פורום אוצר החכמה

'הגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל נפטר בגיל 92. הוא היה לומד ומתפלל כל יום עם החזון איש זצ"ל וזכה להוציא מעל 60 ספרים'.

שמחו כתב:'הגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל נפטר בגיל 92. הוא היה לומד ומתפלל כל יום עם החזון איש זצ"ל וזכה להוציא מעל 60 ספרים'.

אוי מה היה לנו, יהודי שכל חייו היו חטיבה אחת של עבודת ה' בקדושה וטהרה
מתי הלוייה?

הלוויה מחר בשעה 10:00


מקצות דרכיו שכתבתי לבקשת צורב אחד לפני כמה שנים, שיהיה לע"נ הטהורה.

לפי המסתמן, הלוויתו תצא מחר (ראשון) בשעה 10:00 בבוקר מבית מדרשו "תפארת ציון" ברחוב ירושלים בבני ברק, בדרכה לבית העלמין בקרית שאול בתל אביב, שם ייטמן.
מתוך ויקיפדיה
הרב שְׂרָיָה דַבְּלִיצְקִי ( ה'תרפ"ו, 1926- ב' באב תשע"ח 14 ביולי 2018 ) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

נולד בריגה שבלטביה, לאביו, בצלאל יעקב, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהתגורר בבויסק[1]. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לרב דוד בהר"ן ולרב יעקב משה חרל"פ. הוא התפתח כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה[דרושה הבהרה], כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי גם אצל מקובלים בני עדות המזרח בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה.

בהיותו כבן 20 נישא לחיה, בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי (שהיה רב אגודת הכורמים)[2]. תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון אי"ש"), ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.

בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון אי"ש. בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילת שחרית כותיקין בזמן הנץ החמה הנראה.[3] מאז ועד עתה הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו. ביתו היה פתוח ואף תלמידים צעירים בשנים ליבנו עמו סוגיות תלמודיות והלכתיות.

בנו, הרב דוד דבליצקי, ההדיר כמה מספרי ראשוני אשכנז: הראבי"ה, הראב"ן ושערי דורא.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה, ובב' אב תשע"ח, 14 ביולי 2018 הלך לעולמו.
הרב דבליצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעיתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו היה להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"[4]).

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבליצקי היה מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה [דרוש מקור].

הרב דבליצקי נהג להטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית גדול[5]. היה נוהג להניח תפילין לאורך כל היום.

הרב דבליצקי היה מקפיד על כך שבנוסח התפילה לא יהיה דבר שקר. למשל, בשיר הייחוד ליום ראשון היה אומר "ואנחנו על אדמה טהורה" תחת "אדמה טמאה", משום שהוא נמצא בארץ ישראל, וביקום פורקן מחליף את המילים "די בבבל" ב"די בכל אתר ואתר", כי כיום אין תלמידי חכמים בבבל[6].

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[7].

ספריו

קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק תשכ"ז.
קונטרס אם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.
סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק תשל"ב.
קונטרס מתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק תשל"ד.
חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז ... ובהתחלתו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בוידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק תשל"ה.
שובע שמחות: כל דיני שבע ברכות, בני ברק תשלה.
קונטרס ארי במסתרים: תולדות לשיטת ... רבי שלמה עלישוב ... ליום הזיכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו.
י"ג מאמרות, בני ברק תשל"ז.
זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר ר' בצלאל יעקב דבליצקי, בני ברק תשל"ז.
ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עיניים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית, בני ברק תשמ"ג.
זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה : ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלוה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה, בני ברק תשמ"ו.
קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
קונטרס מצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמ"ט.
מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנו שלום שרעבי, ירושלים תשנ"ב.
ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
פורים משולש: דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות, בני ברק תשס"ה.
בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות מגדולי ישראל, ותקנות ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
פתח עיניים החדש: ביאור בלשון קלה על כוונות האריז"ל שבסידור הרש"ש, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סידור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברק תשס"ח-תש"ע
קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ועוד ודברי התעוררות, בני ברק תשס"ו.
לנפש תדרשנו, דרשות על ימים נוראים, חנוכה, שובבי"ם, על התורה, והספדים, שני חלקים.
וזרח השמש מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בני ברק.
אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים.

