פורום אוצר החכמה

הסתפקתי השולח משלוח מנות לחבירו על ידי "רחפן" הפורח באויר, ומגיע למקום
היעד ששולחו.
האם יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות לכתחילה.
ואיכא לעיוני בשאלה, הן לסוברים שלא צריך שליח למשלוח מנות,
והן לסוברים שצריך שליח למשלוח מנות, והן מצד אם זה לא פגיעה שלא מביא
לבד המשלוח מנות.
וכן יש לדון עוד מכמה צדדים.

מי ראית סובר שזה פגיעה?
ולגבי רחפן הוא ידא אריכתא. וה"ה לרובוט. ואין לו דעת עצמית על כן הוא ידא אריכתא. ואין כאן שליחות.
אולי כן יש פגיעה ששולחים ברחפן..

לפי ספקו של הבנין ציון [סי' מד] המובא במ"ב [תרצה, יח] דיש עניין להדר 'לשלוח' משלוח מנות, כלשון הכתוב 'משלוח מנות' איש לרעהו.
ורעיון הדברים לכאורה הוא, לכבד את מי ששולחים אליו, כאשר הדבר נשלח ע"י אדם נוסף.
אם כן דרך השליחות בימי קדם וודאי שהיתה ע"י אנשים. ובוודאי שיותר כבוד זהו לשלוח ע"י אדם.
ואם כן לאותה דעה דבעי שליחות, נראה דאין יוצא יד"ח במשלוח מנות ע"י רחפן, הואיל ואין בזה את הנכבדות של שליח.

לדעה הסוברת שאי"צ 'משלוח', אם כן מדוע שיגרע רחפן מאילו הניח לו ע"י הדלת?.

האם לא דנו בפוסקים אם אפשר לשלח על הקוף ועל הפיל?

ההוא דאמר כתב:לפי הדעה המובאת במ"ב דיש עניין להדר 'לשלוח' משלוח מנות, כלשון הכתוב 'משלוח מנות' איש לרעהו.
ורעיון הדברים לכאורה הוא, לכבד את מי ששולחים אליו, כאשר הדבר נשלח ע"י אדם נוסף.
אם כן דרך השליחות בימי קדם וודאי שהיתה ע"י אנשים. ובוודאי שיותר כבוד זהו לשלוח ע"י אדם.
ואם כן לאותה דעה דבעי שליחות, נראה דאין יוצא יד"ח במשלוח מנות ע"י רחפן, הואיל ואין בזה את הנכבדות של שליח.

לדעה הסוברת שאי"צ 'משלוח', אם כן מדוע שיגרע רחפן מאילו הניח לו ע"י הדלת?.

ולפי סברא זו גם לשלוח בדואר 24 משלוח מנות, זה גם לא טוב, דהרי זה לא מכובד...

ומן הסתם כבר דיברו אודות זה...

ומאי שנא רחפן מרוגטקה?

בריושמא כתב:ומאי שנא רחפן מרוגטקה?

אה"נ. לא שנא.

עזריאל ברגר כתב:האם לא דנו בפוסקים אם אפשר לשלח על הקוף ועל הפיל?

החת"ם סופר בחידושיו לגיטין כב, ב כתב להיתר (ולסברתו י"ל אפי' להידור).

אך כמובן אי"ז דומה לנדו"ד בדומם שאין בו דעת (כמ"ש הרב שייף נפיק לעיל).

---
[תיתי לי' להרב ההוא דאמר על דיוק המ"מ].

כרמי שלי כתב:

עזריאל ברגר כתב:האם לא דנו בפוסקים אם אפשר לשלח על הקוף ועל הפיל?

החת"ם סופר בחידושיו לגיטין כב, א כתב להיתר (ולסברתו י"ל אפי' להידור).
[/url]).

