ישיבות פולין (שאחרי מלחמת העולם הראשונה)

[י. אברהם]

מבקשים מכל המעיינים הנכבדים החפצים לעשות שימוש בחומרים שהובאו כאן
נא ונא לציין את המקור
אם לא נעים לכתוב "פורום", אפשר לכתוב: מתוך "ישיבות פולין שלאחר מלחמת העולם הראשונה - אוצר החכמה".


[בפולין, לפני מלחמת העולם הראשונה, כמעט לא היו ישיבות בצורה שאנחנו מכירים, אלא חלק מתפקידו של כל רב הי' ללמוד עם צעירים מבני העיר.
רבנים יותר מפורסמים (כמו לדוגמא בעלמא הגאון רבי שלום צבי אבד"ק זגיערז או הגה"ק מסאכטשוב) משכו תלמידים גם ממקומות אחרים. הלימוד הי' בבית הכנסת של העיר. וראה עוד כאן. - כאן נעסוק בע"ה בישיבות שנוסדו (או התקיימו) אחרי מלחה"ע הראשונה, או מעט לפניה].


ווארשא
אהבת תורה ויראת שמים - 3 קיבוצים
אהבת תורה ויראת שמים ב' 5 חבורות
אור החיים - דזעלנא 48
אור עולם - וואלינסקא 10
אורחת חיים/שערי תורה - ראדזימין/ווארשא מילא 63, רינקאווא (גנוינא) 5
בית אברהם - פראנצישקאנער 22
בית אהרן - דזיקא 58
בית יוסף - פראנצישקאנער 11
דעת משה - נאוואליפיע 26 / קיבוץ הלכה גענשא 19 - (ע"י האדמו"ר מפיעסעצנא הי"ד)
יסוד הלכה - טווארדא 16
ישיבה - נאלעווקי 43
ישיבה בביהמ''ד מסילת ישרים - גענשא 5
ר' נתנאל הייטלער'ס ישיבה - פאוויא 51
ישיבותיו של ר' איטשע גראדזינסקי - מוראנובסקא 22, נאלעווקי 35, פראנצישקאנער 11
קיבוץ תלמידי רבי מנחם זעמבא - פראגא ברוקאווי 34
קיבוץ רבי שלמה דוד כהנא מתיבתא - גענשא 8
ישיבת חברה ש''ס - פראנצישקאנער 27
ישיבת ר' ישעי'לע פראגער - פרעטא 25
כתר אלימלך - לעשנא 27 קוזניץ
מתיבתא - שוויענטו יערסקא 18
עמק הלכה - שליסקא 43
תומכי תמימים - מלאווסקא 7
תורת אמת ואמונה - נאוואליפיע 28 (ע''י חסידי ברסלב)
תורת חיים - גענשא 45
תורת חסד - נאלעווקי 36
תורת ישראל - פראנצישקאנער 27
תורת משה - וואלאווא 11
תפארת ישראל גראדזיסק

שאר עיירות
אהבת תורה - לובלין לובארטאווסקע 64
אהבת תורה - אטוואצק גורנא 22 (אמשינוב)
אטוואצק גורנא 14
אורחות חיים - פלונסק
אפטא
בודזאנוב
בית אברהם - סאכטשוב, לאדז, ווארשא (לעיל), זגיערש, בענדין
בית אברהם - טשעכינוב
בית אברהם - מישעניץ
בית אהרן- זגיערש (ע"י האדמו"ר מסטריקוב הי"ד)
בית הלל - ראדאשיץ
בית אפרים - אוניעאוו
בית התלמוד - טשענסטחוב
בית יהודי - ווילאן
בית יוסף (נאווארדאק) - ווארשא (לעיל), אוסטרוב , אסטראווצה, אוסטרולנקה, בעלכטוב, גאווראווא, וויסאקי, ווישקוב, וולודַבה, וולאצלאוועק, חמעלניק, לאשיץ,
מאקוב, מלאווא, סטאשוב, פולטוסק, פלוצק, פראשניץ, פיעטרקוב, ראדום, קיעלץ, אזארוב, אזארקוב, אפאלא, ביאלא-פולדסקה, בילגוריי, גריצא, הרובישוב, ווענגרוב, וויערזבניק, זוואלין, זעליכוב, טומשוב-מאזובייצקי, טומשוב לובלסקי, יאדוב, לאשיץ, לברטוב, לודז, סאנדאמיערז (היא צויזמיר), סטאק הסמוכה לווענגרוב, פיאסק, פאלעניץ, פארצוב, קינצק, קאלושין, שידלובצא, שעדליץ, מעזריטש, שעפס (שרפץ).
-----
בית ישראל – אלכסנדר, אסטראווצא, פיעטרקוב, בענדין, בלאשקי , קאליש, זעלוב, סטריקוב, זדונסקא וואלא, וואלבראם, סאסנאווצא, ווארשא?
בית ישראל - סוקולוב
בית מאיר - אסטראווצא (ע"ש הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאסטראווצא)
בית מאיר - לאדז פולנוצנה 5 (ע"ש הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאסטראווצא)
בית מאיר – אסטרוב (כנראה ע"ש הגאון ר' מאיר דן)
בית מאיר - דוואהרט (ע"ש הג' ר' מאיר דן)
בית שלמה - אטוואצק (סניף ישיבת מיר)
בית שמואל - עלקוש
בלאשקי
בני תורה - פיעטרקוב
גארוואלין
דרכי נועם - אטוואצק
דרכי נועם - גור
דרכי נועם - וישקוב (ע"י האדמו"ר מראדזימין)
הלכתא כנחמני - אסטראווצא, לאדז (ברסלב)
ווידאווא
ווישאגראד
ווישקוב
וולאצלאוועק
וולודבה- ישיבת נובומינסק
זדונסקא וואלא מתיבתא
זכרון מרדכי- קיעלץ
חכמי לובלין - לובלין. מכינה בראחוב, מכינה באטוואצק
חסד לאברהם (קרימילוב)
חעלם
חק לישראל - לוקאוו
טורעק
יגדיל תורה - זאמושטש
יגדיל תורה - זגיערש
יגדיל תורה - סוסנוביץ
יוזעפוף
כתר אלימלך - ווארשא (לעיל), לובלין, קוז'ניץ וריקי.
כרם שלמה - זאגאראוו
כתר תורה - ראדאמסק 36 ישיבות. וואלבראם, טשענטסחוב, בענדין, זאריק, לאדז, סאסנאווצא, קיבוץ גבוה בסאסנאווצא, קיעלץ, שדה חדש,
מאקאווא
מגדל עוז - זאוויערצע
מגן אברהם - קאליש
מדרש משה - קאצק
מחזיקי תורה - פינטשוב
מלאווא
מעחוב
נאוואמינסק ע''י האדמו''ר רבי יעקב מנאוואמינסק
נהור שרגא (אלכסנדר) - לאסק, ווילאהן, שעראדז
נחלת אפרים - אמסטוב
נצח ישראל - טאמשוב
נצח ישראל רשת ישיבות
סוד ישרים - ראדזין. (סניפים בלובלין, חעלם, מארד, וולאדאווי, פארציווע, טשעמרניק)
סטאשוב
עץ חיים - אפאטשנא
עץ חיים- פרשעדבארז
עץ חיים - קאליש
עץ חיים - וולאצלאוועק
עץ חיים- פרשעדבארז
עץ חיים - זוואלין
פולטוסק
פלאצק
פשייטש
פשיסחא- 'ישיבת היהודי הקדוש'
קאלביעל
קוזניץ
קיבוץ לומדי תורה - קאלושין
קשונז
רמברטוב
שם משמעון - לויביטש (ע"י האדמו"ר מסקיערנוביץ)
שעדליץ
שעפס - ישיבה קטנה
שעפס
שפתי צדיק - טשענסטחוב
שפתי צדיק - ויערשוב
תומכי תמימים ווארשא (לעיל), אטוואצק, לאדז, חמעלניק, פאטשינוב, ראטשוינז, חעלם, קאלושין, לענטשנא, סטאבניץ.
תורה ויראה - פיעטרקוב
תורת אליעזר - לאדז, פודזצנא 12 (ראדאשיץ)
תורת אמת - ראקוב
תורת חיים - טולישקוב
תורת חיים - ראדום
תורת חסד - לאדז, קילינסקגו 29
תורת חסד - קיעלץ
תורת יאיר - לאשיץ
תורת משה - קאליש
תפארת יעקב וישראל - נאוואמינסק
תפארת ישראל - ניעצאלא 6 אטוואצק (ע"י האדמו"ר ממאדזיץ)

