האמנם זאת חנוכה הוא זמן החיתום

לערוך · הודעהעל ידי **לערוך** » ג' דצמבר 06, 2011 6:32 pm

מצאתי בספרי האחרונים בזה"ל

מובא בספרים הקדושים שיום זאת חנוכה הוא גמר החתימה של יום הכפורים (לקוטי מהרי"ל) ויש מי שנהג שביום זאת חנוכה היו קוראים לפניו כל מכתבי ואגרות ברכה, עם אחולי כתיבה וחתימה טובה, שנשלחו אליו לימי ראש השנה ויום הכפורים.
הגה"צ רבי שמעון סופר מערלוי הי"ד בעל שו"ת התעוררות תשובה.

עוד שם, כתב בעל בני יששכר דמה שאומרים רבותינו הקדמונים שחנוכה הוא זמן לעורר פקידתן של עקרות כמו ראש השנה הרי עיקר הסגולה לזה הוא ביום האחרון של חנוכה.

טרחתי ולא מצאתי כן בלקוטי מהרי"ל

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' דצמבר 06, 2011 6:48 pm

בספרי התלמוד המצויים בידי, בבלי, ירושלמי, זהר וכל מדרשים הזמן האחרון של החיתום הוא הושענא רבא.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' דצמבר 06, 2011 7:11 pm

מורה צדק כתב:בספרי התלמוד המצויים בידי, בבלי, ירושלמי, זהר וכל מדרשים הזמן האחרון של החיתום הוא הושענא רבא.

מה?!?!?!
תציין בבקשה היכן בדיוק זה מופיע בבבלי, בירושלמי (אגב, הסדר צריך להיות הפוך!), ובמדרשים.
נו, 'בכבוד'!

לערוך · הודעהעל ידי **לערוך** » ג' דצמבר 06, 2011 8:04 pm

בתפארת שמואל סוף פרק קמא דברכות וז"ל ומהר"ם אומר אף בהושענא רבא המלך הקדוש והמלך המשפט.
וראה גם בזוהר פרשת צו יומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא.

ערער בערבה · הודעהעל ידי **ערער בערבה** » ג' דצמבר 06, 2011 8:26 pm

לערוך כתב:מצאתי בספרי האחרונים בזה"ל

מובא בספרים הקדושים שיום זאת חנוכה הוא גמר החתימה של יום הכפורים (לקוטי מהרי"ל) ויש מי שנהג שביום זאת חנוכה היו קוראים לפניו כל מכתבי ואגרות ברכה, עם אחולי כתיבה וחתימה טובה, שנשלחו אליו לימי ראש השנה ויום הכפורים.
הגה"צ רבי שמעון סופר מערלוי הי"ד בעל שו"ת התעוררות תשובה.

עוד שם, כתב בעל בני יששכר דמה שאומרים רבותינו הקדמונים שחנוכה הוא זמן לעורר פקידתן של עקרות כמו ראש השנה הרי עיקר הסגולה לזה הוא ביום האחרון של חנוכה.

טרחתי ולא מצאתי כן בלקוטי מהרי"ל

הובא בבת עין בשם כתבי האר"י.
ליקוטי מהרי"ל שצויין לעיל הכוונה כנראה לליקוטי מהרי"ל מזאקילקוב - תלמיד הנועם אלימלך.
יש שציינו לדברי הגר"א (יהל אור) שכתב כי ח' ימי חנוכה הם כנגד ח' יו"ט שאין אומרין [או אין גומרין] בהן את ההלל, ולפי חשבון זה זאת חנוכה הוא כנגד יוה"כ.
וכבר הילכו בזה נמושות ונמושי נמושות.

סוקר · הודעהעל ידי **סוקר** » ג' דצמבר 06, 2011 8:38 pm

כבר הלכו בו נמושות והעלו שאין זכר בחז"ל בראשונים ובאר"י שזאת חנוכה הוא יום החיתום.
השוע"ר כיום החיתום נזכר בזוה"ק והיותו יום דין נזכר גם בראשונים.
זאת חנוכה. זה חידוש חסידי, עם כל הכבוד ויש הרבה.
ןזה שבבת עין מביא כן בשם האר"י, זה לא הופך את זה לאר"י, כי באר"י אין.
למי יש ענין לזרוע את הערפל הזה שוב ושוב?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' דצמבר 06, 2011 8:46 pm

חכם באשי כתב:
מורה צדק כתב:בספרי התלמוד המצויים בידי, בבלי, ירושלמי, זהר וכל מדרשים הזמן האחרון של החיתום הוא הושענא רבא.