יישר כח להרב כרמי שלי על הבאת דברי החת"ס, יש להעיר כי הינם בגיטין [כב, ב]

"ודע והבן כל מה שאמרו חז"ל פלוני בר שליחות או אינו בר שליחות היינו ר"ל בר שליחות כמותו, או אינו בר שליחות כמותו, אבל שליח אפי' קוף יכול להיות שליח, אלא שאינו כמותו. נפקא מיני' היכא שהקפידה תורה שהבע"ד בעצמו יעשה אלא שאנו אומרים שלוחו הוה כמו עצמו. לזה בעי' דין שליחות דאל"ה לא הוה כמותו, אבל היכי שאמרה תורה שישלח שליח כגון משלוח מנות זה סגי' אפי' ע"י קוף וכל הפסולים והבן זה, כי כבר טעו בו גדולים וטובים ממני".

אין מי שבאמת הצריך שליח
אף שהמ"ב (תרצ"ה י"ח) כתב שהבנין ציון (מ"ד) הסתפק בהביא את המשלוח בעצמו ולא על ידי שליח, אך המעיין שם יראה שלא הסתפק אלא היה פשוט לו שמועיל כשמביא בעצמו אלא שסיים שאולי לכתחילה טוב כשמביא על ידי אחר, ומה שמוציא שם מדכתיב "משלוח" ולא "מתנה" דלא בעינן נתינה ממש אלא די שישלח אף שהשני אינו מקבל משא"כ במתנות לאביונים צריך מתנה ממש - תו אין לומר ש"משלוח" הוא דוקא על ידי שליח, וכן העיר בציץ אליעזר (ט' ל"ג).
אם הייתי מקבל משלוח עם רחפן - מסתמא הייתי מחזירו לשולחו, כפי שכששולחים לי ע"י ילד אני לעתים מחזיר אותו הביתה שיאמר לאביו לבוא בעצמו.

יואל שילה כתב:אין מי שבאמת הצריך שליח
אף שהמ"ב (תרצ"ה י"ח) כתב שהבנין ציון (מ"ד) הסתפק בהביא את המשלוח בעצמו ולא על ידי שליח, אך המעיין שם יראה שלא הסתפק אלא היה פשוט לו שמועיל כשמביא בעצמו אלא שסיים שאולי לכתחילה טוב כשמביא על ידי אחר

אבל כבר הביאו מתלמיד החת"ס שכ' בשם רבו שהביא משם חותנו הרעק"א להצריך שליחות בדוקא. וצ"ע.

לפי זכרוני הבנין ציון כן מסתפק כמו שכתב המשנה ברורה בשמו.
מדברי החת"ס שהובאו כאן לא משמע כהרב עושה חדשות אלא ששליחות מועיל גם למי שאינו בר שליחות משום שאין כאן דין ששלוחו כמותו אלא שמלכתחילה יכול לשלוח אבל אין הכי נמי שמועיל גם בעצמו.
הרב זילברשטיין הביא מקרה שמישהו קיבל משלו"מ ע"י ילד מחופש לקוף ונפגע מזה ואמר לו הרב שגם קוף ממש יכול להיות שליח אבל אם הוא נפגע מזה אולי לא יצאו ידי חובה

יואל שילה כתב:אין מי שבאמת הצריך שליח
אף שהמ"ב (תרצ"ה י"ח) כתב שהבנין ציון (מ"ד) הסתפק בהביא את המשלוח בעצמו ולא על ידי שליח, אך המעיין שם יראה שלא הסתפק אלא היה פשוט לו שמועיל כשמביא בעצמו אלא שסיים שאולי לכתחילה טוב כשמביא על ידי אחר, ומה שמוציא שם מדכתיב "משלוח" ולא "מתנה" דלא בעינן נתינה ממש אלא די שישלח אף שהשני אינו מקבל משא"כ במתנות לאביונים צריך מתנה ממש - תו אין לומר ש"משלוח" הוא דוקא על ידי שליח, וכן העיר בציץ אליעזר (ט' ל"ג).
אם הייתי מקבל משלוח עם רחפן - מסתמא הייתי מחזירו לשולחו, כפי שכששולחים לי ע"י ילד אני לעתים מחזיר אותו הביתה שיאמר לאביו לבוא בעצמו.

