לדרכי ההנהגה של מקצת צדיקים שליט"א

[איש_ספר]

באשכול אחר העלה הרב מתפעל תמונת אדמו"ר מאמשינוב שליט"א (ולצצדיו גיסיו האדמורי"ם מלובלין וקוזמיר) וציין את הנהגתו בדרך של פשטות קיצונית הניכרת גם מהתמונה. בעקבות כך התפתח דיון על סגנונות שונים אצל צדיקים אחרים. והעירו שיש להפריד הדברים מהאשכול המוקדש לאדמו"ר. והנני.

----


מעניין לשמוע מברי הדעת שבין דוברי החסידים מה יש להם לומר על התופעה המוזרה הזו. והרי זה מסוג הדברים, שאדם בתוך הקהילה הורגל לראותם כדבר טבעי, אבל מבקרים מבחוץ, מסתכלים על הדברים באופן ביקורתי/משועשע, ולענ"ד פעמים רבות זה מרחיק אותם מכל השפעה שהיא.

כמובן לא אנקוט בשמות, אבל בכ"ז דוגמא בשביל הדיון. אני מכיר היטב אדמו"ר אחד, למד בישיבה ליטאית מרכזית וחשובה, (כלומר לא חנוט בבית אביו) לימים כיהן גם כמרביץ תורה בישיבה שבקהילתו (הוי אומר שהינו איש מוכשר), וכיום משמש כאדמו"ר. מדובר באיש לא מבוגר מידי, שהיו לו את כל התנאים לגדול כאחד שדעתו מעורבת בן הבריות. ובכן, אני מסתכל עליו מידי פעם ולא מבין, לא נתפס בדעתי הדלה, איך הוא מסוגל להתנהג כמי שחי באיזה עולם של דמיון. למשל, מה פשר הכסא המפלצתי שהוא יושב עליו? האם אחוריו במחילה אינם נצרבים מבושה? או אולי הוא סבור שהוא בוסתנאי?! למה כל מזיגת יין בכל אירוע שהוא, לא נאה להשתמש בכלים של בני אדם באופן שצריכים מיד להביא את מערכת כלי הכסף? אולי הוא מאמין שהוא מנסך יין למזבח? למה בכל מקום שהוא נוסע, ויהיה זה בכותל או בכל מקום אחר, לא יעלה על הדעת שהוא יישב בכסא כאחד האדם, (ומיד צפה בראש תמונתו של הסטייפלער הקדוש) ותומ"י צריכים להושיבו על כסא רהבתני? האם חוץ מהנלעגות שבהצגה הילדותיות הזו, הוא לא מרגיש פוסע על ראשי עם קודש שסביבו? וכמובן איך אינו מתחלחל לראות שדברי תורתו הבינונים מוכתרים כדא"ח? דא"ח! ולמה אם יש הספד בקהילתו והוא מועיל ברוב טובו להשתתף, צריכים להושיבו על שולחן מיוחד מכוסה פרוכת, כאילו היה ראש הגולה בזמן בנימין מטודלה? האם כל זה כתוב בצוואת הריב"ש או במגיד דבריו ליעקב? למה גדול אחד אמר שבשבילו לזמן בפרהסיא זה עינוי ואילו הוא אין לו בושה לעמוד במרכז ולקפץ שעות כעגל לא לומד? האם כל זה ממש פרי עבודה עצמית מופלאה שעשה לדכא את תכונות האנוש שנולד עמהם? הייתי פעם באיזו לוויה קטנה, היה זה בדיוק כשחמה יצאה מנרתיקה, עמד שם אדמו"ר צעיר אחד ומשמשיו סוככו עליו בכמה מיני מטריות, חשבתי בליבי, איך אינו בוש כשהוא רואה בין הקהל אנשים זקנים שחמה חולצתן, והוא הצעיר והבריא בלעה"נ, מתעדן לו כבן אלים. אני לא מדבר על המוסריות שלו, זה לא הנושא, אני דן על האמות מידה, כלומר איך אינו בוש לנהוג כך בקהל, שהרי הדעת נותנת שאם היה חושב שהקהל מביט עליו בעין שלילית לא היה נוהג כך, אבל כנראה שהקהל הורגל שלית דין בר נש.

בקיצור דוגמאות יש בלי סוף, ולאדם מבחוץ, שזה כולל, כל מי שאינו חסיד ההנהגה הזו לא נתפסת כלל. ואם אחזור לאדמו"ר ההוא, הרי שבהחלט יש מה לשמוע ממנו לפעמים, אבל כשמישהו קרוב אליו, מנסה לשתף אותי בהגיונותיו, אני לא מסוגל לשמוע כלום.

אז מילא יש ענף אחד שהוא משוכנע שהוא מזרע בית דוד, שוין, מכאן כבר יש תירוץ לכל. גדלהו משל אחיו. סלסלהו ותרוממהו. אבל מה עם השאר?

אמר לי פעם בר דעת אחד, שבלבם גם האדמורי"ם צוחקים וסולדים, מכל ההצגה המופרכת הלזו, אלא שהם מבינים שאת השפעתם החיובית לא ישיגו בלי תפאורה רהבתנית, ובכן בא האדמו"ר מאמשינוב ועוד כיו"ב וסותרים דבריהם: כשמדובר באישיות חשובה ומרוממת, הוא יכול לשבת על כסא פלסטיק, לשתות לחיים מכוס ח"פ, ללבוש אדרת שער מחוקה, ללכת עם בגד בלי סטארקס, ואעפ"כ השפעתם מתפשטת הרבה מעבר לקהילתם.

[עקביה]

בלוח השנה היה פעם פתגם - כשאדם קטן מטיל צל גדול סימן הוא לשקיעה.
(מוסב על אדמו"רו של אי"ס, לא על האדמו"ר מאמשינוב).

[איש_ספר]

התגובה לא ממין הענין, הוא לדוגמא אינו קטן יותר ממנהיגים רוחניים אחרים במגזרים אחרים. השאלה, למה הוא סבור, שבכדי להעצים את השפעתו, עליו להשתמש בתפאורה ילדותית שכזו, או השאלה היותר עצובה, למה הוא גם צודק.

[דודי צח]

דוקא גם שני האדמורי"ם מימינו ומשמאלו - יש להם פשטות יתירה ביחס לגינוני שאר האדמורי"ם, ואולי כך הוא אצל אדמור"י פולין.

מנגד, עולה על הדעת מחשבה הפוכה. אולי מאותה סיבה שיש לו נוהג מוזר בענייני סדרים וזמנים (שכותב האשכול ביקש שלא נטחון בו), הנה סטייה זאת בעצמה היא הגורמת גם להנהגה הפשוטה, שלא כפי שמקובל בשדה האדמור"ים. כלומר זה לאו דוקא מעיד על אותות הנהגה נורמטיבית ועל פינה שפויה

[מתפעל]

נראה לי שהתשובה היא שכל התפאורה זה מצד המשמשים בקדש, והלחץ שלהם התמידי לתפאורה גובר, כמה יכול האדמו"ר לריב איתם, ולהם באמת יש קליינע קעפאלאך, שאצלם זה כבוד הרבי וזה עושה אותו חשוב.

