פורום אוצר החכמה

בזכרוני המעורפל שיש שכתבו שייכות בין חנוכה לקלנדא [ח' ימים בתקופת טבת שתיקן אדם הראשון לימים טובים על שהתחילו הימים להתארך, עי' ע"ז ח' ע"א].
שהרי גם חנוכה הוא חג אורים, שהאירו חשכתן של ישראל [כמו שאמרו וחושך זו מלכות יון]. ומשך ג"כ ח' ימים, והוא חל בערך באותה תקופה. וכו' וכו'.
ובזכות שתיקן קלנדא זכה שבניו יקבעו חנוכה באותם הימים וכו'.

אינני מצליח למצוא בחיפוש היכן קראתי זאת. [ברשת ראיתי מאמרים מרבנים בני זמנינו, עם רעיונות דומים, אבל אני מחפש מקור בר סמכא].
רבי יאיר?

עיין נא בספרו של רב"ש המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם (ועדיפה המהדורה החדשה), בפרק הראשון.

איך אעיין שם אם לא תצטט לי?

נמצא באוצר?

זה מה שמצאתי:
http://www.otzar.org/aspcrops/154069_18 ... 122011.asp ועיין שם בכל המאמר ובתחילתו.
http://www.otzar.org/aspcrops/50662_242 ... 122011.asp
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148258&page=25
ועיין בסדר יעקב מה שכתב בזה בהקשר ליש"ו:
http://www.otzar.org/aspcrops/51956_379 ... 122011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/51956_380 ... 122011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/51956_380 ... 122011.asp
['משיחי השקר' לא באוצר]

יישר כח!

בקיצור, כנראה שאין לזה מקור קדום, וזכרוני בכזיב.

זכור לי משהו במעומעם לגבי סוגיא בעבודה זרה שיש איזה חג לגויים פעם בשבעים שנה שלוקחים אדם בריא על חיגר וכו' וזכור לי שקשור לחנוכה ולזמן שהימים מתקצרים

היא שיחתי כתב:זכור לי משהו במעומעם לגבי סוגיא בעבודה זרה שיש איזה חג לגויים פעם בשבעים שנה שלוקחים אדם בריא על חיגר וכו' וזכור לי שקשור לחנוכה ולזמן שהימים מתקצרים

ע"ז יא:
"אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש [להם] ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא ומחפין את השווקים באינך ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא דחמי חמי ודלא חמי לא חמי מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה ומסיימין בה הכי ווי לדין כד יקום דין אמר רב אשי הכשילן פיהם לרשעים אי אמרו זייפנא אחוה דמרנא כדקאמרי השתא דאמרי דמרנא זייפנא מרנא גופיה זייפנא הוא".

רש"י:
עוד אחרת - עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:

אדם שלם - כנגד עשו:

אדם חיגר - כנגד יעקב צולע על יריכו כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:

של אדם הראשון - והן בגדי חמודות שהיו לעשו:

קרקיפלו של ר' ישמעאל - כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:

דפיזא - פז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:

סך קירי פלסתר - חשבון הקצין כזב [הוא] נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:

סך - חשבון:

קירי - קצין:

אחוה דמרנא זייפנא - אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:

דחמי חמי - הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:

מאי אהני לרמאה - ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:

ווי לדין - לעשו:

אברהם כתב:בזכרוני המעורפל שיש שכתבו שייכות בין חנוכה לקלנדא [ח' ימים בתקופת טבת שתיקן אדם הראשון לימים טובים על שהתחילו הימים להתארך, עי' ע"ז ח' ע"א].
שהרי גם חנוכה הוא חג אורים, שהאירו חשכתן של ישראל [כמו שאמרו וחושך זו מלכות יון]. ומשך ג"כ ח' ימים, והוא חל בערך באותה תקופה. וכו' וכו'.
ובזכות שתיקן קלנדא זכה שבניו יקבעו חנוכה באותם הימים וכו'.

