מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי סופר » ג' פברואר 28, 2012 2:23 pm

ידוע מח' מרן המחבר והרמ"א בסי' תקצ"א אם עושים להמגילה עמוד בסופה כדרך הכתובים, דשי' השו"ע דצריכה עמוד והרמ"א כתב דאין נוהגין כן, והגר"א פסק כהשו"ע וכן נהיגי ההולכים בדרכו.
והנה תמיד היה בראשי דטעם הרמ"א הוא בדווקא, דאחר שאי"צ עמוד רק גליון א' חלק, שוב אין ראוי לעשות מפני שנקראת אגרת, ואין בדרך האגרות להכתב כשאר ספרים.
וכעת פגעתי בת"ח א' שהעירני שטעות היא בידי ואין ענין חיובי להרמ"א לא לעשות עמוד דייקא, אודה מאד להיודעים בזה או לאשר בידם לחפש מקורות ויודיעונו פשר.

שומר
הודעות: 1195
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: 'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי שומר » א' פברואר 17, 2013 4:31 am

מה שעושים עמוד זה עפ קבלה עיין בספר משנת הסופר

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: 'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי איש-אחד » א' פברואר 17, 2013 11:46 am

הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".
ואפשר שזה מה שהק' הגר"א (או"ח תרצ"א סק"כ) על הב"ח והט"ז שביארו דהא דאין עושין עמודין כלל למגילת אסתר, היינו משום דנחלקו הראשונים אי עבדינן עמוד בתחילה או בסוף. ועי' בפמ"ג (שם מש"ז סק"א) שכן הק' על הט"ז, שאדרבא מספק ניעבד ב' עמודין.
ואף שמשמע שם (סקי"ח) שהגר"א מסכים לדעת המחבר, למעבד עמוד א' בסופו. נראה דעכ"פ למעשה החמיר למעבד אף עמוד בתחילת המגילה.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: 'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי רחמים » א' פברואר 17, 2013 11:04 pm

סופר כתב:ידוע מח' מרן המחבר והרמ"א בסי' תקצ"א אם עושים להמגילה עמוד בסופה כדרך הכתובים, דשי' השו"ע דצריכה עמוד והרמ"א כתב דאין נוהגין כן, והגר"א פסק כהשו"ע וכן נהיגי ההולכים בדרכו.
והנה תמיד היה בראשי דטעם הרמ"א הוא בדווקא, דאחר שאי"צ עמוד רק גליון א' חלק, שוב אין ראוי לעשות מפני שנקראת אגרת, ואין בדרך האגרות להכתב כשאר ספרים.
וכעת פגעתי בת"ח א' שהעירני שטעות היא בידי ואין ענין חיובי להרמ"א לא לעשות עמוד דייקא, אודה מאד להיודעים בזה או לאשר בידם לחפש מקורות ויודיעונו פשר.


בוודאי שאין דין המגילה להיות כאיגרת ממש, שהרי למשל בגט יש דין שיהיה כאיגרת ולכן אסור שגובהו יהיה יתר על רוחבו כי א''כ נראה כספר תורה ובמגילה כידוע לא עושים כך, ועוד שכתוב מפורש בדיני מגילה שיש לעשותה כמו ספר תורה בכמה עינינים עיין ברמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ט וז''ל:
אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה, ואם כתבה במי עפצא י וקלקנתוס כשרה, כתבה בשאר מיני צבעונין פסולה, וצריכה כ שרטוט כתורה עצמה, ואין העור שלה צריך עבדה ל לשמה, היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או מין פסולה.

וא''כ ברור שאין טעמו של הרמ''א שלא הצריך עמוד משום שצריכה להיות כאיגרת דייקא.

הכהן
הודעות: 1591
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: 'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי הכהן » ו' מרץ 03, 2017 10:01 am

איש-אחד כתב:הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".

להעיר, שבק"ק אדרת אליהו (וכן הנהיגו בביהכ"נ החורבה) אין גם לנביאים אלא עמוד אחד בסופן.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: 'וצריכה עמוד בסופה' - עזרה מאד

הודעהעל ידי אפשר » ו' מרץ 03, 2017 10:50 am

איש-אחד כתב:הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".
ואפשר שזה מה שהק' הגר"א (או"ח תרצ"א סק"כ) על הב"ח והט"ז שביארו דהא דאין עושין עמודין כלל למגילת אסתר, היינו משום דנחלקו הראשונים אי עבדינן עמוד בתחילה או בסוף. ועי' בפמ"ג (שם מש"ז סק"א) שכן הק' על הט"ז, שאדרבא מספק ניעבד ב' עמודין.
ואף שמשמע שם (סקי"ח) שהגר"א מסכים לדעת המחבר, למעבד עמוד א' בסופו. נראה דעכ"פ למעשה החמיר למעבד אף עמוד בתחילת המגילה.

לענ"ד כ"ז צ"ע, דאם עושה שני עמודים מפסיד דין נ"כ ועשאו כס"ת שנגללת לאמצע, וצריך מקור יותר טוב כדי לחדש כזה דבר, שאפשר לעשות בנ"כ כמעשה ס"ת. ועי' אשכול הסמוך.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים