מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
דודי צח
הודעות: 727
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » א' ינואר 22, 2017 11:20 pm

אני מכיר עוד 3 אישים חשובים שהיו להם בנים נושרים

1) אברהם אבינו
2) יצחק אבינו
3) יעקב אבינו (מעשה דינה)

משה נטע
הודעות: 417
הצטרף: ד' ינואר 11, 2017 7:01 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי משה נטע » א' ינואר 22, 2017 11:23 pm

דודי צח כתב:3) יעקב אבינו (מעשה דינה)

כל כך ברור לך שמעשה דינה היה נשירה?
ראה מכאן ולמעלה
viewtopic.php?f=48&t=30510&p=331748#p331748

ש. ספראי
הודעות: 1720
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ש. ספראי » א' ינואר 22, 2017 11:26 pm

דודי צח כתב:אני מכיר עוד 3 אישים חשובים שהיו להם בנים נושרים

1) אברהם אבינו
2) יצחק אבינו
3) יעקב אבינו (מעשה דינה)

אבשלום
מנשה

דודי צח
הודעות: 727
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » א' ינואר 22, 2017 11:26 pm

יהונתן בן גרשום בן 'משה' רבנו

מאור עינים
הודעות: 213
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מאור עינים » ב' ינואר 23, 2017 12:08 am

רבותי איבדתם את הרגישות המינמלית,
אני לא מסוגל להאריך אבל זה בלתי נסבל
די!

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ב' ינואר 23, 2017 12:21 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הגריד"ס היה מייעץ לתלמידיו, שכאשר הם מתארסים ידרשו בסוגיא בקדשים, כי שם 'המשנה הוא כבר החידוש'.

בענייני הרמ"ש, הייתי סקרן לדעת, מי שמתמחה כבר בכתבי המהר"ל והגר"א, מי שיודע ענייני אגדה עם המהרש"א וכדו', והיה לו איזה גישה להם, האם גם הוא התפעל ממנו כ"כ? בקיצור האם הברק שלו היתה המראה מקומות שלא היו מוכרים לאברך רגיל, או שהוא שפך להם איזה תוכן או הבנה שעשה אותו מקיף יותר?

את המאמר שהביאו לפרשת שמות, רובה מהמהר"ל. אם היינו יודעים המהר"ל בעצמינו, מה היה ניתוסף לנו?

אני לא רוצה להקניט, אני באמת רוצה לדעת מה יש לכם להגיד עליו.


בהרבה הספדים הזכירו, שכאשר מקובלים היו שומעים אותו, היו נפעמים, א. מידיעותיו, ב. מהאופן בו הצליח לומר את הדברים בשפה רגילה.

לענ"ד אחד הדברים המיוחדים שהיו בשיעורים שלו, זה להצליח לתת משמעות והבנה למושגים. לכן הדברים גם נאמרו לאט בהדגשות.

למשל, אם אתה קורא באיזה מקום, שכתוב בזוהר שכלאים הוא מלשון כלא. שכל מין כאילו נמצא בכלא. אתה חושב שיש כאן ווארט יפה, משהו חסידי כזה, ואז אתה שומע את ר' משה שפירא ואתה מבין שכלא זה בעצם מושג. זה שורש. יש איזו מהות שנקראת כלא. היא באה לידי ביטוי בצורות שונות, כמו למשל, בבית כלא, או בכלאים. המהות הזו היא בעצם מניעת דבר מההתפשטות הטבעית שלו, כשאתה זורע כלאים אתה מונע את הזרע מלהתפשט כפי מה שבטבעו, וזה בדיוק מה שאתה עושה כשאתה כולא אדם ואתה מונע ממנו לעשות את מה שהוא צריך לעשות. וכמו שכתוב בפסוק "ויכלא העם מהביא" כשאתה מונע את העם מהביא אתה בעצם כולא אותו.

אחרי שאני שומע כזה דבר אני מבין אחרת לגברי את המושג כלאים. זה לא שזה דומה לכלא, או מזכיר כלא, זה זה!!

אני מקוה שתלמידי ר' משה מסכימים איתי. כי לדעתי זה שזור בכל דברי תורתו, יש מהויות והם מופיעות בכל מיני רבדים אבל לעולם הכל זה ביטויים לאותה מהות.

"מועד" "דבר" "כסף" "דולקת". זה ממש לא משחק מילים. זה הגדרות של מהויות שהם בעצם מכנה משותף של דברים רבים, שהם באמת משותפים.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ב' ינואר 23, 2017 12:24 am

הם לא ממש איבדו את הרגישות, כי חז"ל התייחסו לזה, אלא שמדברי חז"ל יש מסקנא שונה בענין הנשירה ממה שהסיקו כאן
וז"ל התנחומא פרשת שמות [וכעין זה בשמות רבה ריש הפרשה].
חושך שבטו שונא בו ואוהבו שחרו מוסר (משלי יג) בנוהג שבעולם אדם שאמר לחבירו פלוני הכה את בנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל חושך שבטו שונא בנו, ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם וכו', ללמדך שהיה שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה ושלחו הוא ואת הגר אשתו ריקם וטרדן מביתו על כך, כו', אלא ללמדך כיון שיצא לתרבות רעה לא נפנה אליו כו' כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם /בראשית/ כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו כמו ששנינו חמש עבירות עבר עשו הרשע כו' כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום ולא רדהו בא לידי תרבות רעה ובקש להרגו ושכב עם עשר נשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, והפיל מישראל כמה אלפים וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף כו', וכיוצא בו עשה דוד באדוניה ולא רדהו ביסורין ולא גער בו ולפיכך יצא לתרבות רעה דכתיב (מלכים א א) ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגו', ע"כ. וראה שם עוד ועוד.

המסקנא מכאן נראה שצריך בריסקע חינוך, רידוי ומרדות. [עכ"פ לאלו שסבורים כמוני שדברי חז"ל נצחיים ורלוונטיים גם להיום].

ויש לזכור דברי הרמב"ן בנצבים
פן יש בכם שרש רע, שיפרח וישגה ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות, וזה על אשר איננו פה עמנו היום, כי האב שרש, והבן נצר משרשיו יפרה כו', ואמר פרה ראש, לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב (יחזקאל יח י) והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו.

מבואר שאם יש בן רקוב יש שורש לזה, והוא אם יש איזשהו פינה וזוית באב שפונה לאיזה מקום, כי משורש מתוק לא יצא מר. אבל יש יוצא מן הכלל, וכההיא דיחזקאל שסוד גדול הוא, ויתכן ובהרבה צדיקים נתקיים סוד זה.
נערך לאחרונה על ידי אפשר ב ב' ינואר 23, 2017 12:28 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ברוך יעקב
הודעות: 8
הצטרף: ג' ינואר 17, 2017 1:23 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ברוך יעקב » ב' ינואר 23, 2017 12:28 am

דברי ר' יהושע אייכנשטיין שליט"א בישיבת היכל יצחק
אני לא חושב להספיד את הגאון ר' משה, אני רוצה לתפוס איזה נקודה מה שהוא פעל בעולם. כתוב בחז"ל "זה ספר תולדות אדם" שכל הדורות מאדם הראשון עד סוף כל הדורות זהו ספר שכתוב תולדות אדם , ובאותו הספר כתוב מי יהיה בכלל ישראל "דור דור ודורשיו" וכו', כתוב כאן שיש מפה - ספר - שכתוב בו מי יהיה בכל דור - גדוליו, חכמיו ופרנסיו. כאשר באים לראות בדרכיו של גאון, יש לבדוק היכן הוא עומד באותו הספר, באיזה פרק ובאיזה מקום.
כתוב "דור דור ודורשיו", הפשט הוא שכדי להיות "דורשיו" צריך להיות מתאים ושייך לאותו הדור. מהו המקום של הגאון ר' משה באותו הספר של תולדות אדם. נדמה לי שהענין הוא כך.
התורה באה לכל הדורות, וכדי לבנות צריך את כל חלקי התורה, אמנם צריך "יראת ד' היא אוצרו" וכן כתוב שבלי יראה לא שייך תורה "ראשית חכמה יראת ד'". כתוב בהקדמה של ר' איצל לאור ישראל הטעם שייסד ר' ישראל את תנועת המוסר, שהרי בדורות קודמים לא היו צריכים את זה. והעולה מן הדברים הוא שבזמן שכלל ישראל למדו יותר תורה לשמה, לימודם היה מביא לכל מה שצריכים, כמש"כ במשנה באבות "כל הלומד תורה לשמה וכו'" שזוכה לכל הדברים, וא"כ קל מאד היה להגיע ליראה מתוך לימוד התורה לשמה, וכן הדרך לתיקון המידות היה קל מאד - "מאור שבתורה מחזירן למוטב", וכן "תורה מביאה לידי זהירות". [אכן, גם תורה שלא לשמה מביאה להרבה דברים כמש"כ בדרך השם (ח"ד פ"ב) שהעיקר הוא שהלימוד לא יהיה ע"מ לקנטר, שאם לומד ע"מ לקנטר התורה היא סם המוות, אך אינו דומה ללימוד התורה לשמה, שמביא לדברים אחרים.] ממילא לא היו צריכים ללמוד כ"כ הרבה מוסר אלא במידה של קב חומטין וכו'. אבל כאשר הדורות ירדו ונתמעט התורה לשמה, הדברים השתנו. בדורות קודמים לא היו חילוקים בין אדם שגדול בתורה לבין מי שגדול ביראה. החת"ם סופר לפני כל שיעור למד חובות הלבבות ולא היה שום הבדל בין הגדלות בתורה לגדלות ביראה. הדוגמא לשיוויון הזה יש לנו קצת דוגמא מהחזון אי"ש שלמד תורה לשמה והכל היה אצלו באותו מידה, העמל בתורה, והיראה והקדושה - הכל אותו הדבר בלי שום הבדל. בדורו של ר' ישראל שהתחילה ירידת הדורות בלימוד התורה לשמה, היתה ירידה גדולה בכל ענין היראה ולזה חידש ר' ישראל את שיטת המוסר להחזיר את היראה, ואין כעת הזמן להיכנס איך בדיוק עשה ר' ישראל לפי המצב של הדור, אבל זה עבד וברוך ד' חזרה היראה לכלל ישראל. בדור שגברה ההשכלה היו גם כן שיטות איך להתגבר על ההשכלה. בדור האחרון לפני המלחמה היה זה הסבא מסלבודקא, המשכילים זלזלו ואמרו "מהו בן ישיבה" וכינו אותם "באנק קווטשערס" שהם מחממים את הספסלים, מול זה בא הסבא מסלבודקא ורומם את גדלות האדם, רומם את הבחורים, רומם את כל המושג מהו אחד שלומד תורה. זאת ועוד - המשכילים אמרו אתם חשוכים אתם לא נאורים ור' ירוחם גילה את עומק החכמה של מוסר וזה החזיק את הבחורים, אדרבה הם הנאורים, וזה עבד - הגיעו ליראה. היו אלו עצות של חכמה ושל תורה להגיע ליראה.
לדאבונינו אחרי המלחמה היתה ירידה גדולה בכל הדברים האלו והגיעו כמעט למצב של הדור שקדם לר' ישראל. ומהי הסיבה שהמוסר לא דיבר כמו שהועיל לפני המלחמה? נדמה לי שיסוד הוא כמו שהחזון אי"ש אומר באמונה ובטחון (פ"ד יד) "רפאות המידות אינה בסמים גשמיים, וכשם שהחולי איננו גוף כך רפואתו אינה מן הגופים, החולי הוא הרגש נפשי, והרפואה הרגש נפשי" מידות הוא לא דבר גופני אלא דבר נפשי וכמו שיש חולי הגוף כך יש חולי הנפש, מי שאין לו מידות טובות יש לו חולי ברגש הנפשי שלו וזאת גם הרפואה שלו. "ספר המידות שהכינו החכם בחכמתו, הקריאה בספרו - מרפא לנפש", - עצם הקריאה גורם רפואה "וההתמדה בעיונו - תיקון המידות, ואמנם אין הקריאה בספרי המוסר רפואה ודאית כמו שאין רפואה בטוחה לחולי הגופים, והכל לפי חוזק המחלה וקלקול הגוף, כן חולי הנפשות ומרורות המידות אין תועלתם ודאית כי גם כן גורלם של הרטיות בחוזק המחלה תלוי".
"ואמנם החלי האנוש הוא השפלות, המידה השפלה אין לה מזור בקריאת דברי מוסר וצריך הבראת נפשו בשרשו ולהרימו מטיט היון" - מהו החולי הכי גדול - השפלות, ולא יעזרו לו שום ספרי מוסר, צריך לרומם את נפשו מטיט היון "ותיקונו הוא בקניית חכמה, כי בנפש כל האדם אסמים בנוים לרווחה, אוצרות פנוים בשביל חכמה דעה בינה והשכל ונפש כל חי משתוקקת למלאתם" ומאריך בזה.
בואו ונחשוב, בזמן שהיתה ההשכלה, השפלות לא היתה הבעיה, אדרבה אנשים רצו אידיאולוגיה, רצו מעלות נפשיות, מעלות שכליות. הבעיה היתה שהכל מלא בכפירה, מהו המזור לזה, איך אדם יוצא מזה? אין כאן שפלות הנפש - יש דרכים שונות במוסר איך להילחם בזה, כמו שדיברנו היה סלבודקא והיה מיר שהם דרכים להילחם עם ההשכלה ואין הזמן כעת להיכנס לזה. אך מה נעשה בדור של חומריות, הבעיה היא השפלות - החיסרון בכל הרוממות שיש, העולם היום הוא עולם חומרי, עולם שחי רק ליהנות, עולם שחי רק לבלות, וכל המצב הנפשי הוא מצב של שפלות. איך אפשר לרומם את הנפש, הרי לא יעזרו ספרי מוסר למצב של שפלות, [בוודאי שלא כולם כך, ויש בעלי נפש בדור, אבל בכלליות מצב הדור הוא חומריות ושפלות הנפש] מהו התיקון למצב הזה, איך אפשר לתקן ולרומם את הנפש?
יש דברים שאפשר לרומם. מי שיודע את פנימיות התורה, ויודע לדבר ולהוריד את הפנימיות שבתורה בדבר שאפשר להבין הוא יכול לרומם. המוסר עבד בצורה שכלית, לא באופן שבא לרומם אלא לתת עמקות בהבעיה שהתגלתה, אבל הכוח של הגאון ר' משה היה איך לרומם. ע"י מה שהוא גאון בכל מקצועות התורה הוא יכול לדבר דברים שמרוממים. אם יש אלפי אברכים שהושפעו ממנו ובאו לידי עבודת ד' ויראת ד', זה אומר שהוא מאלו שנאמר עליהם "דור דור ודורשיו". כמו שר' ישראל בדורו החזיר את היראה לעולם ע"י דרכי המוסר, כך רואים שבדור האחרון שאחרי המלחמה הקב"ה שלח את הרב דסלר והשפתי חיים וגם הפחד יצחק שהרבה אנשים צמאים לדבריהם - מאחר וזהו סוג דרך איך לרומם את הנפש. הם מדברים על דברים ששורשם במקומות גבוהים - הגובה של הדברים מרומם את הנפש. פנימיות התורה מדברת בדברים ממקומות גבוהים ויש לזה כוח לרומם את הנפש. והוא פעל, חוץ ממה שהיה גאון ממש בכל מקצועות התורה, כמה הוא פעל, כמה אלה שהתקרבו לנושאים של עבודת ד' ויראת ד' דרך המאמרים והשיחות שלו.
ועוד דבר, כמה הוא פעל בעולם התשובה, מה היה הכוח בעולם התשובה, איך גאון כזה יכול לפעול בעולם התשובה. זאת אותה הסיבה. מה הסיבה שגרמה לעולם התשובה דהיום לקום, התשובה היא השפלות הקיימת בעולם. אדם הוא סוף כל סוף אדם, הוא צלם אלוקים ובתוך השפלות יש לו צימאון, הוא שואל את עצמו 'איך אני יכול לצאת מהשפלות ומכל המ"ט שערי טומאה?' - בשביל זה צריך לרומם אותו. כשיודעים את רוממות התורה אפשר לרומם בני אדם ולהוציא אותם מכל השפלות, זה היה הכוח של הגאון ר' משה. הוא היה העמוד של כל עולם התשובה עם אותו הכוח של רוממות, מתוך הידיעות של הדברים הגבוהים שבתורה מסתכלים על כל דבר בצורה אחרת ומדברים אל כל אחד בצורה אחרת וכך מרוממים.
החלל שנשאר עכשיו הוא גדול מאד. רואים בכל מיני מקומות בעולם, היכן שהיה והמקומות שהשאיר בהם אנשים שהשפיע עליהם ורומם אותם, זה לא יתואר. אדם ענק שיש לו בוודאי מקום גדול ביותר בספר תולדות אדם.
החלל גדול ובוודאי שהקב"ה יעזור שיהיה "דור דור ודורשיו" שכלל ישראל יוכל להמשיך כפי מה שצריכים לתורה וליראה ולמידות טובות, שהחלל הזה יתמלא ונוכל לבוא ולקבל פני משיח צדקינו בצורה הנכונה.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ב' ינואר 23, 2017 12:31 am

אולי נעביר את הדיון על הנשירה לויתהלך חנוך? זה קצת מתחיל לגלוש.

ספרים וועלט
הודעות: 1267
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ב' ינואר 23, 2017 12:43 am

אפשר כתב:ומכל מקום....
אחוזי הנשירה שם נמוכים מאוד מאוד.
בבריסק כמעט אפסי, ואצל החזו"אניקים יש יותר, אבל עדיין קרוב לכמעט אפסי
[מה שנשרו מהחזו"אניקים אברכים שנעשו שקצים ממש, כמו צ.ד. ור.ב. וכיוצא, זה ענין אחר, והוא בא משורש גבוה של אפיקורסות, ואין כאן מקומו כלל. כאן שייך לענין הנוער].

האם זו לא תוצאה ישירה מגישה העצמאית והמבטלת השוררת שם?

מעט דבש
הודעות: 4101
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' ינואר 23, 2017 1:35 am

נשר כתב:אולי נעביר את הדיון על הנשירה לויתהלך חנוך? זה קצת מתחיל לגלוש.

יש כבר אשכול קיים על הנושא:
viewtopic.php?f=48&t=30510

מעט דבש
הודעות: 4101
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' ינואר 23, 2017 2:10 am

אפשר כתב:המסקנא מכאן נראה שצריך בריסקע חינוך, רידוי ומרדות. [עכ"פ לאלו שסבורים כמוני שדברי חז"ל נצחיים ורלוונטיים גם להיום].


ראה תגובה כאן.

שבע
הודעות: 1704
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שבע » ב' ינואר 23, 2017 7:43 am

בספר הנחמד ''זרע יצחק'' - לגר-צדק ר' יצחק מאמשטרדם (אמשטרדם תקמ''ט, דף ב, ב - נמצא באוצה''ח ובה''ב):

''וזה הוא עון היותר חמור בינינו, שנ[ת]דמה להם (- לאומות העולם) ונשכח מעלתינו הרמה, ומדה זו היתה בעוכרינו...'' ראה שם (ובהקדמת המחבר)

עוד ראה שם, בדף יח, סוף ע''ב (ובדף כד, א) - דברים אקטואליים ממש!

דודי צח
הודעות: 727
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » ב' ינואר 23, 2017 9:50 am

על פי הספדו של הג"ר יהושע אייכנשטיין שהובא לעיל, חושבני שהכל מתחיל להסתדר.
לדבריו, עיקר הבעיה בדורנו הוא השפלות, כשאנו נמצאים בעולם חומרי מכל צד. לא כמו שהיה בתקופת ההשכלה, שכולם חיפשו חכמה ושכל, אלא שהלכו למחוזות פסולים. משא"כ היום. ועל פי זה המשיך את הקו, כי ר' משה ידע לרומם את האנשים, להראות להם מה יש כאן חוץ מחומר, על ידי שהראה להם נכוחות דברים גבוהים המוסברים על פי השכל והדעת וכו' וכו'.

יפה דרש, ואם כן נתיישבו 2 קושיות שהובאו לעיל, שהעסיקו את רבים מהמגיבים.
א' איך יש חוגים סגורים ומצומצמים, שהדגל שלהם הוא יבשושית בענייני דעת, ללא שום עיסוק בטעמו וראו כי טוב ה', או באמונות ודעות, או בביקוש החכמה שבתורה והמתיקות שבעבודה - ואעפ"כ אין שם נשירה.
לפי האמור, אולי בגלל שמתעסקים כ"כ רבות בעולם של רוח, כששקועים בדקדוק ההלכה, בפכים קטנים של התורה. כל ציר החיים, כל גאוות היחידה היא סביב ענייני התורה ומסורת אבות, סעיפים קטנים כמו סעיפים גדולים - וכך יש ניתוק של הציבור שלהם מעולם החומר. ומאחר שהם מנותקים מהשפלות המדוברת, ממילא אינם שייכים כמעט לנסיונות הדור. אם כי כבר הבהירו כמה כותבים, ודאי זה דבר השייך רק לחוגים סגורים וקטנים ובפרט בעשור הראשון לפעילותם.

ב' מה זה שהרבה ממבקשי הדעת, ובמיוחד בשיעורי מחשבה, הם בעלי כרס אוהבי אוכל ומעדנים, חובשי משקפיים מודרניים וכל כולם צועק 'א שטיק גשמיות', והנה דווקא הם משתעשעים באמרות חכמה, ומתבדרים בניתוחים והגדרות בחכמת הקבלה והמחשבה. כאשר העומד מן הצד מגחך לעצמו, ניחא אם היית עמל בתורה במשך היום, או לפחות מתנזר מן העולם הזה, אך הפסיחה הזאת על שתי הסעיפים, גם 'קריספי חלה' ומעדני בשר מגוונים, וגם 'על הדרך' איזה רעיון 'עמוק מכל עמוק' מתובל באיזה מדרש נידח וזוהר בלתי ידוע, עם ווארט של הגר"א, וכך החלה והפיצה נעשית יותר טעימה... לא זו בלבד, אלא עודם חושבים שכל אלו שאינם יודעים את סתרי התורה שלהם, הם אנשים יבשים ופשוטים... הדבר באמת מקומם כל לב מבין ומרגיש. ובפרט הדבר כך אצל החוצניקים.
אך לפי הנ"ל הרי הדבר מבואר כמין חומר. דווקא משום שהם משוקעים בעולם החומר, אך יש להם נפש יהודית פנימית שמבקשת משהו עליון, הרי ההגיגים האלוקיים הללו קונים אצלם שביתה כמים קרים על נפש עייפה. כך שאילו היו מנוזרים מהבלי העולם, והיו משתעשעים בתירוצי הקצות ובדקדוקי רבי נחום, אזי היה העיסוק הזה מיותר בעיניהם, אך דווקא משום שקיעותם החומרית, בעולם מודרני וצבעוני תוסס [האייפון הוא הסמל המסחרי של המבקשים הללו], אזי מוצאים נוחם (או למצער שקט מצפוני) בעיסוק סביב רעיונות גבוהים ושכלתניים, וזה החיבור שלהם, זה ממלא את החסר שלהם. ספיישל לדורנו.
דור דור ודורשיו

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דרדקי » ב' ינואר 23, 2017 11:10 am

איש_ספר כתב:בהמשך קצת לדברי הליטוואק:

האם נכונה התחושה שכל נסיון של תלמידיו להטעים משהו מתורתו אחרים שאין להם שייכות לאיש, נידון לכשלון?
במשפחתי ובמשפחת אשתי היו כמה בני עליה שהיו דבוקים בו, זכור לי היטב את הסיטואציה שמי מהם חוזר על איזה רעיון ששמע השבוע בשיעור
וכל הסובבים כובשים פיהוק עמוק ופותחים את אישוני עיניהם לרווחה לבל תשלוט בהם שינה.

האם אכן מדובר בתופעה ידועה? ומה ההסבר לכך?

לא נראה לי שזה קשור רק לסגנון האישי של הרב.
זה קשור גם ל'טעם וריח' של השומע.

קרה לי הרבה פעמים שאמרתי דברים של הרב לכאלו שהסגנון 'תופס' אותם, והם קפצו עד התקרה מרוב התלהבות מיופי וחן הדברים.
מאידך, קרה שהשמעתי דברים באזני כאלו שהסגנון לא מדבר אליהם, ולא מכירים את ה'שפראך', והם הסתכלו עלי כתרנגול בבני אדם. ממש לא הבינו מה ההתלהבות. בעיניהם זה היה כאילו היית אומר להם איזה גימטריא טובה מבית ויז'ניץ. ולהדגיש, הם לא היו אנשים טפשים. ממש לא. חכמים מופלגים, ביניהם גם כאלו שנבחנו ש''ס! אלא שזה מה שקראתי ו 'טעם וריח'. אין להם זיקה וחיבור לחלקי תורה אלו. לא מפחיתות. ממש לא.

הרב גולדווסר (אפילו שהוא עוסק הרבה בעניני אגדה) אמר לי שהוא ניסה לשמוע אותו תקופה, ולא 'התחבר'. עד כדי כך שהוא היה בטוח שאני סתם 'מעופף'..., ולקח לו זמן להשתכנע ממני שאני באמת מחובר לדברים כשחזרתי בפניו בהתלהבות מרובה (באמת) על כמה שיעורים אחד אחרי השני. אז זו היתה בשבילי כזו הפתעה שאדם עמוק כמוהו לא נהנה מדברים כ"כ ברורים כמו של הגר''מ.
ללמדך, שזה לא תלוי במדבר, אלא בשומע. ולא תלוי ברמה אינטלקטואלית, אלא בסגנון אישי.

אחד מתחבר לשיעורי הרב זילברשטיין, וחבירו לא. אחד מתלהב כולו משיחות הרצ''מ זילברברג, וחבירו לא. אחד נהנה מהרב זמיר כהן, וחבירו ממש לא. אחד מתרומם משיחות הרב ד'תהילות ישראל', וחבירו לא מבין מה הוא רוצה. וכן על זה הדרך...

לי באופן אישי דברי התורה שקיבלתי מהרב בנו את כל תפיסת חיי, את כל צורת הבנתי בכלל, ובלימודי בדברי אגדה בפרט. אלו הם כל חיי.

בנוסף, הרב בעצמו אמר לי בבירור שהקושי הגדול בלימוד אגדה הוא זה שאין לנו את ה'הקדמות' הנצרכות.
בחור ניגש ללמוד את סוגיית 'מיטב' לדוגמא. יש לו את ההקדמות הנצרכות.הוא יודע מה לשאול,בעיקרון. הוא יודע איזה ספרים לפתוח.יש לו את סדר הדברים.
כשמגיע שבוע שב'הספק' יש דפים של אגדה, אז מריצים. למה? כי לא יודעים מה יש לעשות שם. מה לשאול, ואיך לנסות לענות. או איפה מחפשים תשובה.
אלו דברים שמי שקיבל מרב במשך זמן,הדברים עולים לו ממילא, בדיוק כמו כל חלקי התורה האחרים.רצים לו 'מהלכים' בראש, ואפשר שימצא 'פירכא', ואז הוא ינסה ליישב אחרת. בדיוק כמו בלומדעס רגיל.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2314
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' ינואר 23, 2017 11:28 am

בקצירת האומר. נידון פה הנושא של צאצאי הגר"מ זצ"ל. האמת ניתנה להיאמר שאין לי שמץ של מושג על מה מדובר, אך מרוח הדברים כאן, מסתבר שלא כולם הולכים בדרך הישר.

כאשר עברתי במהירות על האשכול, מרגע העלאת נושא זה, ראיתי שהוא עלה רק בשל הפחד הנורא מפני דור העתיד של אלו שלא ילכו בדרכו. ועל כך נאמר שדור העתיד לא ממש תלוי בזה. והראיה צאצאיו עצמו.

וחלילה לנו, מלהאשימו בזה. והס מלהזכיר כאן אותו ואת שאר גדו"י. קובבשק"ו את האבות וכדו'.



רק מסקנא אחת: אל לאף אחד להסחף ולומר, כי מי שלא ילך בדרך כלשהי, אבוי לזרעיותיו.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2777
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' ינואר 23, 2017 11:37 am

קיימת אצלינו אמונה עיוורת, משל היה הלכה למשה מסיני, שפעם נשרו עבור מעלות שכליות וכהיום אינו אלא סתם תאוות ללא תוכן. המערער עליו כמערער על הכל, כל הבנין יתמוטט ללא אמונה זו.

ומה לעשות כאשר היא בנויה על אפס? הרבה סופרים יש לנו מתקופת הישיבות שלפני השואה, והם תיארו את המצב כפי מבט עיניהם. החל מחיים גראדע עד להבדיל הרב דוד זאריצקי, מתארים המה בחור שהסתבך עם תאוות. הרב זאריצקי טוען שהיה נמאס לו לבחור הסבל של עוני של בן ישיבה, גראדע טוען מסיבות יותר ׳ארציות׳, אמנם הקו המשותף היא שאין ביניהם ולשיטות ולא כלום. וכן יש ספרים רבים אחרים שנכתבו ע"י בני ישיבה בעבר, שמתארים בברירות שפגשו איזה נערה ובלהט התאווה עזבו הכל.

לעומת זה, כהיום יש נושרים צעירים בגיל 15 וכדו׳ שאין דעת להם כלל. אמנם האברכים שרואים שנשרו ה"י כותבים ספרים לפעמים, ואני לא ממליץ לאף אחד לקרות אותם, אבל הם טוענים שנמאסו מהריקנות שבחסידות ששם השתייכו ועוד טענות שכליות כביכול. אתה לא חייב להאמין להם, אבל יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?! שפעם ישקרו מכיוון זה ועכשיו מכיוון ההפוך, ורק הדרשנים הם אשר יודעים שהאמת הפוך מזה?!

משה ובני ישראל
הודעות: 522
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 7:27 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי משה ובני ישראל » ב' ינואר 23, 2017 11:49 am

אוצרות מהרב זצ"ל מספר בינת המידות
https://drive.google.com/file/d/0B4kRsd ... sp=sharing

דרדקי
הודעות: 157
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דרדקי » ב' ינואר 23, 2017 12:04 pm

נשר כתב:מה לומדים בכוללים שלו? נשים ניזיקין קדשים טהרות בעומק העיון. מה הוא לימד בבית התלמוד? על מה בחן אותו חמיו כשלקחו לחתן? מה הוא היה מדבר עם הילדים שלו ועם הנכדים שלו? רק בלימוד! לאיפה הוא שלח אותם? לבריסק, לפוניבז'. למקומות ששם לומדים בצורה מאד מאד שמרנית ומקורית. אסור לשכוח את זה.

נכון מאוד. אני זוכר שקבוצת חברים מישיבת חברון היו הולכים יחד עם נכדו לביתו כל שבוע לשמוע חבורה במסכת הנלמדת בישיבה. אני לא יכלתי להבין איך הם מוותרים לו. אם אתם כבר מגיעים אליו, ובזכות נכדו הוא מוכן ללמד אתכם- תבקשו גם משהו של 'ר' משה...'. אבל הם אמרו לי שהוא התעקש לנכדו שאם הוא רוצה לבוא עם חברים לשיעור- זה רק במסכת הנלמדת. וכך היה כמה שנים.

