פורום אוצר החכמה

איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

מנדעל כתב:

איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

למי, לרלוי"צ?

איטשע טבריאנער כתב:צודק, אריאל.
גרים ברחובות. לפני כמה שנים היתה הכנסת ס"ת לחב"ד בצפת לע"נ זקינם ר' ישראל לייב שטמון שם בעיר.
הם ניאותו לבוא להשתתף במאורע וביקשו שלא יפרסמו הדבר ומי הם וכו'.

אדמו"ר הרמ"מ זי"ע כמעט לא שמר איתם קשר, אך היו מנאמני ביתו שהיה להם קשר.
מהפעמים הבודדות שהיה בין הרבי קשר למשפחה: בענין שיפוץ המצבה בצפת, הם פנו לליובאוויטשאי והפנה אותם לרב קפלן שיסדר הענין.
גם בענין השידוך של אותה דליה, הליובאוויטשאי שלח את א' ממכריו מתקופת פריז חסיד גור בשם בסר [אולי ר' יחזקאל] שיבדוק אם מי מדובר או ששלח להציע הצעה.

מקוה שלא טעיתי בפרטים!

ח''ל קאליסק כתב:

מנדעל כתב:

איטשע טבריאנער כתב:נותרו לו צאצאים חיים וקיימים בארה"ק. אמנם כמדומני לע"ע לא שומרים תומ"צ.
יש לו נכדה דליה ולה בנים אליאור ודניאל

למי, לרלוי"צ?

והאם לאחיו של הליובאוויטשער הקבור בצפת ישנם צאצאים??

ח''ל קאליסק כתב:

איטשע טבריאנער כתב:צודק, אריאל.
גרים ברחובות. לפני כמה שנים היתה הכנסת ס"ת לחב"ד בצפת לע"נ זקינם ר' ישראל לייב שטמון שם בעיר.
הם ניאותו לבוא להשתתף במאורע וביקשו שלא יפרסמו הדבר ומי הם וכו'.

אדמו"ר הרמ"מ זי"ע כמעט לא שמר איתם קשר, אך היו מנאמני ביתו שהיה להם קשר.
מהפעמים הבודדות שהיה בין הרבי קשר למשפחה: בענין שיפוץ המצבה בצפת, הם פנו לליובאוויטשאי והפנה אותם לרב קפלן שיסדר הענין.
גם בענין השידוך של אותה דליה, הליובאוויטשאי שלח את א' ממכריו מתקופת פריז חסיד גור בשם בסר [אולי ר' יחזקאל] שיבדוק אם מי מדובר או ששלח להציע הצעה.

מקוה שלא טעיתי בפרטים!

נראה שכן שמר איתם על קשר ציטוט מחב'דפדיה

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה דליה, בתם היחידה של ר' ישראל אריה לייב וגניה שניאורסון. בבגרותה נישאה לאבנר רוטמן ובמשך מספר שנים עבדה במכון וייצמן למדע. לזוג נולדו שני ילדים: הבכור, אריאל, נולד כ"ד באלול שנת תשל"ה והשני, דניאל יהושע, נולד בז' באדר שנת תשל"ח.
מרת דליה הייתה בקשר מתמיד עם דודה, הרבי. בשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון והרבי ארגן, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב, שיעבירו לה מצות שמורות לחג הפסח. היא הייתה מבקרת עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. במהלך הביקורים אצל הדודים הייתה ישנה בבית הרבי והרבנית בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה. בעלה, אבנר רוטמן, עסק בפיתוח תרופות. פעם, נסע לניו יורק, וישן בביתו של הרבי. הוא סיפר לאחמ"כ כי הרבי היה יושב עד שעות הבוקר המוקדמות בחדרו ועובד, ישן שעות ספורות, וקם מוקדם בבוקר ליום חדש. הוא סיפר גם כי היה מתייעץ עם הרבי בעניינים מקצועיים, פיתוח תרופות ועוד[1]. באחד מביקוריה הביאה את הרבי ל-770 במכונית-ספורט (Porsche) אדומה שהייתה ברשותה[2].
בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.
הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות והרב אלימלך שחר, מבקרים את גב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני סוכות ובערב פסח, ומעניקים לה סט ארבעת המינים ומצות שמורות. הרב גלוכובסקי מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב שלמה מיידנצ'יק לדאוג שאנ"ש ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה[3].
בשטר "מכירת חמץ" מציין הרבי למכירה גם את ה"חמץ" שבביתה (לצד נכסים שונים של הרבי)[4].

איטשע טבריאנער כתב: [והמציאות לא תשתנה ע"י מה שחב"ד מפרסמים כיום]

הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

עזריאל ברגר כתב:

הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

ראה לקוטי שיחות חלק ט עמוד 91 ואילך.
ומציין שם לשו"ע אדה"ז סימן שע סעיף ו, ולפי המתבאר שם - פשוט לכאורה שכך הוא הדין למעשה, ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

ספרים וועלט כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הרב בן הרב כתב:מטרת האשכול הזה - בניגוד גמור לכיוון אליו התפתח - הוא עיסוק בדמותו של הגה"ק הרלוי"צ, בפועלו, במסירת בנפשו, בתורתו ושיטתו בלימוד וכו'. וחבל שהגיע האשכול לאן שהגיע.

אם כי יש ללמד זכות שרוב חו"ר הפורום אין להם יד ורגל בקבלה, שהיא עיקר תורתו זי"ע.

אולי כדי להשיבו למסלולו המיועד: לעיל הובא קישור לפסקו של הרלוי"צ ע"י ר' חיים, אודות בני חצר שאוכלים בסוכה אחת ששכחו לעשות עירוב חצירות - ש'הסוכה עצמה מערבת'. האם השאלה הזו נדונה בספרי הפוסקים? ומה דנו בה?

ראה לקוטי שיחות חלק ט עמוד 91 ואילך.
ומציין שם לשו"ע אדה"ז סימן שע סעיף ו, ולפי המתבאר שם - פשוט לכאורה שכך הוא הדין למעשה, ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

לא נכון. בשו"ע אדה"ז לא כתוב הדין כשכל אחד אוכל מפתו והם רק משתתפים בדיור תחת קורת גג אחד. וז"פ.

עיקר דירת האדם היא מקום אכילת פת ולא מקום השינה ולינה לפיכך אנשי החצר שהיו כולם אוכלים בבית אחד בשבת אעפ"י שכל אחד אוכל משלו על שלחן בפני עצמו ויש לכל אחד חדר בפני עצמו בחצר שדר שם כל היום וכל הלילה אינם צריכים עירוב מפני שהם כאנשי בית אחד ואינן אוסרים זה על זה.

עושה חדשות כתב:כמובן שאין קשר בין ד' שו"ע הגר"ז הנ"ל, להוראת הגר"ח כפי המסופר.
הגר"ז בא להעמיד את ההלכה שמקום האכילה קובע ולא מקום השינה, ולכן אם אוכלים כולם במקום אחד (ולא משנה מה אוכלים) אינם חייבים בעירוב, ואפי' שדרים וישנים במקומות חלוקים. אבל בהמעשה שבא לפני הגר"ח היה גם מקום פיתא חלוק, כי הרי הנשים לא אכלו בסוכה אלא בבתים, וכאן יש חידוש גדול לומר שהסוכה מערבת.

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:כמובן שאין קשר בין ד' שו"ע הגר"ז הנ"ל, להוראת הגר"ח כפי המסופר.
הגר"ז בא להעמיד את ההלכה שמקום האכילה קובע ולא מקום השינה, ולכן אם אוכלים כולם במקום אחד (ולא משנה מה אוכלים) אינם חייבים בעירוב, ואפי' שדרים וישנים במקומות חלוקים. אבל בהמעשה שבא לפני הגר"ח היה גם מקום פיתא חלוק, כי הרי הנשים לא אכלו בסוכה אלא בבתים, וכאן יש חידוש גדול לומר שהסוכה מערבת.

א. מי אמר שהנשים לא אכלו בסוכה?
ב. יש קשר, גם אם מדובר באוקימתא קצת שונה.

עושה חדשות כתב:אם הנשים לא אכלו בנפרד לא צריך להזכיר כאן גר"ז וגר"ח, זה דין פשוט בגמ'.

ולא היה פה חידוש הלכתי, אלא שצריך בקיאות טובה כדי "לשלוף מהמותן" כזה פסק...

איטשע טבריאנער כתב:לגבי 'הקשר של הרבי', כתבתי כי זה דבר מאוד מפליא שהרבי לא שמר על קשר [והמציאות לא תשתנה ע"י מה שחב"ד מפרסמים כיום] וכמעט לא נמצא במשנת חייו שנשכח איזה קשר עם מאן דהוא ברחבי הגלובוס, וח"ו לומר שלא שמר על קשר כי לא מתאים ולא מכובד הפרסום, אלא היה לו איזה ענין בזה. ומי יעמוד בסוד קדושים.

דרומי כתב:אני מחפש מידע על תאריך פטירתה של אמו של הרב לוי יצחק. שמה היה זעלדא רחל, והיתה נשואה לאביו ר' ברוך שניאור, שיצא ספר מיומנו בשם "רשימות הרב"ש" (בעריכת מיודענו ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ועוד). כפי המובן בספר שם נפטרה בצעירותה ל"ע, ועל כן היה הרב"ש הנ"ל - בעלה - נע ונד וכו'.

משום מה לא מצאתי תיעוד על פטירתה, לא יום ולא שנה. ואולי יש ביד מי מן החוקרים למצוא זאת.

דרומי כתב:לך תמצא את זה...

דרומי כתב:אני מחפש מידע על תאריך פטירתה של אמו של הרב לוי יצחק. שמה היה [b]זעלדא רחל[/b], והיתה נשואה לאביו ר' ברוך שניאור, שיצא ספר מיומנו בשם "רשימות הרב"ש" (בעריכת מיודענו ר' יהושע מונדשיין ע"ה, ועוד). כפי המובן בספר שם נפטרה בצעירותה ל"ע, ועל כן היה הרב"ש הנ"ל - בעלה - נע ונד וכו'.

משום מה לא מצאתי תיעוד על פטירתה, לא יום ולא שנה. ואולי יש ביד מי מן החוקרים למצוא זאת.

לייטנר כתב:י"ל שהלכו לפי השיטה שצירוף שני שמות הוא שם נפרד לחלוטין משני השמות שמהם צורף, ופנים חדשות באו לכאן.