק גולדשטיין, הרב מיכל זילבר, הרב שלמה פישר - שאין להם שום קוד לבוש. אחד עם כובע אחד בלי כובע לגמרי, ולאף אחד - אין כיפה רבנית כמו הגרא"מ שך והגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי. כיום גדולי הדור לבושים עם 'סוודר שחר' פשוט, רובם ככולם עם כיפה באותו גודל וסוג כמו כולם. והנה למרבה ההפתעה - זה דווקא מאהיב אותם על הציבור. הציבור אוהב את החיכוך עם הציבור מכל צד שהוא.

מטבע הדברים, ההתעסקות היתירה בענייני הלבוש שייכת יותר דווקא לבעלי תפקיד צעירים, שאליבא דאמת הם בלתי שייכים באופן טבעי לתפקיד שלהם (אילמלא הדם הכחול שזורם אצלם) - וממילא הם חייבים להחצין ולקבע את מעמדם באמצעות פריטי לבוש, כמו ר"מ בקיבוץ כפי שתואר קודם, או אדמו"ר צעיר.

אכן אצל החסידים, כמו שאר דברים, מתנהגים רשמית יותר כמו 'פעם' כמו בשטייטעלע, ולפיכך עדיין לא השכילו להיפרד מגינונים חיצוניים של קיסרים ונגידים למנהיגים רוחניים ועובדי ה'. בטוחני כי המהפכה השקטה של המשפיעים החדשים (זילברברג, האחים לבית בידרמן, וולפסון, זילבר, ארלנגר, טויסיג, הורביץ) - המקהילים קהילות, מחיים נפשות, ויש להם גם 'חסידים' (אף אחד מהנ"ל אין לו קשיי פרנסה וד"ל. והם דווקא מדברים הרבה על ביטחון...) - אך כולם רוחניים ופנימיים, שקופים ופשוטים. ויתכן כי בעוד עשור או שניים נגלה ציבור חסידי אחר, עם אדמור"ם בפנים אחרות תרתי משמע.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 15, 2016 2:11 pm

לא ידען כתב:
ח''ל קאליסק כתב:וישנם גם אדמורי''ם בני עדות המזרח כדוג' משפ' אבוחצירא שליט''א ועד אשר מתנהגם בפשטות גדולה עד מאוד אבל רק מזבל פרדותיהם אפשר להאכיל ערים שלמות לזמנים ארוכים

אדרבה, תכיר לי.

סע למירון, לאשקלון, נתיבות ולבאר שבע וראה את חווילותיהם. אולי ביחס למונם העצום כ"י, זה נחשב 'הסתפקות במועט'.

הקאליסק הלזה יורה לכל הכיווונים, תחילה טען שגם המוצי"ם הליטאי"ם יושבים בכסאות של אחשורוש, וכנראה גם מברכים בורא מאורי האש על נר שגודלו כעמודא נהורא, ואחרי ששוטה אחר ניסה להסיט את האש לכיון המקובלים הספרדים "הידועים ברהבתנותם", שכנראה משם הגיע השיטה, בא הקאליסק וטוען שדוקא המשפחה הידועה, היא סמל ההסתפקות במועט. הפוך בה והפוך בה וכלום אין בתגובותיו, ומי פתי ויתייחס לדבריו.

הרב דודי. שפת"י מד"נ!

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ה' דצמבר 15, 2016 2:53 pm

איש_ספר כתב:טוב, אז אולי היה צריך להבהיר שהאשכול לא מיועד לאנשים שמסתכלים על חסידים בגישה פרמיטיבית שכזו. אתה שולל את הענין בן כך ובין אחרת ובכן מוטב שתדיר רגלך מכאן. במחילה. סליחה על הסגנון. אבל לגסות הרוח יש להשיב לעתים דוקא באותו מטבע. תיכף אמחק את דבריך עם דברי, אבל רצוי שאיזה פרק זמן יעמדו הדברים.