למה אתה מטריח את החברים שלך?

בספר "עתה באתי" ישנו באוצר,
הביא משו"ת דברי יואל שיש יותר כבוד כששולח משלו"מ ע"י שליח,
ועיי"ש אריכות בביאור הענין.

יש עצה פשוטה לראות את הבנין ציון בפנים ולא לנסות לזכור מה כתוב בו.

אין לי שום צורך בסוכריות וביסלי שאיזה ילד של שכנים מביא, שלעתים אני אפילו לא מזהה של מי הילד.
המטרה היא קרבה וידידות.
לצורך זה צריך את אבי הילד ולא את הילד, ואסרבה, שליחת הילד פוגעת.
ומוסר אני מודעה - שבדרך כלל אני הוא שהולך לשכנים, ולא הם מגיעים אלי...

לענין זיהוי של מי הילד - בשביל זה בדרך כלל כותבים על המשלוח מנות ממי הוא.
מה שכתב כת"ר שהמטרה היא קרבה וידידות זה תלוי בדעות השונות אם זה בשביל סעודה או קירבה וידידות.
בכל אופן אין מה להפגע אם שולחים ע"י ילד שכן יתכן שהם סבורים שכן עדיף לשלוח ולא לבוא בעצמו כמ"ש הבנין ציון ודלא כמ"ש מר ושליחת ילד מועילה כמו שכתב החת"ס גבי קוף וראיתי שכתבו שמהדרים לשלוח דוקא עם הילדים כדי לחנכם במצוות.
לגבי במבה וביסלי צ"ע אם זה בכלל מנות אבל זה כבר נושא אחר

גם קירבה וידידות נתקנה כאן על עצם משלוח המנה ולא על מפגש רעים. מה לעשות כך תיקנו.
וגם רבה שלח את אביי ולא החמיר ללכת להפגש בעצמו עם מרי בר מר או להזמין אותו אליו.

ואחר שכן הוא הדין מותר גם לשמח את הילדים השמחים בחלקם בפורים.

יואל שילה כתב:י

ש עצה פשוטה לראות את הבנין ציון בפנים ולא לנסות לזכור מה כתוב בו.

/quote]
צודק כת"ר.
בדקתי בפנים אחרי התוכחה המגולה של מר וראיתי שאכן כדבריו כן הוא,
אמנם אם נדייק בדבריו - הבנין ציון כן כתב "נסתפקתי" אלא שכתב "ובהכי ניחא לי מה שנסתפקתי" והכריע בספק כדברי מר וכנראה בגלל זה המשנה ברורה נקט בלשון זו (אולי המשנה ברורה הסכים עם הספק ולא עם פשיטתו ולכן לא הביאה).

משה דוויק כתב:בספר "עתה באתי" ישנו באוצר,
הביא משו"ת דברי יואל שיש יותר כבוד כששולח משלו"מ ע"י שליח,
ועיי"ש אריכות בביאור הענין.

בשו"ת מהרי"א (יהודה יעלה) סי' רז כ':

. . א"נ עדיף נמי מצוה יותר בשלוחו לפי שתכלית כוונתם במצוה זו לקרב הלבבות לאהבת ריעים לכן יותר דרך כבוד הוא ע"י שליח.

יעו"ע שם.

הוא גם כותב בסוף הענין שמעשים בכל יום ששולחים ע"י קטנים ואין פוצה פה ומצפצף (דן שם אם צריך גדרי שליחות)

יואל שילה כתב:אין לי שום צורך בסוכריות וביסלי שאיזה ילד של שכנים מביא, שלעתים אני אפילו לא מזהה של מי הילד.
המטרה היא קרבה וידידות.
לצורך זה צריך את אבי הילד ולא את הילד, ואסרבה, שליחת הילד פוגעת.
ומוסר אני מודעה - שבדרך כלל אני הוא שהולך לשכנים, ולא הם מגיעים אלי...