אינם מבינים שכמה שהרבי מתנהג יותר בפשטות, דוקא זה מגדיל אותו יותר.

ומילא אדמורי גזע רוזין, יש להם מנהג אבותיהם בידם שיש בזה מהלך רוזינאי בדוקא בדרך המלכות, אבל איך קרה שכל החצרות כולם תפסו מהלך זה של דרך המלכות?

[איש_ספר]

דודי, כיון שאין רצון להפוך הדיון לגופם של אנשים, החלוקה בין הארצות, בעידן של חיקויים, קצת מטושטשת.
מתפעל, אשווכע תירוץ ממש. לא מדובר באנשים סיעודיים התלויים במשמשים. הבל הבלים.
אצל אדמו"ר אחר ראיתי שעל תיבת הדואר שלו רשום: בית כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. הדוור והשאבבניק מחלק הפלאיירים ממש מתים מכיסופי רגשי קודש.
וראה כאן viewtopic.php?t=5689#p47932 (מחזק את דברי הרב דודי).

[שלמה גוטליב]

קצת להחכימכם שגדולה ותפארה, ופשטות וענווה יכולים להיות כרוכים זה בזה מבלי שהדבר יסתור האחד את השני.
ישנם אדמורי"ם שחסידיהם נמנים באלפים ומאחוריהם סוללה של משמשים וכלי כסף כמנהג אבותיהם וכמנהג חסידים שהתקדש בסילודין,
בליבם ורוחם הם הינם שפלי רוח ועמודי הענווה. כל מטרתם הינה להקדיש ולקדש שם שמים ברבים ולעבוד את השי"ת

קחו דוגמה את האדמו"ר מגור, את מרן האדמו"ר מויזניץ, את האדמו"ר מסקולען, את האדמו"ר מראחמיסטריווקע, את האדמו"ר מבויאן את האדמורי"ם מקרלין ומפינסק קרלין ועוד ועוד
קחו דוגמה את הרבי מליובאוויטש זי"ע, שעד כמה שיה האדמו"ר הגדול בעולם היה פשוט בתכלית הפשטות, וכיוצ"ב מלאך ה' מבעלזא, ועוד ועוד.
כולם ענקים החיים בפשטנות ובצנעה, למרות ההילה העוטפת אותם.

[עקביה]

התגובה לא ממין הענין, הוא לדוגמא אינו קטן יותר ממנהיגים רוחניים אחרים במגזרים אחרים. השאלה, למה הוא סבור, שבכדי להעצים את השפעתו, עליו להשתמש בתפאורה ילדותית שכזו, או השאלה היותר עצובה, למה הוא גם צודק.

מה השאלה. הוא שחקן העומד על הבמה ועליו לשעשע את הצופים. לשם כך הוא נדרש לספק לצופים את מה שהם מעוניינים בו. זה מה שהוא עושה.
אילו הצופים היו ממין אחר, גם השחקן היה מתנהג אחרת.

[איש_ספר]

טוב, אז אולי היה צריך להבהיר שהאשכול לא מיועד לאנשים שמסתכלים על חסידים בגישה פרמיטיבית שכזו. אתה שולל את הענין בן כך ובין אחרת ובכן מוטב שתדיר רגלך מכאן. במחילה. סליחה על הסגנון. אבל לגסות הרוח יש להשיב לעתים דוקא באותו מטבע. תיכף אמחק את דבריך עם דברי, אבל רצוי שאיזה פרק זמן יעמדו הדברים.

[בן פרצי]

מה שטוב לבית רוז'ין, טוב לכולם. כולם אימצו לעצמם את דרך האמת.
ואין זה בדיחה. האדמורו"ת נתפסת היום אצל רוב החסידים והחסידיות, כמינוי של שררה ונשיאות. כעין מלכות בזעיר אנפין. וזהו תוצאה ישרה מהשפעת תופעת בית רוז'ין.
וע"ז אמרו המושלים שמכאן רואים צדקת בית רוז'ין במחלוקותיה, כיון שדרכם נצחה והמשיכה.

עובדא ידענא באחד מגדולי האדמורי"ם שהביע תרעומת לפני מקורביו על אדמו"ר אחד שלא רצה למחול על כבודו, והעירו לו המקורבים בפשטות, שמלך שמחל על כבודו הרי אין כבודו מחול. והגיב האדמו"ר בתדהמה: מלך? ווער האט זיי געמאכט מלכים?! ואני שמעתיה מהמקורב בתור חידוש.

נ"ב, תודה להרב איש ספר על התיאור המפורט, כך שגם אני אדע במי מדובר.

[סגי נהור]

במקום לקחת דוגמא שלילית מן האדמו"רים (מוסב על דברי איש ספר), קח דוגמא חיובית מן החסידים, שהם הלא הרוב.

הנה לפני זמן מה כתבו על ענוותנותו של מג"ש אחד שעומד וממתין דקות ארוכות מחוץ לאולם החתונות כדי להכנס באופן שלא ישירו לפניו "ימים על ימי מלך"... ואני כשקראתי זאת נזכרתי בתמונת ראש ישיבה אחד שזכה הן לתורה והן לגדולה ונערץ ע"י תלמידיו, עומד צפוף בין המוני חסידים, כשאלה דוחקים בו מכאן ואלה דוחקים בו משם, והכרת פניו עונה בו שאינו חש שום פחיתות או אי נעימות, ולא מתוך איזו "עבודת ענווה", או באותה בחינה שעליה אמר הבעש"ט (כש"ט סי' שטו) ופלגשו ושמה ראומה, שעומד ומכריז: ראו מה, ראו כי אני בבחינת ונחנו מה, אלא בפשטות ובטבעיות.

ומהם יכולים וצריכים האחרים ללמוד, ולא מן האדמו"רים הללו.

[איש_ספר]

נ"ב, תודה להרב איש ספר על התיאור המפורט, כך שגם אני אדע במי מדובר.

דוקא האדמו"ר שדמותו עמדה כנגדי בשעת הכתיבה הוא מן המתונים שבהם. ועוד, מכיון שלא הזכרתי את שמו הרשיתי לעצמי לכתוב למשל, על התורות המוכתרות דא"ח, אע"פ שאני לא זוכר אם כן הוא גם מנהגו, כיון שבכל אופן כך מנהגם של אחרים. אז בקיצור הדיון לא לגופו של איש מסוים.

[מתפעל]

שלמה,

מה שהבאת אדמורים שיש להם חצר חשובה ומרובת חסידים וכולי, אין זה ממין הענין כלל. נניח הרבי מליובאוויטש, היה גם נוהג בפשטות ובצניעות בבגדיו ובדירתו עד להפליא.