איש ספר, לא ברור מה גס או פרימיטיבי בדברי עקביה, הוא קצת חידד את מה שכתבת באריכות [ובחן רב - יש לציין], ללא ספק צעירי אדמורי זמנינו חייבים להוציא את חסידיהם בסוף הטיש עם הרגשה טובה שיש מי שמנהל את הקאפעלע ואת השיריים וכו' בצורה מקצועית ויודע את אשר לפניו, זה כולל את כל ההצגה והתפאורה שמסביב הכל כדי שזושא או מיילך ירגישו עונג שבת אמיתי אחרי שבוע מתיש בעבודה. דוקא אני מעריך אותם על ההקרבה האישית והמשפחתית למען החסידים, שכמובן דורשת כוחות נפש לא פשוטים, אבל זו האמת, כך נראה השטח. ההיצע לפי הביקוש, כך לימדונו.

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ה' דצמבר 15, 2016 3:09 pm

בני ברקי כתב:נראה לי שאתה מתכון לאדמור מסוים(שאחיו מופיע בתמונה-גיס של אדמור מאמשינוב) שלמד בישיבה ליטאית ולאחרונה נערך אצלו בביהמד הספד...
דווקא האדמור הנ"ל הוא סמל לפשטות אין לו רכב.. דירה פשוטה וצנועה וכו.. מקבל כל אדם בסבר פנים יפות נוסע להפיץ תורה וחסידות גם במקומות לא אנ"ש וכו...
תמיד שמדברים איתי(בעיקר מחוגי הד"ל) על אדמורים והפאר שהם חיים וכו... אני שולח אותם לאדמור הנ"ל והם מבינים שלא כל האדמורים אותו הדבר...
אולי אתה שייך לאח שבתמונה ואז הכל מובן...

כחובב מוזיקה הזדמנתי פעם לבית מדרשו בירושלים בא' היארצייטען. ונדהמתי לראותו נוסע ברכב מסוג דייהטסו סיריון מיניאטורית ומתייחס יפה לכל אדם.שבא ללחוץ את ידו מאד בנעימות ופשטות

לעומקו של דבר

עירבו כאן נושא שאינו מינו, של התנהגות ברחבות או בצמצום,
זה נושא נפרד, שנמצא בחז"ל כבר, הרוצה ליהנות יהנה וכו', ויש בזה באמת הנהגות שונות, ויש כמה מרכיבים בזה, או שצריך לברוח מכל הנאת עוה"ז בכוח, או שלא להשקיע בעוה"ז, או שכל שקל שהולך לזה חבל עליו כי כסף זה זמן (כך נהג הח"ח כידוע), וכן יש מרכיב נוסף כאשר הכסף על חשבון אחרים (גם אם מרצונם), מצד שני נוחות וכאלו היא כלי ליישוב הדעת ולעבודת השי"ת.
ואגב יש בזה משתנה חשוב שהוא בני הבית, מי שהתחייב בכתובה ואנא איזון כו' כמנהג גובראין חייב לתת לאשתו את זה, וגם מה שלא חייב אם היא רוצה אסור לו לעשות חסידות על חשבונה, כמו"כ לפעמים הילדים דורשים וכו'.

אבל הנושא כאן הוא מנהגי שררה ושמא רהבתנות גלויים ובולטים.

למשל, סיטרוקס לא עולה כ"כ הרבה כסף ואילו מדיח כלים סטייל 2017 וכסאות אורטופדיים האיכותיים ביותר עולים הרבה יותר, אבל הוא הנידון הוא דווקא על הסיטרוקס. וז"פ.

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ה' דצמבר 15, 2016 3:21 pm

סגי נהור כתב:
איש_ספר כתב:
קולקציית האדמורים במכבסת ויינשטוק בארא פארק (1).jpg

אולי יסביר מישהו מה כל כך יפה בחלוקי הרחצה הללו.

אם ב"בגדי קודש" עסקינן, ישנו מעשה נפלא מהסאטמער רב זצוק"ל. בתקופה מסויימת כשהיה הולך למקוה . היו חסידים שנטלו את מכנסיו. והניחו תחתיהם חדשות כדוגמתם. לאחר זמן מה \הרגיש בכך הרבי. ואמר בשנינותו הידועה: הם חושבים ש"למעלה" זה יעזור להם. שם מורידים את המכנסיים ומרביצים....

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' דצמבר 15, 2016 3:23 pm

מה זה סיטרוקס?

