חד וחלק כתב:הראשון, החתול אמנם טרף את הגדי שלא בצדק, אך מי מינה את הכלב לשופט ותליין? "מחזיק באזני כלב, מתעבר על ריב לא לו"! וממילא צודק המקל שהכהו, וטעתה האש ששרפה, וצדקו המים שכיבו, ולא צדק השור ששתאם, וצדק השוחט, וטעה מלאך המוות, ונמצא הקב"ה דן את מה"מ דין אמת.
קלונימוס הזקן כתב:כמדומני שהגאון ר' שמשון ד. פינקוס זצ"ל
כתב פירוש בשם 'ברכות בחשבון'
ואולי אני מחליף ופירושו הוא על 'אחד מי יודע' (לפי השם).
בהגדה של פסח חתם סופר שבהוצאת מכון חתם סופר ישנם שני פירושים על חד גדיא.
בהגדה של פסח 'זכר יהוסף' של הגאון ר' יוסף זכריה שטערן אב"ד שאוול, ישנו פירוש גאוני על חד גדיא (על רקע היסטורי), מי שיעלהו לכאן יזכה וישמח את כולם
(זה המקום לציין שבמסגרת עבודתנו במכון ירושלים על כתביו של הגאון הנ"ל, אנו מבקשים מכל מי שיודע על כתביו או מובאות בשמו להודיענו, לתועלת לומדי התורה ושוחרי תורתו ז"ל)
למדן כתב:אני מענין לקבל מראה מקומות לפירוש של "חד גדיא " ומיהו בעל המחבר ולמה אומרים אותו בפסח אחרי הסדר
חד וחלק כתב:אי אפשר להזכיר את הפיוט "חד גדיא" בלא הקושיא המפורסמת עליו: החתול טרף את הגדי על לא עוול בכפו, ואם כן צודק הכלב שנשך את החתול.
לפי זה המקל שהכה את הכלב לא נהג כראוי, והאש ששרפה את המקל עשתה כך בצדק.
המים שכיבו את האש שוב נהגו שלא כהוגן, וצודק השור ששתה אותם.
אם כך השוחט ששחט לשור לא נהג כדין, וצודק מלאך המוות שהרגו...
ובכן, האם נאמר שחלילה הקב"ה אינו צודק שהרג את מלאך המוות?
עד שיבוא נוטר הכרמים ויאלפנו בינה במהלכים שלא שמעתם אוזן מעולם (מאיפה אתה מביא את זה?), אזכיר כאן שני תירוצים מקוריים. אך דא עקא שאיני יודע לאומרם בשם אומרם.
הראשון, החתול אמנם טרף את הגדי שלא בצדק, אך מי מינה את הכלב לשופט ותליין? "מחזיק באזני כלב, מתעבר על ריב לא לו"! וממילא צודק המקל שהכהו, וטעתה האש ששרפה, וצדקו המים שכיבו, ולא צדק השור ששתאם, וצדק השוחט, וטעה מלאך המוות, ונמצא הקב"ה דן את מה"מ דין אמת.
השני, שכל השאלה בטעות יסודה: מכיון שהקב"ה לעולם צודק, עלינו להתחיל איפה ממנו. צודק הקב"ה ולא צודק מלאך המוות, ואם כן צודק השוחט וכו' וכו' אלא מה, לפי זה החתול צודק שאכל את הגדי? שוין, אבל הקושיא על החתול הרבה פחות מעניינת...
רבטוב כתב:קלונימוס הזקן כתב:כמדומני שהגאון ר' שמשון ד. פינקוס זצ"ל
כתב פירוש בשם 'ברכות בחשבון'
ואולי אני מחליף ופירושו הוא על 'אחד מי יודע' (לפי השם).
בהגדה של פסח חתם סופר שבהוצאת מכון חתם סופר ישנם שני פירושים על חד גדיא.
בהגדה של פסח 'זכר יהוסף' של הגאון ר' יוסף זכריה שטערן אב"ד שאוול, ישנו פירוש גאוני על חד גדיא (על רקע היסטורי), מי שיעלהו לכאן יזכה וישמח את כולם
(זה המקום לציין שבמסגרת עבודתנו במכון ירושלים על כתביו של הגאון הנ"ל, אנו מבקשים מכל מי שיודע על כתביו או מובאות בשמו להודיענו, לתועלת לומדי התורה ושוחרי תורתו ז"ל)
אם זכרוני לא כוזב לי . הרה''ג ר' מרדכי סאוויצקי ז''ל מבאסטאן אמר לי פעם שיש לו כתבים מבעל זכר יהוסף צריך לבדוק אצל בניו ר' יוסף
ר''י תורה ודעת בארה''ב . וכן אצל בנו ר' יעקב משה בפלטבוש .