לגבי מה שכתבת שקשה להתקבל אצלו, איני יודע אם זה נכון, אבל זה בודאי באשמת יוצר משרתיו .
בטוחני שלו הובא דבר זה לידיעתו היה נחרד.

[שלמה גוטליב]

אגב, גבאים זה רש"י מפורש
"את שני נעריו" -
ישמעאל ואליעזר שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא ב' אנשים שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו.
שמעתי בשם הגאון ר' מרדכי אוירעבאך שאביו ר' שלמה זלמן פסק לא' מהאדמורי"ם שחייב ללכת עם גבאים למעט לפנות בוקר כשיוצא למקווה שאז לא יטריח.

[לעומקו של דבר]

אגב לאי"ס בעניין התפאורה והגינונים אי אפשר שלא להתחבר לדבריך מצד שני אי אפשר לחלוק על כל ענייני הפאר והכבוד שמלכים נדרשים לעשות ע"פ תורה.
ואם שדין מלך אין כאן סו"ס למדנו את עיקרו של דבר שזו דרך ההשפעה על ההמון.

[שבילי דנהרדעא]

לכל המגיבים הקנאים, שלום לכם.

אני מבין את כאבכם, גם אני מקנא כשאני רואה מישהו שחי יותר בכבוד ממני, ובאמת הפנים זה נראה תמוה מאד, אבל האדמורים אינם היחידים, לך תראה איך המקובלים הספרדים (באבא) חיים, וכבר לפני כשמונים שנה אנו רואים בתמונות איך שהרבנים נסעו לנופש, כך שאין זה דבר חדש בכלל, איני מבין בזה, אבל גם אתם לא מבינים, אז אל תתקפו, יש עניין של כבוד לגדולי ישראל לכבדם, וברור כשאדון טראמפ יר"ה יגיע לביתך לא תשקה אותו בכוס פלסטיק חד פעמי, ולא תהא כהנת כפונדקית, לכבד את גדו"י בגינוני מלכות.

יש עוד פתגם חסידי, איננו יודע מקורו, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקו חרובים וכו' בשביל הכוונה הדרך, והיינו בדרך שר' חנינא נהג והתפרנס זה גרם לכל העולם להיות ניזון בדרך זו, וכיון שר' חנינא היה די לו בקו חרובים זה גרם לעניות בעולם, ולפיכך גדו"י צריכים להיות דרכם בשפע כדי שישפיעו על העולם.

ואם בכבוד עצמי שלהם מיירינן, דוקא בגדו"י מקהילות אחרות שמענו התפארות יותר גדולה, יש כאלה שסיפרו באריכות התמדתם בצעירותם, ויש עוד כאלה שסיימו "און אזוי זענען מיר אויסגעוואקסן", אין אני מזלזל חלילה, ואין אני תוקף כל זמן שלא הגעתי לדרגתם, אבל אלו שכן תקפו לדברים שאינם מבינים, הרי יש לכם עוד מה לתקוף.

[ח''ל קאליסק]

עוד לא הזכירו שהוא מומחה גדול לחכמת הנפש. .

ישנו סיפור על הרה''ק בעל הנתיבות שלום זיע''א שהגיע לכותל וחסידיו ניסו לדחוף ולפנות לו מקום להגיע לאבני הכותל אבל הרבי זצ''ל עצר בעדם באמרו מעודי לא שמעתי שיהודים מהווים חציצה.

בנוגע לדברי הרב אי''ס, לצערינו הרב בעולם הישיבות התפשטו זה מזמן אותם גינונים וכסאות מלכות אם כי במינון נמוך יותר, אין ליטא נישט גיווען אזעלכע זאכין,
כמו שישנו מו''צ ליטאי ידוע שבבית מדרשו שוכן כסא ענק ממדים עד שהמו''צ הנ''ל טובע בו בביטול היש גמור.

כך או כך זו תופעה של שנות האלפיים ולא קשורים לחסידים או לליטווקאטס, רק שאדמורי''ם אומרים ברור אני צריך כך כזה צבע וכזה גודל משא''כ הליטאים שמסתירים באלף ואחד תירוצים,

[ח''ל קאליסק]

עוד לא הזכירו שהוא מומחה גדול לחכמת הנפש. .

וכבר אמר מי שאמר ישיבות דליטא נועדו לבנות את הבחורים והישיבות כיום בארה''ק נועדו לבנות את הראשי ישיבות, ויעידו על כך מאות שנזרקים מישיבות בכל שנה רק בגלל שפגעו באגו המנופח של ראש ישיבתם, שזרקם לרחוב העיר תומ''י באמרו אתה מקלקל לי את הישיבה.

דרך אגב נזכרתי בסיפור מיוחד על האלטר מסלבודקא שהיה בחור בישיבה שפער פיו בדברי אפיקורסות כמו''כ השמיץ נורא את הסבא,
קרא לו הסבא לחדרו ואמר לו בעדינות מקומך אינו כאן מכיוון שדיברת על ה' ועל משיחו
ענה לו הבחור בעזות מצח מה מפריע למר יותר שדיברתי על ה' או על משיחו??
ענה לו הסבא תישאר בישיבה כי הרגיש שיש לו 'נגיעה' בעניין.

[תוכן]

וכבר אמר מי שאמר ישיבות דליטא נועדו לבנות את הבחורים והישיבות כיום בארה''ק נועדו לבנות את הראשי ישיבות, ויעידו על כך מאות שנזרקים מישיבות בכל שנה רק בגלל שפגעו באגו המנופח של ראש ישיבתם, שזרקם לרחוב העיר תומ''י באמרו אתה מקלקל לי את הישיבה.

מאות?! עשרות אלפים! ולא רק אם פגעו באגו המנופח של הראש ישיבה, אלא גם אם פגעו באגו המנופח שכל הפסולים לעדות של הראש ישיבה.

[תוכן]

לאבני נזר היה חסיד, רב בעיירה קטנה, גדול בתורה מאד, שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. יום אחד הוא הגיע לאבני נזר מצויד עם שני גבאים ומקל מכסף. שאל אותו האבני נזר, מאי האי. ענה לו החסיד, שנתעורר שאלה על המקוה בעיירה שלו, והוא למד את הנושא לכל צדדיו, והכריע לבסוף שהמקוה פסול ויש לחדש אותו. באותה עיירה היה אדמו"ר שגם הוא הביע דעה על המקוה, ואמר, שמכיון שבמקוה זה טבלו אימותיהם הקדושות של כל תושבי העיירה, לא יעלה על הדעת שהמקוה פסול, והמקוה כשר למהדרין מן המהדרין. גבאי המקוה קיבלו את דעתו של האדמו"ר ולא הסכימו לחדש המקוה. אמר אותו רב לאבני נזר, חשבתי לעצמי, מה היתרון של אותו אדמו"ר עלי, זה שיש לו שני גבאים ומקל מכסף, אם כן, גם אני אעשה לעצמי שני גבאים ומקל מכסף, וכך אוכל אולי להשפיע שיתקנו את המקוה.