מה?!?!?!
תציין בבקשה היכן בדיוק זה מופיע בבבלי, בירושלמי (אגב, הסדר צריך להיות הפוך!), ובמדרשים.
נו, 'בכבוד'!

לגבי ר"ה וכיפור הדברים ידועים, ואין אתה צריך לכמותי.
לגבי הושענא רבה נזכר בזה"ק ויחי דף רכ ע"א, ויומא דכפורי יומא דתשובה, ואי לא תב בתשובה פקיד למלכא למחתם פתקין, ואי זכי בתשובה ולאו שלימתא כדקא יאות, תליין לה עד יומא בתרא דעצרת דהוא תמינאה לחג, אי עבד תשובה שלימתא אתקרעו פתקין, ואי לא, אינון פתקין נפקין מבי מלכא ואתמסרא בידוי דסנטירא ודינא מתעביד.
ותרומה דף קמב. בליליא בתראה דחגא נפקין פתקין מבי מלכא וכו',
ובהשמטות דף רנז ע"ב אוליפנא בספרא דשלמה, דבליליא בתראה דחגא, אי יסתכל בר נש בצולמא דיליה וחזי ליה שלים לא אתגזיר עליה מיתה. ובהאי ליליא דשביעי אתחזי אי אשתלימו יומוי.

ולמה הירושלמי קודם לבבלי?

לערוך · הודעהעל ידי **לערוך** » ג' דצמבר 06, 2011 9:00 pm

סוקר כתב:כבר הלכו בו נמושות והעלו שאין זכר בחז"ל בראשונים ובאר"י שזאת חנוכה הוא יום החיתום.
השוע"ר כיום החיתום נזכר בזוה"ק והיותו יום דין נזכר גם בראשונים.
זאת חנוכה. זה חידוש חסידי, עם כל הכבוד ויש הרבה.
ןזה שבבת עין מביא כן בשם האר"י, זה לא הופך את זה לאר"י, כי באר"י אין.
למי יש ענין לזרוע את הערפל הזה שוב ושוב?

בעל ההתעוררות תשובה כבנו של הכתב סופר מסופקני אם ידע מה זה בת עין ואלמלא לא קיבל כן מהכתב סופר שקיבל כן מהחתם סופר לא היה נוהג כפי שנהג

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' דצמבר 06, 2011 9:05 pm

מורה צדק,
ביקשתי ממך: בבלי, ירושלמי ומדרשים (ולא זוהר, השמטתי את זה בכוונה), ואתה מביא לי זוהר?!
ואיני מתכוון לזלזל, חלילה, בספר הזוהר, אלא אחרי שאתה כותב: "בספרי התלמוד המצויים בידי, בבלי, ירושלמי, זהר וכל מדרשים הזמן האחרון של החיתום הוא הושענא רבא" - אנא בבקשה להביא סימוכין לכל דבריך ולא רק לפרט אחד!

ומדוע הירושלמי קודם לבבלי, כי הוא נחתם קודם. כמו שהמשנה נחתמה קודם התלמוד, ומגוחך מעט לציין לגמרא ואח"כ למשנה. אבל לא נורא....

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' דצמבר 06, 2011 9:07 pm

טוב שאתה סולח לי על טעות כזאת,
הדין בר"ה ויוה"כ מצויין פעמים רבות בירושלמי ובבלי ובמדרשים.
ואם אתה כל כך מדייק בדברי, כתבתי שעד הושענא רבה, ולא רק הושענא רבה.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ג' דצמבר 06, 2011 9:09 pm

זוכרני שיש מציינים את החמדת ימים כהמקור לכך שזאת חנוכה הוא יום החיתום.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' דצמבר 06, 2011 9:29 pm

איפה בחמד"י מוזכר ענין זה? חיפשתי ולא מצאתי

ערער בערבה · הודעהעל ידי **ערער בערבה** » ג' דצמבר 06, 2011 9:37 pm

ראה כאן מש"כ ר' חיים הכהן מאר"צ תלמיד מהרח"ו. [מסומן בחץ].