נס שאיני גר ברכסים. הייתי מפחד להיות שכנו של מר..

יואל שילה כתב:יש עצה פשוטה לראות את הבנין ציון בפנים ולא לנסות לזכור מה כתוב בו.

אין לי שום צורך בסוכריות וביסלי שאיזה ילד של שכנים מביא, שלעתים אני אפילו לא מזהה של מי הילד.
המטרה היא קרבה וידידות.
לצורך זה צריך את אבי הילד ולא את הילד, ואסרבה, שליחת הילד פוגעת.
ומוסר אני מודעה - שבדרך כלל אני הוא שהולך לשכנים, ולא הם מגיעים אלי...

בקדושת לוי קדושות לפורים [קדושה שניה]
"ומה טוב שישלח 'מתנות לאביונים' על ידי בניו ובנותיו הקטנים כדי לחנכן במצות. וזכור אני כשהייתי קטן היה אבי ע"ה משלח על ידי לאיזה עניים, ולא שלח על ידי משרת, "כדי לחנך אותי במצוה." והכל בשמחה ובטוב לבב, ובצנעא שלא יבוש העני"
מה יאמר כב' על זה?

אינני מצדיק את דברי הנ"ל.
אבל פשיטא שאין קשר בין דבריו לדברי הקדו"ל, דמיירי במתנות לאביונים!
ואולי הסיבה שהנ"ל מקפיד, כי הוא מרגיש שהוא מקבל מתנות לאביונים...

לא כל כך הבנתי את ההתקפה הרבתי, שכני במערכת יחסים טובים אתי יותר מעשרים שנה, ויש נוהל קבוע ליחסי שכנים, וציינתי שבדרך כלל אני זה שהולך אליהם משיקולים שונים, ובאים עמי נכדי, לא רק כדי 'לחנכם במצוות' כדרך הליטאים, אלא גם 'כדי שיהיה כייף אתם' כדרך שילה, ולענ"ד שכנים קרובים בלב ובנפש אמורים לפחות פעם בשנה להביע יחסי קרבה ברמה גבוהה יותר, ולא לשלוח ילד 'כדי לחנכו במצוות', ואם מעוניינים לחנך אותו - שיקחו אותו עמם כפי שאני עושה עם נכדי שנהנים לראות את סבא עומד על הראש, ועושה קידוש לפורים שמתחיל ב'אשר יצר', וכדו'.

[ומי שחשש להיות השכן שלי - נו נו. ככל הידוע לי, התרעומות המרובות עלי הן מפני החידושים וההכרעות, ולא מפני בן אדם לחברו [פרט למשפחה אחת, שהשם ירחם עליהם כמה נזק שעשו לי, וגם להם הקפדתי להביא בעצמי משלוח מנות עד שהגברת הנכבדת אמרה שהיא לא רוצה], כך שאם היית שכן שלי - יש יותר סיכויים שהיינו מסתדרים היטב...]

יקים כתב:אינני מצדיק את דברי הנ"ל.
אבל פשיטא שאין קשר בין דבריו לדברי הקדו"ל, דמיירי במתנות לאביונים!
ואולי הסיבה שהנ"ל מקפיד, כי הוא מרגיש שהוא מקבל מתנות לאביונים...

וכי אין חינוך במשלו"מ?

יואל שילה כתב:

ל ובאים עמי נכדי, לא רק כדי 'לחנכם במצוות' כדרך הליטאים, אלא גם 'כדי שיהיה כייף אתם' כדרך שילה, ולענ"ד שכנים קרובים בלב ובנפש אמורים לפחות פעם בשנה להביע יחסי קרבה ברמה גבוהה יותר, ולא לשלוח ילד 'כדי לחנכו במצוות', ואם מעוניינים לחנך אותו - שיקחו אותו עמם כפי שאני עושה עם נכדי שנהנים לראות את סבא עומד על הראש, ועושה קידוש לפורים שמתחיל ב'אשר יצר', וכדו'.