[בני ברקי]

מעניין באמת לשמוע מברי הדעת שבין דוברי החסידים מה יש להם לומר על התופעה המוזרה הזו. והרי זה מסוג הדברים, שאדם בתוך הקהילה הורגל לראותם כדבר טבעי, אבל מבקרים מבחוץ, מסתכלים על הדברים באופן ביקורתי/משועשע, ולענ"ד פעמים רבות זה מרחיק אותם מכל השפעה שהיא.

כמובן לא אנקוט בשמות, אבל בכ"ז דוגמא בשביל הדיון. אני מכיר היטב אדמו"ר אחד, למד בישיבה ליטאית מרכזית וחשובה, (כלומר לא חנוט בבית אביו) לימים כיהן גם כמרביץ תורה בישיבה שבקהילתו (הוי אומר שהינו איש מוכשר), וכיום משמש כאדמו"ר. מדובר באיש לא מבוגר מידי, שהיו לו את כל התנאים לגדול כאחד שדעתו מעורבת בן הבריות. ובכן, אני מסתכל עליו מידי פעם ולא מבין, לא נתפס בדעתי הדלה, איך הוא מסוגל להתנהג כמי שחי באיזה עולם של דמיון. למשל, מה פשר הכסא המפלצתי שהוא יושב עליו? האם אחוריו במחילה אינם נצרבים מבושה? או אולי הוא סבור שהוא בוסתנאי?! למה כל מזיגת יין בכל אירוע שהוא, לא נאה להשתמש בכלים של בני אדם באופן שצריכים מיד להביא את מערכת כלי הכסף? אולי הוא מאמין שהוא מנסך יין למזבח? למה בכל מקום שהוא נוסע, ויהיה זה בכותל או בכל מקום אחר, לא יעלה על הדעת שהוא יישב בכסא כאחד האדם, (ומיד צפה בראש תמונתו של הסטייפלער הקדוש) ותומ"י צריכים להושיבו על כסא רהבתני? האם חוץ מהנלעגות שבהצגה הילדותיות הזו, הוא לא מרגיש פוסע על ראשי עם קודש שסביבו? וכמובן איך אינו מתחלחל לראות שדברי תורתו הבינונים מוכתרים כדא"ח? דא"ח! ולמה אם יש הספד בקהילתו והוא מועיל ברוב טובו להשתתף, צריכים להושיבו על שולחן מיוחד מכוסה פרוכת, כאילו היה ראש הגולה בזמן בנימין מטודלה? האם כל זה כתוב בצוואת הריב"ש או במגיד דבריו ליעקב? למה גדול אחד אמר שבשבילו לזמן בפרהסיא זה עינוי ואילו הוא אין לו בושה לעמוד במרכז ולקפץ שעות כעגל לא לומד? האם כל זה ממש פרי עבודה עצמית מופלאה שעשה לדכא את תכונות האנוש שנולד עמהם? הייתי פעם באיזו לוויה קטנה, היה זה בדיוק כשחמה יצאה מנרתיקה, עמד שם אדמו"ר צעיר אחד ומשמשיו סוככו עליו בכמה מיני מטריות, חשבתי בליבי, איך אינו בוש כשהוא רואה בין הקהל אנשים זקנים שחמה חולצתן, והוא הצעיר והבריא בלעה"נ, מתעדן לו כבן אלים. אני לא מדבר על המוסריות שלו, זה לא הנושא, אני דן על האמות מידה, כלומר איך אינו בוש לנהוג כך בקהל, שהרי הדעת נותנת שאם היה חושב שהקהל מביט עליו בעין שלילית לא היה נוהג כך, אבל כנראה שהקהל הורגל שלית דין בר נש.

בקיצור דוגמאות יש בלי סוף, ולאדם מבחוץ, שזה כולל, כל מי שאינו חסיד ההנהגה הזו לא נתפסת כלל. ואם אחזור לאדמו"ר ההוא, הרי שבהחלט יש מה לשמוע ממנו לפעמים, אבל כשמישהו קרוב אליו, מנסה לשתף אותי בהגיונותיו, אני לא מסוגל לשמוע כלום.

אז מילא יש ענף אחד שהוא משוכנע שהוא מזרע בית דוד, שוין, מכאן כבר יש תירוץ לכל. גדלהו משל אחיו. סלסלהו ותרוממהו. אבל מה עם השאר?

אמר לי פעם בר דעת אחד, שבלבם גם האדמורי"ם צוחקים וסולדים, מכל ההצגה המופרכת הלזו, אלא שהם מבינים שאת השפעתם החיובית לא ישיגו בלי תפאורה רהבתנית, ובכן בא האדמו"ר מאמשינוב ועוד כיו"ב וסותרים דבריהם: כשמדובר באישיות חשובה ומרוממת, הוא יכול לשבת על כסא פלסטיק, לשתות לחיים מכוס ח"פ, ללבוש אדרת שער מחוקה, ללכת עם בגד בלי סטארקס, ואעפ"כ השפעתם מתפשטת הרבה מעבר לקהילתם.

נראה לי שאתה מתכון לאדמור מסוים(שאחיו מופיע בתמונה-גיס של אדמור מאמשינוב) שלמד בישיבה ליטאית ולאחרונה נערך אצלו בביהמד הספד...
דווקא האדמור הנ"ל הוא סמל לפשטות אין לו רכב.. דירה פשוטה וצנועה וכו.. מקבל כל אדם בסבר פנים יפות נוסע להפיץ תורה וחסידות גם במקומות לא אנ"ש וכו...
תמיד שמדברים איתי(בעיקר מחוגי הד"ל) על אדמורים והפאר שהם חיים וכו... אני שולח אותם לאדמור הנ"ל והם מבינים שלא כל האדמורים אותו הדבר...
אולי אתה שייך לאח שבתמונה ואז הכל מובן...

[איש_ספר]

נכון אני שייך לאח שבתמונה והכל מובן.
לא קמה בי רוח להגיב לכל הדברים האמורים כאן, רק אתקן דברי הכותב, שכתבתי כנגד כל האדמורי"ם ושקר ענה בי.
העובדה שלא כל האדמורי"ם נוהגים באותו מנהג היא שמאפשרת נסיון לבקר בלי להיות מואשם מיד כאויב החסידות...

ולצנן קצת אחותם בהודעה שקבלתי מאחד מחשובי הכותבים כאן, ותיק וחסיד:

לא רק אצל "מי שאינו חסיד" ההנהגה אינה נתפסת, אלא היא לחוכא ואיטלולא אצל רבים מאוד מן החסידים

לאו סדנא דארעא חד הוא, יש כאלו שלגביהם מתפעל צודק, שקשה להם (לפעמים חלושי אופי) לריב עם הגבאים, שמסוגלים להביא בגד חדש להאדמו"ר, ולקחת/לגנוב את הישן, ומסבירים שמחויב בזה כדי שלא לבזות את אבותיו.
ויש כאלה שבאמת חכו לזה מיום שנולדו.
והעם קודש שמסביבו, חלקם או רובם רוצים דוקא בזה.