שונות

[אישנמ]

ישיבה בנובומינסק שנתייסד על ידי הרה''ק רבי יעקב מנאוואמינסק זצוק''ל

1.jpg (55.38 KiB) נצפה 34668 פעמים

מצבת "איש חסיד" רבי ישראל יהושע בלושטיין משגיח הישיבה בנובומינסק. [לצידו בנו "בן איש חסיד" רבי משה יחיאל - בבית החיים בוורשה.]

בלושטיין ישראל יהושע.jpg (71.68 KiB) נצפה 34668 פעמים

מצבת מייסד הישיבה ר' שלמה פאלמאן [מתוך ספר שופרא דיעקב [מאת אדמו''ר הזקן מנאוואמינסק] תשע''ו
[הי' ביהכנ''ס ותיק בביתו (שט. יערסקא 28) שנקרא ביהכנ"ס של ר' שלמה פאלמאן]

מצבה4.jpg (55.87 KiB) נצפה 34668 פעמים

חותמת של ספרי הישיבה

[אישנמ]

וכאן על ישיבת "בית ישראל" בסוקולוב
וראה עוד כאן

[מיללער]

לא ראיתי מוזכר ה'מתיבתא' בווארשא בראשות הגאון בעל כלי חמדה, וכן ישיבת 'תחכמונו' בווארשא תחת הנהלת ר' משה סאלאוויציק.

תורת חיים - הכוונה להישיבה בווארשא תחת הנהלת חתנו של הגר"ח מבריסק?

עמק הלכה בווארשא היתה בישיבתו של הגביר ר' נתקי שפיגלגלאס? פרטים על הישיבה ע"י ר' שמחה עלברג בווארשא של מעלה ובדאס אידישע ווארט

וכמובן לא נשכח ישיבת חכמי לובלין בלובלין

[י. אברהם]

אוסיף מה שכתבת ועוד בע"ה.
תורת חיים אכן הוא ישיבה הנ"ל

[שלום]

ואזכיר את המאמר החשוב של בעהמח"ס "הישיבה הליטאית בהתהוותה" -
שטמפפר, שאול ‬
ישיבות חסידיות בפולין בין שתי מלחמות העולם. בתוך במעגלי חסידים (תשס) 351-376 ‬

[י. אברהם]

ישיבת תורת חיים

נוסדה בווארשא בשנת תרע"ח ע"י הגאון ר' ישעיה זאב וינוגרד מסטוצין-ירושלים, מח"ס שערי זיו (ור"מ בעץ חיים בירושלים עיה"ק). ואלו דבריו בהקדמה לשערי זיו:

"קויתי שגם מרן של ישראל הגרח"ס בעצמו יבקר לפעמים בהישיבה, אבל לדאבונינו באמצע ההתיסדות נתבקש פתאום מרן הגאון בישיבה של מעלה (ונפטר בעיר אטוואצק והביאו בכבוד גדול למנוחת עולם בווארשא).
ואף שלאחר פטירתו של מרן הגאון זצ"ל היה קשה מאוד להוציא הדבר לפועל, בכ"ז לא אמרתי נואש, ובהשתדלות גדולי ושועי ווארשא עלתה בידי בע"ה לייסד הישיבה בשם "תורת חיים" על שם מרן הגאון רח"ס זצ"ל, במדרגה גבוהה לשם ולתפארת, ולהגיד שעורים לפני בחורים חשובים גדולי תודה. והנדיבה מדת סימא ברוידא ע"ה [אלמנת הנגיד המפורסם ר' יעקב ז"ל מווארשא] נדבה בית גדול ברחוב גענשא עבור הישיבה, וגם ת"ת גדולה נספחה להישיבה.
בתור רמי"ם כהנו גם בנו של מרן הגאון רח"ס זצ"ל הגאון האמיתי רי"ז סלווייציג שליט"א, עד שנתקבל לבריסק לממלא מקום אבותיו. וחתנו של מרן הגאון ר' צבי [דוב הלוי] גליקסאהן. ושמה הטוב של הישיבה הלך למרחקים, וגאונים גדולים פנו אלי לקבלם ג"כ בתור ר"ם בהישיבה, כמו הגאון ר' שמעון שקאפ זצ"ל, ויבל"ח הגאון רא"ז מלצר שליט"א. בדעתי היה למנות גם את הגאון רא"ז מלצר בתור ר"מ בהישיבה אבל לרגלי סיבות בלתי תלויות בי לא עלה הדבר בידי".

בסוף שנת תר"פ חזר ר' ישעי' לירושלים עיה"ק, והגאון ר' צבי גליקסאהן עמד בראש הישיבה עד מלחמת העולם השני'. ואלו דבריו במכתב משנת תרצ"ד (נדפס בס' בית חיינו):

"אך למותר לתאר לפני רום מע"כ טיבה ומהותה של ישיבתנו המפוארה הגדולה והקדושה תורת חיים בפה ווארשא, כי הלא מכבר נודעת לו בתור זו אשר בקרבה מתחנכים מובחרי צעירי עמנו לגדולי התורה והיראה, בדרכו ושיטתו הבהירה של מו"ר הרב הצדיק והגאון האמיתי רשכבה"ג מרן חיים הלוי סאלאווייציק זצלה"ה אבד"ק בריסק דליטא. והישיבה כבר זכתה במשך שנות קיומה להעמיד תלמידים לאלפים כ"י מופלגים בתורה ויראה, ומהם הרבה גדולי ישראל מפורסמים המשמשים בכתרי רבנות בקהילות חשובות במדינתנו ומחוצה לה, ויש מהם ראשי ישיבות המרביצים תורה ברבים".

