סופר כתב:ידוע מח' מרן המחבר והרמ"א בסי' תקצ"א אם עושים להמגילה עמוד בסופה כדרך הכתובים, דשי' השו"ע דצריכה עמוד והרמ"א כתב דאין נוהגין כן, והגר"א פסק כהשו"ע וכן נהיגי ההולכים בדרכו.
והנה תמיד היה בראשי דטעם הרמ"א הוא בדווקא, דאחר שאי"צ עמוד רק גליון א' חלק, שוב אין ראוי לעשות מפני שנקראת אגרת, ואין בדרך האגרות להכתב כשאר ספרים.
וכעת פגעתי בת"ח א' שהעירני שטעות היא בידי ואין ענין חיובי להרמ"א לא לעשות עמוד דייקא, אודה מאד להיודעים בזה או לאשר בידם לחפש מקורות ויודיעונו פשר.
בוודאי שאין דין המגילה להיות כאיגרת ממש, שהרי למשל בגט יש דין שיהיה כאיגרת ולכן אסור שגובהו יהיה יתר על רוחבו כי א''כ נראה כספר תורה ובמגילה כידוע לא עושים כך, ועוד שכתוב מפורש בדיני מגילה שיש לעשותה כמו ספר תורה בכמה עינינים עיין ברמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ט וז''ל:
אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה, ואם כתבה במי עפצא י וקלקנתוס כשרה, כתבה בשאר מיני צבעונין פסולה, וצריכה כ שרטוט כתורה עצמה, ואין העור שלה צריך עבדה ל לשמה, היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או מין פסולה.
וא''כ ברור שאין טעמו של הרמ''א שלא הצריך עמוד משום שצריכה להיות כאיגרת דייקא.