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ג' דצמבר 06, 2011 9:44 pm

לא כתבתי שראיתי בחמד"י, כתבתי ששמעתי אומרים כן. והנה ראה זה מצאתי אשכול ישן ע"ז בסו"ס, ולכאורה מפני דברי הכותב הראשון נחרט בזכרוני שהמקור בחמדה"י, ולא היא.
http://www.bhol.co.il/forums//topic.asp ... m_id=19616

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' דצמבר 06, 2011 9:45 pm

ערער בערבה כתב:ראה כאן מש"כ ר' חיים הכהן מאר"צ תלמיד מהרח"ו. [מסומן בחץ].

מקור יפה, אך לא כתב שם שהוא זמן החיתום, אלא זמן שיש בו הארה שהקב"ה נתרצה לישראל.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' דצמבר 06, 2011 10:03 pm

מורה צדק כתב:טוב שאתה סולח לי על טעות כזאת,
הדין בר"ה ויוה"כ מצויין פעמים רבות בירושלמי ובבלי ובמדרשים.
ואם אתה כל כך מדייק בדברי, כתבתי שעד הושענא רבה, ולא רק הושענא רבה.

שיהיה כך.
אבל גם הענין ש'עד הושענא רבה' אינו נזכר בתלמודים ובמדרשים.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' דצמבר 06, 2011 10:38 pm

נכון.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ג' דצמבר 06, 2011 10:57 pm

באשי,
אמנם בפירוש לא נמצא הדבר בגמרא, מ"מ רמזים עבים נמצאים בתלמוד ששורשי יום הושענא רבא שייכי לסתרי תורה. ואילו לשמיני של חנוכה לא שמענו כלום.

[למשל, המשנה אומרת שהיו מקיפים באותו היום ז' פעמים וכו', והגמ' לא שואלת כדרכה מאי טעמא, או מנא הני מילי, וכדו', כאילו הדבר חוק לישראל כפרה אדומה. יתירה מכך, לעיל מינה איתא שערבה אינה דוחה את השבת אלא ביום שביעי, וביארה הגמ' שביקשו לקבוע יום אחד שתדחה בו ערבה את השבת כדי לפרסמה שהיא מן התורה, והטעם שבחרו דוקא ביום שביעי הוא משום שביום הראשון לא יהיה עי"ז פרסום מפני שיאמרו לולב הוא דקא דחי, ומעתה שאלה הגמ' ולידחו בחד מהנך [למה דוקא בשביעי] ותירצה 'כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי' ופרש"י יום מסויים או ראשון או אחרון. והפלא זועק, הלא ביום השביעי היו מקיפין עם הערבות (למ"ד) שבע פעמים וע"כ שהוא יום מיוחד למצות ערבה, יהיה מה שיהיה הטעם, וא"כ נימא שמאותו טעם עצמו נבחר יום זה שידחה את השבת, ומה הוצרכה הגמ' לסברת יום מסויים. וחזינן, שבאמת הטעם שמקיפים ז' פעמים וכו' הוא מסתרי תורה, ולכן לא ביארה הגמ' עניינו וטעמו, ולפיכך גם א"א להשתמש בטעמים הללו כדי לקבוע הלכות בנגלה אימתי ידחה השבת, אם לא שיש גם טעם בנגלה מצד מה שביארה הגמ'. עוד יש להוסיף שגם מה שמצות ערבה בזה"ז ממנהג נביאים הוא ביום השביעי –ולא ביום אחר מסוכות- לא נזכר בתלמוד, והוא פלאי. וקיצרתי].

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' דצמבר 06, 2011 11:28 pm

כפי שכבר כתב סוקר בתגובתו לעיל ענין זאת חנוכה כגמר החתימה הוא חידוש מבית מדרשם של גדולי החסידות, (ומ"ש שלא נמצא באר"י כמדומה הבני יששכר כתב כן מפורש שלא נמצא באר"י) ולכן לא מובנת התמיהה על מה שלא נזכר בתלמוד ובזהר

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' דצמבר 07, 2011 12:44 am

על רמזי יום הושע"ר, יש ספר שלם מעניין שהתחבר נגד שד"ל, ע"י חכם בשם בן אמוזג. האוצר המקוון לא נפתח לי ולכן לא אוכל לתת לינק.
שד"ל לעג על התכונה סביב יום הושע"ר משום שמקורו לדעתו מהקבלה שנואת נפשו, והחכם הנ"ל מראה דברים יפים את שורש הענין בדברי רז"ל.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' דצמבר 07, 2011 12:51 am

אברהם כתב:באשי,
אמנם בפירוש לא נמצא הדבר בגמרא, מ"מ רמזים עבים נמצאים בתלמוד ששורשי יום הושענא רבא שייכי לסתרי תורה. ואילו לשמיני של חנוכה לא שמענו כלום.

[למשל, המשנה אומרת שהיו מקיפים באותו היום ז' פעמים וכו', והגמ' לא שואלת כדרכה מאי טעמא, או מנא הני מילי, וכדו', כאילו הדבר חוק לישראל כפרה אדומה. יתירה מכך, לעיל מינה איתא שערבה אינה דוחה את השבת אלא ביום שביעי, וביארה הגמ' שביקשו לקבוע יום אחד שתדחה בו ערבה את השבת כדי לפרסמה שהיא מן התורה, והטעם שבחרו דוקא ביום שביעי הוא משום שביום הראשון לא יהיה עי"ז פרסום מפני שיאמרו לולב הוא דקא דחי, ומעתה שאלה הגמ' ולידחו בחד מהנך [למה דוקא בשביעי] ותירצה 'כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי' ופרש"י יום מסויים או ראשון או אחרון. והפלא זועק, הלא ביום השביעי היו מקיפין עם הערבות (למ"ד) שבע פעמים וע"כ שהוא יום מיוחד למצות ערבה, יהיה מה שיהיה הטעם, וא"כ נימא שמאותו טעם עצמו נבחר יום זה שידחה את השבת, ומה הוצרכה הגמ' לסברת יום מסויים. וחזינן, שבאמת הטעם שמקיפים ז' פעמים וכו' הוא מסתרי תורה, ולכן לא ביארה הגמ' עניינו וטעמו, ולפיכך גם א"א להשתמש בטעמים הללו כדי לקבוע הלכות בנגלה אימתי ידחה השבת, אם לא שיש גם טעם בנגלה מצד מה שביארה הגמ'. עוד יש להוסיף שגם מה שמצות ערבה בזה"ז ממנהג נביאים הוא ביום השביעי –ולא ביום אחר מסוכות- לא נזכר בתלמוד, והוא פלאי. וקיצרתי].

כל זה אינו מוכיח מאומה לעניין החיתום.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ד' דצמבר 07, 2011 1:38 am

לערוך כתב:טרחתי ולא מצאתי כן בלקוטי מהרי"ל

: untitled.JPG (25.17 KiB) נצפה 23245 פעמים

פרוזבול · הודעהעל ידי **פרוזבול** » ד' דצמבר 07, 2011 1:56 am

אברהם כתב:באשי,
אמנם בפירוש לא נמצא הדבר בגמרא, מ"מ רמזים עבים נמצאים בתלמוד ששורשי יום הושענא רבא שייכי לסתרי תורה. ואילו לשמיני של חנוכה לא שמענו כלום.

[למשל, המשנה אומרת שהיו מקיפים באותו היום ז' פעמים וכו', והגמ' לא שואלת כדרכה מאי טעמא, או מנא הני מילי, וכדו', כאילו הדבר חוק לישראל כפרה אדומה. יתירה מכך, לעיל מינה איתא שערבה אינה דוחה את השבת אלא ביום שביעי, וביארה הגמ' שביקשו לקבוע יום אחד שתדחה בו ערבה את השבת כדי לפרסמה שהיא מן התורה, והטעם שבחרו דוקא ביום שביעי הוא משום שביום הראשון לא יהיה עי"ז פרסום מפני שיאמרו לולב הוא דקא דחי, ומעתה שאלה הגמ' ולידחו בחד מהנך [למה דוקא בשביעי] ותירצה 'כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי' ופרש"י יום מסויים או ראשון או אחרון. והפלא זועק, הלא ביום השביעי היו מקיפין עם הערבות (למ"ד) שבע פעמים וע"כ שהוא יום מיוחד למצות ערבה, יהיה מה שיהיה הטעם, וא"כ נימא שמאותו טעם עצמו נבחר יום זה שידחה את השבת, ומה הוצרכה הגמ' לסברת יום מסויים. וחזינן, שבאמת הטעם שמקיפים ז' פעמים וכו' הוא מסתרי תורה, ולכן לא ביארה הגמ' עניינו וטעמו, ולפיכך גם א"א להשתמש בטעמים הללו כדי לקבוע הלכות בנגלה אימתי ידחה השבת, אם לא שיש גם טעם בנגלה מצד מה שביארה הגמ'. עוד יש להוסיף שגם מה שמצות ערבה בזה"ז ממנהג נביאים הוא ביום השביעי –ולא ביום אחר מסוכות- לא נזכר בתלמוד, והוא פלאי. וקיצרתי].