אינני מצליח למצוא בחיפוש היכן קראתי זאת. [ברשת ראיתי מאמרים מרבנים בני זמנינו, עם רעיונות דומים, אבל אני מחפש מקור בר סמכא].
רבי יאיר?

במו אוזני כך שמעתי מהג"ר משה שפירא. הוא האריך לבאר ע"פ המבואר בגמרא שזה חגו של אדם הראשון, וע"פ החשבון שהעולם נברא בכ"ה באלול, וממילא שלושה חדשים אח"כ הגיע שיא החורף והחושך.

מענין שפלאביוס מכנה את חנוכה כחג האור למרות שלא מזכיר את הדלקת הנרות, והרי דנו ע"כ בארוכה אם כבר בזמן הבית תקנו להדליק, ואפשר שכנהו כך ע"ש החג הזה.

סופר כתב:מענין שפלאביוס מכנה את חנוכה כחג האור למרות שלא מזכיר את הדלקת הנרות, והרי דנו ע"כ בארוכה אם כבר בזמן הבית תקנו להדליק, ואפשר שכנהו כך ע"ש החג הזה.

איפה דנו אם בזמן הבית הדליקו? ידוע לי ר' משה שטרנבוך והרב ליברמן בספריו, אבל מי עוד ובארוכה?

אפרקסתא דעניא כתב:במו אוזני כך שמעתי מהג"ר משה שפירא. הוא האריך לבאר ע"פ המבואר בגמרא שזה חגו של אדם הראשון, וע"פ החשבון שהעולם נברא בכ"ה באלול, וממילא שלושה חדשים אח"כ הגיע שיא החורף והחושך.

תודה! תודה!
האם יש אצלך את השיחה עצמה, או האם היא נזכרת בספרי מאמריו?

אברהם כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:במו אוזני כך שמעתי מהג"ר משה שפירא. הוא האריך לבאר ע"פ המבואר בגמרא שזה חגו של אדם הראשון, וע"פ החשבון שהעולם נברא בכ"ה באלול, וממילא שלושה חדשים אח"כ הגיע שיא החורף והחושך.

תודה! תודה!
האם יש אצלך את השיחה עצמה, או האם היא נזכרת בספרי מאמריו?

רבותי
בגמ' ע"ז שצויינה לעיל והובאה על ידי יאיר
מבואר שהיו לובשים בגדי אדם הראשון וכפי הנראה הכוונה לחג זה
השיעור שאני שמעתי נראה לי היה של הרב אביעזר וולפסון נמצא בקול הלשון

אברהם כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:במו אוזני כך שמעתי מהג"ר משה שפירא. הוא האריך לבאר ע"פ המבואר בגמרא שזה חגו של אדם הראשון, וע"פ החשבון שהעולם נברא בכ"ה באלול, וממילא שלושה חדשים אח"כ הגיע שיא החורף והחושך.

תודה! תודה!
האם יש אצלך את השיחה עצמה, או האם היא נזכרת בספרי מאמריו?

השיחה נאמרה בפרשת מקץ תש"ס. נקראת "כתבו לכם על קרן השור" ומספרה 563. מסתמא תוכל להשיג אצל גרבובסקי.

בספר נר מצוה למהר"ל זה כנראה מקורו של רבי משה שפירא
ולפי זה מבוארת המשנה בביכורים שזמן הביכורים הוא עד חנוכה, כיצד נאמר זמן זה עד נס חנוכה
ובדוחק כעין חנוכת המזבי שכלתה אז

זה מהר"ל מפורש.

עמוד 12-18 בקובץ המצורף.

או בשלש עמודים במהדורה הרגילה.

ישיבישקייט כתב:זה מהר"ל מפורש.

חנוכה .rar

עמוד 12-18 בקובץ המצורף.

או בשלש עמודים במהדורה הרגילה.

חנוכה א.pdf

אני צריך את המהדורה החדשה בפורמט pdf

חכם באשי כתב:עיין נא בספרו של רב"ש המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם (ועדיפה המהדורה החדשה), בפרק הראשון.

לא מצאתי התייחסות לזה שם.