לעומקו של דבר

כדאי להדגיש נקודה ואכתבה בקצרה,
שכמו שאפשר באיזו בחינה לראות על אדם (או אדמו"ר) האם עבודת השי"ת שלו היא בחיות וחשק ושמחה והתלהבות או מלומדה בלא דחילו ורחימו (כמובן יש כאלו שהם במדרגה נשגבה שהכל מוסתר)
כך גם אפשר לראות על אדמו"ר או ראש ישיבה האם הגינוני כבוד והשררה שלו הם בחיות וחשק ושמחה והתלהבות או ב"מלומדה" ואפילו לכורח ולאונס.
(שלפעמים התנגדות גלויה לגינונים באופן חסר תועלת מראה רק ההיפך אבל כמדומני שהדברים ברורים).

לעומקו של דבר

לעניין האם הדברים הללו מוסיפים כבוד או לאו, יש בזה איזה דבר והיפוכו כידוע, ואולי הוא אחד מהרבדים בדחז"ל כל הרודף אחר הגדולה וכו'.

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ה' דצמבר 15, 2016 3:38 pm

כבר ידועה האגדה האורבנית על מרן שר התורה הגר"ח שליט"א שנכנס לאולם שמחות וכזימרו "ימים" אמר בפליאה אין שירים חדשים מאז היותי בחור ?

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ה' דצמבר 15, 2016 3:50 pm

אוצר החכמה כתב:מה זה סיטרוקס?

סטראקעס. זה קפוטה חלקה בד"כ עם קטיפה בקצות השרוולים ובדש וצוארון הנרכסת עם לולאות קטיפה. בד"כ בני אדמורי"ם הולכים עמה בשבתות וחגים.

שיר ורננים · הודעהעל ידי **שיר ורננים** » ה' דצמבר 15, 2016 3:55 pm

נזכרתי באפיזודה משעשעת משהו. בא' האדמו"רים שהכרתי בעבר. שבצעירות היה נוהג ברכב. וכשעלה לישב ממושב הנהג למושב ראש בני ישראל. ר"ת רבי.ביקש פעם ממשמשו בשפאצייער בא' מהישובים בואכה ירושלים לעיתותי חשיכה שיתן לו לנהוג ברכב.... וזכורני שאאמו"ר שליט"א אמר בדרך צחות. שהוא מקנא באנשים שמוכנים להפסיד את כל הנאות העוה"ז בשביל אביסאלע כבוד. ואמרתי אני הק' שאפשר לקרא זה "לדרכי הנהיגה של מקצת הצדיקים."

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 15, 2016 7:59 pm

מודה ועוזב: האשכול החריג הזה, התחיל כתגובה קטנה לאשכול אחר, נסיון לחדד ולדייק בתגובה, הגדיל אותה לממדים מפלצתיים. התפתחות נוספת היתה, כשאר נעניתי לבקשה צודקת להפריד את התגובה וההודעות שבאו בעקבותיה מהאשכול המקורי, ההפרדה יצרה רושם כביכול הנושא המדובר ראוי מתחילה להקדיש לו אשכול בפנ"ע. ולא היא. לא היה ראוי להגיב כך ובטח שלא לפתוח אשכול מיוחד לענין כזה. בלי קשר לצדקת הדברים, המקום הזה, לא מיועד לדיונים מהסוג הזה. שגיתי וטעיתי.

על מנת שהאשכול יצלול מטה, אני מעונין לנועלו, אבל כדי שלא יראה כסתימת פיות, האשכול יוותר פתוח לתגובות עוד איזה שעות, ואח"כ ינעל.

ועוד: האדמו"ר איתו בחרתי לדון על הנושא כולו, הוא אכן ת"ח ומרביץ תורה, נעים הליכות ואיש תבונות, ודוקא משום כך מצאתי ענין לדון איך הדברים הולכים יחד. הוא לא חריג בהנהגותיו, ואדרבה כמו שהעירו, אלא שהוא חריג ב"נורמליותו" והיא הנותנת והוא הענין.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ה' דצמבר 15, 2016 8:09 pm

צביב כתב:כך סיפרו על רבי ישראל מרוז'ין זצ''ל (כמדומה שבכתבי ר''י שו''ב)
(שהיו לו בביתו בין שאר אוצרותיו שני עמודי זהב משובצים יהלומים וכו'
וקינא בהם הצאר ברוסיה, ושלחו למאסר. וכו')