עוד ר"מ בישיבה הי' הרב משה מנחם מענדיל קאזלאווסקי זצ"ל, שהי' מלפנים מו"צ ור"מ בווילנא. נפטר כ"ב כסליו תרפ"ט בן נ"ו שנה.
[ישיבת הגאון ר' יצחק גראדזענסקי זצ"ל רב ביהמ"ד לומדי תורה בווארשא (הנקרא בפי כל רבי איטשע'ס בית מדרש), התמזגה עם ישיבת תורת חיים].
ע"ע בס' וורשה של מעלה (עמ' קעב).

ראה עוד על הישיבה כאן

כתבה על הישיבה משנת תרפ"ז

ישיבה תורת חיים.pdf

(224.78 KiB) הורד 774 פעמים

מכתב בקשת עזרה ממוסד עזרת תורה בארה''ב

זברון בספר עמ' 34.jpg (128.61 KiB) נצפה 35526 פעמים

[י. אברהם]

ישיבת שם משמעון

נוסדה בלויביטש בשנת תרפ"ט ע"ש הרה"ק רבי שמעון מסקערנעוויץ זצ"ל (בהרה"ק ר"מ מווארקא), ע"י בנו האדמו"ר רבי דוב בער מלויביטש הי"ד.
"וב"ה לומדים בתוכה ערך מאה בחורי חמד וכל מעיינם להעמיק דעת בתוה"ק יומם ולילה לא יחשו, ומוריהם להועיל אומנים בקיאים ונפלאים ועושים מלאכת ה' באמונה".
הוציאו לאור ירחון שם משמעון בשנות תרצ"ב-ג.
ראש הישיבה הי' הרב רפאל יאקאבאוויטש (חידו"ת ממנו בשם שמעון סי' כב; כח; לו).

ירחון שם משמעון.jpg (98.38 KiB) נצפה 35551 פעמים

[י. אברהם]

ישיבות בית אברהם

ישיבת בית אברהם - סאכטשוב

בין פעולותיו הראשונות [של בעל השם משמואל] היתה חידוש הישיבה. לא היה בכוחו של האבני נזר לעת זקנתו, בגלל מצב הבריאות להמשיך בלימוד השיעור הקבוע עם התלמידים. עי"כ הלך והתמעט מספר התלמידים שעוד המשיכו לשבת בסוכצוב וללמוד בכוחות עצמם, עד שכמעט פסקה הישיבה לגמרי. עתה [אחרי פטירת האבני נזר] ניגש השם משמואל לחידוש הישיבה. העמיד בראשה את הגאון הצעיר מוה"ר ארי' צבי פרומר זצ"ל [אבד"ק קאזיגלוב] תלמיד מובהק של האבני נזר, והוא אז רק בן עשרים ושבע, אבל כבר יצא שמו לתפארה כחריף ועמקן. [הישיבה נפתחה בר"ח אייר תרע"א].
כן חידשו בה דבר בהקמת כתה שני' בשביל תלמידים שלא היו מסוגלים עדיין להצטרף לשיעורי מוה"ר ארי' צבי ז"ל, ובראשה הרה"ג מוה"ר יצחק מנחם בורנשטיין ז"ל [המכונה ר' מענדיל שעדליצער], בן אחיו של האבני נזר. הנהלת הישיבה נמסרה לידי חתנו של השם משמואל הרה"ג מוה"ר אהרן רוטנברג הי"ד. כן נוצר תפקיד של משגיח והוא הי' ר' אייזיק. הישיבה אורגנה אפוא במסגרת ממוסדת, אף שלא היה בה סדרי אכסון לתלמידים, כפי שהיה נהוג בישיבות הגדולות בליטא. הישיבה עמדה על רמה גבוהה והוציאה מתוכה ת"ח מופלגים. לצערנו נקטע קיומה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד. (מראה הדשא עמ' רלב).

מתלמידי הישיבה: הגאון הצדיק הרב יצחק הוברמן זצ''ל רב ברעננה.

כתבה על התייסדות ישיבת בית אברהם בסאכטשוב - י''ט אדר תרע''א

מומנט - י''ט אדר תרע''א.jpg (161.53 KiB) נצפה 34837 פעמים

מודעה בענין התנאים להתקבל לישיבה מהג' ר' יצחק מנחם בארינשטיין

המודיע - ט''ז אדר תרע''א.JPG (87.34 KiB) נצפה 34592 פעמים

בית אברהם - לאדז
נוסדה תרע"ט. ראש הישיבה הי' הרב אברהם הלוי מאמלוק הי"ד, מתלמידי האבנ''ז. ר"מ - הרב שלום יהונתן שערמאן. בפטירת האדמו"ר השם משמואל נסגרה, ונפתחה שוב ע''י האדמו''ר רבי דוד. התקיימה עד המלחמה.

לאדזער טאגעבלאט - כ' ניסן תרפ''ה.JPG (47.09 KiB) נצפה 3952 פעמים

בית אברהם - זגיערז
[הרה''ק בעל שם משמואל עבר לזגיערז בימי מלחמת העולם הראשונה, ושם הי' חצר הקודש עד לפטירתו].
נוסדה תרפ"ג ע"י הרב אהרן ישראל בארנשטיין בן השם משמואל. ראש הישיבה הי' רבי מענדיל וועקסלער הי''ד, מתלמידי האבנ''ז, (לימים ראש ישיבת בית מאיר בקראקא). (הקד' מראה הדשא)

בית אברהם - ווארשא
נוסדה תרפ''ז. ראש הישיבה הי' הגאון ר' אברהם וויינבערג הי"ד, מתלמידי האבנ''ז, בעל ראשית בכורים עמ"ס בכורות.
ר"מ - רבי זעליג שעניצר.

מודעה על פתיחת הישיבה בווארשא כ''ט תשרי תרפ''ז

דער מאמענט - כ''ט תשרי תרפ''ז.JPG (44.42 KiB) נצפה 35221 פעמים

בית אברהם.jpg (26.55 KiB) נצפה 35855 פעמים

בית אברהם - בענדין
ברחוב מודזיובסקה 48.
ראש הישיבה: הרב יוסף (הרשברג) קלישר הי"ד.
מנהל רוחני הרב צבי לופטיג

בית אברהם - טאגבלאט כ''ז תשרי תרצ''ה.jpg (98.98 KiB) נצפה 19029 פעמים

קובץ בית אברהם

ירחון בית אברהם.jpg (107.28 KiB) נצפה 35551 פעמים

[מיללער]

ישיבת דעת משה

נוסדה בווארשא בערך בשנת תרפ''ג
ע"י האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיעסעצנא הי"ד (בעל חובת התלמידים), ע"ש חותנו הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקאזניץ.
בשנות תרצ"א–תרצ"ד הוציאו לאור קובץ 'הכרם'.
ע"ע בס' מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו עמ' קפב-ו.