לא כ"כ מדוייק.
הלא בהמשך דבריך הערת בעצמך מדוע בזה"ז בחרו דייקא את היום השביעי, ובאמת הפוסקים עמדו על כך, והנה הט"ז כתב כי טעם הדבר הוא משום שהיו מקיפין בו שבע פעמים, ולכן נקבע לדורות ליום ערבה.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ד' דצמבר 07, 2011 11:01 am

פרוזבול כתב:
אברהם כתב:באשי,
אמנם בפירוש לא נמצא הדבר בגמרא, מ"מ רמזים עבים נמצאים בתלמוד ששורשי יום הושענא רבא שייכי לסתרי תורה. ואילו לשמיני של חנוכה לא שמענו כלום.

[למשל, המשנה אומרת שהיו מקיפים באותו היום ז' פעמים וכו', והגמ' לא שואלת כדרכה מאי טעמא, או מנא הני מילי, וכדו', כאילו הדבר חוק לישראל כפרה אדומה. יתירה מכך, לעיל מינה איתא שערבה אינה דוחה את השבת אלא ביום שביעי, וביארה הגמ' שביקשו לקבוע יום אחד שתדחה בו ערבה את השבת כדי לפרסמה שהיא מן התורה, והטעם שבחרו דוקא ביום שביעי הוא משום שביום הראשון לא יהיה עי"ז פרסום מפני שיאמרו לולב הוא דקא דחי, ומעתה שאלה הגמ' ולידחו בחד מהנך [למה דוקא בשביעי] ותירצה 'כיון דקא מפקת לה מראשון אוקמה אשביעי' ופרש"י יום מסויים או ראשון או אחרון. והפלא זועק, הלא ביום השביעי היו מקיפין עם הערבות (למ"ד) שבע פעמים וע"כ שהוא יום מיוחד למצות ערבה, יהיה מה שיהיה הטעם, וא"כ נימא שמאותו טעם עצמו נבחר יום זה שידחה את השבת, ומה הוצרכה הגמ' לסברת יום מסויים. וחזינן, שבאמת הטעם שמקיפים ז' פעמים וכו' הוא מסתרי תורה, ולכן לא ביארה הגמ' עניינו וטעמו, ולפיכך גם א"א להשתמש בטעמים הללו כדי לקבוע הלכות בנגלה אימתי ידחה השבת, אם לא שיש גם טעם בנגלה מצד מה שביארה הגמ'. עוד יש להוסיף שגם מה שמצות ערבה בזה"ז ממנהג נביאים הוא ביום השביעי –ולא ביום אחר מסוכות- לא נזכר בתלמוד, והוא פלאי. וקיצרתי].

לא כ"כ מדוייק.
הלא בהמשך דבריך הערת בעצמך מדוע בזה"ז בחרו דייקא את היום השביעי, ובאמת הפוסקים עמדו על כך, והנה הט"ז כתב כי טעם הדבר הוא משום שהיו מקיפין בו שבע פעמים, ולכן נקבע לדורות ליום ערבה.

החילוק ברור,
הט"ז כתב שהטעם שאנו עושים זכר למקדש דוקא ביום ז' הוא משום שביום זה היה במקדש מצוה יתירה [יהיה הטעם מה שיהיה] וא"כ בעי טפי זכירה משאר ימים. ומאי אכפ"ל שהטעם לתוספת ההקפות הוא מסתרי תורה, סוף סוף כך היה המצוה להקיף ז' פעמים ועבדינן זכר לזה.
ואילו אני שאלתי למה הגמ' לא אומרת שמאותו הטעם והשורש שגורם לתוספת ההקפות תדחה גם השבת, [שהרי עצם תוספת ההקפות אינם סיבה לדיחוי השבת, אלא הטעם שהביא לתוספת זו] וע"ז כתבתי שכיון שטעם זה הוא מסתרי תורה לא שייך שנדחה את השבת מחמתו בלא תוספת טעם עפ"י נגלה.

לערוך · הודעהעל ידי **לערוך** » ד' דצמבר 07, 2011 11:59 am

חיפוש קצר בגוגל מעלה שכך נהגו בחב"ד בערלוי ובעוד הרבה, ולדעתם בזאת חנוכה הוא מסירת פתקין ולא יתכן שכולם סמכו על טעות שהובא בבת עין.