מלבד ספריו פרסם הרב דבליצקי מאמרים רבים במגוון נושאים בכתבי עת העוסקים במקצועות היהדות.

שמעתי היום מתלמידו חביבו הרב דוד שאול גרינפלד שליט"א בעל ה"בנאות דשא",
שר' שריה זצוק"ל נהג לצום מידי שנה - כבר 40 שנה - מי"ז בתמוז ועד ט' באב.

יהיו הספדים?

קצות דרכיו (מתוך קונ' שריד מעיר המסונף לס' צבי לצדיק)

מתןך באר הפרשה
הגה"צ רבי שריה דבליצקי שליט"א, סיפר מאי דבדידיה הווי מעשה: בימי חורפו היה צריך להתיר איזה נדר, ולצורך כך עלה לביתו של הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע. באותו זמן ישב בביתו של החזו"א עוד יהודי שפלפל עמו בתורה. מששמע החזון איש את רצונו נענה: "הנה אני ותלמיד חכם זה שניים אנו, עתה צא נא החוצה והבא יהודי נוסף, בכדי שנוכל להתיר לך את נדרך בבית דין של שלושה". רבי שריה יצא החוצה והכניס עמו הלך שלא היה חכם וצדיק… תיכף משנכנס החל החזון איש לברר את הפתח שיש לו להתיר את הנדר. לאחר מכן התיישב ועשה התרת נדרים כדת וכדין בכל פרטיה ודקדוקיה, ושלושתם ענו בקול רם 'מותר לך, מותר לך, מותר לך'. משיצא אותו אחד נענה החזון איש לרבי שריה ואמר: "הנה יהודי זה אין לו כל שיג ושיח בהלכה, ולא הבין כלל מה שאמר עתה, לכן, אין כאן כל 'התרת נדרים'. לך שוב והבא יהודי בר אוריין ונתיר לך את נדרך".

אבד חסיד מן הארץ, אוי מה היה לנו!

אבי היה אצלו לפני שנתיים בערך וביקש את ברכתו והוסיף - אני רוצה ברכה מפה שלא דיבר לה"ר 50 שנה, הוא חייך ובירכו.
כשיצא מהחדר שמע אותו צוחק בקול רם, הנכד [או אחר] שהיה אתו שאל אותו לפשר השחוק, ואז שמע את הגר"ש עונה: היה פה עכשיו יהודי שאמר שלא דברתי לה"ר 50 שנה, הוא לא יודע, זה כבר 70 שנה!!
מי יתן לנו תמורתו, מי יתן לנו חליפתו

הייתי פעם בבית מדרשו והגיע מאן דהו שעשה עבורו איזה טובה או עבודה ומלמל לעצמו בהתרגשות ביומו תתן שכרו בכזו חדוותא דמצוה משל הולך להדלקת נר חנוכה

לעילוי נשמתו הטהורה,
מתוך ספר חמדות גנוזות:

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ושבר על שבר הושברנו, ובמוחש אנו מרגישים כיצד קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו.
וכמדומני שמרן זצ"ל היה היחיד שהיו בידו מסורות ברורות בכל מקצועות התורה מגדולי ישראל (מכל החוגים) בדורות הקודמים.
אפילו שזכיתי ללמוד רק מעט מן המעט ממרן זצ"ל אינני מסוגל להמשיך מרוב שברון לב.

מה ההסבר לצבע הדהוי של התפילין ?

זה נראה כמו מכסה חיצוני

זהו כיסוי חיצוני, המולבש על התפילין.