מומנט - כ''ו תשרי תרפ''ה.JPG (51.22 KiB) נצפה 34301 פעמים

מומנט - כ''ה ניסן תרפ''ח.JPG (28.21 KiB) נצפה 35145 פעמים

כתבה על חנוכת הבית של משכנה החדש של הישיבה - ט' חשון תרפ''ט

היינט - ט' חשון תרפ''ט.JPG (45.68 KiB) נצפה 34836 פעמים

הכרם.jpg (46.88 KiB) נצפה 36691 פעמים

דעת משה.jpg (26.7 KiB) נצפה 36691 פעמים

אונזער עקספרעס - כ''ט תשרי תרצ''ג.png (238.12 KiB) נצפה 35079 פעמים

תודה להרב 'חסיד פולני' על העלאת המכתב

דעת מ.PNG (511.19 KiB) נצפה 3950 פעמים

[שבטיישראל]

לא ראיתי מוזכר ה'מתיבתא' בווארשא

המתיבתא היה "ישיבה תיכונית" ולמדו שם גם לימודי חול

[י. אברהם]

כך הי' חוק הממשלה ללמוד קצת חול, בעיקר השפה הפולנית וחשבון, עד גיל שש עשרה.
וכן למדו בישיבת תורת חיים (ע"ש הגר"ח מבריסק) ראה בכתבה שהובא למעלה.
וראה עוד בס' אלה אזכרה ח"ג עמ' 53, ובס' מלכות בית דוד עמ' 308.

[שיף]

ישיבת תורת חיים
[ישיבת הגאון ר' יצחק גראדזענסקי זצ"ל רב ביהמ"ד לומדי תורה בווארשא (הנקרא בפי כל רבי איטשע'ס בית מדרש), התמזגה עם ישיבת תורת חיים].
ע"ע בס' וורשה של מעלה (עמ' קעב).

ועיין כאן
viewtopic.php?f=19&t=31015#p326258

[משמר]

אם באנו למנות את הישיבות שפעלו בפולין, בפרט בין שני מלחמות העולם כאשר התפתחו הישיבות - אין לדבר סוף.
אמנה כמה ישיבות שפעלו בעיר לודז': בית ישראל - אלכסנדר, יאקובה 12. בית אברהם - סוכטשוב, פאנסקי 1. בית מאיר - אוסטרובצא, פולנוצנא 5. כתר תורה - ראדומסק, פולנוצנא 11, סניף נוסף בשרעדניא 15. תורת אליעזר דראדושיץ, פודזצנא 12. תורת חסד של רבי סנדר דישקין - קילינסקגו 27 . תומכי תמימים - חב"ד, פומורסקה 41.

ישיבות בווארשא: בית אהרן - ע"ש רבי יוסף אהרן רבינוביץ, דזיקא 58. דעת משה - פיאסצנא נאוויניארסקא 16 - נאוואליפיע 26 וכן 'קיבוץ הלכה' דפיאסצנא. מתיבתא - ש. יערסקא 18. ה'קיבוץ' של רבי אברהמ'לה וינברג בעל ה'ראשית ביכורים' - פרנצישקנר 22. תורת חיים (נזכר לעיל) גענשא 45. עמק הלכה של רבי נתקע שפיגלגלאס, שליסקא 43. קיבוץ שומעי לקחו של רבי מנחם זמבא ברוקאווי 45 פראגא, בית יוסף דנובהרדוק, פראנצישקאנער 11. אורחת חיים של רבי אהרן מנדל מראדזימין, מילא 63 - גנוינא 5. תומכי תמימים - "לובאוויטשער ישיבה" פראנצישקאנער 8 - מלאווסקא 7. תורת אמת ואמונה דחסידי ברסלב, 'פראגער ישיבה' בנשיאות רבי מנחם זמבא, פרעטא 25, ועוד ועוד.

ישיבות 'עץ חיים' ד'באבוב שלמרות שהיו יותר בחלק הגליצאי של פולין, אך פעלו במקביל באותם עיירות בהם היו סניפים של כתר תורה ראדומסק שחלקם היו באיזור המערבי של גליציה המערבית (בין צאנז לקראקוב). בראש ישיבות כתר תורה ראוי למנות את ה'קיבוץ גבוה' בסוסנוביץ בהנהלת חדב"נ הגאון רבי משה'לי רבינוביץ הי"ד.

רשת ישיבות 'בית יוסף' נובהרדוק לתפארה שהיו להם המון סניפים בפולין ולמדו בהם בחורים חסידיים לרוב גם ראויים להרחבה. בעיקר הסניפים הראשונים והמרכזיים בביאליסטוק (רבי אברהם יפה'ן) ובמעזריטש (רבי דוד בלייאכר), בווארשא (רבי אברהם מירער) ובסעמיאטיטש, ולאחר מכן הסניפים לרוב שהתפרסו בעשרות עיירות ברחבי פולין.

נזכרו כבר לעיל ישיבות מגן אברהם ועץ חיים בקאליש, שהיו יותר ישיבות לצעירים. כמו"כ ישיבת 'בית מאיר' ברחוב אסתרא בקראקא בהנהלתו של הגה"ח ר' מנדל וקסלר שהיתה יותר 'ישיבה קטנה'. היתה גם 'מתיבתא' בזדונסקא וואלא שלמדו בה בחורים רבים.

אולם רוב מנין ובנין של הבחורים בפולין למדו ב'שטיבלך', נושא רחב מני ים הראוי לאשכול בפני עצמו. בשטיבלך היו מסגרות הן לתלמידים והן לבחורים שלצורך פרנסת הוריהם הדחוקה היו מוכרחים לעזור בחנות ("ארבעטס בוחרים") ולהם היתה מסגרת ערב מיוחדת. בל נשכח שבצוק העיתים העוני הנורא ומצב הפרנסה שהלך והורע משנה לשנה עד לשואה, אחוז ניכר מהבחורים שהיו יראים ושלמים נאלצו לסייע בעול החזקת הבית ולא זכו להימנות בין תלמידי ביהמ"ד, ועל כן הקדישו את שעות הערב ללימוד ברוב חשק.
יוזכר כאן גם ה'קיבוץ בחורים' - חבורות הבחורים שלמדו בשטיבלך בהדרכתו של הרבי מלברטוב רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ הי"ד מגזע ביאלא-פשיסחא.

לגבי הלומדים בישיבות יש 3 נקודות:
א. חלק לא מבוטל מהבחורים שפנו ללמוד בישיבות היה מטעם שהתגוררו בעיירות קטנות שלא היתה בהם מסגרת ראויה לשמה בביהמ"ד או בשטיבל ועל כן גלו למקומות תורה. אתן דוגמא מיהודים ישישים שנפטרו לאחרונה, ר' משה בונם גליקסברג ממאקוב, ר' יענקל טראובה מפיאנטקי, ר' משה ברין מחארשניצא-מייכוב.
ב. היו כמובן גם 'לומדים' שחיפשו מסגרת למדנית יותר ופנו לישיבות וורשא או לישיבות ליטא בברנוביץ, לומז'ה, ביאליסטוק, מיר, קמניץ ועוד.
ג. היו ערים ועיירות מסויימות שבהם היה מקובל הלימודים במסגרת הישיבתית, כמו 'בית מאיר' בקראקא, 'מגן אברהם' ו'עץ חיים' בקאליש ועוד רבות.

כמו"כ בין גדולי מרביצי התורה וראש הישיבות בשנים הקודמות למלחמת העולם הראשונה ראוי להזכיר בראש את ישיבותיהם הנודעות של בעל האבני נזר בקרושנביץ ולאחמ"כ בסוכטשוב, הגה"ק מאוסטרובצא, החלקת יואב מקינצק, הג"ר יהושע'לי מקוטנא, הג"ר אפרים איינהורן מאמסטוב (בין תלמידיו: הגה"צ מקוז'יגלוב ורבי מנדל וקסלר ר"י בית מאיר בקראקא שלאחמ"כ המשיכו לימודיהם בסוכטשוב), הג"ר ישראל יצחק אבד"ק פאוואנזק (פרבר וורשא), הג"ר יצחק פייגנבוים ראב"ד וורשא, הג"ר נחום אַש מטשענסטחוב, הג"ר פתחיה הארנבלס מווארשא, הג"ר שמואל שלמה בראהן אבד"ק לוקוב ובלכטוב ונוספים.

[משמר]

מודעה מ'היינט' מיום כ"ב אב תרפ"ט בה מנויים עוד כמה ישיבות בוורשה

כ%27%27ב אב תרפ%27%27ט.jpg (106.15 KiB) נצפה 36502 פעמים

[משמר]

למעשה הנושא הזה רחב מני ים וראוי למלא ספר רב כרס, ניתן להתחיל בישיבות פולין משנות התק"פ כמו רבי יחזקאל פשיטיקער מפיעטרקוב רבו של רבי יוסף חיים קרא אבד"ק וולוצלבק, רבי משה אהרן אב"ד קוטנא שהיה משרי התורה בדורו ורבים קנו תורה מפיו תחילה בפיעטרקוב ולאחמ"כ בסטריקוב ובקוטנא. בשנים מאוחרות יותר ישיבת בעל החידושי הרי"ם זי"ע בעיר ווארשא, רבי שלום הרש קאהן בזגערזש ועוד רבים.
גם זה אין לו שיעור, ניתן להתחיל גם במאות שנים אחורה מימות המהרש"ל, רבי יעקב פולק ורבי שלום שכנא.

[י. אברהם]

בעקבות דבריו הנכונים של הרב משמר, שיניתי את הכותרת של האשכול.

[בן ראובן]

גם לתו"ת היו סניפים רבים, יעויין בארוכה בס' תולדות חב"ד בפולין לרשד"ב לוין.

[י. אברהם]

גם לתו"ת היו סניפים רבים, יעויין בארוכה בס' תולדות חב"ד בפולין לרשד"ב לוין.

לתומכי תמימים היו סניפים רבים בפולין? באיזה עיירות?
ידוע על הישיבה בווארשא שעברה אח"כ לאטוואצק (ומחלקת המכינה נשארה בווארשא).

[משמר]

גם לתו"ת היו סניפים רבים, יעויין בארוכה בס' תולדות חב"ד בפולין לרשד"ב לוין.

לתומכי תמימים היו סניפים רבים בפולין? באיזה עיירות?
ידוע על הישיבה בווארשא שעברה אח"כ לאטוואצק (ומחלקת המכינה נשארה בווארשא).

ציינתי לעיל את סניף הישיבה בלודז' ברחוב פומורסקה וכמו"כ סניף נוסף היה בחעלם.

במאמר המצו"ב משנת תרפ"ז כתוב גם אודות ישיבות נובהרדוק שיש להם עשרים וכמה סניפים בפולין, כמובן הכוונה גם לגלילות ביאליסטוק ולומז'ה ודומיהם שנקראים פולין.

[משמר]

ישיבות כתר תורה
רשת ישיבות 'כתר תורה' שהקים הרבי מראדומסק בשנת תרפ"ו יצא שמם הטוב בכל קצווי ארץ וסמוך לפרוץ המלחמה כבר למדו בהם למעלה משלושת אלפים בחורים ממיטב ועידית של בני התורה בפולין. היה זה 'יחוס' להימנות בין תלמידי הישיבה שהיו מופלגים בתורה.

כתר תורה.JPG (34.05 KiB) נצפה 34969 פעמים

מצו"ב מאמרו המלא של ד"ר הלל זיידמן בספר "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם" (מירסקי שמואל קלמן). בו הוא מפרט את השתלשלות הישיבות כתר תורה של ראדומסק. פתיחת הסניף הראשון בל"ג בעומר תרפ"ו בקראקוב והמשך פיתוח הסניפים בעיירות פולין וגליציה המערבית.

ראדומסק.pdf

(351.64 KiB) הורד 1501 פעמים

נשיא רשת הישיבות היה חדב"נ הגאון המופלא רבי משה'לי רבינוביץ (בנו של הרבי מקרימלוב) שגם מסר שיעורים עמוקים ב'קיבוץ גבוה', בו למדו כ-120 מובחרי התלמידים המבוגרים.
ראש הישיבה ב'קיבוץ גבוה' סוסנוביץ: רבי יאָשע לאַססער מחסידי בעלזא.
ראש הישיבה בסוסנוביץ: רבי אשר זעליג לנדאו מאושפיצין (שימש תקופה בסוסנוביץ ותקופה בראדומסק)
ראש הישיבה בקראקא יוזפה 15: רבי נחמיה'לע רוזנפלד. לפניו כיהן תקופה רבי איציקל בורנשטיין
ראש הישיבה השניה בקראקא: רבי אלימלך לויפער
ראש הישיבה בפּאָדגורז פרבר קראקא: רבי שכנא מרגיל
ראש הישיבה בבענדין: רבי דן וואַלד.
ראש הישיבה בראדומסק: רבי שמואל מאיר שטייניץ
ראש הישיבה בפאביאניץ: רבי ישראל משה קראָהן (נפטר בבני ברק).
ראש הישיבה בוולברום: רבי אברהם ישכר גוטליב.
ראש הישיבה בקעלץ: רבי יצחק טעמפלער מטורנא
ראשי הישיבה בטשנסטחוב: רבי יחיאל מיכל שוורצבוים, רבי יהודה לייב גרשונוביץ ורבי ראובן רכטמן. בתקופה האחרונה הגיע לכהן כראש ישיבה רבי אברהם ישכר גוטליב ראש הישיבה בוולברום. בסניף למדו כ-200 תלמידים.
ראש הישיבה בפיעטרקוב: רבי זאב גרינוואלד חתן מהר"ש ענגל מראדומישלא.
ראש הישיבה בקשאנוב: רבי חיים טוביאס (החל משנת תרצ"ג). לפנים שימש כראש ישיבה בקשאנוב הגאון רבי שמעון אנגל מזעליכוב משגיח דיח"ל.
ראש הישיבה באושפיצין: רבי אברהם עוזר אלטער. הר"מ: רבי יחזקאל שרגא קינדערמאן
ראש הישיבה בביליץ: רבי יצחק לויפער (לימים בניו יורק).
ראש הישיבה בקטוביץ: רבי ישראל יהודה גרומאן (מייסד הסניף ר' נפתלי קושיצקי-בסר אבי הרב יחזקאל בסר).
ראש הישיבה בקראסנא: רבי יוסף זעליגמאן. הרמי"ם: רבי ? בוכהייסטר מטשנסטחוב ורבי מאיר פינטר.
ראש הישיבה בלודז': רבי שמואל איילבוים.
סניפים בלודז':
פולנוצנא 11. ראש הישיבה: רבי אלימלך איילנברג תלמיד האבני נזר ומחסידי גור (ר' תיאור אודות דמותו של ראש הישיבה ועל תלמידי הישיבה בספרו של ר' יהושע אייבשיץ 'כערער בערבה' עמ' 139).
שרעדניא 15.
ביענדז'ייב היתה 'ישיבה קטנה' שהתקיימה בביהח"ס דראדומסק.