גביר
הודעות: 3063
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי גביר » ב' ינואר 23, 2017 12:47 pm

א. ביקורת מסוימת על העדר תשומת לב למי שאנו מתפללים ואת תורת מי אנו לומדים סח לי פעם הרב אלימלך הכהן רטמן שליט"א [למד שנים רבות בבריסק וכיום, אאל"ט, משגיח בישיבת חברון] בצורת מעשה - מעשה באברך שחלם בלילה והנה רואה הוא את הקב"ה, משנתעורר וסיפר את הדבר לרעיתו אמרה לו - מן הסתם חשבת עליו, שאין אדם חולם בלילה אלא מהרהורי לבו ביום. חשבתי עליו, תמה האברך, מתי יש לי זמן לחשוב עליו? בבוקר אני קם ומזדרז לתפילת שחרית, לאחר פיזור הילדים וארוחת בוקר הנני רץ לסדר א, ולומד עד הצהריים, בצהריים מנחה גדולה, ארוחת צהריים, הפסקה קצרה וסדר ב עד הערב, בבית אני עסוק למעלה מראשי בעניניי הבית ושוב רץ לכולל ערב, מתפלל מעריב, חוזר הביתה קורא קריאת שמע על המיטה ונרדם, אימתי בין כל אלה נותר לי פנאי לחשוב על הקב"ה?
ב. דומה שבנסיונות האיומים דהיום [ממש מכל כיוון אפשרי, הן מצד השכל והן מצד התאוות] הפלא אינו בכך שיש הנושרים, אלא שישנו עולם של תורה ובני תורה, אולי ניתן לומר על כך את דברי היעב"ץ על קיום ישראל בגלות שהוא נס יותר גלוי וגדול מנסי יציאת מצרים.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ינואר 23, 2017 12:51 pm

א' הוא קוצער וורטל

סטפנסקי
הודעות: 189
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי סטפנסקי » ב' ינואר 23, 2017 2:25 pm

מסתובבים בבתי הנדרשות אמרות קצרות חריפות משמיה מי שיעלם יעשה חסד עם הציבור

סטפנסקי
הודעות: 189
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי סטפנסקי » ב' ינואר 23, 2017 2:56 pm

במקרה קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה):
"מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!".
מי מתנדב להעלות את מאמרו של הגר''מ על חינוך וטיפול מהספר בינת המדות ישנו באוצר תודה
נערך לאחרונה על ידי סטפנסקי ב ב' ינואר 23, 2017 5:53 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11953
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 23, 2017 3:13 pm

סטפנסקי כתב:במקרה קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה):
"מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!".

כעי"ז כבר אמר מארק טווין.

סיפרון
הודעות: 254
הצטרף: ד' יולי 13, 2011 4:54 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי סיפרון » ב' ינואר 23, 2017 5:43 pm

אמרו לי כי במוסף התורני של י"נ [פרשת שמות] הובא סיפור מפליא שסיפר הג"ר מאיר שפירא ז"ל [אביו של הגרמ"ש ז"ל] שתלה שזכה לבנו הגדול בזכות אשתו [רחל ע"ה].

מי יכול להעלות המאמר. תודה מראש.

סטפנסקי
הודעות: 189
הצטרף: ב' דצמבר 19, 2016 2:19 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי סטפנסקי » ב' ינואר 23, 2017 5:49 pm

סטפנסקי כתב:במקרה קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה):
"מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!". מי מתנדב להעלות את מאמרו של הגר''מ על חינוך וטיפול מהספר בינת המדות ישנו באוצר תודה

זהו מאמר מכונן ..והציבור קצת חסר סבלנות תודה רבה למי שיעלהו

אנגט
הודעות: 1
הצטרף: ה' ינואר 19, 2017 8:09 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אנגט » ב' ינואר 23, 2017 6:30 pm

מה שנכון נכון כתב:
סטפנסקי כתב:במקרה קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה):
"מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!".

כעי"ז כבר אמר מארק טווין.

אכן מארק טווין: Be careful about reading health books. You may die of a misprint.

דודי צח
הודעות: 727
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי דודי צח » ב' ינואר 23, 2017 6:40 pm

אנגט כתב:
מה שנכון נכון כתב:
סטפנסקי כתב:במקרה קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה):
"מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!".

כעי"ז כבר אמר מארק טווין.

אכן מארק טווין: Be careful about reading health books. You may die of a misprint.


ההקשר הוא לגמרי שונה. הפתגם הנוכרי אומר: אל תחיה לפי ספרי בריאות, שמא תמות מטעות דפוס. - הכוונה אפוא לעניין פרקטי וטכני, שהוא כנראה גם נכון במהותו.
הג"ר משה המציא (או בנה על פי זה) את הפתגם העמוק והפילוסופי והמטאפורי הנ"ל ותכלית הכוונה: אל תחשוב שאפשר 'לחיות לפי הספר' [כאילו יש לנו כללים ברורים ומקובעים על כל צעד ושעל], שמא תמות מיתה רוחנית עקב 'טעות דפוס' = דפוס חשיבה והנהגה שאינו מתאים לך אישית.
בינו נא זאת

שיבר
הודעות: 856
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שיבר » ב' ינואר 23, 2017 8:26 pm

ראש כתב:
שכר המדי כתב:זה שהגרי"ז היה מתוח ואף זעף זאת עובדה ברורה שאין מי שחולק עליה או מכחיש אותה. שקר גמור הוא לומר כי לבני ביתו הוא היה חביב ורך כקנה, לא מיניה ולא מקצתיה, אך לא כאן המקום לדון על זה.

בעצמי שמעתי מרבינו רה''י רבי משה שמואל שפירא זצ''ל בלומדי בישיבת באר יעקב. כי אמנם היה הגרי''ז נראה כלפי חוץ מתוח וכו'. אבל בביתו עם ילדיו והמקורבים היה עושה 'וויץ'...
נכון שהוא הוסיף שכמובן זה לא היה כמו אצל רבי איסר זלמן...