/quote]
לא הבנתי למה כת"ר החליט לשייך את החינוך במצוות לליטאים דווקא
גם החסידים מחנכים במצוות כמו שכתב הקדו"ל והנידון של לשלוח מנות ע"י ילדים כדי לחנכם במצוות לא כתוב ונוהג רק אצל הליטאים.
ההנאה של מהנכדים אינה שייכת לחינוכם עם כי כמובן גם אותם מצווה לשמח ובפרט בפורים

יואל שילה כתב:ומי שחשש להיות השכן שלי - נו נו. ככל הידוע לי, התרעומות המרובות עלי הן מפני החידושים וההכרעות, ולא מפני בן אדם לחברו [פרט למשפחה אחת, שהשם ירחם עליהם כמה נזק שעשו לי, וגם להם הקפדתי להביא בעצמי משלוח מנות עד שהגברת הנכבדת אמרה שהיא לא רוצה], כך שאם היית שכן שלי - יש יותר סיכויים שהיינו מסתדרים היטב...

אני בטוח שהיינו מסתדרים מצוין.
לא כתבתי לעיל אלא בצחוק, וכדי לרמז מעט ביקורת על הגישה הקפדנית כלפי רבים (ואנכי בכללם) השולחים משלוח מנות ע"י ילדיהם.

כתבתי לגבי הליטאים 'חינוך למצוות' במרכאות, כלומר בציניות, ולא חלילה לרמז שאצל חסידים אין חינוך למצוות.
דהיינו שרבים שכחו שחינוך אמיתי למצוות כולל חיבור נפשי, כלומר - שיהיה כייף עם המצוה, כשאפשר [אויש, שכחתי שאסור לומר את המילה כייף, ובפרט לא כשמורגלים במבט עצבצב].

למה שליחת ילד עם משלוח מנות מלווה בעיני כת"ר במבט עצבצב ובכובד ראש? אפשר גם לשלוח ילד במבט של שמחה וחיבור עם המצווה ועם שמחת הפורים בכלל.

לשלוח ילד לחברים שלו - ממלא בשמחה, ולעתים אף לרבה שלו.
לשלוח ילד לשכנים/לחברים מרוחקים, דופק בדלת, פותחים, מקבלים, אומרים תודה, סוגרים - טרחה יש כאן, שמחה אין כאן.
ללכת עם אבא יד ביד, להכנס, לשיר, לקבל ממתקים - יש בזה כדי שיעור שמחה.
המבט העצבצב באמת כבר נתון לבחירה אישית.
כמובן שיש שכנים שגם כשהם באים בעצמם, דופקים, פותחים, נותנים, אומרים תודה, הולכים, כל זאת בחצי דקה - לא ממלא איש בשמחה.

משה דוויק כתב:הסתפקתי השולח משלוח מנות לחבירו על ידי "רחפן" הפורח באויר, ומגיע למקום
היעד ששולחו.
האם יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות לכתחילה.
ואיכא לעיוני בשאלה, הן לסוברים שלא צריך שליח למשלוח מנות,

לא הצלחתי להבין את השאלה...
הרחפן הזה פורח מעצמו? אין מישהו שמנווט אותו?
מי שמפעיל את הרחפן - הוא זה שמביא, לא?

למה לא? ע"י תכנית ניווט אוטומטית.

כרמי שלי כתב:למה לא? ע"י תכנית ניווט אוטומטית.

ואת התכנית האוטומטית הפעיל בן אדם...
והיינו מאי דכתיב לעיל דלא שנא מרוגטקה.

מה זה רוטגקה?

יואל שילה כתב:לשלוח ילד לחברים שלו - ממלא בשמחה, ולעתים אף לרבה שלו.
לשלוח ילד לשכנים/לחברים מרוחקים, דופק בדלת, פותחים, מקבלים, אומרים תודה, סוגרים - טרחה יש כאן, שמחה אין כאן.
ללכת עם אבא יד ביד, להכנס, לשיר, לקבל ממתקים - יש בזה כדי שיעור שמחה.
המבט העצבצב באמת כבר נתון לבחירה אישית.
כמובן שיש שכנים שגם כשהם באים בעצמם, דופקים, פותחים, נותנים, אומרים תודה, הולכים, כל זאת בחצי דקה - לא ממלא איש בשמחה.