ותקופה אחרי שיצא מרוסיה אמר בשביל רגע אחד של מחשבה בצלילות הדעת, כדאי כבר להחזיק בכל אוצרות הזהב.
( שורה אחרונה לא נכתבה בדיוק, אבל כך בערך כתוב)

מפורסם המעשה שהיה נועל נעלי זהב שאין בהן סוליות, ולא ידעו מזה עד שבהליכתו בשלג ראו סימני דם מכפות רגליו.
אז כנראה הנהגת גינוני המלכות היתה כלפי חסידיו ולא לעצמו (צלילות הדעת) כפי שמשמע מהנ"ל.

שבילי דנהרדעא

איש_ספר כתב:, ואחרי ששוטה אחר ניסה להסיט את האש לכיון המקובלים הספרדים "הידועים ברהבתנותם", שכנראה משם הגיע השיטה, בא הקאליסק וטוען שדוקא המשפחה הידועה, היא סמל ההסתפקות במועט. הפוך בה והפוך בה וכלום אין בתגובותיו, ומי פתי ויתייחס לדבריו.

כנראה כשאתה כותב שוטה אתה מתכוין אלי, והאמת אני אגיד לך שנפגעתי מזה, והרי אפילו אם נגיד שטעיתי, ואין המקובלים נוהגים כן, הרי לפחות ממנהל האתר מצופה להשתמש בלשון נקיה יותר, ואם כבודו מדבר על האדמו"רים בלשון כללי, למרות שאין זה כל האדמו"רים, אז מה פשעי ומה חטאתי אם אמרתי בכללות על באבא ואין זה כולל כולם.

שבילי דנהרדעא

גביר כתב:הביקורת על כך קיימת גם אצל החסידים, כך למשל, אמירה חסידית טוענת שהאדמו"ר הראשון בהיסטוריה היה עשו שכן התקיימו אצלו כל התנאים הצריכים לאדמורות- הוא היה לבוש אדרת שער, ליוו אותו ארבע מאות, והיה מסוכסך עם אחיו על הירושה [שמעתי בשם ר' יצחק אלפסי]. .

המאמר הוא בשם הרה"ק מראפשיץ זי"ע, יעקב ועשיו חלקו ביניהם יעקב נוטל עוה"ב ועשיו נוטל עוה"ז, וביום גשום וסוער אחד כשבחוץ היה קר, ועשיו חוזר מיום טרף, כולו רטוב ורועד מקור, ורואה איך שיעקב יושב בפנים בביהמ"ד מחומם יושב ולומד גמ' ותוס' עם כוס תה חם, מיד קפץ עשיו בפנים וצעק הרי סיכמנו עוה"ז שייך לי, אמר לו יעקב הרי שלך לפניך שב על מקומך ולמד, וכמובן לא הבין אף מילה, מיד סגר את הגמ' וחזר לשיגרה, עברו כמה ימים וליל שב"ק היה, ושוב רואה עשיו את יעקב יושב בפנים ההיכל המחומם ומחלק קוגל לאלפי החסידים, מיד קפץ עשיו בפנים וצעק הרי סיכמנו עוה"ז שייך לי, מיעד נתן יעקה את מקומו לעשיו, והפטיר הרה"ק מראפשיץ זי"ע, "מה אומר לכם, הרי עד היום הזה הוא עדיין יושב שם..."

וואלף · הודעהעל ידי **וואלף** » ה' דצמבר 15, 2016 9:12 pm

האמת אגיד שמעולם לא הבנתי האיך שרוב רובם של האדמורים עד הדור שלפני פנינו חיו בפשטות ובמסירת נפש ומפורסם צדקת פזרונם שקיימו לא תלין על ממונם ובעיקר תרמו לעניים ודלים, ורק בית רוזין הי' להם הנהגה אחרת, ואילו היום כמעט כל האדמורי"ם נוהגים כמנהג צדיקי בית רוזין, וגם שהיפך דורות האחרונים שהאדמורי"ם תרמו בעין יפה לעניים ולהכנסת כלה, היום מהם שמחייבים כל האנ"ש שלהם כולל עניים ןמלמדים וכו' וכן' לתרום סכומים גדולים עבור בנייני פאר להחסידות, ומעולם לא שכחתי הפעם הראשון שבקרתי בהביהמ"ד הגדול והמפואר של חסידי בעלז וראיתי שם את הספסל והשטנדער הצנוע של הצדיק מהר"א מבעלז זיע"א, ומה הפשר לשינו ההנהגה בזה.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 15, 2016 9:21 pm