ולידענים הפתרונים.

לערוך · הודעהעל ידי **לערוך** » ד' דצמבר 07, 2011 12:24 pm

עד כמה שהצלחתי להבין מסירת פתקין אינו נחשב ליום החיתום ויש הבדל בין יום החיתום שהוא לכו"ע בהושענא רבא, לבין מסירת פתקין שהוא בזאת חנוכה.

פרוזבול · הודעהעל ידי **פרוזבול** » ד' דצמבר 07, 2011 12:28 pm

אברהם כתב:החילוק ברור, הט"ז כתב שהטעם שאנו עושים זכר למקדש דוקא ביום ז' הוא משום שביום זה היה במקדש מצוה יתירה [יהיה הטעם מה שיהיה] וא"כ בעי טפי זכירה משאר ימים. ומאי אכפ"ל שהטעם לתוספת ההקפות הוא מסתרי תורה, סוף סוף כך היה המצוה להקיף ז' פעמים ועבדינן זכר לזה.
ואילו אני שאלתי למה הגמ' לא אומרת שמאותו הטעם והשורש שגורם לתוספת ההקפות תדחה גם השבת, [שהרי עצם תוספת ההקפות אינם סיבה לדיחוי השבת, אלא הטעם שהביא לתוספת זו] וע"ז כתבתי שכיון שטעם זה הוא מסתרי תורה לא שייך שנדחה את השבת מחמתו בלא תוספת טעם עפ"י נגלה.

אעתיק לשון הט"ז:
וקבעו יום ז' לערבה יותר מיום אחר נ"ל כיון שבמקדש היה ג"כ יותר קדושה ביום זה שהרי היו מקיפין ז"פ ביום זה:

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ד' דצמבר 07, 2011 12:29 pm

נו...

כנראה נחתך בטעות סיום דבריך.

פרוזבול · הודעהעל ידי **פרוזבול** » ד' דצמבר 07, 2011 12:39 pm

נחתכו סוף דבריי.
כוונתי היתה שאין הכרח בלשון הט"ז לפרש כדבריך, ויתכן לפרש כך וכך.

נוטר הכרמים

ממש"כ באשכול אחר ב'בית המדרש'
viewtopic.php?f=17&t=7189#p64015
בב"ח סי' תרעט, וז"ל: וז"ל מהרי"ל, קבלה בידינו שאין לאדם לעשות מלאכה בשעה שנרות דולקים בחנוכה, וי"א גם ביום הראשון וביום האחרון מנהג רבותינו נוחי נפש לאסור מלאכה, עכ"ל. ונראה קצת ראיה מדקראו להו חנוכה, לומר חנו בכ"ה, דאי אין כל איסור כלל במלאכה, מאי חניה שייך כאן, דדוחק הוא לומר דר"ל חנייה ממלחמה. וראה בברכי יוסף שהשיב על דבריו.

וביום השמיני הלא הוא יום 'זאת חנוכה', הידוע מספרן של צדיקים, (תלמידי תלמידיו של הבעש"ט, וראה בספר שער יששכר מונקאטש שבאמת בגמ' ומדרשים וזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל לא מצינו זה בשום מקום, ודבר זה נמסר בסוד ה' ליראיו המקובל איש מפי איש).

ומובא בשם מהרי"ד מבעלזא דזה הביאור בדברי מהרי"ל הנ"ל, ומעליותא דיום השמיני מטו משמיה כמה טעמים: א) שבימים אלו בשעת הנס נתחייבו ישראל להביא קרבנות תודה על ניסי ונפלאות ה', אך לא יכלו להקריב קרבנות עד היום השמיני שהרי כולם היו טמאי מתים. ב) דאיתא דחנוכת המזבח היתה ביום השמיני שאז נגמר המזבח, ולכך לא היה אפשר להקריב קודם לכן.

סופר · הודעהעל ידי **סופר** » ה' דצמבר 08, 2011 2:05 am

אברהם,
מחילה אך אין לדבריך שום פשר.

בחג נדונים על המים הוא משנה מפורשה בר"ה, וענין הערבה שגדלה על מים ובה מבקשים עליהם, וענין יום האחרון שבו כפשוט נחתם הדין הנ"ל שהתמשך כל החג ולכן מרבים בבקשות ואמירת הושענא, כ"ז הוא לפי פשוטו ממש בלי שום סתרי תורה מיוחדים ולא דרש ולא רמז, פשוטם המוחלט של דברים.