אגב, לפעמים אני חושב, שזה שעומדים ומסתכלים שעות על איש הלבוש בבגדים היקרים שבעולם, ועל שולחנו הכלים כנ"ל, משפיע על הציבור שגם הוא ירוץ אחרי הגשמיות.
ופוק חזי פרסומת לביגוד, שלרוב מדגיש ענין "מלך".

מצורף תמונה שלקח מי שנזדמן למכבסה בבורו פארק.

קולקציית האדמורים במכבסת ויינשטוק בארא פארק (1).jpg (164.54 KiB) נצפה 13524 פעמים

[מתפעל]

חחחחחחח


איש ספר שייך לאח, אוי סאיז גוט,

מזמן לא צחקתי צחוק כזה בריא, יישר כח בני ברקי, החייתני.

קאליסק, האסט איהם זייער גוט גענפערט.

אני מסכים איתך בהרגשה הזו, נכנסתי כמה פעמים והיה לי הרושם שיש אברכים מדומיינים שהם נמצאים בקאצק ומסתכלים על שאר בני ימינו שנקלעים להתם בזלזול מופגן, מה לילוד אשה בינינו. אנחנו בני העליה העומדים למעלה מן הזמן.

אמנם יש לציין שבאמת יש שם עובדים חשובים, תלמידי חכמים וצדיקים שמתאימים למורם ורבם הצדיק.
אבל בודאי אין זו דרך לכלל, רק ליחיד סגולה בלבד.

[מחולת המחנים]

הרב שלמה גוטליב הזכיר את האדמורי"ם מגור ראחמסטריווקא ובאיאן שליט"א, אדמורי"ם אלו ועוד אחרים הם מופת לפשטות ההנהגה בכל דרכיהם, יכולים הם להיות בתוך המון רב ולמרות זאת מתנהגים בפשטות גמורה, לא פעם ראיתי את האדמו"ר מגור שליט"א הולך עם גבאי אחד או שנים בפשטות ובלי המולה סביבו, כמו כן ידוע שהאדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א מתרחק מן השררה ונוהג תמיד בפשטות מיוחדת, בתחילת הנהגתו היה בורח מהמשמשים והולך לפעמים לבדו ברחוב, ולצידו היה ניתן לראות לעתים יהודי שבור לב שהאדמו"ר מחזקו, יתכן שלאחרונה גברה עליו יד המשמשים ועם כל זה נשאר בהנהגתו בפשטות יתירה.

יכולני להעיד על האדמו"ר מבאיאן שליט"א למרות שיסוד הנהגתו היא כמסורת אבותיו לבית רוז'ין בהנהגה של מלכות, למרות זאת הוא מתנהג בפשטות ובלי גינונים, במשך תקופה למדתי בישיבה באיזור מגוריו (רח' בר גיורא בירושלים), והייתי רואה אותו יוצא לעבר הביהמ"ד הפרטי שלו מלווה בגבאי אחד בלבד, ולפעמים אף היה הולך בלי שום גבאי עמו, פרשה מיוחדת היתה מצות כיבוד אב שלו, מפעים היה לראותו הולך ברחוב כאשר אביו ז"ל פשוט היה נשען עליו ונתמך בו, אינני בטוח שאנשים אחרים - גם לא אדמורי"ם במעמדו - היו מסוגלים לכך.

[גבול ים]

גם התנהגותו הפשטנית של האדמו"ר מטשרנאביל מעוררת הערצה.

[עתניאל בן קנז]

אמר לי פעם בר דעת אחד, שבלבם גם האדמורי"ם צוחקים וסולדים, מכל ההצגה המופרכת הלזו, אלא שהם מבינים שאת השפעתם החיובית לא ישיגו בלי תפאורה רהבתנית, ובכן בא האדמו"ר מאמשינוב ועוד כיו"ב וסותרים דבריהם: כשמדובר באישיות חשובה ומרוממת, הוא יכול לשבת על כסא פלסטיק, לשתות לחיים מכוס ח"פ, ללבוש אדרת שער מחוקה, ללכת עם בגד בלי סטארקס, ואעפ"כ השפעתם מתפשטת הרבה מעבר לקהילתם.

איני דובר החסידים.
אולם לטעמי יש קצת לחלק בין המקרים השונים.

מצד אחד האדמורים שיש להם ציבור גדול ומגוון (הכוונה למאות חסידים ומעלה). אשר מאחר שבתוך כזה ציבור מגוון, ישנם כאלו שלא בדיוק באים לשמוע דברי דברי תורה והדרכה, או לקנות חכמה וחסידות, ובכדי 'להחזיק' אותם במסגרת, יש חובה ליצור איזה 'מתח' קהילתי, של 'משבקים' וגינוני מלכות, בכדי שגם המשועממים ימצאו את מקומם. בדרך כלל אדמורים אלו (שבלא"ה יש להם ציבור גדול) אינם צריכים את כל ה'משחקים' הללו, והם בזים לזה בעומק ליבם, כפי שהביא איש ספר. אולם הם מרגישים צורך לשתף פעולה, לתועלת הענין, וכאמור.
(גם אצל 'מרנן' מנהיגי הציבור הליטאי - כמובן במינון הרבה יותר נמוך - אנו רואים במידה מסוימת הסכמה שבשתיקה, ואולי אף עידוד את תופעת ה'ימים', בכדי להחזיק את הצעירים הנלהבים קרוב).

מצד אחד ה'אדמורים', שאין בהם שום כלום, לא תורה, לא חכמה, ובעצם שום דבר חוץ מהיות 'נכדים' לאיזה שושלת. תאוות כבוד, [או יותר נכון 'תשומת לב', כי הרבה כבוד אין בזה] העבירתם על דעתם והם מכהנים כ'אדמורים'. אולם מאחר שהציבור לא שוטה, ולמעשה אין ב'אדמורותם' ולא כלום, במה יוודע איפה כל 'שררתם', הם חייבים להתלבש בבגדי הפרתמים, וכלי זהב וכסף (הרבה יותר מהאדמורים 'האמתיים'), שכן רק על ידי כך הם 'נחשבים'...
אל תדאגו, גם בציבור החסידי פנימה, מסתכלים על אלו בדיוק כמו שהם שווים באמת...