מצו"ב מתוך ירחון 'כתר תורה' בהוצאת ועד כתר תורה בקשאנוב תרצ"ה - רשימת ועדי ישיבות כתר תורה מהסביבה, המאחלים מז"ט לאדמו"ר מראדומסק הי"ד לרגל הולדת נכדו יחידו (נפטר בינקותו).

1.JPG (28.27 KiB) נצפה 34972 פעמים

מצו"ב מאמרו של רבי בעריש ז'ולטי ז"ל משרידי תלמידי 'קיבוץ גבוה', מאמר שנתפרסם ב'דאס אידישע ווארט' גל' 205 תשרי תשל"ט

1.pdf

(161.06 KiB) הורד 762 פעמים

2.pdf

(175.93 KiB) הורד 582 פעמים

מצו"ב קונטרס זכרון קדושים , הנדפס בסו"ס כנסת יחזקאל ח"ג.

זכרון קדושים.PDF

(3.39 MiB) הורד 290 פעמים

על אם הישיבות בקראקא, ר' בספר "איש להבה" להרב חיים בניש, עמ' 43 ואילך - "הניגון מקראקוב".

ישיבות נוספות של כתר תורה בגליציה היו בערים: ביליץ, וודוביץ, אושפיצין, יבורזנו, קשאנוב, באכניא, טורנא וקראסנא.
ראה בהמשך האשכול, ניתן לעבור כאן.

[משמר]

וכמובן מאמרו החשוב של הרב אברהם זמבא "שטיבלאך בווארשא" (בתרגום לעברית) בו הוא נותן מבט מאיר לחיי רוב מנין ובנין של בחורי פולין שלמדו בשטיבלאך (יצויין שחלק ניכר מהישיבות היו אף הם למעשה שטיבלאך אלא שהתקיימו עם מסגרת של מגיד-שיעור, כמו חלק מישיבות ראדומסק ועוד רבים).

[י. אברהם]

ישיבת אהבת תורה

נוסד תרע"ב בלובלין.
ראש הישיבה היה הגאון רבי ברוך טעפער, המכונה ר' ברוך קאצקער. מתלמידי הרה"ק רבי לייבל איגר והרה"ק הכהן מלובלין. (ראה עליו ביהודה לקדשו ח"א עמ' קפז).

ישיבת אהבת תורה לובלין.jpg (52.13 KiB) נצפה 36325 פעמים

scan0001.png (86.58 KiB) נצפה 30628 פעמים

[אלטנוישול]

לתומכי תמימים היו סניפים רבים בפולין? באיזה עיירות?
ידוע על הישיבה בווארשא שעברה אח"כ לאטוואצק (ומחלקת המכינה נשארה בווארשא).

פירוט סניפי "תומכי תמימים" ראה כאן (עמוד רד)

http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/polin.pdf

[י. אברהם]

ישיבת תומכי תמימים

[הידיעות דלהלן מתוך ס' תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]

בנוסף לישיבה המרכזית בווארשא-אטוואצק נוסדו עוד סניפים, ששימשו כמכינות לישיבה הגדולה בווארשא-אטוואצק.

בתרפ"ו נוסד סניף באטוואצק (שהתקיים שנה אחת).
בתרפ"ט נוסד סניף בלאדז.
בתר"ץ נוסד סניף בחמעלניק.
בתרצ"ב נוסדו סניף בפאטשינוב.
בתרצ"ה נוסד סניף בראטשוינז.
בתרצ"ו נוסד סניף בחעלם.
בתרח"צ נוסדו סניפים בקאלושין, לענטשנא וסטאבניץ.

התמים.pdf

(267.08 KiB) הורד 541 פעמים

ראה עוד כאן

[משמר]

בעיר ואם בישראל פלאצק היתה ישיבה שהתקיימה בביהמ"ד הקטן שנקרא "דער קליינער בית-מדרש'ל".
בראשות הישיבה עמד הגאון רבי מנדל מנדלזאהן מפלאצק (רבי מנדל יענקל'ס) שהסתופף בצילם של ארבעת אדמור"י אלכסנדר זי"ע: הרבי ר' יחיאל, ה'ישמח ישראל' וה'תפארת שמואל' וה'עקידת יצחק'. רבי מנדל נפטר בשנת תרפ"ז. בנו היה הגה"צ רבי בנימין אבד"ק כפר עטה וקוממיות.
בראשות הישיבה עמד גם רבי מיכאל רובינשטיין מחשובי הת"ח בפלאצק.
מתלמידי הישיבה: הגה"צ רבי בנימין מנדלזון אבד"ק קוממיות בנו של ראש הישיבה, הרה"ח ר' חיים גולדברג מירושלים והרה"ח ר' נתן גרינברג מבת-ים.
שורות אודות הישיבה ועל גאונותם וצדקותם של של העומדים בראשה ראה בספר 'זקניך ויאמרו לך' עמ' 58 במאמר לזכרו של הרב בנימין מנדלזון מקוממיות.
מצו"ב מאמר מתוך ספר יזכור לקהילת פלאצק.

