זאב ערבות כתב:הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה
ייש"כ רב!ארזי ביתר כתב: . . בכל אופן, אני עצמי שמעתי זאת מכלי ראשון . .
ארזי ביתר כתב:זאב ערבות כתב:הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה
איני זוכר אם כבר כתבתי כאן פעם. בכל אופן, אני עצמי שמעתי זאת מכלי ראשון - אחד היהודים שנאנס ע"י הנאצים ימ"ש לחפור את הקבר, ה"ה הרה"ח רבי יוסף שלר ז"ל, מחסידי באבוב בב"ב. ותיאר לנו כשדמעות בעיניו, כיצד היה נראה הרה"ק זיע"א כאילו רק הלך לישון וכו'.
ישראליק כתב:ארזי ביתר כתב:שמענו קבוצה של בחורים שהוא היה שם. הלכנו לביתו והוא סיפר לנו את הסיפור בהתרגשות רבה. מה עוד אוכל לפרט?
שמות מעוד אנשים שהיו עמו אז
והאם בחרו הגרמנים דוקא באותו קבר, או שסתם ציוו לחפור בבית הקברות היהודי
ארזי ביתר כתב:זאב ערבות כתב:הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה
איני זוכר אם כבר כתבתי כאן פעם. בכל אופן, אני עצמי שמעתי זאת מכלי ראשון - אחד היהודים שנאנס ע"י הנאצים ימ"ש לחפור את הקבר, ה"ה הרה"ח רבי יוסף שלר ז"ל, מחסידי באבוב בב"ב. ותיאר לנו כשדמעות בעיניו, כיצד היה נראה הרה"ק זיע"א כאילו רק הלך לישון וכו'.
ארזי ביתר כתב:ראשית, אין כל סתירה בין הסיפורים. מצטער לאכזב אותך.
ארזי ביתר כתב:סגי נהור כתב:ארזי ביתר כתב:ראשית, אין כל סתירה בין הסיפורים. מצטער לאכזב אותך.
יש קצת סתירה, שהרי אם ראה בעצמו את צורת הרר"א, למה נזקק למסורת ע"ד "הצורה המקובלת אצלנו"...?
קראת מה שכתוב בספר? כתוב מפורש שהוא תיאר צורה, והיא כצורה המקובלת אצלנו [בחוגו של הכותב].
ארזי ביתר כתב:ראשית, אין כל סתירה בין הסיפורים. מצטער לאכזב אותך.
שנית, יש מסורת העוברת בקרב רבים מאוד, האיך היה תואר צורתו הקדושה של הרר"א זיעועכי"א.
זאב ערבות כתב:ארזי ביתר כתב:ראשית, אין כל סתירה בין הסיפורים. מצטער לאכזב אותך.
שנית, יש מסורת העוברת בקרב רבים מאוד, האיך היה תואר צורתו הקדושה של הרר"א זיעועכי"א.
ראוי להעמיד דברים על דיוקם.
כבר ידוע ומפורסם וכבר הזכירו זאת כאן בשם האדמור מסאטמאר וכן מובא בשם החזו"א ועוד שאין להאמין לסיפורים המהלכים בין הבריות אלא בגדר כבדהו וחשדהו (כמובן לא מדובר בסיפורים המובאים במקורות המוסמכים וזה דבר המובן מאליו אלא רק בכל מיני ספרי סיפורים ותולדות הנפוצים היום) שכן הרבה מהם הם פרי הדמיון ואפילו אם יש בסיס אמיתי לסיפור הרבה פעמים מוסיפים משנים ומחסרים פרטים. כמובן שאם הסיפור נשמע מפיו עצמו של אחד מגדולי ישראל או נכתב ע"י זה ענין אחר אך כאן מדובר בסיפור שנכתב לראשונה ללא מקור וכאן מביאים אותו בשם ר' יוסף שלר שלא ידוע כאחד מגדולי ישראל והנה במקום אחר אותו יוסף שלר מספר סיפור אחר לגמרי. כעת לאיזה סיפור יש להאמין אם בכלל?
בגירסא הראשונה שמביא ארזי ביתר מספר הנ"ל שחפר את קברו והיה נראה כאילו רק הולך לישון. א יותר הוא לא מפרט למשל כיצד ידע שזה הרב אלימלך ומה קרה עם הגופה.
בגירסא השניה מספר ביתר אריכות שהגרמנים ציוו לכרות בור (לא מדובר כלל על קברו של רב אלימלך) והוא ניצל בנס ע"י אותו חלום שחלם "לשניה" כדבריו (ומענין כיצד ידע לכמה זמן נרדם) ובאותה שניה חזר הדבר חמשה פעמים... ובתוך החלום הבין שזה לא סיפורי סבתא... כל זה כאשר הגרמנים יורים לבור להרוג את כל הנמצאים שם וידוע שהגרמנים היו מאוד קפדנים לא לפספס אף אחד. והנה הוא נרדם שוב ואז מגיע אליו שוב אותו יהודי ובתוך החלום עוזר לו לצאת מהבור והוא הולך כך חזרה למחנה... (מדוע לא ברח?) והנה בסוף הסיפור הוא מספר את הסיפור לאנשי המחנה ורק כעת מובא שצורתו כצורה המקובלת אצלנו כצורת רבינו הקדוש.
ישראליק העיר שמדובר בשני סיפורים ושניהם כנראה אמת (או שמא שניהם אינן אמת?). והלא יש סתירה מאוד בולטת כאן. אם הבחור ידע מהי צורתו המקובלת... מדוע לא הכיר אותו בחלום? אך יותר קשה כיצד העבירו במסורת את צורתו המקובלת עד כדי כך שאפילו נער בן 17 ידע אותה? ניקח לדוגמא את הגר"א, האם מישהו יודע מהי צורתו המקובלת? הלא עד היום מתפלפלים על התמונות שהוא לכאורה נראה בהם אם זה הוא. וכנ"ל בהרבה תמונות של אחרונים מלפני עידן הצילום, ואף בצילומים הרבה פעמים יש ספיקות. למשל, האם מישהוא יכול לתאר את צורתו המקובלת של החזון איש (על פי התמונות הקיימות) כך שמי שלא ראה את התמונות יוכל לצייר עפ"י התיאור את צורתו המדוייקת כך שנוכל לזהות אותו בוודאות? אך כאן לפחות יש תמונות ויש עוד ב"ה רבים שזוכרים, אז מה נאמר על מי שנפטר זמן רב לפני כן בשנת תקמ"ז (כלומר כ150 שנה לפני המלחמה) ושאין ממנו אף תמונה? כיצד ניתן להעביר ע"י תיאורים את צורתו המדויקת בכדי שנוכל לזהות אותו?
אך הבעיה העיקרית עם הסיפורים היא, אם אכן מדובר כאן בשני סיפורים, מדוע בשני המקרים המספר מספר רק סיפור אחד? מדוע לא מספר שפעם אחת חפר את קברו של רב אלימלך וראה אותו כאילו הלך לישון עכשיו... ואח"כ ימשיך לספר שכאשר היה בבור כשהנאצים יורים עלתה בעיניו אותה דמות שראה בקבר?
אולי הרב ארזי ביתר יסביר לנו כיצד מעבירים מסורת האיך תואר צורת מאן דהו בכדי שנוכל לזהות אותו והרב סגי נהור הקשה קושיה חזקה שאם ראה את דמותו מדוע נזקק למסורת? ב הרב ארזי ביתר כותב שהוא תיאר צורה והיא כצורה המקובלת... באמת? הוא יודע מה הצורה המקובלת ואח"כ חוזר עליה? זה כמו לסמן עיגול לאחר שיורים למטרה...
בקיצור, יש להתיחס לסיפורים בגדר של כבדהו וחשדהו, בפרט בסיפור מעין זה שפתאום צץ לו וכידוע הספרים מעתיקים זה מזה. ממש אתמול ראיתי באיזה ספר על העובדה הידוע לכאורה על אותה בחורה שלא הצליחה למצוא שידוך והלכו לסטייפלר ושאל אם עשו לה קידוש כשנולדה וענו שלא והורה להם לעשות קידוש ותיכף מצאה את זיווגה.... ושאלו את הגרח"ק על כך וענה שמעולם לא שמע את הסיפור הזה...
