פורום אוצר החכמה

יהודי יקר, בעל לב רחב, איש שיחה, המון ידע באתרי ארץ ישראל, נכד האבני נזר (כך זכור לי שאמר לי), נפל בלבנון אתמול.

אגיד פה ד"ת אחד אמיתי מה שהוא חידש:

כתוב בשמות ג' ח': 'וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה', [ודומה לזה בנחמיה ט' ל"ה: 'ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם'], ויש לעיין, הלא ארץ ישראל היא ארוכה וצרה, שמצפון לדרום יש בה מרחק רב יחסית, אבל ממזרח למערב היא צרה, שהרי אפשר ללכת מים הגדול עד לירדן תוך יום אחד. אבל מכיון שבזמן העתיק האדם מיקם את עצמו עם פניו למזרח אם כן מבואר שהארץ רחבה וקצרה.

יהי זכרו ברוך, ושה' יזכה אותנו לראות איך הוא רב את ריבנו ונוקם את נקמתינו ומשמיד את אויבינו לנצח.

מצ"ב לע"ע קישור לערכו במכלול, ושם קישורים למאמרים רבים שלו.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%96%D7% ... 7%99%D7%9A

הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו.

תוכן כתב:אבל מכיון שבזמן העתיק האדם מיקם את עצמו עם פניו למזרח.

רש"י במדבר פרק לד פסוק טו
קדמה מזרחה - אל פני העולם שהם במזרח, שרוח מזרחית קרויה פנים, ומערבית קרויה אחור, לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:

תוכן כתב:יהי זכרו ברוך, ושה' יזכה אותנו לראות איך הוא רב את ריבנו ונוקם את נקמתינו ומשמיד את אויבינו לנצח.

אמן!

כואב הלב על מכרי ז'אבו, זאב ארליך זכרונו לברכה.
(גם ידידו לסיור אל"מ יואב ירום חובב וחוקר א"י, נפצע בינוני לרפואה שלמה).
ידען עצום וחוקר דגול. כתב כמה סדרות ספרים.
השם יקום דמו.

לפני 11 שנה
בכפר עוורתא, בקבר איתמר. בדיקה לילית סביב אחורי חצר הקבר והעתיקות שסביב.
ובקבר אלעזר
ומסמך עבודה בכתב ידו, אודות קבר פנחס בכפר הנ"ל.

האם היה שייך לתנועת "עורי צפון"?

איש_ספר כתב:

תוכן כתב: נכד האבני נזר (כך זכור לי שאמר לי), .

סבו של אביו ר' ישראל, היה בן דודו ותלמידו של האבנ"ז ובנו השמ"ש. (נער בסער (באוצר), עמ' ה').

ראה כאן
viewtopic.php?f=7&t=45793&start=1420

לפני 9 שנים פגשתי קצין באחד היחידות, והוא סיפר שהם היו צריכים להכנס לאחד הכפרים העויינים ולעצור מחבל. הם הביאו איתם את ז'אבו הי"ד והוא הדריך אותם כבקי ורגיל מהיכן כדאי ללכת. כשעצרו את המחבל, ז'אבו שם לב שיש לו 6 אצבעות בכל יד וכינה אותו "זרע גוליית"

אחיו הוא הרב איציק אמיתי: https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7%AA%D7%99

פלוריש כתב:6 אצבעות בכל יד וכינה אותו "זרע גוליית"

לא קשור לאשכול, אבל זה טעות נפוצה שהי' לגליית 6 אצבעות...

אברהם שרייבר כתב:

פלוריש כתב:6 אצבעות בכל יד וכינה אותו "זרע גוליית"

לא קשור לאשכול, אבל זה טעות נפוצה שהי' לגליית 6 אצבעות...

??
בכורות מה, ב.

איש מדון לא גלית
שמואל ב פרק כא
ט) וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן־יַעְרֵי֙ אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים: ס
(כ) וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י׀ אִ֣ישׁ מדין מָד֗וֹן וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה:
אולי משום ששניהם יולדו להרפה קרא לו כך

צודק, סליחה.