מה שכנראה כואב לאיש ספר, זה אלו שבתווך. אדמורים 'בינוניים' מקומיים, אנשים בעלי תוכן, שמנהיגים את קהילתם, כמו שיש בכל החוגים 'מנהיגים מקומיים'. מדוע יש להם צורך לכל זה, ומדוע לא יתנהגו כ'בני אדם' מן השורה.
מה לעשות, הם באמת לא אשמים. זה מה שהדור הרדוד דורש.
בעקבות שני הסוגים הראשונים, נקבע 'אוטמטית' בציבור (החסידי, כמובן), שצורתו של 'אדמו"ר' נקבעת לפי בגדי שש ורקמה שלובש, ולפי כמות ה'קדושה' שמתוספת לתואריו...
ובלי זה, הוא בעצם אדם רגיל.
אני מנסה להכנס לראש של מנהיג כזה, בעלותו על כסא 'ממלכתו'. בכדי שיהיה לו השפעה על הציבור שלו, הוא חייב להיראות ולהתנהג כאדמו"ר, ולשתף פעולה עם כל ה'משחק'. ולמרות שעד היום הוא היה בן אדם רגיל, ואני מניח שזה די קשה לו להכנס להנהגה זו, אבל הוא חייב לעשות זאת בשביל להמשיך את העסק לדפוק. (יתכן שבמשך הזמן הוא נהנה, ויתכן שזה ממשיך להפריע לו. - ואני מכיר הרבה כאלו - אבל אין מה לעשות, זה מה יש...).

הראיה שהובאה מאדמו"ר מאמשינוב, היא ממש שלא מן הענין (ונובעת מחוסר הכרת הציבור החסידי), האדמו"ר הנ"ל הוא אכן תופעה מדהימה בקיצוניות שלו לצד השני, ובנוסף לעבודתו הנפלאה שנכרת לרבים, [ואם מותר להוסיף, והנהגה גם 'מוזרה' שבמדה מסוימת גם סוחפת אנשים] לכן הנהגתו הפשטנית לא תוריד ממעלתו. אבל 'אדמור' רגיל, בינוני מן השורה, שאין לו מעלות אלו. אין לו את הפריוולגיה הזאת, אם הוא לא ישתף פעולה, הוא ימצא את עצמו כאשר חסידיו זולגים למקומות אחרים, מגוונים ומענינים וסוחפים יותר.

עד כאן, מפן של ה'אדמורים'.
ולעצם הנושא, מדוע אכן הציבור החסידי דורש זאת, והאדמור נראה אצלםרק דרך משקפי ה'מלכות', זה נושא לאשכול אחר. ונשאיר זאת לפעם אחרת..

[סגי נהור]

קולקציית האדמורים במכבסת ויינשטוק בארא פארק (1).jpg

אולי יסביר מישהו מה כל כך יפה בחלוקי הרחצה הללו.

[ישא ברכה]

בעז"ה

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי התופעה הוא כי כדי לייצר סמכות ומעמד צריך גם סממנים חיצוניים. וזה גם הרעיון הפשוט של בית המקדש והכהנים וכו' וכו', הכל נובע מתוך הבנה שהחיצוניות היא משקפת ומייצגת את התוכן הפנימי. החסידות בנויה על יחס של סמכות על ומעמד עצום לאדמו"ר, וממילא גם הסממנים החיצוניים הם חזקים מאד.

עוד נקודה מסוימת אצל הליטאים יש תיעוב גדול של עוה"ז וזה חלק מאד גדול בעבודת ה', וממילא יש התרחקות מהפאר וכיוצב"ז, אצל החסידים זה לא תופס מקום מרכזי ויש כאלו שאדרבא לקוחים את זה לעבודת ה' כי כידוע כמעט לכל דבר יש שתי צדדים. ולכן אצל הליטאים יבטאו את המעמד והסמכות בדרכים שונות ואחרות מאשר אצל החסידים כמו שירת ימים וכדו'.

הבעיה היא כשמאבדים את הפופרציות והעיקר נעשה טפל והטפל עיקר, יש קבוצות שלימות שהעיסוק בחיצוניות עובר כל פופרציה נורמלית. הן בציבור החסידי והן בציבור הליטאי. יש אדמורי"ם שנוסעים בשיירה כמו ראש ממשלה, עם סירונות.. במהירות מטורפת.. אדם מבוגר שרואה את זה מתפוצץ מצחוק, וכשזה מגיע לרמות האלו זה נהיה עצוב.

אחת הבעיות הגדולות היא שהילדים גדלים על קטנויות המוחין האלו.

הנושא הזה הוא חלק מהקושי הכללי הקיים בציבור החרדי שנקרא 'חיצוניות', שמוסכם כמעט על כל בר דעת, שהחיצוניות בציבור החרדי עוברת כל גבול בכל תחום, כ"ז בעיקר מחמת שנבערי דעת שולטים על מערכות השלטון בציבור החרדי עיתונות/מפלגות/חצרות/מוסדות, והאנשים עם התוכן בורחים לצידי הדרכים מחמת כל אלו. וכו' וכו'.

[אוצר החכמה]

שמוסכם כמעט על כל בר דעת, שהחיצוניות בציבור החרדי עוברת כל גבול בכל תחום

יותר מאשר אצל אחרים??

[סגי נהור]

הנושא הזה הוא חלק מהקושי הכללי הקיים בציבור החרדי שנקרא 'חיצוניות', שמוסכם כמעט על כל בר דעת, שהחיצוניות בציבור החרדי עוברת כל גבול בכל תחום, כ"ז בעיקר מחמת שנבערי דעת שולטים על מערכות השלטון בציבור החרדי עיתונות/מפלגות/חצרות/מוסדות, והאנשים עם התוכן בורחים לצידי הדרכים מחמת כל אלו. וכו' וכו'.

חיצוניות ושקר בכלל רווחים יותר בחברות אידיאולוגיות, מפני שיש 'נכון' ו'לא נכון' ברורים ומוחלטים, והציבור רגיל להתיישר לפי מה שמצופה ממנו לחשוב ולהרגיש, וממילא אנשים מתרגלים לססמאות ולדיבורים ריקים ולשאר סממנים של שקר. זו תופעה שקיימת להבדיל גם באידיאולוגיות אחרות, כגון הציונות החילונית בימיה המפוארים, כפי שאפשר להתרשם מנאומים פומפוזיים ומגוחכים של אותם ימים, שלצערנו מזכירים סוג של דרשות ונאומים שעדיין קיים בינינו...
אבל זאת גלישה חמורה מדי מנושא האשכול.

[ישא ברכה]

שמוסכם כמעט על כל בר דעת, שהחיצוניות בציבור החרדי עוברת כל גבול בכל תחום

יותר מאשר אצל אחרים??

מה השאלה? הציבור החרדי חלק מרכזי מאד במהותו היא חיצוניות שמהותה לשמר את הפנימיות כמובן. ואני כמובן מברך מאד על החיצוניות הזו ששומרת עלינו ועל צאצאינו, אבל מאידך בעשרים שנים האחרונות היא חורגת בהרבה מהמינון הרצוי. וגורמת לאנשי הדעת והתבונה ללכת לצידי הדרכים ולהרגיש בלתי שייכים למערכת.
הציבור הדת"ל יש בו הרבה פחות חיצוניות, אבל ברור שגם לכן הם מאבדים את הביטוח שמספקת החיצוניות הזו.