נכתבו באשכול הזה, (בין היתר), גם הרבה דברי חכמה. היות ואינני מן החסידים, נגע לי ללב בעיקר תיאורו של הרב נוטר בסוגיית ה'ימים' וכד', והצטרפו הדברים אצלי לאשר הובא כאן בעבר בסוגיית "סתם אברך/אברך פשוט", צירוף אחר צירוף לדבריו הנפלאים של המש"ח אשר נזדמנו לי 'במקרה' היום.

משך חכמה פ' ויקרא כתב:עוד יש לומר דהכוונה של לימוד בלילה הוא שלומד בעת אופל, לא לכבוד רק בסתר, בצנעא בעת הדחק. והלומד על מנת להתכבד או לעשות רב או להשלים את נפשו הוא כזורע, ואחרי כן כשבא לעת התועליות נעשה כקוצר. וזה "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" (תהלים קכו, ה), נאמר על כל מפעלות האדם, אם לא בא עדיין התכלית נעשה כזורע לאיזה פעולה, ואין זה שעת רינה. אבל העוסק בתורה במסתרים ולבלי לאיזה תכלית, רק התקשרותו לתורה הוא התכלית, אם כן השכר שלו הוא משיג בעת עסקו בתורה! וזה "קומי רוני בלילה" - שתיכף בעת הלימוד ירונן מטוב לב, כי קשור הוא להשם יתברך מדי עסקו בתורה וטועם נועם התורה האלקית ודו"ק:

מינאי, עו"ח, השואף בכל לב ומאד, להיות ראוי להימנות בין "סתם אברכים" המתרוננים תיכף בלימודם...

נוטר הכרמים

הרב עו"ח, אכן ראוי לשוב ולשנן את המושכלות והעיקרים הפשוטים הללו שהבלי העולם הזה ושקריו מחליפים אותם במשאות (לב ונפש) שוא ומדוחים, אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם וכו', ואף שאין הכוונה לזלזל חלילה בשום תפקיד, אבל בודאי הבת קול היוצאת מהר חורב על עלבונה של תורה מנהמת גם על כגון דא. כמה הרבה להלהיב הלבבות בענין זה, הגאון הנלבב, אשר הוצק חן בשפתותיו, שושנים - ששונים, משמ"ר הלוי זצ"ל, וקורא דברי המשך חכמה הללו בלהט ובלהב אש קודש כדרכו.

ונראה שנפ"מ רבתא בזה גם למי שכבר מרבה המשרה על שכמו, שידע מה עיקר ומה טפל, ועל מה יהיה תפארתו בזה ובבא.

כמדומני שיש להכיר טובה מרובה לממלכת התורה 'מיר' בעיה"ק ירושת"ו, שהיא היא אשר נוטלת חלק בראש ברוממות קרן עמלי התורה בטהרה, כאשר שפע המסגרות השונות לכל הסוגים והגילאים, בדרך כבוד ובגדלות המוחין, מנציח ומשמר את המושג הקדוש 'אברך' בטהרתו ובתפארתו, עם הניחוח העתיק, עם החן, ועם הצניעות.

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ה' דצמבר 15, 2016 9:52 pm

איש_ספר כתב:
לא ידען כתב:
ח''ל קאליסק כתב:וישנם גם אדמורי''ם בני עדות המזרח כדוג' משפ' אבוחצירא שליט''א ועד אשר מתנהגם בפשטות גדולה עד מאוד אבל רק מזבל פרדותיהם אפשר להאכיל ערים שלמות לזמנים ארוכים

אדרבה, תכיר לי.

סע למירון, לאשקלון, נתיבות ולבאר שבע וראה את חווילותיהם. אולי ביחס למונם העצום כ"י, זה נחשב 'הסתפקות במועט'.