תודה על הדיוק. אם אני זוכר נכון, הקצין אכן אמר ערפה/הרפה ולא גוליית, ואני שיבשתי

איש_ספר כתב:

תוכן כתב: נכד האבני נזר (כך זכור לי שאמר לי), .

סבו של אביו ר' ישראל, היה בן דודו ותלמידו של האבנ"ז ובנו השמ"ש. (נער בסער (באוצר), עמ' ה').

הוא היה נין ונכד של בעל תפארת שלמה זצוק"ל, דור שישי. אביו ר' ישראל ארליך, מחבר הספרים 'אבירי הרועים' 'הרבי מקוצק' 'המרד הקדוש' ועוד, יו"ר חברה קדישא בת"א, סבו ר' יהודה ארליך מזביירצ'ה ותל אביב, הוציא לאור את הספרים 'ארץ צבי' מהגה"ק מקוז'יגלוב על התורה ועל המועדים, מכתבי ידו של אביו הרב יצחק יעקב ארליך מזביירצ'ה, תלמיד הגאון אשר רשם ד"ת מפיו, אותו העלה ארצה לפני המלחמה עם כל המשפחה. ר' יהודה היה חתנו של החסיד רבי חנוך לוי קרון ז"ל מזביירציה, תלמיד נאמן לגאון בעל אבני נזר וחסיד סוכצ'וב, בנו של החסיד הידוע רבי ישראל קרון ז"ל מראדומסק, שהיה חתנא דבי נשיאה של האדמו"ר הגה"ק מראדומסק בעל תפארת שלמה זי"ע.

מה היה הקשר של ז'אבו הי"ד לרבי מקרלין-סטולין?

ועוד אשאל: על אביו ר' ישראל ארליך נכתב לאחר פטירתו בשנת תשס"ח: "בכתב יד הניח "ספר כריתות" (על גיטין שיצאו עליהם עוררין בתולדות ישראל)" [מובא כאן: https://www.inn.co.il/news/170386]. האם הספר יצא?

א.
ארשה לעצמי להוסיף גם אני מספר מילים לידיד יקר שהחכימני רבות והצעידני במרחבי השומרון מעל ומתחת לקרקע.
כאשר יו''ש כולה עדיין פתוחה ובטוחה היתה למבקרים .
ולמרות שמאז עברו עשרות שנים עדיין מהדהדים באוזני אימרותיו הסבריו בקיאותו בתנך ובעיקר חיוכו המאיר פנים.

זאב'ו ז"ל הי''ד..
כך כונה. והוא עם שאר אנשי צוות ביס"ש עפרה קירבוני לאהבת והכרת הארץ: מעיינותיה ונחליה. אבניה וצמחייתה.
היסטוריה ועתיקותיה.
וזאת למרות שנטע זר הייתי בסביבתם, נזהרו והקפידו לכבד את אורחות חיי. והצימאון לידע והחיבה לשטח הצליחו לגשר על הבדלים ולהביאנו לעמק השווה, למנוע ויכוחים והתנצחויות.ולהפיק את התועלת הלימודית מהמפגשים.

ולהלן מספר מילים שנכתבו בעבר ויהיו הם תודה ופרידה מהאיש היקר זאב'ו הי''ד.
ויהיו הדברים שכתבתי בעבר - לזכרו .
והחדרת אהבת ארץ ישראל לאלפים - לזכותו.
---------------------------------------------------------------------
ב.
......הייתי אחד מקבוצת המטיילים מבית ספר שדה עפרה....ביניהם היו .זאבו ארליך - עימו למדנו תנך בשטח.עם יוסי לשם - צפינו בקיני נשרים עיטים וציפורים . עם .מאיר כהנא- .עם חנן אשל - למדנו. על חשיפות ארכיאולוגית מרתקות.
ועם פרומקין מייסד מלח''ם - זחלנו במחילות בפירים ובמערות.

