פורום אוצר החכמה

על יתמותנו כי גדלה
אין בגדים לקריעה, כי שבר אחרי שבר בא עלינו.
טרם נתיבש הדמע ושוב נקרע הלב לגזרים, טרם הורגלנו לחשיכה לאחר פטירתו של ה"חזון איש", והנה שוב כיבה המוות נר ישראל. החשיכה הסמיכה אופפת אותנו כעת כבידי ברזל ואין מפלט ממנה.
חסיד ועניו שאין כמוהו בדורנו, שמסר ממש את נפשו על כל דבר שביהדות, שלא ידע מרגוע ועמד תמיד בראש הלוחמים למען כל דבר שבקדושה, כותרת הישיבות, ראש ישיבה שהוכתר על ידי כל ראשי הישיבות כמורם ורבם, תלמידיו משמשים כעת ראשי ישיבה בישיבות הגדולות בעולם, וגדולי ישראל הם תלמידיו.
חפויי ראש אנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומקבלים מכות על גופנו הדל. ידענו כי באשמתנו נתיתמנו, אין זה כי לא זכינו שמאור גדול ימשיך להאיר חשכתנו, והנה שוב אנו עומדים אבלים ודוויים על יד קברו של גאון הדור ואין לנו מלת נוחם, וידינו פרושות לאבינו שבשמים בזעקת שבר:
- מי ירפא לנו!
למי נפנה? את מי נשאל, והחושך מכסה את הארץ, וערפל על פני היקום, מי יתווה לנו את הדרך בעלטה זו, מי?
אין אנו בעניותנו, יודעים אפילו כיצד לבכות, כילדים היינו שבוכים בכי סרק, ידינו פרושות אל על והן אילמות, שכן טרם למדנו לדבר כהוגן.
אין לנו אלא להכניס ראשינו בין ברכינו ולגעות בבכיה:
- שמים וארץ בקשו עלינו רחמים, על יתמותנו הגדולה, על חשכתנו הסמיכה, על דמעתנו שאין נאד לה.
(יא כסלו תשי"ד)

סתם סופר כתב:יש בנותן טעם להביא בפניכם את מאמרו המרטיט של גדול הסופרים הרב דוד זריצקי ז"ל ב"המודיע", בבוקר פטירתו של הגרא"ז:

על יתמותנו כי גדלה
אין בגדים לקריעה, כי שבר אחרי שבר בא עלינו.
טרם נתיבש הדמע ושוב נקרע הלב לגזרים, טרם הורגלנו לחשיכה לאחר פטירתו של ה"חזון איש", והנה שוב כיבה המוות נר ישראל. החשיכה הסמיכה אופפת אותנו כעת כבידי ברזל ואין מפלט ממנה.
חסיד ועניו שאין כמוהו בדורנו, שמסר ממש את נפשו על כל דבר שביהדות, שלא ידע מרגוע ועמד תמיד בראש הלוחמים למען כל דבר שבקדושה, כותרת הישיבות, ראש ישיבה שהוכתר על ידי כל ראשי הישיבות כמורם ורבם, תלמידיו משמשים כעת ראשי ישיבה בישיבות הגדולות בעולם, וגדולי ישראל הם תלמידיו.
חפויי ראש אנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומקבלים מכות על גופנו הדל. ידענו כי באשמתנו נתיתמנו, אין זה כי לא זכינו שמאור גדול ימשיך להאיר חשכתנו, והנה שוב אנו עומדים אבלים ודוויים על יד קברו של גאון הדור ואין לנו מלת נוחם, וידינו פרושות לאבינו שבשמים בזעקת שבר:
- מי ירפא לנו!
למי נפנה? את מי נשאל, והחושך מכסה את הארץ, וערפל על פני היקום, מי יתווה לנו את הדרך בעלטה זו, מי?
אין אנו בעניותנו, יודעים אפילו כיצד לבכות, כילדים היינו שבוכים בכי סרק, ידינו פרושות אל על והן אילמות, שכן טרם למדנו לדבר כהוגן.
אין לנו אלא להכניס ראשינו בין ברכינו ולגעות בבכיה:
- שמים וארץ בקשו עלינו רחמים, על יתמותנו הגדולה, על חשכתנו הסמיכה, על דמעתנו שאין נאד לה.
(יא כסלו תשי"ד)

כלבאשבוע כתב:אני כותב כעת מהזיכרון: מספר בשם נכדו (גוריון מלצר) שהיה מברך טרם נטילת הידים (כשטית הרמב"ם) ואמר שנוהג כך
משום שאני לומד רמב"ם כל החיים אז גם אנהג כמוהו...

מאוחר יותר אף אכתוב מילה במילה.

סיפור זה מעורר תמיהה אצלי.

נוטר הכרמים כתב:יצויין עוד, דבי' כסליו חל גם יום השנה לפטירת הגאון הגדול רמ"מ אפשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקה-חברון, בעל לבוש מרדכי, גיסו הגדול של הגרא"ז.

ידוע יפעת הנהגתו הנפלאה של הגרא"ז שסירב ליטול עטרה בישיבת סלבודקה, וויתר עליה לטובת גיסו הגדול הנ"ל.

כמו"כ ידוע כי הוא 'גילה' בו את כח החידוש.

בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

נוטר הכרמים כתב:

בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

בור הגולה כתב:אכן ידוע שבשעתו התקבל מאד הספר "לבוש מרדכי" בין הלומדים. חבל שהיום לא שומעים על הספר.

בר אוריין תנינא כתב:לבטח התכוונת למשאת משה להגאון ר' משה חברוני זצ"ל.

אמנם פוק חזי לספריו של ראש הישיבה הגאון ר' דוד כהן שליט"א שמתבדרין בבי מדרשא טובא ושמועותיו נפקין מפי טובי צורבי דיושבי בית המדרש.
כך שעדיין לא אבדה תקוותינו...

נוטר הכרמים כתב:מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

לייטנר כתב:כך סיפרה נכדתם, הרבנית עמיטל:
באירוע משפחתי כזה או אחר, דרש הרב שך ודרושו התבסס על על דיוק כלשהו באחד הפסוקים. בסוף הדרשה פנתה אליו הרבנית בילא הינדא והראתה לו שבתנ"ך לא שייך כל הדיוק בפסוק, משום שהוא אינו קיים כלל בתנ"ך. הרב שך פתח את הגמרא והראה לה שבגמרא הפסוק כן מופיע...

בקשר לנטילת ידים שברך קודם הנטילה, את זה שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל כשאמרתי לו שהרבנית ביילא הינדא ברכה על הדלקת נר שבת לפני ההדלקה.

איש_ספר כתב:ר' משה חאסקין בעל כלכלת שביעית.

המפעל הוא כנראה ועד רבני פליטי רוסיא שהו"ל את אוצר הפוסקים.

מתפעל כתב:לגבי הדלקת הנר, האם יש דעה כזו בפוסקים לברך קודם ההדלקה?
הרי החשש הוא שבברכה היא מקבלת שבת ושוב לא יכולה לעשות מלאכה. .

אוצר החכמה כתב:

בקשר לנטילת ידים שברך קודם הנטילה, את זה שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל כשאמרתי לו שהרבנית ביילא הינדא ברכה על הדלקת נר שבת לפני ההדלקה.

אודות נט"י גם אני שמעתי מהגאון רי שמעון זלזניק זצ"ל ששימש אותו. וסיפר שהיה משתדל שאף אחד לא יראהו כשעושה כן.