ומה שלא פשטה הגמ' דיש ענין בשביעי ממה שמקיפין בו ז"פ, אפשר לתרץ בפשיטות שע"ז גופא הי' הנדון, דאותו יום שידחה שבת בו יקיפו ז' פעמים, אלא שלדידי פשיטא לי כמ"ש שיום האחרון הוא חיתום דין המים וזה שאמרו בגמ' כיון דאפיקתיה מראשון כו' ופשוט.

בזוה"ק ובכתבי האר"י נתבאר שהדין הפרטי של כאו"א שהחל בר"ה ויו"כ מסתיים בהו"ר ושמי"ע, ויפה אמרו שמכבשי דרחמנא בתלמודא דילן לא נזכר מזה ואפי' לא ברמז רחוק.

ולאדכורי, דלא כל גמרא מוקשית נעשית בשל כך 'סתרי תורה', אפשר להקשות ולתרץ כדרכה של תורה מבלי להתלהם בהפלגות תיכף.

נוטר הכרמים

היום שאלתי את אחד ממקובלי דורינו על הדבר, לטענתו ענין החיתום של זאת חנוכה מופיע בכתבי גורי האריז"ל!

אקוה שבימים הקרובים ימציא לי את הדברים.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' דצמבר 08, 2011 9:38 pm

דווקא אני זוכר שאמר לי הגר"ד כהן שמקורו בבני יששכר

אולם זוכרני שיש מקור בעומק הבנת הזוהר באיזה מקום ואיני זוכר איהו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 08, 2011 10:28 pm

נוטר הכרמים כתב:היום שאלתי את אחד ממקובלי דורינו על הדבר, לטענתו ענין החיתום של זאת חנוכה מופיע בכתבי גורי האריז"ל!

אקוה שבימים הקרובים ימציא לי את הדברים.

תקות שוא. אף שבשנים האחרונות למדנו כי המונח גורי האר"י, הוא כמעט כמו, ספרים הקדושים.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' דצמבר 09, 2011 12:04 am

הסתכלות יפה על הנושא

http://maharitz.co.il/?CategoryID=272&ArticleID=572
מביאים בכמה ספרים, בעיקר בספרי גדולי החסידים והצדיקים, אינני יודע מה המקור שלהם, הם כותבים את זה בשם כתבי האר"י ובוודאי יש לזה מקור, רק שכנראה יש כתבים של האר"י שלא נתפרסמו או שנגנזו, ויש לדבר רמז בירושלמי מסכת שבת אבל אין לזה מקור מפורש. עכ"פ נאמנים עלינו האומרים בשמו, שעניין גמר ימי הדין של ר"ה יוה"כ והו"ר, העיקר והסוף בחנוכה. כך כותבים בשם האר"י. מי שמכיר למשל את הספר נטעי גבריאל, הוא אוסף הרבה הלכות, וכך הוא כותב, ימי חנוכה הם ימי חיתום גמר הדין לטובה ועת רצון להיפקד בדבר ישועה ורחמים ובפרט בזאת חנוכה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' דצמבר 09, 2011 12:14 am

הוא כותב שיש רמז בירושלמי שבת מי יודע מה הוא?

שוב ראיתי בנטעי גבריאל דציין ירושלמי שבת פב הו

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ו' דצמבר 09, 2011 1:13 am

חידוש יתירה מזו. גמר החתימה נמשך עד פורים!

: untitled.JPG (19 KiB) נצפה 23030 פעמים

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ו' דצמבר 09, 2011 1:19 am

עיין בספר ליקוטי מהרי"ל להרה"ק מהרי"ל מזאקילקאב תלמיד בעל נועם אלימלך זי"ע בדרוש לחנוכה ועוד, ובשער יששכר (ימי אורה אות לו) העיר על מש"כ בספרים ענין זה בשם כתבי אריז"ל דאין זה נכון כי לא מצינו זה בשום מקום בגמרא ובמדרשים ובזוה"ק ובכתבי אריז"ל.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' דצמבר 09, 2011 1:25 am

[טעות]

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ו' דצמבר 09, 2011 6:11 pm

יאיר כתב:http://www.otzar.org/aspcrops/60725_54_-7345311496-9122011.asp

viewtopic.php?f=7&t=7162#p63818

פורום אוצר החכמה

מי מחובר