בס' מגד גבעות עולם, בסוה"ס (כמדומה שלא נמצא במהדורה שבאוה"ח) מובא בדומה בשם הגרמש"ש, שאמר שדלא כדברי העולם, הוא מעיד שכל אימת שהיה עולה להגרי"ז (הביא שם בשם מישהו נגד הכינוי הזה: וכי הוא שמן מכונות?...) היה מוצאו חביב ומאיר פנים. וממשיך שכאשר הגר"מ סולובייצ'יג זצ"ל בא לנחם אחר פטירתו, אמרו לו את הדברים, והגיב: כמובן, כשר' משה שמואל היה עולה היה אצל הרב ששון ושמחה (אבל לא נכון שכך היה תמיד).

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' ינואר 23, 2017 9:56 pm

נוטר הכרמים כתב:בהקשר לדיון בהקשר הרחב שלו שעורר הרב אי"ס, ולא בנוגע לגאון המנוח זצ"ל, הייתי מחדד את האבחנה כך, בנוגע לעיסוק בתורת הנסתר כדרך ה'מקובלים' רווחת ההנחה (לכל הפחות בין בני אשכנז) כי הכניסה בשערי סוד ה' דורשת מן הלומדים רמה רוחנית אחרת, הן מבחינת דרגה לימודית (מילא כריסו בש"ס ופוסקים), הן מבחינת הכנה עובר ללימוד (טבילה וכד'), ובעיקר הנהגה כללית ראויה ומרוממת. כמדומה שבין העוסקים בתורת המחשבה, למרות שהיא נושקת וחופפת לתורת הנסתר, לא מקובל לדרוש תנאים מוקדמים מהסוג הזה. ולמשל, לכניסה אל ה'ועדים' הסגורים של הגר"מ זצ"ל לא שמענו מכגון דא, אלא כמובא לעיל שהיה בירור אם השומע הוא בר דעת ובעל אוזן שומעת המסוגל להבין את הנאמר, וכן אם הוא רציני ועקבי, ו'מבקש' להחכים בשיעורים, או רק כתחביב בעלמא.

וכל זאת למה??

וכבר אמר המליץ על 'בעלי המחשבה' האמריקאיים הנהנתנים תושבי שכונת -- ודומיהם, "שכן ישנה במחשבה, נותן עיניו (עיני שכלו) בצד זה ואוכל (להנאת גופו ונפשו הבהמית) בצד אחר"... וכדי בזיון וקצף.


יש אנשים [אני אפילו מכיר כאלו!] שמדקדקים מאד בהלכה, אבל כשזה מגיע לכל מיני דברים שמתנגשים להם עם המידות, הם הופכים לחיות טרף. וכדי בזיון וקצף.

יש אנשים שלומדים מוסר [אני אפילו מכיר כאלו! וגם הרמח"ל הכיר אותם], אבל הם טפשים אז יוצא מזה דברים מוזרים. וכדי בזיון וקצף.

יש אנשים שלומדים בעיון [אולי אתה גם מכיר] אבל אין להם מושג מה כתוב בשורה הבאה. אבל הם כבר יודעים איך צריך להנהיג את הדור, על פי מה שקראו בעיתון. וכדי בזיון וקצף.

אבל ברוך ה' שאתה כבר יכול לתקוף אנשים על זה שהם מתרוממים מד"ת, אפילו שהם נגועים בתאוות העוה"ז.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' ינואר 23, 2017 10:46 pm

אפשר כתב: ואמנם כיון שדרך המחשבה של ר' הוטנר ור' משה ודומיו נאמרו לציבור הליטאי שמטבעו נלחם עם החסידים על השינויים שעשו, נמצא שבעצם נוצר כאן דרך חסידות חדשה ומבוקרת, היינו להשאיר את לימוד הגפ"ת למרכז חיים, וכן דקדוק הדין וכיוצא במרכז, אבל להוסיף לזה ולתבל את החיים עם דרך עבודה, וכמו שבחב"ד ממש אין שום רמז למעשה, אבל זה מרומם ומשנה את האדם [ומה קרה לחבד'צקער אני לא יודע], אתה לא חי בעולם קטן, אתה רואה עולם עמוק ותמונה אחרת לגמרי.

ועכשיו לר' משה, לענ"ד מי שאומר שר' משה היה כחידוש של ר' חיים בריסקער, חי בעולם מאוד קטן

עשית סיכום היסטורי יפה, ומכוחו אני קצת חולק על ההגדה שלך.
כמו שכתבת ספרי החסידות שאותם לומדים היום חלק מהציבור הליטאי לא כוללים בד"כ את עצם החידוש של הבעש"ט, אלא רק תוצאה ממנו.
[ד"א עיין כאן מאמר חביב viewtopic.php?f=56&t=2486&p=317933&hilit=%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%9B%D7%97%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA#p317933].

אלא כיוון שכרונולוגית הם התחילו להתעסק עם הדברים האלו כמה דורות לפני הליטאים, משתמשים בספרים שלהם.
אבל אין כאן 'דרך חסידות מבוקרת'. הרי הגר"א במשלי מלא מדברים כאלו, וכמו שתאמר שהגרי"ש זילברמן זצ"ל היה 'חסידות מבוקרת'.

בקשר לר' משה, אני לא חושב שמישהו רואה אותו מבחינת סדר גודל כהגר"ח. רק כתבו בקשר לטענה שתמיד למדו אגדה, שזה כמו לומר על הגר"ח שתמיד למדו רמב"ם.
אך מ"מ מי שכן עשה חידוש גדול [ממש בלי להשוות לגר"ח, רק לסדר את הדברים] זה הפחד-יצחק. אבל זה לא היה בחידוש עצם הלימוד, אלא ביצירת שפה שמתאימה לדרך הלימוד הישיבתית.
ולמי שמתחבר לזה זה נותן עוצמה אחרת לגמרי מספרי חסידות. אנסה אולי בהמשך להגדיר את ההבדל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' ינואר 23, 2017 11:05 pm

נוטר הכרמים כתב:בהקשר לדיון בהקשר הרחב שלו שעורר הרב אי"ס, ולא בנוגע לגאון המנוח זצ"ל,
............

ולמשל, לכניסה אל ה'ועדים' הסגורים של הגר"מ זצ"ל


וצ"ב.