זצוק"ל!

שו"ר שקדמוני.

מי הם צאצאיו שיחי'?

דרומי כתב:זה נראה כמו מכסה חיצוני

ומה עניינו? שלא יראו אם זה רש"י או ר"ת? (דהיינו עם מה עדיף להיות רוב היום) או שמירה בעלמא כי הם נמצאים רוב היום?

אנשי אמנה אבדו

אדם שכמעט כל השנה היה בצומות - קדוש עליון!

לפי הידוע לי הרב זצ"ל היה צם
40 יום לפני ר"ה שזה התחיל בט"ו באב.
עשי"ת
שובבי"ם
שלושת השבועות
שני וחמישי כל השנה

היה לו תלמידים?
ואיך הגיעו אליו?

האם יש אפשרות לקבל פירוט על החומרה שהוזכרה לעיל של הגרש"ד זצ"ל לא לאכול פת הבאה בכיסנין.לאיזו שיטה הוא חשש שיש באכילת שיעור ברכה כבר קביעות המחייבת ברכת המזון?

אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם
גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת
הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם
זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם
טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת
כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם
מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ
סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת

אפסו המילים ואבדה כל תקוה
יש שיתפעלו מהצומות יש שיתרגשו מהתפילות יש שיספרו על הדקדוק יש שיפטפטו על מיעוט השינה
הוי הוי הוי
פסו אמונים מבני אדם

היה ידוע כבקי בנגלה כמו בנסתר,בענווה בלתי מצויה ,נדמה לי שבקבלה אע"פ שהיה בקי בדברי הגר"א,אבל לא פחות ידע דרך הרש"ש והכוונות. חבל על דאבדין על איש הענק שבענקים.

עובדיה חן כתב:היה ידוע כבקי בנגלה כמו בנסתר,בענווה בלתי מצויה ,נדמה לי שבקבלה אע"פ שהיה בקי בדברי הגר"א,אבל לא פחות ידע דרך הרש"ש והכוונות. חבל על דאבדין על איש הענק שבענקים.

אכן,
היה בקי גם בתורת הנסתר של הרש"ש.
היה עושה את הכוונות בתפילה (אינני יודע בדיוק באיזה, רק אני זוכר שבר"ה הוא היה עושה ביום השני ולא ביום הראשון)

מי שיעיין ולו מעט בספריו [כולם באוצר] יעמוד נדהם מהגיוון בחשיבה, חוץ מהכמות הבלתי נתפסת.
הרי באופן טבעי אדם שהוא מו"צ או רב קהילה - שגור על לשונו בכל עת ענייני הלכה ו"מה יעשה ישראל". נדיר לראות מורה הוראה מובהק שיודע ומונח היטב בסוגיות בקדשים וכד'. ולאידך גיסא, מי שמפורסם בקבלה ו\או מחשבה וכד' ע"פ רוב אינו ממוקד בהלכה, אלא עושה ההלכה כפי הנהוג והיכן שמסתפק - מחמיר וכד', אבל אין לו נערווין.
מי שידפדף בספרי הגר"ש ויעבור מספר א' למשנהו - לא יאמין שיצאו מאדם אחד. ספרים שלמים בתורת הרש"ש וכוונות אין סוף, ומאידך ספרי הלכה "יבשים" מלאי חומרות וחשבונות דקים במ"ב ללא כל איזכור מיסטי או 'קבלי', דוגמא לזה - החוברת שהוציא לפני כמה שנים 'תנאים טובים' - העוסקת בכל התנאים שראוי לאדם להתנות שיצא יד"ח כל המצוות בכל עת.
זה נראה שיש לו תאים נפרדים במוח לכל נושא. נפלא למתבונן.

פרי יהושע כתב:
מקצות דרכיו שכתבתי לבקשת צורב אחד לפני כמה שנים, שיהיה לע"נ הטהורה.

דברי הרב מעודכן.doc

פלאי פלאים! מרגש ומחזק. קראתי מתחילה ועד סוף בריתוק.
זכית להיות ראשון המספידים.
ניכרת רמתו התורנית ובקיאותו של הכותב, מכבד מאד מאד את הפורום.

גא"מ (כהערה יש שם כמה כפילויות)

הריני לצרף מה שהובא כאן פעם באשכול אחר, מתוך אחד מספריו.
תהיה ההתעוררות לע"נ, שהיה נאה דורש נאה מקיים, זללה"ה.

העתקה ממקום אחר:

במשך מספר שנים הסתובב הבחור אצל ענקי הרוח שבירושלים, ר' דוד בהר"ן, ושאר נקיי הדעת שבירושלים.
לאחר שנישא, עבר להתגורר ברמת גן, והתקרב מאד לחזו"א. (פעם היו אצל החזו"א ר' צבי מרקוביץ ור' שבתי יגל, והחזו"א אמר להם, כעת צריך רק שר' שריה יבוא לכאן, וכל רמת גן פה...)

אין מספיק מילים כדי לתאר את מידת טובו וענוותנותו. הן בחסד, הן במאור פנים, הן בדקדוק ההלכה. הפשטות שהיתה טבועה בכל הליכותיו, היתה לאגדה בקרב מכיריו. אהבתו לכל נברא, האופן שבו שוחח בגובה העיניים עם כל ילד, עם כל נדכא ושבור לב, אינה ניתנת לתיאור.
כל מי שגר בסביבתו הכיר את 'מורדוך', ילד פגוע נפש, שהוריו (החילוניים) גרו בסמיכות לבית הרב, ואשר נפשו נקשרה בנפש הרב. עד היום, למעלה מ40 שנה, מורדוך חי מתשומת הלב שהרב היה מרעיף עליו, ומהמילים החמות והאוהבות שהיה משמיע באוזניו כל אימת שפגשו. והיה מורדוך מסתובב ברחובות השכונה, עם סידור וספר תהילים בידו, ובהם הקדשה מיוחדת שכתב לו ר' שריה. איך הוא רץ אלי עם עיניים לחות מהתרגשות, להראות לי את הסידור החדש שר' שריה קנה לו.
כששמעתי הערב שר' שריה נפטר, הדבר הראשון שנפלט מפי היה; אוי, מסכן מורדוך...

שלחו מתם, איזהו בן העולם הבא? ענוותן ושפל ברך, שייף ועייל, שייף ונפיק, גריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
היי חסיד, היי עניו, מתלמידיו של אברהם אבינו.

מודעה אהבת חסד

ברוך דיין האמת

אוי! מי יתן לנו תמורתו!

זכיתי לשוחח עמו כמה פעמים, בעניינים מוקשים 'דלא רמיזי באוצר'. ובהיגיון פשוט ובהיר, פשט את כל ספקותי, כשחיוך קל מרחף על פניו.

ברוך דיין האמת.

מכל המספידים יצא לדבר אחד,אדם השלם.תורה מוסר עבודת ה' יר"ש קבלה ועולה על כולנה בן אדם לחבירו מעולם לא דיבר לשה"ר! אוי מי יתן לנו תמורתו!

מפנקסו של מורה לרבים - פסקים לימי בין המצרים מהגר"ש דבליצקי:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=43&t=5638

קיבלתי במייל - דברי מספד מראש ישיבת פוניבז' הגר"ש מרקוביץ שליט"א

על פטירת הגר"ש דבליצקי זצוק"ל

"והלך ישר כמו שעשהו האלוקים"

נסתלק מעמנו רבי שריה דבליצקי זצ"ל, הייתה לנו היכרות עמו מילדות ממש עוד בהיותו מתגורר בר"ג, (פעמים רבות סיפר שזוכר כיצד הלך לשמחת הברית שנערכה ביום ב' דר"ה, וכיצד כל המתפללים הלכו בין קריאת התורה לתקיעת שופר לבית היולדות, ובהשתתפותו של מרן החזו"א זצוק"ל).

יש נקודה אחת שהיא ההגדרה של כל ההצלחה שלו בעבודת ד', "האלוקים עשה את האדם ישר", סוד הצלחתו שקיים את כל התורה כולה ככתבה וכלשונה, בלי שום עקולי ופשורי, עושה מה שכתוב - כפשוטו!

כשחז"ל נתנו לנו מ"ח קנייני תורה שעל ידי קיומם ניתן לזכות למדרגה בתורה, הפשט הוא שרק באופן הזה ניתן להצליח, אלא שאנו חושבים את עצמנו לחכמים יותר וסבורים שניתן להצליח בכל מיני מסלולים עוקפים, הוא זצ"ל קיים את הכל כפשוטו, בלי שום מעקפים או דרכים אחרות מלבד מה שאמרו חז"ל, ולכן הוא הצליח. זהו "וישר באדם אין". הכל בישרות, בדרך הסלולה.

שמעתי עליו מעשה נורא שמבטא את מהותו. כשהגיע לנחם אבלים אחר פטירת הגרמ"מ שולזינגר זללה"ה, סיפר א' הבנים בשם אביו שאמר בשם ר' שריה שכבר נ"ז שנים לא דיבר לשה"ר, ושאלו לר' שריה מהו התאריך הזה? מה אירע לפני נ"ז שנים? ורבי שריה השיב: "קניתי את הספר חפץ חיים ולמדתי אותו". זה על רגל אחת כל מהותו, לומדים חפץ חיים, ומתוודעים להלכות ודיני לשה"ר, ומיד מקיימים אותם ללא כחל ושרק ככתבם וכלשונם. לא קרה שום דבר מיוחד, פשוט "קניתי את הספר חפץ חיים ולמדתי אותו". הא ותו לא.

וכך בכל קיום התורה כולה, בכל דין ובכל מנהג, בלי התחכמויות ובלי הנחות, מה שכתוב מקיימים. הרבה יש לבכות על האדם האמיתי שהלך מעמנו, וודאי שלאו בכל יומא זוכים ללוות אדם שכזה, שלם בכל העניינים, חד בדרא ממש.

עליו ניתן לקרוא ללא פקפוק את דברי הרמב"ם הנודעים בסוף הל' שמיטה ויובל (פי"ג הי"ג): "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ד' לשרתו ולעובדו לדעה את ד' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ד' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".

(נאמר בסוף השיחה - מוצש"ק מטו"מ אור לג' מנ"א תשע"ח)

הגאון ר' שריה פרסם פעם מאמר על כך שחכמי ישראל צריכים ע"פ הלכה לקבוע יום טוב (פורים) על נס ההצלה במלחמת ששת הימים, ואף ראה בעין שלילית את המתנגדים מחו''ל.
כדאי שמשהו יעלה את המאמר הנ"ל.

חזרתי כעת מהלווייה של מרן זצ"ל.
כל הרבנים המספידים שליט"א הדגישו גם את החיוב המוטל עלינו ללמוד מדרכיו ולקבל על עצמנו נקודות לחיזוק בעבודת ה'.
אם ניתן יהיה להעלות לכאן את ההספדים, לענ"ד יהיה בכך זיכוי הרבים הגדול.

ברוך דיין האמת.
באמת שבר גדול לכל הדור בסילוק צדיק הדור שמו שלום וחותמו אמת הגאון רבי שריה דבליצקי זצוקללה"ה.
אין אני ראוי לומר במה צריך חיזוק וכדו' אך כדאי לאמץ ולו במעט את דרכו בבריחה מהמחלוקת לה"ר ופוליטיקה ולדבוק יותר בשלום והאמת ובעזרת הבורא נראה בנחמת ציון וירושלים ובבניין בית המקדש במהרה,אמן.