בכל אופן הנה קישור לאתר על הרב אלימלך, במדור הסיפורים מובאים תחילה סיפורים באנגלית ואח"כ הסיפור על הקבר באידיש
https://lizensk.com/stories-of-rabbi-el ... f-lizensk/
אראל כתב:פרטים מצורתו של הרבי ר' אלימלך מתואר בכמה מקומות, בסימנים הללו:
גבה קומה, היה לו קאלטענעס בזקן, בעל שערות, ועורף, אדום
זאב ערבות כתב:כעת בדקתי את מפת פולין וליזנסק נמצאת כ100 ק"מ מזרחית לקראקא ואילו המחנה בו שהה יוסף שלר היה כדבריו בפלאסוב שהוא פרוור של קראקא. קשה להניח שהגרמנים יקחו כמה מיושבי המחנה למסע של 100 ק"מ בשביל שיפתחו את הקבר בליזנסק ויחזירו אותם... היה להם מן הסתם מספיק אנשים מקומיים.
בספטמבר 1939 נכבשה העיר על ידי הגרמנים, בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב. אחרי ששרפו את בית הכנסת והחרימו את רכוש היהודים, עודדו הגרמנים את יהודי העיר לעבור את הנהר לכוון השטח שבשליטת הרוסים. על גופם של העוברים נעשה חיפוש וכל חפץ בעל ערך הוחרם. אלו שלא רצו לעזוב הוכנסו לגטו, אליו הובאו גם יהודים מכפרי הסביבה. הגרמנים הוציאו מהגטו קבוצות יהודים אל בית הקברות היהודי או ליער הסמוך, בו נחפרו בורות וירו בהם. חלק מהיהודים, בעיקר המבוגרים והילדים מתו ברעב ובמחלות.
ב-1942 הובילו את רוב הנותרים למקום אחר בו הרגו את כולם. בתום המלחמה לא נשאר יהודי חי בעיר ורק מיעוט מאלו שברחו אל מעבר לנהר הסן ניצלו.
זאב ערבות כתב:מנשה יצחק מאיר בן ר' יוסף שיף. נדפס באשדוד תשס"ד והוא ליקוט נרחב על גאוני וצדיקי פולין זיע"א! מצורף ההקדמה
ודרך אגב איני בונה דבר על אמינותו אלא רק מביא את שהוא כותב שיש עדויות סותרות ולא ניתן לסמוך על אף עדות ולבנות עליה עולמות
לבי במערב כתב:ר' שניאור ליימן לא דיבר בזה מידיעותיו, כ"א ע"פ סברא; ולפנינו איכא עדות מהנוכח בשעת מעשה. הבוחר יבחר.
זאב ערבות כתב:מנין לך מנין דיבר מזה ר' ליימן? . .
אצ"ל, שהרי"מ ז"ל הכחיש המעשיות הבדויים הקלוטים מן האויר מבלי יסוד נאמן, ולא באותם שיש להם עדות נאמנה ומהימנה.זאב ערבות כתב: . . המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק . .
זאב ערבות כתב:לבי במערב כתב:ר' שניאור ליימן לא דיבר בזה מידיעותיו, כ"א ע"פ סברא; ולפנינו איכא עדות מהנוכח בשעת מעשה. הבוחר יבחר.
מנין לך מנין דיבר מזה ר' ליימן? האם אתה יודע מה הן ידיעותיו? פגשת אותו פעם? דיברת אתו? הוא ידוע כבקי בנושא ודייקן ונוסע לקברות הצדיקים... וממתי סומכים על "עדות" של איש אחד בפרט שפעם מספר סיפור כזה ופעם סיפור אחר... והאם לא שמעת מימיך על אנשים שמספרים סיפורים מדמיונם שלא היו ולא נבראו או שיש להם איזה בסיס קלוש ומנפחים אותו... תקרא את מאמריו של ידידיך ר' מונדשיין בנושא ויאורו עיניך. אחרי שתרא אותם לא תאמין לאף סיפור, אפילו לא לסיפורים של ז"ע.
לבי במערב כתב:זאב ערבות כתב:מנין לך מנין דיבר מזה ר' ליימן? . .אצ"ל, שהרי"מ ז"ל הכחיש המעשיות הבדויים הקלוטים מן האויר מבלי יסוד נאמן, ולא באותם שיש להם עדות נאמנה ומהימנה.זאב ערבות כתב: . . המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק . .
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 400 אורחים