האם אינך מחליף בזמר לשבת חנוכה?אליהוא כתב:כמדומה שבמאורי אור ווירמש מתנגד לאמירת הפיוט וכבר יצא הקצף וכו'.
למדן כתב:שמעתי שהוא לחש נגד עין הרע מי יודע המקור
לא אמנע מלהעלות את פירושי על ה"חד גדיא", שאני חושש שיש בפירוש זה גרעין של אמת:
בכל ההגדות נוקד דְזַבִּין, וצ"ע דלשון זה משמע "שמכר", והו"ל לינקד דְזָבֵין, דמשמע "שקנה".
ע"כ נראה ביאור חדש בפיוט חד גדיא, דהנה "תרי זוזי" הם מחצית השקל, כי ד' זוזים (דינרים) בסלע מדינה שהוא שקל דאורייתא. ובזה נראה שהוא מספר, שהאב היה לו רק חד גדיא שממנו היה כל מחייתו, ומכרו (דְזַבִּין) לצורך מצוות נתינת מחצית השקל למקדש, דההלכה היא שאפילו עני שבישראל מוכר כסותו לצורך מחצית השקל, ומזה אבד כל פרנסתו ויצא נקי מנכסיו, והיה נראה כצרה גדולה ולדבר קשה שבשביל מצוות השם לא ישאר לו מאומה. אבל אח"כ אתא שונרא ואכלה לגדיא, אחרי שכבר נמכר לאחרים, אז ראו הכל יד השם עשתה זאת, דלולא שמכרו היה הגדי נטרף תחת ידו, כי כן נגזר על הגדי שיֵאָכל, ועתה כבר נשאר בידו מצוות תרומת שקלים, והבינו (הבנים המשוררים) שלא חסר לו כלום מחמת המצוה.
והיוצא ממשל חד גדיא הוא, שדבר הנראה מתחילה כצרה גדולה והעלם יד ה', באמת יש בו חסד ה', וברוב הימים תמצאנו.
והנמשל, חג גדיא הוא יוסף (וישחטו גדי עזים) שנמכר לעבד, ויתאבל עליו אביו ימים רבים. ובסוף ראו הכל שיד ה' עשתה זאת לטובה, "אתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה כדי להחיות עם רב".
מסתכל מן הצד כתב:א"כ הקושיא במקומה עומדת, המקור הראשון לשיר חד גדיא מנקד עם פתח (ועם בית דגושה), וכן הגדת רעדעלהיים. וא"כ לא מסתבר שהם טעו בניקוד. ומסתבר יותר שה"הגדות הדווקניות" שמביא לייטנר (מי הם) "תיקנו" ע"פ סברתם.
או אולי קלקלו? והפירוש הנכון הוא "שמכר".
מסתכל מן הצד כתב:א"כ הקושיא במקומה עומדת, המקור הראשון לשיר חד גדיא מנקד עם פתח (ועם בית דגושה), וכן הגדת רעדעלהיים. וא"כ לא מסתבר שהם טעו בניקוד. ומסתבר יותר שה"הגדות הדווקניות" שמביא לייטנר (מי הם) "תיקנו" ע"פ סברתם.
או אולי קלקלו? והפירוש הנכון הוא "שמכר".
קלונימוס הזקן כתב:כמדומני שהגאון ר' שמשון ד. פינקוס זצ"ל
כתב פירוש בשם 'ברכות בחשבון'
ואולי אני מחליף ופירושו הוא על 'אחד מי יודע' (לפי השם).
זקן ששכח כתב:נקטו לעיל בפשטות שמכיון שהקב"ה צודק - ודאי הוא שאין מלאך המות צודק.
דומני שיש ליזהר בלשון בבואנו להתעסק עם מלאכים. הלא זהו תפקיד שניתן לו מאת בורא עולם [אף שיש מקרי טעות כמובא בגמרא חגיגה במעשה דמרים מגדלא נשיא].
בר מן דין, מלאך המות צודק הוא ברוב המקרים ואין קשר בין זה לבין העובדה שהקב"ה ישחטנו, כי דבר זה יהא נעשה בסיימו תפקידו, ולכאורה אינו כעונש אלא מפני ייתורו בעולם באותה שעה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים