ידוע בבי מדרשא החידוש שמביא השער הציון מהמאירי שברכת שעשה נסיים לאבותינו היא מדין ה"יום" של חנוכה ולכן אף מי שאינו מדלקי או רואה יברך כל יום שעשה ניסים.
והנה ההדלקה בערב שבת היא קודם הזמן וכבר דן השדי חמד בארוכה היאך מדליק קודם היום המתאים של חנוכה, והרי לחנוכה אין דין תוספת, וביאר בארוכה שאפשר לקיים כבר דין הדלקה מפלג המנחה ומעלה, ומצינו גם בהדלקה זו כבתה אין זקוק לה כמש"כ בתרוה"ד.
אמנם זה לכאורה יעזור רק על מצוות ההדלקה, אך עדיין יש מקום לומר שאת ברכת שעשה ניסים של ה"יום" צריך עדיין לברך בשבת קדש, כי הברכה שבירך על המצוה היא רק על המצוה ולא על היום.