0266.gif (88.3 KiB) נצפה 36227 פעמים

0267.gif (19.35 KiB) נצפה 36227 פעמים

[משמר]

עוד בספר הנ"ל עמ' 187

0195.gif (5.16 KiB) נצפה 36224 פעמים

עוד על ישיבת פלאצק ועל ראש הישיבה רבי שמואל זישא רוּדאַווער ראה בהמשך האשכול כאן

[משמר]

ישיבת בית שלמה באוטווצק - סניף ישיבת מיר

מתוך הפרדס שבט תרצ"ב:
"בעיר אטוואצק הסמוכה לוורשה מתקיים כולל אברכים של ישיבת מיר, אשר מדוחק המקום בישיבה הועתק לאטוואצק.
מנהלה הרוחני של הכולל הזה הוא הרב הגאון המפורסם ר' אברהם קלמנוביץ הי"ו, ואשר איתמחי גברא בעבודתו פה לטובת ישיבת מיר זה כשלש פעמים.
את המוסד הזה לא בקרתי מרוב הטרדה ומחוסר הפנאי וממילא שאינני יכול להאריך אדותיו, רק הוגד הוגד לי, כי חצי ההוצאה של החזקת הכולל העולה בס"ה לסך ארבע מאות דולר לחודש, נתן ע"י נדיב אחד מיקירי וורשה, גדול בתורה ויר"ש הרב ר' שלמה גאלדבערג נ"י, ואשר למטרה זו בנה בית מדרש גדול בעיר אטוואצק וגם בתי דירה עבור אברכי הכולל המשתלמים בידעותם בש"ס ובפוסקים."

מצו"ב מאמר על הישיבה מתוך ספר יזכור לאוטווצק וכן מודעת פטירה של המייסד מיום כ"ו ניסן תרצ"ב

0093.gif (89.8 KiB) נצפה 35816 פעמים

0094.gif (19.75 KiB) נצפה 35816 פעמים

1.jpg (91.18 KiB) נצפה 35816 פעמים

פטירתו בדמי ימיו של רבי מאיר ראדונסקי

היינט - ח' אב תרצ''ב.JPG (54.1 KiB) נצפה 33017 פעמים

[משמר]

רבי משה מנחם בן רבי יצחק ליפמן קוזלובסקי מוילנא (נזכר לעיל) ר"מ דישיבת תורת חיים גענשא 45.

מצבתו בוורשה.jpg (97.87 KiB) נצפה 36129 פעמים

11.jpg (42.16 KiB) נצפה 36139 פעמים

לקראת סוכות תרפ"ז

רמ''מ קוזלובסקי.JPG (17.31 KiB) נצפה 35437 פעמים

[משמר]

ישיבת בית אהרן מיסודו של הרה"צ רבי יוסף אהרן רבינוביץ מוורשא. רבי יוסף אהרן היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין, נפ' כ"א כסלו תרפ"ב ועל קברו הוקם אוהל.
מודעה על פתיחת שערי הישיבה ברחוב גענשא 8. עושה רושם מעיתונות התקופה שהם נדדו בין בתי מדרשות באותם ימים עד ששבו לדזיקא 58 אך לא בדקתי זאת בעיון.

מודעה מעניינת מיום י"ח סיון תרפ"ב על דרשתו של בעל החפץ חיים זי"ע.

דער מאמענט - י''ח סיון תרפ''ב.jpg (104.98 KiB) נצפה 32665 פעמים

דער יוד ט' תשרי תרפ''ח.JPG (38.1 KiB) נצפה 16561 פעמים

ראה כאן אודות קיבוץ דזיקא 58 ויתכן שהיתה זו מסגרת לבחורים מבוגרים למדנים כפי שהיה ב'דעת משה' ועוד.

[משמר]

ישיבת תומכי תמימים "לובאוויטשער ישיבה" בוורשא, פראנצישקאנער 8 ולאחמ"כ מלאווסקא 7. נוסדה ב' ניסן תרפ"א.
על הישיבה בהרחבה, ראה בהמשך האשכול, ניתן לעבור כאן וכאן.

חב''ד.gif (3.29 KiB) נצפה 35073 פעמים

חב''ד 2.gif (19.08 KiB) נצפה 35073 פעמים

מודעה מיום ב' מרחשון תרפ"ה. מיהו הר"מ מכבר המפורסם הרב שמעון ענגעל?

22222-2.jpg (90.53 KiB) נצפה 36096 פעמים

[י. אברהם]

הגה"ק רבי שמעון הלוי ענגעל הי"ד, המכונה ר' שמעון זעליחאווער
ראה 'תולדות ישיבת תומכי תמימים בווארשא אטוואצק'
נדפס בסוף ס' זכרון 'עיונים בתענית' ח"ב עמ' תתרע"ו
שם כתוב שהי' שם בערך שנה.

[משמר]

הגה"ק רבי שמעון זעליחאווער הי"ד

מענין שהוא מתואר כמפורסם זה מכבר, זאת אומרת שהוא התחיל בהרבצת תורה הרבה לפני בואו ליח"ל.

[משמר]

דער יוד י''ד תשרי תרפ''ט.JPG (86.57 KiB) נצפה 20432 פעמים

מעט על ישיבות מגן אברהם ועץ חיים בקאליש. מתוך ספר יזכור לקהילת קאליש ח"ב עמ' 75-76, כפי שהעלה על הכתב ר' לייבל בורנשטיין ז"ל מת"א.

[משמר]

תיאור נוסף מאת שלמה יחיאל נובל [=קנובל]

[משמר]

ישיבת תורת חסד בלודז' קילינסקגו 29. הוקמה בשנת תרס"ט ע"י הנדיב רבי סענדר דיסקין (חותנו של הג"ר חיים הלר זצ"ל) והיתה מן הותיקות והחשובות בעיר המתפתחת.
ראש הישיבה הראשון רבי שלמה גראדזענסקי (לימים אבד"ק זאגרוב איזביץ-קוייבסק) עמו כיהן כר"מ רבי פתחיה מענקין לימים בפתח-תקוה.

לאדזער טאגעבלאט ל' תשרי תרע''ט.JPG (38.42 KiB) נצפה 3972 פעמים

לאחמ"כ שימש בראשות הישיבה רבי ישראל לעוו, וכן רבי יצחק ברמן ורבי אברהם אייזנברג (מתוך: אידישע ווארט, גליון 247)

לאדזער טאגעבלאט כ''ג אייר תר''פ.JPG (41.8 KiB) נצפה 3972 פעמים

אחד מתלמידי הישיבה היה המחנך החשוב הרב דוד הערש זילברשטיין מלודז'-ת"א, ברבות הימים נעשה למנהלה של הישיבה כאשר בד-בבד פתח את ת"ת 'חורב' בלודז'.

אודות רבי סנדר דיסקין כותב הרה"ח ר' מנדל לב מלודז'-ירושלים בזכרונותיו:
"את ר' סנדר כיבדתי מאד בליבי פנימה, הוא היה ידוע כפזרן גדול לצדקה, ובעצמו היה ת"ח גדול, ועד חצות היום לא יצא מביתו למסחריו אלא עסק בתורה.
השיא בנותיו לת"ח, אחד מהם הוא הגאון רבי חיים הלר, והשני בשם שלמה זלמן נכד של בעל ה"תניא", הלה נורה למוות ברחוב ע"י הקוזקים ותהום כל העיר. השלישי היה ריבקינד שהיה עסקן וקנאי גדול בחברת שומרי שבת".

חתן נוסף שנפטר בדמי ימיו היה רבי אורי משה גורדון. על חלקו החשוב בהקמת הישיבה כותב בנו ר' אברהם יוסף גורדון בהקדמה לספר אביו 'אור האורים'.

אור האורים.JPG (43.5 KiB) נצפה 34065 פעמים

לאחר פטירתו של ר' סנדר התפרסם מאמר הערכה לזכרו ב'גראדנער עקספרעס', מצורף בהמשך האשכול, ניתן לעבור בלחיצה כאן

מצבת רבי סענדר דישקין בחלקת וורשא הישנה בהר הזיתים (וורשה א') מעל מערת בית גור.

דישקין סנדר.jpg (81.87 KiB) נצפה 36096 פעמים

[משמר]

בבית העלמין גענשא בוורשא, בפאתי חלקת הרבנים, לא הרחק מקברו של המהרא"ל צינץ - ניצבת מצבתו של רבי רפאל זאב סוקולוב חתנו של החלקת יואב ואביו של הסופר והעיתונאי ר' בער סוקולוב. על המצבה מופיע כי היה ראש ישיבה בוורשא. כן מצו"ב הידיעה על פטירתו ושם מופיע שכיהן כריש מתיבתא
האם ידוע היכן כיהן כראש ישיבה?
בהמשך האשכול נתקבלה התשובה ע"י י. אברהם: ריש מתיבתא דישיבת ר' נתנאל הייטלער, (=ר' נתנאל הייטלער'ס ישיבה), פאוויא 51.
ר' עוד כאן 'עם הספר' - מאת ר' אבישי אלבוים מנהל ספריית הרמב"ם.

[משמר]

ישיבת תורת יאיר בלאשיץ בראשות רבי יצחק אייזיק ריזענבערג "דער קאָנסטאַנטינער רב".
מתוך ספר לאשיץ, שלום יצחק וורובל, אודות הישיבה
אגב, את הישיבה פתח הרב יצחק אייזיק ריזענברג הי"ד עוד לפני שנת תר"ע. היה לפנים אב"ד העיירה קונסטנטין הסמוכה ללאשיץ ולאחמ"כ התיישב בלאשיץ והקים בה ישיבה. שימש כרבה האחרון של לאשיץ בין שתי מלחמות העולם.

0196.gif (18.33 KiB) נצפה 35768 פעמים

מודעה משנת תער"ב אודות הישיבה

[משמר]

על ישיבת נובהרדוק בלאשיץ

[י. אברהם]

אורחת חיים

מתוך 'קורות חיים' בליקוטי רא"ם מהד' תשס"ד (עמ' צד):
רבינו יסד בשנת תער"ב את ישיבת אורחת חיים בראדזימין, ולרגל התייסדות הישיבה הוציא לאור את ספרו החשוב חינוך הבנים (כמופיע בשער הספר).
כל ניהול הישיבה ברוחניות ובגשמיות היה תחת יד רבינו, כשהוא באופן אישי מוסר לפניהם שיעורים מדי יום ביומו. לפעמים אף היה קורא לתלמידים באמצע הלילה, כדי למסור לפניהם את שהתחדש לו במהלך הסוגיא. בבחינת מלאך מכה על קדקדו ואומר לו גדל, היה רבינו משגיח על כל תלמיד ותלמיד שיתעלה במעלות התורה והיראה, ואף היה בוחן את ידיעותיהם באופן קבוע, ומעודדם להמשיך להתעלות.
גם ניהול הישיבה במישור הגשמי היה מסודר להפליא, כשרבינו דואג לכל בחור ובחור למקום מסודר ללינה ולאכילה, וכל זאת במטרה לבטל את מנהג אכילת ה"טעג" [ימים בהם היו בני הישיבה מתארחים יום יום אצל בני הקהילה], דבר שהיה מטריד את תלמידי הישיבות כל יום מחדש, כשלא היו יודעים אם מצפה להם מקום ללון ופת לסעוד את ליבם, ובפרט שהיו ימים שאכן לא הגיע מזון לפיהם וכוחם תש.
במכתב להג"ר משה נחום ירושלימסקי זצ"ל מוצאים אנו את רבינו כותב "אנחנו מקפידים שיהי' עבור התלמידים דירות מיוחדות להם לבדם, וכל אחד מהם יהי לו מטה מיוחדת לבדו". את העול הכספי למימון כל הוצאות הישיבה נטל רבינו על עצמו, ומכספו האישי שהתברך בו היה מממן את החזקת בני הישיבה, יחד עם שאר עניני הצדקה והחסד שנטל על כתפיו.
בשנת תרע"ד העביר רבינו את ישיבתו לווארשא הבירה שם התממשה שאיפתו הטהורה וזכה להעמיד תלמידים הרבה, ביניהם רבנים מופלגים ויושבים על מדין.
כפי הידוע בשנת תרפ"ה נתמנה בישיבה הקדושה למנהל ומשגיח רוחני הרה"ג ר' ישראל פרנקפורטר הי"ד בעמח"ס דעת ישראל ועוד שהיה חסיד קאמארנא ומקורב לאדמו"ר רבי יעקב משה מקאמרנא זצ"ל חותן רבינו בזוו"ש.
בין תלמידיו התפרסמו רבים לשם ולתהילה, כהאדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ זצ"ל החלקת יהושע מביאלא, הרה"ג ר מאיר מנדלסון זצ"ל ב שכונת רמות בירושלים עיה"ק אשר היה בין הכותבים בבית רבינו, רבי יוסף מנדלקורן זצ"ל בעמח"ס ויען יוסף ועוד, רבי צבי הירש יאיר זצ"ל בעמה"ס חמודי צבי שכיהן כר"מ בישיבת אורחות חיים, רבי פינחס אליהו פרידמן זצ"ל רבי שמחה בונם שפרנוביץ זצ"ל, רבי ישראל לייב הייבלום זצ"ל ועוד חסידים ואנשי מעשה מפורסמים לרוב. ע''כ.
אחד הרמי"ם לבני הגיל הצעיר היה ר' בערקא מסאקאלא.
עוד על ארחות חיים ראה כאן
ועוד על שערי תורה כאן
עוד על ארחות חיים כאן

1.gif (7.95 KiB) נצפה 26567 פעמים

חלק מי' תקנות חדר האוכל באורחת חיים, בכת"י המשגיח הרב ישראל פראנקפורטער הי"ד

חלק מהתקנות.png (252.21 KiB) נצפה 26791 פעמים

scan0003.png (102.16 KiB) נצפה 26762 פעמים

כתבה על התייסדות הישיבה. בו מסופר גם על 'ועד הישיבה', האדמו''ר מראדזימין נשיא הכבוד, הגאון רבי אלי' חיים מייזל אבד''ק לאדז, וכן הרב ראובן יהודה נייפעלד אבד''ק נייפעלד.

מומנט - כ''ד כסלו תער''ב.jpg (59.5 KiB) נצפה 26567 פעמים