[אפרקסתא דעניא]

נקבע 'אוטמטית' בציבור (החסידי, כמובן), שצורתו של 'אדמו"ר' נקבעת לפי בגדי שש ורקמה שלובש, ולפי כמות ה'קדושה' שמתוספת לתואריו...
ובלי זה, הוא בעצם אדם רגיל.

על זה אמר הרב מבריסק: אי אפשר להתחפש לאדמו"ר...

כי ברגע שתלבש את הז'ופיצע הצבעוני ותיטול בידך מקל עם גולת כסף, נהיית כבר אדמו"ר אמיתי ולא מחופש...

[שבילי דנהרדעא]

פעם ראיתי כתוב, שהמנהג גם בבעלז היה להתלבש ב'סטרוקעס', עד שפעם ראה הרה"ק מהרי"ד (או שמא אני טועה והיה אצל הרה"ק מהר"י) זי"ע אחד שמתפאר עם ה'סטרוקעס', אז החליט להפסיק בלבוש זו.

ובאמת ה'סטרוקעס' אינו רבי'שע מלבוש בכלל, וגם מהר"ש סופר זצוק"ל וגם מהר"ץ חיות זצ"ל נהגו ללבוש כן כאשר אנו רואים בתמונות, ומה שאפשר לטעון הוא על האדמורים שאינם ראויים לכך, וא"כ הטענה הוא על כל האדמורות ואינו קשור ללבוש.

יש לציין לאשכול זו שאולי קשור לנושא viewtopic.php?f=7&t=2486

[איש_ספר]

הרב עתניאל, יש"כ גדול על התגובה היפה והמחכימה !

הרב אפרקסתא ההלצה הזו נודעה עוד כשהרבנות של משפחת סולובייציק היתה בגלילות סלוצק.

ואם כבר הגרי"ז, שמעתי מסב אשתי ע"ה ששמע מחברותא ששמע מהגרי"ז שאמר על סוג מסוים של אדמורי"ם: הם כבר כ"כ קלקלו את ההמון, שצריכים אותם. וזה מתחבר היטב למשחק בתפאורה כדי להשפיע והצורך בתפאורה כדי לקבל.

[איש_ספר]

לכל המגיבים הקנאים, שלום לכם.

אני מבין את כאבכם, גם אני מקנא כשאני רואה מישהו שחי יותר בכבוד ממני, ובאמת הפנים זה נראה תמוה מאד, אבל האדמורים אינם היחידים, לך תראה איך המקובלים הספרדים (באבא) חיים, וכבר לפני כשמונים שנה אנו רואים בתמונות איך שהרבנים נסעו לנופש, כך שאין זה דבר חדש בכלל, איני מבין בזה, אבל גם אתם לא מבינים, אז אל תתקפו, יש עניין של כבוד לגדולי ישראל לכבדם, וברור כשאדון טראמפ יר"ה יגיע לביתך לא תשקה אותו בכוס פלסטיק חד פעמי, ולא תהא כהנת כפונדקית, לכבד את גדו"י בגינוני מלכות.

יש עוד פתגם חסידי, איננו יודע מקורו, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקו חרובים וכו' בשביל הכוונה הדרך, והיינו בדרך שר' חנינא נהג והתפרנס זה גרם לכל העולם להיות ניזון בדרך זו, וכיון שר' חנינא היה די לו בקו חרובים זה גרם לעניות בעולם, ולפיכך גדו"י צריכים להיות דרכם בשפע כדי שישפיעו על העולם.

ואם בכבוד עצמי שלהם מיירינן, דוקא בגדו"י מקהילות אחרות שמענו התפארות יותר גדולה, יש כאלה שסיפרו באריכות התמדתם בצעירותם, ויש עוד כאלה שסיימו "און אזוי זענען מיר אויסגעוואקסן", אין אני מזלזל חלילה, ואין אני תוקף כל זמן שלא הגעתי לדרגתם, אבל אלו שכן תקפו לדברים שאינם מבינים, הרי יש לכם עוד מה לתקוף.

אולי שבילי נהרדעא נהירים לך אבל בשבילים אחרים אתה משרך דרכך.
מקובלים חיו בפאר? יצאת מדעתך? הרב שמן ששון היה סוחב חצילים על כתפו, הרב מרדכי שרעבי אשתו היתה שוטפת רצפות בבית הורי אבי, ועוד ועוד. וחבל להאריך בדברים פשוטים. אם יש כמה אחרים, רובם אינם מקובלים ומיעוטם צ"ע.
הפתגם החסידי שאינך יודע את מקורו הוא מרוז'ין, כך שמקורו והקשרו ברור. לא נראה לי שבמקומות אחרים קידשו את המסקנא העולה ממנו. (לפחות בחסידות היית אמור להבין).

[נוטר הכרמים]

בקשר לדיון המעניין שהתפתח בעקבות התיאור המלבב ממבועו של אי"ס.

ברשותך אתאר כאן מחזות מגוחכים ודוחים לא פחות.

[א] מתח באויר, התזמורת שינתה בחדות את המנגינה לשירת 'ימים', כל הקהל למאותיו שגדש את האולם הסב את פניו במהירות הבזק, ומבטי תמהון סקרניים נראו על פני הנוכחים הרבים, 'מי הוא זה ואיזה הוא'... אנחת אכזבה התפשטה כאשר לעין כל נצפה הצורב הצעיר שגילו טיפס לגיל הבינה, שנתמנה לא מכבר ל'ראש הקיבוץ', חנוט בעניבה ועטור בפראק חדש התהלך בצעדים בוטחים היישר אל מרכז המעגל, והחל מקפץ צוהל ומרוגש אחוז בחתן ושושביניו. הצופים הרבים כללו במקרה, את אביו הת"ח איש השיבה מחשובי הלומדים ב'מיר', את הר"מ שלו מהישיבה הקטנה, את המו"ץ הידען מהשכונה, ועוד רבים רבים שדולגו ביעף. רובם ככולם לבושים קצרות, ועוקבים בדריכות אחר גלי ההערצה עליהם נישא מיודעם. בנוסף, מלוים אותו בעיניהם הכלות גם חברי הועדים הותיקים בישיבה, שלא שפר עליהם חלקם כמוהו להיות חתן או נכד של...

[ב] עם תום ימי הבכי והאבל הגדול עם פטירת ראש הישיבה הדגול שעלה בסערה השמימה, בטקס רב רושם, ובמעמד זקני הרמי"ם בישיבה, שמקצתם משמשים בקודש כבר קרוב לארבעים שנה, הוכתר בנו ממשיך דרכו שליט"א לעמוד בראשות הישיבה. בקול רועד וכבוש מהתרגשות ובידים רועדות קרא הגאון הישיש שליט"א, זקן אנשי הצוות, אל תוך המיקרופון בקול גדול: ברשות מרן ראש הישיבה שליט"א. לציבור האלפים הרחב והמגוון, שהשתתף במעמד המרשים, היה קשה מאוד לעכל שמדובר בסך הכל במי שעד לא מכבר שימש כיד ימינו של אביו בגיוס התרומות בחו"ל.