כמובן שיש גם שכנים שכשבאים אליהם ילדים הם פותחים במאור פנים ובשמחה ושולחים משלוח מנות בחזרה וטלפעמים נותנים גם טיפים לשליח
בקצור, נתת דבריך לשיעורין
עד כמה שאני יודע הילדים שלי נהנים ושמחים כשהם נשלחים להביא משלוחי מנות לחברים שלי ועד כמה שאני זוכר גם העייתי נהנה להביא משלוחי מנות של הורי כשהייתי ילד

עזריאל ברגר כתב:

כרמי שלי כתב:למה לא? ע"י תכנית ניווט אוטומטית.

ואת התכנית האוטומטית הפעיל בן אדם...
והיינו מאי דכתיב לעיל דלא שנא מרוגטקה.

ברוגטקה וכמותה זהו כחו הישיר, משא"כ הכא מיחזי כגוף אחר.
(אין זה משנה במהות הענין, אך זוהי להבנתי ההו"א של פותח האשכול).

משה דוויק כתב:מה זה רוגטקה?

קֶלע

מגיליון אספקלריא

ב"ה
לכבוד הרבנים הגאונים הנפלאים והנכבדים כל אחד בשמו הטוב לעד שליט"א
ראיתי כל התשובות היפות על השאלה בענין אם אפשר לצאת משלוח מנות על ידי רחפן.
רק תמהתי בתחילה, כשהביאו השאלה והחקירה, למה לא ציינו בשם אומרו, מי שחקר השאלה הזאת.
והרי כתוב כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם.
וראה בספר הנפלא "דבר בשם אומרו", להגאון רבי שמואל אהרן פיש שליט"א, אריכות גדולה מאד כמה נחוץ ענין זה להזכיר כל דבר בשם אומרו. ואכמ"ל.
וגם אני זכיתי ברוך ה' לכתוב תשובה ארוכה בשאלה זו בענין משלוח מנות על ידי רחפן מעל עשרה דפים לחוקר השאלה לראשונה בעולם התורה,
ה"ה הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך" ושא"ס נכבדים, והנה פירסם בעל "גם אני אודך" השאלה לפני כמה שבועות בכמה כתבי עת, וכן פנה לרבנים ות"ח חשובים שיכתבו לו בזה, וכנראה אחד מהרבנים שקיבל או ראה השאלה מבעל "גם אני אודך", הביא השאלה לכאן, וזה באמת זיכוי הרבים גדול, רק חבל שלא עשה המצוה בשלימות, לציין בשם אומרו מי שחקר השאלה.
וכאמור זכיתי גם לכתוב לבעל "גם אני אודך" על שאלתו החדשה הנ"ל,
וכעת הוספתי במהדורה בתרא אצלי גם כל המשא ומתן שיש כאן בפורום אוצר החכמה [ציינתי כמובן בשם אומרו שכתבו בזה בפורום אוצר החכמה]
ובפרט עתה שמתקרבים לחג הפורים שכתוב במגילה, "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", שאמרה "בשם אומרו",
לכן צריך להקפיד מאד לכתוב כל שאלה מי חקר זאת. ומי שמביא בספריו מכאן תירוצים שרואה שכתוב בפורום אוצר החכמה,
צריך כמובן לציין שראה זאת בפורום אוצר החכמה, ושארית ישראל לא יעשו עוולה וכו',
וקוב"ה יזכה אותנו ההמשך שכתוב "שמביא גאולה לעולם" ונזכה לגאולה השלימה בכללות ובפרטות במהרה בימינו אמן כן יהיה רצון

אנא חשוב לפני שאתה תוקף ותדון לכף זכות.