ועוד רבים וטובים שאהבת הארץ בערה בעצמותיהם.
כל אחד מהם הפך לפיגורה - ובר סמכא בתחומו.ובפועלם פיתחו וקידמו חקירת ולימודי א''י .
ואני עוף מוזר, בעת החופשות בבין הזמנים ובחגים מגיע ומצטרף לחבורה זו. שהכניסתני תחת כנפי אהבת הארץ.

ונצטט את האימרה:
" לאהבת הארץ יש רק דרך אחת - דרך הרגליים היא נכנסת לראש וללב ...
וזה מה שהחבורה הזאת עשתה לי.

וגם את ההלם כאשר באחד הסיורים בהר גריזים . נחל תרצה. ובשכם. כאשר זאבו שואל אותי אם ברצוני לבקר את קבר סבתא רבא רבא שלי . ..
אני מסתכל עליו.. מנסה להבין אם אלי דיבר.. ואז הוא מספר לי שכן הוא מתכוון אלי.. היא קבורה. ב: ש כ ם.

הדבר אירע כאשר חלתה ונפטרה בדרכהחזרה הביתה ממירון - בימים ובזמנים ההם .
כשעוד רכבו על חמורים והדרך ארכה מספר ימים.

ואני חוזר למא''ש לסבתא והיא מאשרת שהסיפור מוכר ומראה לי את אחת התיבות הירוקות עימהם עלו הסבא והסבתא
רבא רבא מפולין לארץ.
החלקה בשכם ידועה .חלקה חקלאית ערבית....שדה תיחרש...ולעיים תהיה..ירמיהו כו.
מ.א. מצאצאיה אף איתר את החלקה. אך הקבר - איננו.

ורק שם נחשפתי שלסיפור של הסבתא הזקנה ז''ל יש המשכים רבים.
וזאבו החוקר המשיך לחפש את התיבות הנוספות - שנעלמו - ושבהם הביאו את [הנאדן] מטעניהם מפולין לארץ.....
וההשערה אומרת שהם שימשו להסקת תנור המצות לפסח ....אולי ?
----------------------------------
ג.
להלן חלק מהקדמה מאביו של זאב'ו לספרו על היארצייטים. הכולל את ההקשר לזאב'ו ז''ל.

ישראל משה ארליך
בשער הספר

היה זה לפני עשר שנים. ישבנו אז "שבעה" לאחר פטירת אאמו״ר רבי יהודה ז״ל (נפטר ב- י״ט בשבט תשמ״ז). רבו גם רבו הבאים לנחמנו, גם את אמי- מורתי (ע״ה, נפטרה באור לארבעה-עשר בניסן תשנ״ו), גם את שמואל-דב אחי, יבל״א, גם את דודי ודודותי, אחי-אבי ואחיותיו. ואני, תוך שאני רואה את הבאים, ושומע ומאזין לדברי הנחמה .

נתון הייתי בלבי ובמחשבותי, לאותן שעות ביום פטירת אבי-מורי, כשהוא מיסב במיטתו, לרגל חולשה, ומבקשנו לקרוא לפניו בפרשת השבוע. פרשת יתרו שבספר שמות. ישבתי מולו וקראתי לפניו את הפרשה בטעמי-המקרא, תוך שאבא מאזין לי היטב, תוך עיניים פקוחות ועצומות חליפות. כשהגעתי לפסוקים של עשרת-הדברות, וקראתים בטעמים המיוחדים - עצם אבא את עיניו, ומילמל איתי את מילות עשרת- הדברות. כך נרדם. כך נפטר. הכ״מ.

באותם ימים, כשאנו יושבים "שבעה" ואני הוגה ברעיונותי, עלתה בי המחשבה: יש לעשות דבר לקבוע בו זכר לאבא. נזכרתי במחברתו של מו״ר הרב ראובן מרגליות זצ״ל, "הילולא דצדיקיא", מרשם יומי של ימי פטירתם של מאות מגדולי ישראל. חשבתי: אלך בדרכו. אחבר גם אני מחברת מעין זו.

החילותי באיסוף החומר: מתוך ספרים בנושאים קרובים, מתוך ספרי קהילות שונות, מתוך יומנים ועוד. השתדלתי להגיע לכל מקום בו נזכרים ימי ההסתלקות של גדולי ישראל. לא חשבתי תחילה כי העבודה רבה כל כך. אך רבתה עד מאוד: מאות ספרים ומקורות (כאשר יראה המעיין בביבליוגרפיה שהבאתי בסוף הספר).

למעשה הקדים אותי בננו-בכורנו זאב-חנוך נ״י במעשה הזכרון לסבו, ופרסם בשנת תשנ״ה את ספרו "פרקים בנחלת יהודה, קובץ מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית", ובהקדמתו כתב : " ... הקובץ מוקדש לזכרו הברוך של סבי ר׳ יהודה ארליך, איש התורה והארץ, איש החסידות והכלכלה, איש המשפחה והעם"; הקדים דברים לזכרו וציטטין מדברים שכתב אבא
בהקדמותיו לשני חלקי הספר "ארץ צבי", של הגאון הרב אריה-צבי פרומר זצ״ל, מקוזיגלוב, שהוציא לאור; וכן דברי הערכה שנאמרו לזכר אבא ז״ל בימי ה"שבעה" וה״שלושים".

המשכתי באיסוף החומר, במשך מספר שנים, כשאינני מסתפק בספרים ובחוברות שלפני, אלא פניתי אף לקהילות שמעבר-לים, אך לא בכל מקום הבינו לבקשתי. גם סיירתי הרבה בבתי-העלמין שבארץ, בערים ובמושבות הישנים
והחדשים. מִנְיֵן השמות, עם פרטים אישיים, כבר הגיע לאלפים -. ואז ...... השארתי בספרי אף את שמות הקדמונים,
שיום הזכרון שלהם הוא על-פי המסורת בלבד.

....: היות והספר, כשמו, הוא לזכר אאמו״ר - קבעתי תאריך פטירתו, י״ט בשבט תשמ״ז, כיום אחרון ברשימה זו, וכן את מועד פטירתו של מו״ח רבי יחזקאל-שרגא גינצברג, ביום ל׳ בסיון תשמ״ט. אולי עוד אוסיף במהדורה חדשה שתבוא בעיה, או אולי יבוא זולתי וימשיך.

תוך שעוסק אני בעבודה זו במשך שנים, עסקתי גם בעבודות נוספות, ויצאו לאור ספרי:
"המרד הקדוש" - לדמותו של רבי מנדלי מקוצק (תשמ״ט);
תרגום מיידיש "ארץ ושמים" למ.ב. שטיין,
מחזה מחיי רבי מנדלי מקוצק (תשמ״ט);
"שבעים פנים" - מאמרים, דמויות מן העבר הרחוק והקרוב (תשנ״ג);
"אתר ואתר" - מאמרים, ערים וקהילות, קרובות ורחוקות ועברן היהודי (תשנ״ד);
"אישים ומאורעות בתולדות ישראל" (תשנ״ה).

אני מבקש להביע תודתי לידידים שהטרחתי תוך כדי עבודתי, בשאלה
ובעצה. להרב ד״ר יצחק אלפסי, שעבר על כתב היד כולו, הוסיף וגרע כדי שתהא העבודה ראויה.
ברכה ותודה לידיד ר׳ ראובן הלוי סג״ל, שהביא את הספר לאור.
בראש כולם מביע אני ברכה ותודה להדסה רעייתי מנב״ת, שהרבתה עלי שלווה ומנוחה, כדי למצוא ענין בנושאים שונים; שלושת בנינו זאב-חנוך, יצחק ויגאל נ״י ושלומם ישגא.

בונה ירושלים ה׳, י״ט בשבט תשנ״ז
עשור לפטירת אאמו״ר ז״ל