====

ישנם הרבה דברים מגוחכים שבהתחשב בנסיבות אינם מעוררים אפילו בת שחוק קלה. כמו שכל ר"מ בישיבה לאחר תקופת מה זקוק לאיצטלא דרבנן,ואם לא מדובר בר' אשר אריאלי או ברבי אריאב עוזר שגדול מרבן שמם, הרי שיהיה לחץ מן הסובב לכך, ומה לנו כי נלין, ק"ו הדברים בנידונינו.
כל מה שיש להצר זה על הנורמות שהשתרשו, שלהם המון סיבות ושרשים, שרובם פורטו לעיל.

בנוסף יש להדגיש, כי אדמו"ר היושב על כסא אבותיו הקדושים, נתון בדילמה כפולה, אם הוא יחליט לקזז מן התפאורה והגינונים, מלבד התעוזה שבדבר, והסבת אי הנוחות לקהל, הרי שיש בכך מקצת מן היוהרא והטלת דופי בדורות הראשונים. ומכאן תשובה מוצאת, שאם אמנם איתרע והאדמו"ר החדש הינו ענוותן כהלל ושפל ברך, יחוש כאילו הכבוד והרהבתנות שמסביב לא לו הם, אלא לכבוד אבותיו ולהדר קהל חסידיהם הוא, דוק ותשכח.

[איש_ספר]

הרב נוטר, יש"כ על הדברים. אבל ראוי לחדד את הידוע לכל.
ראשי ישיבה לרוב אינם דמויות רוחניות, ליתר דיוק, תפקידם אינו מחייב בהכרח לשמש גם כמורי דרך. הם בודאי אמורים להיות במדרגה מסוימת כדי להיות ראוים לתפקיד, אבל תפקידם וכישורם כמרביצי תורה לא הופך אותם למורי דרך. תפקידם הוא להרביץ תורה בתלמידים ולא מעבר. והרי דוגמא הגר"ש רוזובסקי, אביר הרועים, אדם ביקר, אבל לא נתפס כמורה דרך. לכן איני רואה טעם לדון על ראשי ישיבות ואדמורי"ם בחדא מחתא.

אכן היה ראוי לדון על ראשי הישיבות מזווית אחרת, עד כמה מותר לקבל כלגיטימי ראש ישיבה ששיעוריו בנוים לתלפיות והוא פדגוג מופלא בכל הנוגע לדרך ועיון הלימוד אבל מדרגתו הרוחנית היא למטה מבינונית, למשל סגנון דיבור גס ופרוע וכו'. אבל זה נוגע יותר לאשכול הרשמים, וכבר נרמז שם. ואכ"מ.

[שבילי דנהרדעא]

לכל המגיבים הקנאים, שלום לכם.

אני מבין את כאבכם, גם אני מקנא כשאני רואה מישהו שחי יותר בכבוד ממני, ובאמת הפנים זה נראה תמוה מאד, אבל האדמורים אינם היחידים, לך תראה איך המקובלים הספרדים (באבא) חיים, וכבר לפני כשמונים שנה אנו רואים בתמונות איך שהרבנים נסעו לנופש, כך שאין זה דבר חדש בכלל, איני מבין בזה, אבל גם אתם לא מבינים, אז אל תתקפו, יש עניין של כבוד לגדולי ישראל לכבדם, וברור כשאדון טראמפ יר"ה יגיע לביתך לא תשקה אותו בכוס פלסטיק חד פעמי, ולא תהא כהנת כפונדקית, לכבד את גדו"י בגינוני מלכות.

יש עוד פתגם חסידי, איננו יודע מקורו, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקו חרובים וכו' בשביל הכוונה הדרך, והיינו בדרך שר' חנינא נהג והתפרנס זה גרם לכל העולם להיות ניזון בדרך זו, וכיון שר' חנינא היה די לו בקו חרובים זה גרם לעניות בעולם, ולפיכך גדו"י צריכים להיות דרכם בשפע כדי שישפיעו על העולם.

ואם בכבוד עצמי שלהם מיירינן, דוקא בגדו"י מקהילות אחרות שמענו התפארות יותר גדולה, יש כאלה שסיפרו באריכות התמדתם בצעירותם, ויש עוד כאלה שסיימו "און אזוי זענען מיר אויסגעוואקסן", אין אני מזלזל חלילה, ואין אני תוקף כל זמן שלא הגעתי לדרגתם, אבל אלו שכן תקפו לדברים שאינם מבינים, הרי יש לכם עוד מה לתקוף.

אולי שבילי נהרדעא נהירים לך אבל בשבילים אחרים אתה משרך דרכך.
מקובלים חיו בפאר? יצאת מדעתך? הרב שמן ששון היה סוחב חצילים על כתפו, הרב מרדכי שרעבי אשתו היתה שוטפת רצפות בבית הורי אבי, ועוד ועוד. וחבל להאריך בדברים פשוטים. אם יש כמה אחרים, רובם אינם מקובלים ומיעוטם צ"ע.
הפתגם החסידי שאינך יודע את מקורו הוא מרוז'ין, כך שמקורו והקשרו ברור. לא נראה לי שבמקומות אחרים קידשו את המסקנא העולה ממנו. (לפחות בחסידות היית אמור להבין).

כוונתי היה לאלה המכונים 'באבא' שגרים ברוב פאר והדר, ראיתי באיזה כפר בצפון דירה של אחד מהם - לא בית מגוריו וככל הנראה דירת הנופש שלו, וגודלו היה באופן מוגזמת, והפאר שלו הוא יוצא דופן.

בעניין הפתגם הנ"ל הרי אמרתי להדיא שאינני יודע מקורו, כך שאני לא מבין מדוע אתה תוקף.

[ברקים רב]

הפתגם החסידי שאינך יודע את מקורו הוא מרוז'ין, כך שמקורו והקשרו ברור. לא נראה לי שבמקומות אחרים קידשו את המסקנא העולה ממנו. (לפחות בחסידות היית אמור להבין).

כיהודה ועוד לקרא: כל ימי גדלתי בין החסידים ולא שמעתי שמועה זו בלתי היום [עצם הרעיון ש'בשביל' הוא מל' שביל וצינור הוא קדום כמדומני לחסידות].

[שבילי דנהרדעא]

כך או כך זו תופעה של שנות האלפיים ולא קשורים לחסידים או לליטווקאטס, רק שאדמורי''ם אומרים ברור אני צריך כך כזה צבע וכזה גודל משא''כ הליטאים שמסתירים באלף ואחד תירוצים,

צריך גם לדעת שכשקונה דוקא רהיטים שבורים, ומגרדו כדי שיהא נראה יותר ישן, וקונה כל כסא בחנות אחר, כדי שכולם יראו באיזה פשטות הוא חי, זה גאווה לא פחות.