הקאליסק הלזה יורה לכל הכיווונים, תחילה טען שגם המוצי"ם הליטאי"ם יושבים בכסאות של אחשורוש, וכנראה גם מברכים בורא מאורי האש על נר שגודלו כעמודא נהורא, ואחרי ששוטה אחר ניסה להסיט את האש לכיון המקובלים הספרדים "הידועים ברהבתנותם", שכנראה משם הגיע השיטה, בא הקאליסק וטוען שדוקא המשפחה הידועה, היא סמל ההסתפקות במועט. הפוך בה והפוך בה וכלום אין בתגובותיו, ומי פתי ויתייחס לדבריו.

איש ספר הנכבד יש גבול לדיקטטורה ועם כל הערכתי לדבריך, נכון הגר''ש דבליצקי יושב בדירה פשוטה ולובש חלוק פשוט מאוד, ומעשן טבאקו, אבל זה לא שולל שיש מוצי''ם שמתהדרים בכיסא מפואר ובסטנדרי ענק, כמו''כ משפחת אבוחצירא כמו למשל הצדיק מנהריה כולם יודעים שעושרו כאחשוורוש אבל כסאו פשוט ובגדיו ישיבתיים קלאסיים ואפילו לא עוטה לגופו גלימה. כמו''כ שני אחיו מאשדוד מתנהגים בצורה פשוטה אבל זה לא סותר שאת המזומנים גורפים לכיסיהם,

פרנקל תאומים

ישנו אדמו"ר מפורסם המנהיג עדה גדולה,שכאשר עלה על כס אביו הודיע בשער בת רבים שאינו רואה את עצמו שייך עם תואר כמו "כבוד קדושת" שהתאים לדבריו למידותיהם של אבותיו אך לא למידותיו, ולפיכך ציווה לפרום אותו מעל גבי מפת הסטנדר שלו ולהימנע מלהשתמש בו כלפיו. כנראה שחסידיו הבינו שהוא מתכוין לכך ברצינות, והם אכן מקפידים לקרותו "מרן אדמו"ר" ומשמיטים את התוספת המגוחכת-מדומיינת של "כבוד קדושת". הבנתי שהוא נתן עוד כמה הוראות שמטרתן לצמצם את תופעת התיאטרון שעטה על עצמו מוסד האדמו"רות.
אני באופן אישי מאמין בגדלותו של אותו אדמו"ר דווקא בשל כך, ובאמת גם חזיתי בעיניי בהנהגתו הלבבית עם הבריות כדבר איש לאנשים ולא כדבר "הוד קדושתו" אל פשוטי העם.

לגבי ההנהגות המלכותיות:
מסתבר שאכן ישנם אדמו"רים צנועים באישיותם המרגישים צורך להמשיך בהנהגות ה"זהב וכסף ונחושת", לא רק מפני שאם ימנעו מכך יש בזה משום הוצאת לעז על הראשונים, כ"א גם משום העיקרון החסידי המובנה, שכל מה שעשה ההיילגער-טאטע וההייליגער-זיידע זה עפ"י סודות טמירים ונעלמים, וחלילה מלשנות כמלוא הנימה...
אלא שבדור כמו שלנו, לענ"ד למרות הנ"ל היה מקום לנהוג בזה לפי העיקרון של "עת לעשות לה'", ולצמצם באופן ניכר את ענייני הרהבתנות, משום שכל המתבונן מן הצד מרגיש שהדבר גובל בחילול ה', לא יתכן שהמטיפים לחיי רוח ינהגו בעצמם (ואפי' אם רק למראית עין) בהנהגות חומרניות מסולסלות ובוטות. אנשים חילוניים (ולא רק) אינטילגנטיים בטוחים שהחסידים הם המון נבער הנשלט ע"י מנהיגים תאבי בצע (ח"ו),המנצלים את תמימותם כדי לחיות על חשבונם חיי פאר והדר.
לעומת זאת כשהם נכנסים למעונם של מנהיגים תורניים שאינם אדמו"רים\באבאים הם אינם יכולים שלא להתפעל ולהשתומם לנוכח העובדא שישנם אנשי רוח אמיתיים שכותלי ביתם מעידים כמה החומרניות עליהם לזרא.

הזכירו כאן את ה"ניצחון" של רוז'ין על הנלחמים בהם משכבר הימים, שהנה כיום הזה מלבד הפולנים כמעט כל האדמו"רים נוהגים
עם מנהגי מלכות מופרזים (כאו"א לפי האפשרויות הפיננסיות שגודלה של עדתו מאפשר לו...), ויש להעיר על כך שאפי' אותם אלו עצמם שהרעישו עליהם בשעתו את מלחמתם, נוהגים היום כמותם בהנהגות מלכות פאר והדר כמנהג אצילי ורוזני פולין וגליציה מימים עברו..

ר' איש ספר,
עם תוכן דבריך הנ"ל הלא גם אני הק' מזדהה לחלוטין. אעפ"כ פליאתי עליך שאתה מתנפל על המתווכחים עימך בפגיעות אישיות, דומני שאתה עצמך מתקומם כאשר אחרים נוהגים בדרך זאת.

ר' שיר,
האם עלינו להסיק מדבריך שה'סוס ועגלה' העונה לשם "דייהטסו סיריון" הינו רכב עלוב שאין ראוי להתכבד בו ?...

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' דצמבר 15, 2016 10:25 pm

תבא כתב:
צביב כתב:כך סיפרו על רבי ישראל מרוז'ין זצ''ל (כמדומה שבכתבי ר''י שו''ב)
(שהיו לו בביתו בין שאר אוצרותיו שני עמודי זהב משובצים יהלומים וכו'
וקינא בהם הצאר ברוסיה, ושלחו למאסר. וכו')

ותקופה אחרי שיצא מרוסיה אמר בשביל רגע אחד של מחשבה בצלילות הדעת, כדאי כבר להחזיק בכל אוצרות הזהב.
( שורה אחרונה לא נכתבה בדיוק, אבל כך בערך כתוב)

מפורסם המעשה שהיה נועל נעלי זהב שאין בהן סוליות, ולא ידעו מזה עד שבהליכתו בשלג ראו סימני דם מכפות רגליו.
אז כנראה הנהגת גינוני המלכות היתה כלפי חסידיו ולא לעצמו (צלילות הדעת) כפי שמשמע מהנ"ל.

לכן כתבתי שראיתי זאת בספר אחד
אכן בענין הנהגתו, אומנם כך נהג כבר אביו, ואביו אמר שדרכם נעלמת מאוד בזה,
ובענין הנעליים התברר מדהו, אבל לא יתפרשו בזה שאר הההנהגות, אלא שמעיד שיש בזה סיבה רוחנית.

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ה' דצמבר 15, 2016 10:31 pm

יש מעשה שמספרים בצאנז, ( ואיני זוכר שמות, אבל מיהרתי לכותבו לפני סגירה)
על נכסי צאנז וזידיטשוב שאמר שאצלו המעיל בצורת פרחים, ולא יחליף ללבוש כמו רעהו שבצורת קוים ( או צורה אחרת)
בעד כל הון דעלמא, וביאר האדמו''ר השפע חיים זצ''ל משום הסודות שבזה וכו'

דוד העיתונאי

יש סימן בשו"ע - סימן רלא - שכל הנהגותיו יהיו לשם שמים
ושם בין הדברים: "וכן אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו להשלים חפצו ותאוותו, אינו משובח.
ובמשנ"ב "ומכל מקום טוב הוא דמתוך כך בא לשמה".
זה ממש מקור נפלא, למופע החיצוני שיש לפעמים בטישים אצל החסידים, וכינוסי כבוד התורה ותעמולה שיש אצל הליטאים, וכמו שהזכירו לעיל, שאצל הצעירים עושים זאת שלא לשמה, והמשנ"ב כותב שזה טוב כדי שיגיעו ללשמה, להידבק בחכמים ובתלמידיהם.

לעומקו של דבר

פעמים עולה בי תחושת הערכה להרב אי"ס, על מסירותו וטרחתו לנהל עם קשה עורף טרחן ומעיק (כוונתי בעיקר לעצמי)
אלא שפעמים גם עולה תחושה שיכל יותר לבלול הנהגתו באותה תורה של רביה"ק מברסלב "כי מרחמם ינהגם".

פורום אוצר החכמה

מי מחובר