מאור עינים
הודעות: 213
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מאור עינים » ג' ינואר 24, 2017 12:18 am

אפשר כתב:הם לא ממש איבדו את הרגישות, כי חז"ל התייחסו לזה, אלא שמדברי חז"ל יש מסקנא שונה בענין הנשירה ממה שהסיקו כאן
וז"ל התנחומא פרשת שמות [וכעין זה בשמות רבה ריש הפרשה].
חושך שבטו שונא בו ואוהבו שחרו מוסר (משלי יג) בנוהג שבעולם אדם שאמר לחבירו פלוני הכה את בנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל חושך שבטו שונא בנו, ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם וכו', ללמדך שהיה שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה ושלחו הוא ואת הגר אשתו ריקם וטרדן מביתו על כך, כו', אלא ללמדך כיון שיצא לתרבות רעה לא נפנה אליו כו' כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם /בראשית/ כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו כמו ששנינו חמש עבירות עבר עשו הרשע כו' כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום ולא רדהו בא לידי תרבות רעה ובקש להרגו ושכב עם עשר נשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, והפיל מישראל כמה אלפים וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף כו', וכיוצא בו עשה דוד באדוניה ולא רדהו ביסורין ולא גער בו ולפיכך יצא לתרבות רעה דכתיב (מלכים א א) ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגו', ע"כ. וראה שם עוד ועוד.

המסקנא מכאן נראה שצריך בריסקע חינוך, רידוי ומרדות. [עכ"פ לאלו שסבורים כמוני שדברי חז"ל נצחיים ורלוונטיים גם להיום].

ויש לזכור דברי הרמב"ן בנצבים
פן יש בכם שרש רע, שיפרח וישגה ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות, וזה על אשר איננו פה עמנו היום, כי האב שרש, והבן נצר משרשיו יפרה כו', ואמר פרה ראש, לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה. ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב (יחזקאל יח י) והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו.

מבואר שאם יש בן רקוב יש שורש לזה, והוא אם יש איזשהו פינה וזוית באב שפונה לאיזה מקום, כי משורש מתוק לא יצא מר. אבל יש יוצא מן הכלל, וכההיא דיחזקאל שסוד גדול הוא, ויתכן ובהרבה צדיקים נתקיים סוד זה.

קשה לי להאריך במדובר,
אבל א"א בלא כלום, הדמיון למה שחז"ל כתבו דומה לאם יכתוב מאן דהו על אחד מגדולי ישראל שהוא בבחינה מסוימת מין, ויתקיפו אותו יתגונן שגם חז"ל אמרו כן על אדם הראשון, יש ביקורת הנאמרת בדקויות בדרך של ת"ת, ויש ביקורת משתלחת כמו שנעשה בדיון הנוכחי,

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ג' ינואר 24, 2017 12:38 am

מאור עינים כתב:קשה לי להאריך במדובר,
אבל א"א בלא כלום, הדמיון למה שחז"ל כתבו דומה לאם יכתוב מאן דהו על אחד מגדולי ישראל שהוא בבחינה מסוימת מין, ויתקיפו אותו יתגונן שגם חז"ל אמרו כן על אדם הראשון, יש ביקורת הנאמרת בדקויות בדרך של ת"ת, ויש ביקורת משתלחת כמו שנעשה בדיון הנוכחי,

בזה כבודו צודק, אני התכוונתי רק לכך שהביאו מאברהם ויצחק.
אבל מה שהביאו מגדולי ישראל היה מכוער, והיה נראה כאילו כמה באו לסגור חשבון עם הרב שך, מצא בע"ח מקום לגבות את חובו. [וע"ז הבאתי הרמב"ן].

עפר לרגלם
הודעות: 187
הצטרף: א' ינואר 22, 2017 7:19 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עפר לרגלם » ג' ינואר 24, 2017 12:44 am

התגובות היו בדיוק להיפך, אחרי תגובה מגעילה של 'חכם' אחד שרצה לדון על דרכו של הגר"מ דרך ביתו פנימה, הביאו בדרך לדבריך מהרבה מגדולי ישראל שנדון על דרכם דרך ביתם פנימה. ולא באו לסגור חשבון עם הרב שך, אלא להוכיח מזה שא"א לבדוק דרך ביתו פנימה. ופתאום כאן התגובות נהיו מכוערות, לעומת ההסבר היפה שנתת לעיל על דברי ה'חכם' הנ"ל.

חזקיאו אוטלינגו
הודעות: 4
הצטרף: ג' ינואר 24, 2017 12:39 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי חזקיאו אוטלינגו » ג' ינואר 24, 2017 12:47 am

מה היה יחסו של הרמ"ש לפסיכולוגיה? ומה דעתו על לימודים אקדמאים לגברים או לנשים?
ידוע שאשתו בעלת תאר אוניברסיטאי, האם ראה בכך שיטה או כורח?

(בנותן טעם לציין שאף אשתו של עמיתו הרב דיוויד, מלומדת ובעלת תארים, האם יש קשר בין העובדות?)

משה נטע
הודעות: 417
הצטרף: ד' ינואר 11, 2017 7:01 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי משה נטע » ג' ינואר 24, 2017 12:50 am

לאשתו הרבנית אכן יש דוקטורט בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית.
או אולי אצל נשים שאני.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ג' ינואר 24, 2017 12:50 am

לר' עפר, סליחה שהרגזתיך
לר' חזקיאו, אשתו דל הגר"י דייויד מלומדת באופ"א, [איני יודע אם יש לה תוארים, אבל היא מלומדת בעיקר בתורה ויר"ש וכו'].

חזקיאו אוטלינגו
הודעות: 4
הצטרף: ג' ינואר 24, 2017 12:39 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי חזקיאו אוטלינגו » ג' ינואר 24, 2017 12:51 am

משה נטע כתב:לאשתו הרבנית אכן יש דוקטורט בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית.
או אולי אצל נשים שאני.

את העובדה אני יודע ואת השאלה שאלתי, אז מה כבודו בא לחדש?

עפר לרגלם
הודעות: 187
הצטרף: א' ינואר 22, 2017 7:19 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי עפר לרגלם » ג' ינואר 24, 2017 12:54 am

אפשר כתב:לר' עפר, סליחה שהרגזתיך

ממש לא הרגזתני, אבל כיוון שאני הוא שהבאתי מהרב שך, והיה בדבריך האשמה על בא בע"ח וכו', ואילו כוונתי הייתה בדיוק להיפך על דרך לדבריך כש"נ, הייתי צריך לבאר כוונתי שלא ישמע זלזול ח"ו.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים