ואת ובית אביך תאבדו

[סטפנסקי]

פשט המשא ונתן של מרדכי ואסתר בנושא של ללכת לאחשורוש? איך טענת מרדכי עונה על טענת אסתר ? ודברים מרדכי עצמם לא ברורים למה אם יהיה רווח והצלה ממקום אחר היא תאבד. לא מובן לי אודה לאשר יבארנו

[דרומי]

יש פירוש ברוח חסידית שאומר כך: זה ברור ש'רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר', אלא ש'את ובית אביו תאבדו' את הזכות הזאת. כלומר, ההצלה תבוא מכל מקום, עכשיו יש לך הזדמנות שזה יבוא על ידך

[החבר]

בחסידות מוסבר, שמרדכי הלך בקו המרירות, ולא רצה לקחת את הבגדים מאסתר, אך אסתר פעלה בשמחה, ולמרות שצריך לצום ולהתפלל, צריך לדעת באיזה אופן עושים את זה. וזאת העבודה של דורנו.

[תורה מפוארת]

הפירוש של הרה"ק מרוזין שרווח והצלה יעמוד ליהודים בטוח אך זה יהיה ממקום אחר, את יכולה לגרום שזה יבוא מסטרא דקדושה ואם לא אז את ובית אביך תאבדו, והפירוש ברוח חסידית שלא תזכה לתקן חטאה של סבה שאול המלך.

[עושה חדשות]

ירחון האוצר א.png (116.35 KiB) נצפה 7064 פעמים

[חרסון]

בחסידות מוסבר, שמרדכי הלך בקו המרירות, ולא רצה לקחת את הבגדים מאסתר, אך אסתר פעלה בשמחה, ולמרות שצריך לצום ולהתפלל, צריך לדעת באיזה אופן עושים את זה. וזאת העבודה של דורנו.

דומני בשם הרה"ק מרדומסק. אך אינני מבין מה שייך לשאלת פותח האשכול.

וראה עוד ביאור חסידי בקישור המצו"ב (אות כה): https://www.lahak.org/templates/lahak/a ... id/2926675

[עושה חדשות]

ומענין לענין, הרי הגזירה עמדה לצאת לפועל ח"ו רק כעבור שנה, אז מה באמת הנחיצות להיכנס אל המלך כבר עכשיו אף שלא נקראת וכו', במקום להמתין לשעת הכושר, ובפרט שזה גורר בעקבותיו צום בפסח וכו'.

[כח עליון]

ומענין לענין, הרי הגזירה עמדה לצאת לפועל ח"ו רק כעבור שנה, אז מה באמת הנחיצות להיכנס אל המלך כבר עכשיו אף שלא נקראת וכו', במקום להמתין לשעת הכושר, ובפרט שזה גורר בעקבותיו צום בפסח וכו'.

מהבהילות של הרצים לצאת עם האיגרות השניות, נראה שהוראה מחודשת מהמלך מתקבלת במשך זמן רב, אולי המקומות המרוחקים, אולי בתוספת חוקים שונים (לאימות האיגרות?).

[עושה חדשות]

ומענין לענין, הרי הגזירה עמדה לצאת לפועל ח"ו רק כעבור שנה, אז מה באמת הנחיצות להיכנס אל המלך כבר עכשיו אף שלא נקראת וכו', במקום להמתין לשעת הכושר, ובפרט שזה גורר בעקבותיו צום בפסח וכו'.

מהבהילות של הרצים לצאת עם האיגרות השניות, נראה שהוראה מחודשת מהמלך מתקבלת במשך זמן רב, אולי המקומות המרוחקים, אולי בתוספת חוקים שונים (לאימות האיגרות?).

ראיתי בטעמא דקרא (הגרח"ק) שכ' ע"ז שהחשש היה משום אימת מוות ופחד לרבים, ולכן סבר מרדכי שחייבים להזדרז בביטול הגזירה.

[ונתנו ידידים]

פשט המשא ונתן של מרדכי ואסתר בנושא של ללכת לאחשורוש? איך טענת מרדכי עונה על טענת אסתר ? ודברים מרדכי עצמם לא ברורים למה אם יהיה רווח והצלה ממקום אחר היא תאבד. לא מובן לי אודה לאשר יבארנו

ומענין לענין, הרי הגזירה עמדה לצאת לפועל ח"ו רק כעבור שנה, אז מה באמת הנחיצות להיכנס אל המלך כבר עכשיו אף שלא נקראת וכו', במקום להמתין לשעת הכושר, ובפרט שזה גורר בעקבותיו צום בפסח וכו'.

עיין בכל זה בספר הנפלא מלבי"ם שביאר הכל בטוב טעם ודעת

[כולל יונגערמאן]

ומענין לענין, הרי הגזירה עמדה לצאת לפועל ח"ו רק כעבור שנה, אז מה באמת הנחיצות להיכנס אל המלך כבר עכשיו אף שלא נקראת וכו', במקום להמתין לשעת הכושר, ובפרט שזה גורר בעקבותיו צום בפסח וכו'.

מהבהילות של הרצים לצאת עם האיגרות השניות, נראה שהוראה מחודשת מהמלך מתקבלת במשך זמן רב, אולי המקומות המרוחקים, אולי בתוספת חוקים שונים (לאימות האיגרות?).

א"כ למה המתינו חודשיים מתליית המן לשלוח האגרות השניות?